סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

דב מאיר רובמן

מַדָד דב מאיר רובמן

הרב חיים דב מאיר רובמן (ה'תרנ"ה, 1895 בערך - ו' בכסלו ה'תשכ"ח, 8 בדצמבר 1967) היה ראש ישיבה ליטאי, חניך אסכולת קלם של תנועת המוסר, ראש ישיבת "אור תורה" בווילקומיר, מייסד וראש ישיבת תפארת ישראל ותפארת הכרמל בחיפה. [1]

39 יחסים: Circa, מלחמת העולם הראשונה, אליעזר שולביץ, נחום זאב זיו, סלובודקה, סטטוס קוו (ישראל), עלייה לארץ ישראל, פרילוקי, צבי הירש לויתן, צבי הירש ברוידא, קריית מוצקין, קלם, קובנה, ראש ישיבה, רפאל שפירא (הנכד), שנות ה-50 של המאה ה-20, שבת, שדמות, תנועת המוסר, תרפ"ה, תלמוד תורה (קלם), חורול, חיפה, ה'תרנ"ה, ה'תש"ח, ה'תשכ"א, ה'תשכ"ח, ה'תשכ"ג, הרכבת המנדטורית, ו' בכסלו, וילקומיר, כרמלית, ישיבת תפארת ישראל, ישיבת לומז'ה, יהדות ליטא, יהודה ארז, 1895, 1967, 8 בדצמבר.

Circa

Circa, או בקיצור.Ca או.Cca או.C, היא מילה בלטינית שמשמעותה בקירוב.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן וCirca · ראה עוד »

מלחמת העולם הראשונה

מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »

אליעזר שולביץ

קברו בהר הזיתים הרב אליעזר שולביץ (~ה'תר"ח, 1848 - ב' בחשוון ה'תרצ"ב, 13 באוקטובר 1931) היה ראש ישיבה ליטאי.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן ואליעזר שולביץ · ראה עוד »

נחום זאב זיו

הרב נחום זאב זיותמונה להחלפה הרב נחום זאב זיו (תרי"ז, 1857 – ב' בשבט תרע"ו, ינואר 1916) היה איש תנועת המוסר, ראש ומנהל ה"תלמוד תורה" בקלם, בנו של "הסבא מקלם".

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן ונחום זאב זיו · ראה עוד »

סלובודקה

אזור גטו קובנה לשעבר בשכונת סלובודקה, 2005 סְלובּודְקָה (מיידיש: סלאבאדקע; מרוסית: Слободка; בפולנית: Słobódka או Wiliampol; בליטאית: Vilijampolė, "ויליאמפולה".

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן וסלובודקה · ראה עוד »

סטטוס קוו (ישראל)

הסדר הסטטוס קוו בישראל התבסס במסגרת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל בתקופת היישוב והוא נמשך עד ימינו.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן וסטטוס קוו (ישראל) · ראה עוד »

עלייה לארץ ישראל

עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »

פרילוקי

פְּרילוּקי (באוקראינית ורוסית: Прилуки) היא עיר באוקראינה במחוז צ'רניהיב על גדות הנהר אודאי, יובלו של הדנייפר.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן ופרילוקי · ראה עוד »

צבי הירש לויתן

#הפניה צבי הירש לויטן.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן וצבי הירש לויתן · ראה עוד »

צבי הירש ברוידא

הרב צבי הירש ברוידא (א' באלול תרכ"ה, 1865 – י"ז בסיוון תרע"ג, 1913) היה איש תנועת המוסר, ראש ומנהל ה"תלמוד תורה" בקלם, בן אחיו וחתנו של "הסבא מקלם".

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן וצבי הירש ברוידא · ראה עוד »

קריית מוצקין

קִרְיַת מוֹצְקִין היא עיר במחוז חיפה בישראל, אחת מהערים המרכיבות את אזור הקריות.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן וקריית מוצקין · ראה עוד »

קלם

קלם (בליטאית: Kelmė, נהגה: קֵלְמֶה) היא עיר במחוז שאולאי בצפון-מרכז ליטא.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן וקלם · ראה עוד »

קובנה

קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן וקובנה · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן וראש ישיבה · ראה עוד »

רפאל שפירא (הנכד)

הרב רפאל שפירא (ה'תרפ"ג, 1923 – ט' בכסלו ה'תשנ"ח, 8 בדצמבר 1997) היה ראש ישיבה חרדי-ליטאי, ראש ישיבת תפארת ישראל ותפארת הכרמל בחיפה.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן ורפאל שפירא (הנכד) · ראה עוד »

שנות ה-50 של המאה ה-20

'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »

