גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
39 יחסים: ממלכת סרדיניה, מארינר 4, מאדים, מצפה הכוכבים פולקובו, מטר מטאורים, מדע בדיוני, מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה, מדליית ברוס, מילאנו, אסטרונומיה, אסטרונום, אקסו מארס, אשליה אופטית, אולימפוס, אולימפוס מונס, איטלקים, איטלקית, איטליה, נוגה, סמית'סוניאן, סקיאפארלי (נחתת), סוכנות החלל האירופית, פרס לאלנד, פרסיוול לוול, פיימונטה, שביט, תנ"ך, תהודה מסלולית, לאונידים, ליקוי חמה, זמן סיבוב עצמי, האיגוד האסטרונומי הבינלאומי, היסטוריה של המדע, כוכב חמה, ים ירחי, 14 במרץ, 1835, 1910, 4 ביולי.
ממלכת סרדיניה
ממלכת סרדיניה (הידועה גם כ"סרדיניה-פיימונטה" או "פיימונטה-סרדיניה") הייתה השם שניתן לשטחים שבשליטת בית סבויה בין שנת 1720, בה הוענק האי סרדיניה לשליט סבויה ויטוריו אמדאו השני, כפיצוי על אובדן שליטתו באי סיציליה לטובת כוחות אוסטרים, ועד לאיחוד איטליה תחת כתר בית סבויה ב-1861.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי וממלכת סרדיניה · ראה עוד »
מארינר 4
מארינר 4 הייתה הגשושית הרביעית במסגרת תוכנית מארינר ותפקידה היה לבצע יעף על פני מאדים.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ומארינר 4 · ראה עוד »
מאדים
הירח של כדור הארץ ממאדים (צולם ב-2016 על ידי המקפת MRO) מאדים (בלטינית: Mars, בתעתיק מדויק: מַארס) הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ומאדים · ראה עוד »
מצפה הכוכבים פולקובו
מצפה הכוכבים פולקובו, 2004 מצפה הכוכבים פולקובו (ברוסית: Пу́лковская Астрономи́ческая обсервато́рия) הוא מצפה כוכבים ראשי של האקדמיה למדעים הרוסית.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ומצפה הכוכבים פולקובו · ראה עוד »
מטר מטאורים
עקבות מטאוריטים בכניסתם לאטמוספירה בצילום חשיפה של ארבע שעות)Leonids from space מטר מטאורים הוא אירוע שמימי שבו נצפים מטאורים מנקודה אחת בשמי הלילה.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ומטר מטאורים · ראה עוד »
מדע בדיוני
A True Story של לוקיאנוס מסאמוסאטה שחוברה במאה השנייה לספירה Theodor von Holst. Henrique Alvim Corrêa לרומן המדע הבדיוני מלחמת העולמות (1898) העוסק בפלישה של אנשי מאדים לכדור הארץ מדע בדיוני (בראשי תיבות: מד"ב) הוא סוגה ספרותית רחבה הכלולה בסוגת העל "ספרות ספקולטיבית", העוסקת לרוב בתיאור עלילות עתידיות בדיוניות באמצעות פיתוח של רעיונות ומגמות קיימים בתחומי המדע, הטכנולוגיה, הכלכלה והאמנות והשלכותיהם על עתיד האנושות.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ומדע בדיוני · ראה עוד »
מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה
מדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה (באנגלית: The Gold Medal of the Royal Astronomical Society, (RAS)) היא הפרס הגבוה ביותר של החברה המלכותית לאסטרונומיה, שנוסד בשנת 1824 והוענק במקור עבור הישגים יוצאי דופן בתחומי האסטרונומיה.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ומדליית זהב של החברה המלכותית לאסטרונומיה · ראה עוד »
מדליית ברוס
מדליית הזהב על שם קתרין וולף ברוס היא פרס המוענק מדי שנה על ידי האגודה האסטרונומית של האוקיינוס השקט בעבור מפעל חיים והישגים יוצאי דופן באסטרונומיה.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ומדליית ברוס · ראה עוד »
מילאנו
מילאנו (באיטלקית:; במילאנזית: Milán; בלטינית: Mediolanum) היא עיר ראשית בצפון איטליה ובירת מחוז לומברדיה.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ומילאנו · ראה עוד »
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ואסטרונומיה · ראה עוד »
אסטרונום
גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום (נקרא בעבר גם: תוכן) הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ואסטרונום · ראה עוד »
אקסו מארס
סמל הפרויקט רובר במדבר אטקמה בצ'ילה. אקסו מארס (באנגלית: ExoMars, ברוסית: Экзомарс; "אקסו" כקיצור של אקסוביולוגיה) היא תוכנית מחקר לכוכב הלכת מאדים, שמטרתה המרכזית היא חיפוש אחר סימני חיים בסביבה הקדומה או הנוכחית של מאדים.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ואקסו מארס · ראה עוד »
אשליה אופטית
אשליה אופטית. לריבוע A אותו גוון של אפור כמו לריבוע B באשליה זו נראה כאילו הילד מחזיק את ראשו בנפרד משאר הגוף נערה שמסתכלת במראה אשליה אופטית (תעתועי ראייה) היא סוג של אשליה המאופיינת בתפיסה חזותית מוטעית של תמונה או צורה.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ואשליה אופטית · ראה עוד »
אולימפוס
אולימפוס הוא ההר הגבוה ביוון, גובהו 2,917 מטרים.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ואולימפוס · ראה עוד »
אולימפוס מונס
מפה טופוגרפית של האולימפוס מונס אולימפוס מונְס (בלטינית: Olympus Mons; מילולית: הר האולימפוס) הוא הר געש בכוכב הלכת מאדים, הקרוי על שם הר האולימפוס שביוון, והוא ההר הגבוה ביותר הידוע במערכת השמש.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ואולימפוס מונס · ראה עוד »
איטלקים
איטלקים (באיטלקית: Italiani), הם עם וקבוצה אתנית לטינית שמוצאה בדרום אירופה, מחצי האי האיטלקי וסביבתו; מרוכזים כיום בעיקר באיטליה, אם כי נפוצו במידה רבה גם לשאר מדינות מערב אירופה, דרום אמריקה וצפונה.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ואיטלקים · ראה עוד »
איטלקית
איטלקית (באיטלקית: Italiano; איטליאנו) היא שפה רומאנית מערבית מתוך קבוצת השפות הרומאניות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ואיטלקית · ראה עוד »
איטליה
אִיטַלְיָה (בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הָאִיטַלְקִית; באיטלקית: Repubblica Italiana, "רֵפּוּבְּלִיקָה אִיטַלְיָאנָה") היא ארץ ומדינה בדרום אירופה, המכסה את רוב חצי האי האפניני, ואזורים נוספים.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ואיטליה · ראה עוד »
נוגה
נוגה (בלועזית: Venus, ונוס) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ונוגה · ראה עוד »
סמית'סוניאן
מכון סמית'סוניאן (באנגלית: Smithsonian Institution) הוא מוסד המאגד 19 מוזיאונים וגלריות, פארק זואולוגי לאומי, 9 מכוני ומרכזי מחקר, 3 מרכזי תרבות ומעל 137 מיליון אוצרות אמנות ומוצגים, אשר מרביתם נמצאים בוושינגטון בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי וסמית'סוניאן · ראה עוד »
סקיאפארלי (נחתת)
סקיאפארלי (Schiaparelli; שם טכני: Entry, Descent and Landing Demonstrator Module או EDM, "מודול הדגמת חדירה, הנמכה ונחיתה") היא נחתת שפותחה על ידי סוכנות החלל האירופאית כחלק מפרויקט אקסו מארס, ומטרתה הייתה לשמש מדגים טכנולוגי ליכולת אירופאית לנחות על פני השטח של כוכב הלכת מאדים.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי וסקיאפארלי (נחתת) · ראה עוד »
סוכנות החלל האירופית
סוכנות החלל האירופית (באנגלית: The European Space Agency; בראשי תיבות: ESA או איס"א) היא ארגון בין־ממשלתי לחקר החלל בו חברות 22 מדינות (נכון ליולי 2023).
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי וסוכנות החלל האירופית · ראה עוד »
פרס לאלנד
ז'רום לאלנד פרס לאלנד (בצרפתית: Prix Lalande או מדליית לאלנד) היה פרס שניתן על ידי האקדמיה הצרפתית למדעים בין השנים 1802 ו-1970 עבור תגליות מדעיות באסטרונומיה.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ופרס לאלנד · ראה עוד »
פרסיוול לוול
פרסיוול לוול (אנגלית: Percival Lowell; 13 במרץ 1855 - 13 בנובמבר 1916) היה אסטרונום אמריקאי חובב שטען שקיימות תעלות על המאדים.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ופרסיוול לוול · ראה עוד »
פיימונטה
פִּיֶימוֹנְטֶה (באיטלקית: Piemonte) הוא מחוז בצפון-מערב איטליה.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ופיימונטה · ראה עוד »
שביט
שביט הייל-בופ בשנת 1997רוזטה המקיפה אותו דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר הדגמת מסלול טיפוסי של שביט שביט או כוכב שביט (באנגלית: Comet), הוא גוף שמימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ושביט · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ותנ"ך · ראה עוד »
תהודה מסלולית
אנימציה זו מראה תרחיש אפשרי אחד עבור כוכב הלכת הנעול בצורה מסודרת לכוכבו, בדיוק כפי שהירח שלנו הוא לכדור הארץ. כלומר, צד אחד תמיד רוחש תחת החום של הכוכב שלו בעוד הצד השני נשאר בחושך. אם הכוכב היה מכוסה בלבה, אז הצד החם, הפונה לשמש, של הפלנטה, היה זורם זרמי לבה, ואילו הצד הקר והכהה יותר היה הופך לסלע לבה מוצק. תהודה מסלולית (באנגלית: Orbital resonance) או תהודת מסלול-מסלול (אנגלית: Orbit-orbit resonance) היא מונח אסטרונומי המציין מצב שבו שני גרמי שמים או יותר מקיפים גוף אחר, מסיבי יותר, וקיים קשר פשוט בין זמני ההקפה שלהם כתוצאה מפעולה הדדית של כוח הכבידה.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ותהודה מסלולית · ראה עוד »
לאונידים
מטר לאונידים הוא מטר מטאורים אשר מתרחש בכל שנה בין 13 בנובמבר ל-20 בנובמבר.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ולאונידים · ראה עוד »
ליקוי חמה
250px ליקוי חמה מלא. צרפת, 1999 Umbra, penumbra and antumbra. ליקוי חמה בשלבים - רוסיה 2008 ליקוי חמה חלקי בישראל ב-25 באוקטובר 2022 (ניתן להבחין בכתם שמש בצד ימין) צולם מעל העיר קריית אתא ליקוי חמה מופיע כאשר כדור הארץ, הירח והשמש נמצאים על אותו ציר.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי וליקוי חמה · ראה עוד »
זמן סיבוב עצמי
זמן סיבוב עצמי של גוף אסטרונומי הוא משך הזמן בו הגוף משלים סיבוב שלם סביב ציר הסיבוב שלו.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי וזמן סיבוב עצמי · ראה עוד »
האיגוד האסטרונומי הבינלאומי
#הפניה האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי והאיגוד האסטרונומי הבינלאומי · ראה עוד »
היסטוריה של המדע
צילום מתוך: Lapidario del rey D. Alfonso X, A. Selfa and H. Rodrigañez y Sagasta (eds.), Madrid 1881. היסטוריה של המדע היא המיקוד ההיסטורי בהתפתחותו של המדע לאורך הזמן – החל מתקופות קדומות של האנושות ועד ימים אלו, ובהשפעות התרבותיות, הכלכליות, הפילוסופיות, הטכנולוגיות והפוליטיות של תהליכים אלו.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי והיסטוריה של המדע · ראה עוד »
כוכב חמה
כוכב־חמה (העיגול השחור הקטן שקרוב לאמצע) מטיל צל בעוברו על פני השמש מסנג'ר וכוכב־חמה ברקע כוכב־חמה (בלועזית: Mercury, מרקורי) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי וכוכב חמה · ראה עוד »
ים ירחי
מפת אלבדו גלובלית של הירח ממשימת קלמנטיין. האזורים הכהים הם המַארִיָה, והאזורים הבהירים הם הרמות. התמונה היא היטל מרקטור, קווי האורך נפרשים משמאל לימין בין ‎-180 E‎ ועד ‎180 E‎, וקווי הרוחב נפרשים מלמעלה למטה בין ‎90 N‎ ועד ‎90 S‎. מרכז התמונה הוא ‎0 N, 0 E‎. הכתם הכהה באמצע הוא ים המבולדטיאנום ים ירחי או ימה ירחית (בלטינית: Mare, "מַארֶה"; וברבים: Maria, "מַארִיָה") הוא כינוי למישור בזלת גדול וכהה על ירח כדור הארץ, שנוצר בהתפרצות געשית עתיקת יומין.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי וים ירחי · ראה עוד »
14 במרץ
14 במרץ הוא היום ה-73 בשנה (74 בשנה מעוברת), בשבוע ה11 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ו14 במרץ · ראה עוד »
1835
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ו1835 · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ו1910 · ראה עוד »
4 ביולי
4 ביולי הוא היום ה-185 בשנה (186 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: ג'ובאני סקיאפארלי ו4 ביולי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ג'ובאני_סקיאפארלי