שבת

נרות שבת, חלות מכוסות וגביע קידוש. שתי חלות מכוסות שבר מחורבת עוצה של כן לנר שבת שעליו חרותה המילה "שבת" נמצא בשכבה 8, מתוארך לשנים 340–410 לספירה ביהדות, הַשַּׁבָּת היא יום של קדוּשה, שביתה ממלאכה ומנוחה, והמועד הראשון במועדים הקבועים מהתורה.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן ושבת · ראה עוד »

שדמות

שער כתב העת '''שדמות''', נ"ג, חורף תשל"ד 1974, צייר: יעקב אלוני שדמות היה כתב עת של התנועה הקיבוצית.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן ושדמות · ראה עוד »

תנועת המוסר

תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן ותנועת המוסר · ראה עוד »

תרפ"ה

#הפניה ה'תרפ"ה.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן ותרפ"ה · ראה עוד »

תלמוד תורה (קלם)

ישיבת תלמוד תורה (כונתה תדיר בפשטות: קלם) היא ישיבה ליטאית שהתקיימה בעיר קלם שבליטא.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן ותלמוד תורה (קלם) · ראה עוד »

חורול

חוֹרוֹל (באוקראינית: Хорол; ביידיש: חאראל) היא עיר במחוז פולטבה באוקראינה.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן וחורול · ראה עוד »

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן וחיפה · ראה עוד »

ה'תרנ"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן וה'תרנ"ה · ראה עוד »

ה'תש"ח

הכרזת העצמאות - ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948. ריקודים עם היוודע דבר ההחלטה בכ"ט בנובמבר. אות מלחמת העצמאות - ה'תש"ח - ה'תש"ט. בה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948, הוכרז על הקמת מדינת ישראל.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן וה'תש"ח · ראה עוד »

ה'תשכ"א

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן וה'תשכ"א · ראה עוד »

ה'תשכ"ח

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן וה'תשכ"ח · ראה עוד »

ה'תשכ"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן וה'תשכ"ג · ראה עוד »

הרכבת המנדטורית

תחנת הרכבת חיפה מזרח, מטה הרכבת המנדטורית בארץ ישראל, שנת 1931 לערך. מראהו המפואר של הבניין אבד לבלי שוב לאחר שפוצץ בשנת 1946. מסילות הרכבת בארץ ישראל ובעבר הירדן קטר 153 בראש רכבת משא על מסילה צרה עם מטען צינורות נפט, בחיפה בשנת 1946 לערך הלורד פלומר, 25 באוגוסט 1925 שרמן גשר אל חמה, זמן קצר לאחר הריסתו בליל הגשרים, 1946 תוצאות חבלה במסילת יפו-ירושלים בשנת 1946 טקסט.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן והרכבת המנדטורית · ראה עוד »

ו' בכסלו

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בו' כסלו היא תמיד פרשת ויצא.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן וו' בכסלו · ראה עוד »

וילקומיר

#הפניה אוקמרגה.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן ווילקומיר · ראה עוד »

כרמלית

כרמלית היא כלי תחבורה ציבורית תת-קרקעי, הראשון שפעל בישראל.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן וכרמלית · ראה עוד »

ישיבת תפארת ישראל

ישיבת תפארת ישראל היא ישיבה ליטאית בחיפה.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן וישיבת תפארת ישראל · ראה עוד »

ישיבת לומז'ה

בניין הישיבה בשנות ה-20 של המאה ה-20 הכתובת שבראש הבניין הכתובת מעל דלת הכניסה שלט ההסבר בכניסה לישיבת לומז'ה ישיבת לומז'ה - מבט על צידו של הבניין ישיבת לוֹמְזָ'ה (מבוטאת לוֹמְזֶ'ה) הייתה ישיבה שפעלה בעיר לומז'ה.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן וישיבת לומז'ה · ראה עוד »

יהדות ליטא

ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן ויהדות ליטא · ראה עוד »

יהודה ארז

יהודה ארז (רַזְנִיצֶ'נקוֹ) (1 במאי 1900 – 22 במאי 1983) היה חלוץ, סופר, עורך וחוקר של תנועת העבודה וההתיישבות העובדת בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן ויהודה ארז · ראה עוד »

1895

לוי אשכול ג'ורג' השישי, מלך הממלכה המאוחדת.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן ו1895 · ראה עוד »

1967

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן ו1967 · ראה עוד »

8 בדצמבר

8 בדצמבר הוא היום ה-342 בשנה בלוח הגרגוריאני (343 בשנה מעוברת).

חָדָשׁ!!: דב מאיר רובמן ו8 בדצמבר · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/דב_מאיר_רובמן

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »