יוֹצֵאנִכנָס

🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!

תוכן עניינים

1. 465 יחסים: Chabad.org, מן, מאבקי השבת בירושלים, מנהגי שבת בתנועת החסידות, מסעי הצלב, מסופוטמיה, מסורת (יהדות), מסורתיים, מסכת מנחות, מסכת עירובין, מסכת שבת, מעמד הר סיני, מעשה שבת, מעלית שבת, מצרים, מצוות קידוש השבת בדברים, מצווה, מרטיאליס, מרדכי אליהו, מרכז יעקב הרצוג, משנה, משנה תורה, משנה ברורה, משרד הפנים, משל, משה דוד קאסוטו, משה הררי, משורר, מלאגרוס מגדרה, מלאכת מעמר, מלאכת מבעיר, מלאכת מכה בפטיש, מלאכת צד, מלאכת קוצר, מלאכת חורש, מלאכת בונה, מלאכת הוצאה מרשות לרשות, מלחמת יום הכיפורים, מלווה מלכה, מזגן אוויר, מזיד, מחם, מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי, מחר חודש, מחלוקת, מבצע צבאי, מגילות מדבר יהודה, מדרש, מדבר, מדינאי, ... להרחיב מדד (415 יותר) » « הפסיכולוג מדד

2. הלוח העברי
3. פרשת בראשית

Chabad.org

Chabad.org (חבד אורג וגרסתו בעברית בית חב"ד או: he.chabad.org) הוא האתר הרשמי של הזרם המתון בחסידות חב"ד העומד תחת דוברות חב"ד המרכזית.

לִרְאוֹת שבת וChabad.org

מן

ליקוט המן, ציור משנות ה-60 של המאה ה-15. נס המן, ציור משנת 1577. פרסקו משנת 1720. מן בסיפור המקראי, הוא מזון שירד מהשמים לבני ישראל במסעותיהם לאחר צאתם ממצרים בדרכם לארץ ישראל.

לִרְאוֹת שבת ומן

מאבקי השבת בירושלים

ירושלים (2009). הצתת פחי אשפה ותכולתם, על רקע פתיחת חניון ספרא בשבת. מודעת רחוב חתומה על ידי "העדה החרדית" הקוראת לצאת למחות בשבת על פתיחת חניון קרתא חלק ממודעה חתומה על ידי ראשי העדה החרדית, ובו אזהרה שלא לעשות מעשי אלימות במחאות ובהפגנות נגד פתיחת החניון.

לִרְאוֹת שבת ומאבקי השבת בירושלים

מנהגי שבת בתנועת החסידות

חסידים בעיר רחובות בדרכם לבי"כ בכניסת השבת בתנועת החסידות יש מנהגים רבים הסובבים את יום השבת.

לִרְאוֹת שבת ומנהגי שבת בתנועת החסידות

מסעי הצלב

אביר כורע (בתפילה?) לפני צאתו למסע צלב. איור מספר התהלים של וסטמינסטר, אנגליה, שלהי המאה ה-13. המצור על אנטיוכיה (במהלך מסע הצלב הראשון), איור מהמאה ה-15 מסעי הצלב היו סדרת מלחמות דת ומסעות צבאיים, ביוזמת האפיפיורים הנוצריים או בתמיכתם, בין המאה ה-11 והמאה ה-13.

לִרְאוֹת שבת ומסעי הצלב

מסופוטמיה

מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میان‌رودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.

לִרְאוֹת שבת ומסופוטמיה

מסורת (יהדות)

המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.

לִרְאוֹת שבת ומסורת (יהדות)

מסורתיים

כיפות תואמות בטקס חתונה. באירועים מסוג זה מחולקות לעיתים קרובות כיפות, עבור מי שאינם נוהגים לחבוש כיפה דרך קבע. מסורתיים, מסורתים או שומרי מסורת הוא כינוי והגדרה עצמית של קבוצה גדולה של יהודים, בעיקר בישראל, שרואים עצמם בטווח שבין "" ל"חילונים".

לִרְאוֹת שבת ומסורתיים

מסכת מנחות

מסכת מנחות מהתלמוד הבבלי מסכת מנחות היא המסכת השנייה בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה.

לִרְאוֹת שבת ומסכת מנחות

מסכת עירובין

הנושא המרכזי בה דנה מסכת עירובין הוא עירוב. בתמונה: עמודי עירוב בירושלים מַסֶּכֶת עֵרוּבִין היא המסכת השנייה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

לִרְאוֹת שבת ומסכת עירובין

מסכת שבת

מהדורת וילנא מַסֶּכֶת שַׁבָּת היא המסכת הראשונה בסדר מועד, שהוא הסדר השני בשישה סדרי משנה.

לִרְאוֹת שבת ומסכת שבת

מעמד הר סיני

מעמד הר סיני, תחריט מ-1723, יוצר יאן לאוקן מַעֲמַד הַר סִינָי (מכונה גם מתן תורה) הוא סיפור מקראי מכונן, שבו מתגלה אלוהים לבני ישראל בהר סיני, נותן להם את התורה ומצווה אותם במצוות, ובראשן עשרת הדיברות שנשמעות מפי האל עצמו.

לִרְאוֹת שבת ומעמד הר סיני

מעשה שבת

מעשה שבת הוא מאכל או מעשה אחר שנוצר במהלך השבת תוך כדי חילול שבת.

לִרְאוֹת שבת ומעשה שבת

מעלית שבת

מציין פיקוד שבת למעלית מעלית שבת היא מעלית שמנגנון הפעלתה מאפשר ליהודים שומרי שבת להשתמש בה בשבת בלא שיעברו על איסור חילול שבת.

לִרְאוֹת שבת ומעלית שבת

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

לִרְאוֹת שבת ומצרים

מצוות קידוש השבת בדברים

מצוות קידוש השבת בדברים היא מצוות עשה מהתורה שתוכנה הוא אזכור של קדושת השבת באמירה.

לִרְאוֹת שבת ומצוות קידוש השבת בדברים

מצווה

ביהדות, מצווה היא חובה הלכתית על האדם, ובעיקר לעם ישראל.

לִרְאוֹת שבת ומצווה

מרטיאליס

מרקוס ואלריוס מרטיאליס (בלטינית: Marcus Valerius Martialis; סביבות 40 – סביבות 104) היה משורר רומי מהיספניה (ספרד).

לִרְאוֹת שבת ומרטיאליס

מרדכי אליהו

הרב אליהו בצעירותו, מוסר שיעור בישיבת "פורת יוסף", במשכנה הזמני שבבית־הכנסת 'צופיוף' שבירושלים, לאחר מלחמת העצמאות. הרב אליהו כאברך הרב מרדכי אליהו (כ"א באדר א' ה'תרפ"ט, 3 במרץ 1929 – כ"ה בסיוון ה'תש"ע, 7 ביוני 2010) היה פוסק, דיין, מקובל ומנהיג דתי.

לִרְאוֹת שבת ומרדכי אליהו

מרכז יעקב הרצוג

מרכז יעקב הרצוג ללימודי יהדות הוא מוסד חינוכי הנמצא בקיבוץ עין צורים, העוסק בלימוד מקורות ישראל מנקודת מבט פלורליסטית.

לִרְאוֹת שבת ומרכז יעקב הרצוג

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

לִרְאוֹת שבת ומשנה

משנה תורה

עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט.

לִרְאוֹת שבת ומשנה תורה

משנה ברורה

משנה ברורה הוא חיבור הלכתי של רבי ישראל מאיר הכהן מראדין, "החפץ חיים", שיצא לאור בשישה כרכים בין 1884 ל-1907.

לִרְאוֹת שבת ומשנה ברורה

משרד הפנים

משרד הפנים הוא משרד ממשלתי האחראי על השלטון המקומי, מדיניות האוכלוסין וההגירה במדינת ישראל.

לִרְאוֹת שבת ומשרד הפנים

משל

משל הוא סיפור אלגורי קצר עם מוסר השכל (דהיינו, שיש לו משמעות מעבר לתוכנו המפורש והגלוי) השייך לסוגת הסיפור העממי יחד עם המעשייה, האגדה, הפתגם והמכתם (Epigram).

לִרְאוֹת שבת ומשל

משה דוד קאסוטו

הרב משה דוד (אוּמְבֶּרְטוֹ) קָאסוּטוֹ (באיטלקית: Umberto Cassuto; י"ד באלול תרמ"ג, 16 בספטמבר 1883, פירנצה – י"ט בכסלו תשי"ב, 18 בדצמבר 1951, ירושלים) היה רב בפירנצה ופרופסור למקרא באוניברסיטה העברית.

לִרְאוֹת שבת ומשה דוד קאסוטו

משה הררי

הרב משה הררי (נולד בט"ו באב תשט"ו, 3 באוגוסט 1955) הוא רב, אברך ותיק בישיבת מרכז הרב ומחבר סדרת הספרים מקראי קודש בהלכות חגי ישראל, קדושת השבת בהלכות חשמל בשבת, וקדושת השביעית בהלכות השמיטה.

לִרְאוֹת שבת ומשה הררי

משורר

משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.

לִרְאוֹת שבת ומשורר

מלאגרוס מגדרה

מֶלֶאַגְרוֹס (ביוונית: Μελέαγρος) היה משורר הלניסטי.

לִרְאוֹת שבת ומלאגרוס מגדרה

מלאכת מעמר

מלאכת מעמר, קיבוץ דבר הצומח מהקרקע, ממקום גידולו איסוף פירות, גם מבלי לקטוף אותם, לערימה אחת - נחשב למלאכת מעמר. מְלֶאכֶת הַמְּעַמֵּר היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת, ומשמעותה היא איסוף וקיבוץ צומח, לערמה מרוכזת לצורך אכילה או הסקה.

לִרְאוֹת שבת ומלאכת מעמר

מלאכת מבעיר

הבערת אש הדלקת נורת להט מְלֶאכֶת הַמַּבְעִיר היא אחת מל"ט מלאכות שבת, ומהותה הדלקת אש בשבת.

לִרְאוֹת שבת ומלאכת מבעיר

מלאכת מכה בפטיש

המכה בפטיש יש פוסקים הסבורים כי פתיחת פקק של בקבוק משקה בשבת כרוכה באיסור מכה בפטיש, מכיוון שמעשה זה הופך את הבקבוק לראוי לשימוש הַמַּכֶּה בַפַּטִּישׁ היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת.

לִרְאוֹת שבת ומלאכת מכה בפטיש

מלאכת צד

רשת דיג כלוב ללכידת חולדות עם לחם כפיתיון ציד יוני בית, נתונה במחלוקת בין הפוסקים מְלֶאכֶת הַצָּד (במקורות "מלאכת צידה") היא אחת מהמלאכות שהיו נעשות במשכן, ולכן היא נחשבת לאחת מל"ט אבות מלאכה בשבת.

לִרְאוֹת שבת ומלאכת צד

מלאכת קוצר

מסיק זיתים קוצרים בעין החורש, שנות ה-30 מְלֶאכֶת הַקּוֹצֵר (ידועה גם בשם מְלֶאכֶת תּוֹלֵש) היא אחת מל"ט אבות מלאכות האסורות בשבת.

לִרְאוֹת שבת ומלאכת קוצר

מלאכת חורש

חרישה באמצעות כלי רכב חרישה מסורתית מְלֶאכֶת חוֹרֵשׁ היא אחת מל"ט מלאכות האסורות בשבת.

לִרְאוֹת שבת ומלאכת חורש

מלאכת בונה

#הפניה מלאכות בונה וסותר.

לִרְאוֹת שבת ומלאכת בונה

מלאכת הוצאה מרשות לרשות

מלאכת הוצאה מרשות לרשות (או: המוציא מרשות לרשות, טלטול מרשות לרשות, ובקיצור טלטול) היא אחת מל"ט המלאכות האסורות בשבת על פי ההלכה היהודית.

לִרְאוֹת שבת ומלאכת הוצאה מרשות לרשות

מלחמת יום הכיפורים

הרמטכ"ל דוד אלעזר בהתייעצות בפיקוד הצפון, ב-10 באוקטובר 1973, בתכנון הפריצה לסוריה. מימין לשמאל: רס"ן גדי זוהר שליש הרמטכ"ל, יקותיאל אדם סגן מפקד פיקוד הצפון, הרמטכ"ל דוד אלעזר, ראש אמ"ן אלי זעירא, רחבעם זאבי עוזר הרמטכ"ל, אלוף מרדכי הוד יועץ אוויר לפיקוד צפון (יושב עם שפם), יצחק חופי מפקד פיקוד הצפון, רס"ן יוסי פרי רל"ש אלוף פיקוד צפון (עומד מאחורי האלוף), 10 באוקטובר 1973 מלחמת יום הכיפורים (נקראת גם מלחמת יום כיפור; מלחמת 73'; מלחמת יום הדין; בערבית: حرب تشرين, תעתיק: חַרְבּ תִּשְרִין או حرب أكتوبر – חַרְבּ אֻכְּתוֹבַּר: "מלחמת אוקטובר" וגם حرب رمضان – חַרְבּ רמצ'אן: "מלחמת רמדאן") פרצה ביום הכיפורים י' בתשרי ה'תשל"ד, 6 באוקטובר 1973, בהתקפת קואליציה של צבאות מדינות ערביות נגד ישראל, בהובלתן של סוריה ומצרים, שנתמכו על ידי חילות משלוח מארצות ערב, בעיקר מעיראק ומירדן.

לִרְאוֹת שבת ומלחמת יום הכיפורים

מלווה מלכה

האדמ"ור מלוצק במלווה מלכה מְלַוֵּה מַלְכָּה הוא כינוי לסעודה שנאכלת במוצאי שבת, ובה מלווים את שבת המלכה בצאתה בשירה ובסעודה, כדרך שמלווים מלך ומלכה בצאתם מן העיר.

לִרְאוֹת שבת ומלווה מלכה

מזגן אוויר

#הפניה מיזוג אוויר.

לִרְאוֹת שבת ומזגן אוויר

מזיד

ההגדרה המילולית של מזיד - חוטא בזדון, דומה להגדרתו בהלכה היהודית, בעוד בחוק העונשין מעשה במזיד מנמיך את דרגת היסוד הנפשי הנדרש להרשעה בביצוע העברה, ממעשה הנעשה "בכוונה תחילה" למעשה שמספיק שנעשה "בפזיזות" (אדישות, קלות דעת).

לִרְאוֹת שבת ומזיד

מחם

מחם חשמלי המצויד בכפתור הרתחה, פיקוד שבת ובחוגה לשליטה על עוצמת החום של פיקוד השבת וכן ברז מזיגה מֵחַם (או בכתיב השגוי "מיחם") הוא כלי להרתחת מים בעל קיבול גבוה בהשוואה לקומקום.

לִרְאוֹת שבת ומחם

מחקרי ירושלים בפולקלור יהודי

כריכת אחד הגליונותמחקרי ירושלים בפולקלור יהודי הוא שנתון בנושאי פולקלור של המרכז לחקר הפולקלור במכון למדעי היהדות ע"ש מנדל שבאוניברסיטה העברית בירושלים ושל התוכנית לפולקלור יהודי והשוואתי ששינתה את שמה לתוכנית לחקר הפולקלור ותרבות עממית.

לִרְאוֹת שבת ומחקרי ירושלים בפולקלור יהודי

מחר חודש

#הפניה הפטרה#מחר חודש.

לִרְאוֹת שבת ומחר חודש

מחלוקת

מחלוקת, פולמוס או דבר קונטרוברסלי (שנוי במחלוקת) היא אי-הסכמה בין מספר צדדים (לרוב, שניים) על אודות סוגיה מסוימת.

לִרְאוֹת שבת ומחלוקת

מבצע צבאי

מבצע צבאי הוא יישום של מדיניות באמצעים צבאיים קונבנציונליים (לדוגמה מערכה צבאית) כדי להשיג מטרות או יעדים מוגדרים מראש.

לִרְאוֹת שבת ומבצע צבאי

מגילות מדבר יהודה

קצר.

לִרְאוֹת שבת ומגילות מדבר יהודה

מדרש

ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.

לִרְאוֹת שבת ומדרש

מדבר

תפוצת המדבריות בעולם נוף ממדבר נמיב דיונות במדבר לוב מדבר גובי מדבר אטקמה נוף ממדבר יהודה מִדְבָּר (ברבים: מִדְבָּרוֹת או מִדְבָּרִיּוֹת; נקרא גם אזור צחיח) הוא אזור נרחב שהאקלים בו יבש ביותר ולעיתים קרובות גם חם במשך היום.

לִרְאוֹת שבת ומדבר

מדינאי

מְדִינַאי הוא אדם שעיסוקו בניהול והנהגת המדינה.

לִרְאוֹת שבת ומדינאי

מוצאי שבת

הבדלה עם שירה ונגינה בגיטרה לכבוד מוצאי שבת. שימוש בכלי נגינה נאסר בשבת עצמה. בהלכה היהודית, מוֹצָאֵי שַׁבָּת (בראשי תיבות: מוצ"ש; נכתב גם מוצש"ק - מוצאי שבת קודש) הוא הזמן שבין צאת השבת, לבין עלות השחר ביום ראשון שלאחר מכן.

לִרְאוֹת שבת ומוצאי שבת

מוליד

בהלכות שבת ויום טוב, איסור מוליד הוא גזירת חכמים האוסרת לעשות מעשים היוצרים ('מולידים') דבר חדש שלא היה קיים בעולם קודם לכן.

לִרְאוֹת שבת ומוליד

מוזיאון

המוזיאון הבריטי בלונדון חזית מוזיאון הלובר בפריז, מוזיאון האמנות מהמוכרים ביותר בעולם מוזיאון (נכתב בעבר מוסיאון) הוא מקום שמרוכזים בו אוספים בתחום מסוים או בתחומים אחדים: יצירות אמנות, חפצי אומנות, עתיקות, מדע וכדומה.

לִרְאוֹת שבת ומוזיאון

מכשירים חשמליים

#הפניה מכשיר חשמלי.

לִרְאוֹת שבת ומכשירים חשמליים

מכתב הסטטוס קוו

מכתב הסטטוס קוו (או מסמך הסטטוס קוו) הוא מכתב ששלח בשנת 1947 דוד בן-גוריון, אז ראש הסוכנות היהודית, לאגודת ישראל.

לִרְאוֹת שבת ומכתב הסטטוס קוו

מכונית

סקודה אוקטביה שנת 2021 טקסט.

לִרְאוֹת שבת ומכונית

מי שברך

מי שברך ליולדת (למעלה). מי שברך לחולה (למטה) מִי שֶׁבֵּרַךְ הוא כינוי לקטע קצר של תפילה יהודית, הנאמרת בדרך כלל במהלך קריאת התורה, או לאחריה.

לִרְאוֹת שבת ומי שברך

מיני מזונות

#הפניה ברכת בורא מיני מזונות.

לִרְאוֹת שבת ומיני מזונות

אמנות האהבה

עמוד השער של מהדורת 1644 של אמנות האהבה שהודפסה בפרנקפורט אמנות האהבה (בלטינית: Ars Amatoria) היא סדרה בת שלושה ספרים, שנכתבה בחרוזים על ידי המשורר הרומי אובידיוס.

לִרְאוֹת שבת ואמנות האהבה

אמצעי תחבורה

הרכבת הקלה בירושלים חתן וכלה יורדים מכרכרה אוטובוס - אמצעי תחבורה רב נוסעים ציבורי אופנוע רכב שטח רכבת - אמצעי תחבורה המורכב מכמה חלקים. המחוברים זה לזה אמצעי תחבורה הם כלים ומכונות המשמשים להסעה של נוסעים או שינוע משא באמצעות האדם, מנוע או על ידי בעל חיים.

לִרְאוֹת שבת ואמצעי תחבורה

אמונה טפלה

מעלית בבית מלון בלונדון, שבה אין קומה '''13''' אמונה טפלה (או: אמונה תפלה; על מקור הביטוי ראו להלן) היא אמונה שאין לה יסוד, שאינה מסתמכת על עובדות מוכחות, אמונה בלתי רציונלית.

לִרְאוֹת שבת ואמונה טפלה

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

לִרְאוֹת שבת ואמוראים

אספת הנבחרים

יצחק בן-צבי פותח בנאומו את אספת הנבחרים הרביעית, ספטמבר 1944 ההגעה לאספת הנבחרים הרביעית צירי אספת הנבחרים השנייה ליהודי א"י אספת הנבחרים הייתה אחד משלושת המוסדות הלאומיים שהוקמו בארץ ישראל בשנות ה-20, יחד עם הוועד הלאומי וכנסת ישראל.

לִרְאוֹת שבת ואספת הנבחרים

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

לִרְאוֹת שבת ואסלאם

אסטרולוגיה

מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.

לִרְאוֹת שבת ואסטרולוגיה

אסוציאציה

אַסוֹצִיאַצְיָה (בעברית: תַּסְמִיךְ, סִמּוּךְ, לפי מילון אבן שושן: זִכְרָה) היא כל קשר הנלמד בין שני עצמים כלשהם.

לִרְאוֹת שבת ואסוציאציה

אפיון (מדקדק)

אַפְּיון המדקדק או המבאר (Apion, ביוונית: Ἀπίων; 30-20 לפנה"ס - 48-45 לספירה בערך) היה סופר וחוקר מצרי-יווני במחצית הראשונה של המאה ה-1 לספירה.

לִרְאוֹת שבת ואפיון (מדקדק)

אפייה

אפיית לחם בגן שמואל 1950-5 סוכר, אבקת אפייה אפייה היא שיטה להכנת מזון על ידי חימומו בתנור אפייה.

לִרְאוֹת שבת ואפייה

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

לִרְאוֹת שבת וארץ ישראל

ארצות הברית

ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.

לִרְאוֹת שבת וארצות הברית

ארבע מיתות בית דין

ארבע מיתות בית דין הן שיטות הוצאה להורג לביצוע עונש מיתה לפי ההלכה.

לִרְאוֹת שבת וארבע מיתות בית דין

ארבע פרשיות

אַרְבַּע פָּרָשִׁיּוֹת הן פרשות מיוחדות שתקנו חז"ל לקרוא בנוסף לפרשת השבוע בארבע שבתות לאורך חודש אדר הסמוך לניסן, דהיינו בשנה רגילה חודש אדר ובשנה מעוברת אדר ב'.

לִרְאוֹת שבת וארבע פרשיות

אריה דרעי

אריה מכלוף דרעי (נולד בט' באדר א' ה'תשי"ט, 17 בפברואר 1959) הוא פוליטיקאי ישראלי, ממייסדי מפלגת ש"ס וחבר הכנסת מטעמה.

לִרְאוֹת שבת ואריה דרעי

אשור

אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.

לִרְאוֹת שבת ואשור

אשכנזים

#הפניה יהדות אשכנז.

לִרְאוֹת שבת ואשכנזים

אתר הפיוט והתפילה

#הפניה הזמנה לפיוט.

לִרְאוֹת שבת ואתר הפיוט והתפילה

אלחנן סמט

הרב אלחנן סמט (נולד בט"ו בניסן ה'תשי"ג, 31 במרץ 1953) הוא מרצה, מורה ומחבר ספרי פרשנות לתנ"ך.

לִרְאוֹת שבת ואלחנן סמט

אלוהים (יהדות)

על פי היהדות, אֱלוֹהִים הוא האלהים היחיד, בורא העולם כולו ושליטו, שציווה על כלל בני האדם ז' מצוות ולעם ישראל נתן את התורה ובה תרי"ג מצוות.

לִרְאוֹת שבת ואלוהים (יהדות)

אלכסנדר שור

אלכסנדר שוֹר (Schorr; 4 בפברואר 1881, י"ח בשבט תרמ"א – 6 במרץ 1943, כ"ט באדר א' תש"ג) היה מחנך עברי ציוני דתי בבוקובינה ובירושלים, מתרגם והיסטוריון ומראשוני המתרגמים לעברית של הספרות הרומית והיוונית הקלאסית.

לִרְאוֹת שבת ואלכסנדר שור

אליעזר מלמד

הרב אליעזר מלמד (נולד בי"ד בתמוז תשכ"א, 28 ביוני 1961) הוא רב היישוב הר ברכה, מחבר סדרת ספרי ההלכה פניני הלכה, בעל טור קבוע בשם 'רביבים' בעיתון בשבע וראש ישיבת הר ברכה, זוכה פרס כץ לשנת התשע"ט ופרס הרב קוק לשנת תשפ"א.

לִרְאוֹת שבת ואליעזר מלמד

אליעזר שביד

אליעזר שביד (ב' באלול תרפ"ט (7 בספטמבר 1929) – ט"ז בשבט תשפ"ב (18 בינואר 2022)) היה פרופסור למחשבת ישראל באוניברסיטה העברית.

לִרְאוֹת שבת ואליעזר שביד

אטימולוגיה עממית

גיזרון עממי או אטימולוגיה עממית היא תפישה שגויה או לא-מדויקת של מקורה של מילה בתודעת הדוברים בציבור הרחב.

לִרְאוֹת שבת ואטימולוגיה עממית

אחד העם

אשר צבי (הירש) גינצברג, שנודע בשם-העט שלו אַחַד הָעָם, (18 באוגוסט 1856, י"ז באב ה'תרט"ז, פלך קייב – 2 בינואר 1927, כ"ח בטבת ה'תרפ"ז, תל אביב), היה מראשי הוגיה והמייסד של הציונות הרוחנית, ומהחשובים במנסחי הזהות היהודית החילונית-לאומית.

לִרְאוֹת שבת ואחד העם

אברהם שליט

אברהם חיים שליט (13 ביוני 1898 – כ"ח באב ה'תשל"ט, 21 באוגוסט 1979) היה חוקר תקופת הבית השני, פרופסור להיסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים וחתן פרס ישראל לשנת 1960.

לִרְאוֹת שבת ואברהם שליט

אברהם יהושע השל

הרב אברהם יהושע הֶשל (ביידיש: העשל; ובאנגלית: Abraham Joshua Heschel) (כ"ה בטבת תרס"ז, 11 בינואר 1907 – י"ח בטבת תשל"ג, 23 בדצמבר 1972) היה מהוגיה החשובים של יהדות ארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-20, פרופסור לאתיקה ולמיסטיקה בבית המדרש לרבנים באמריקה, חוקר מחשבת ישראל ופילוסוף.

לִרְאוֹת שבת ואברהם יהושע השל

אביה הכהן

הרב אביה הכהן (נולד ב-ב' בתשרי תשכ"א, 23 בספטמבר 1960) הוא חוקר תנ"ך ומורה לתנ"ך, תלמוד וחסידות.

לִרְאוֹת שבת ואביה הכהן

אגאתרכידס

אגאתרכידס (ביוונית: Ἀγαθαρχίδης) היה היסטוריון וגאוגרף יווני שחי במאה ה-2 לפנה"ס.

לִרְאוֹת שבת ואגאתרכידס

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

לִרְאוֹת שבת ואגדה (יהדות)

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

לִרְאוֹת שבת ואגודת ישראל

אגודה שיתופית

חברי קיבוץ אפיקים מכונסים באספת האגודה (1937) הצגת התקציב באספה כללית של האגודה השיתופית בעפרה אגודה שיתופית היא הגדרה ישראלית לתאגיד המהווה מסגרת לפעילות כלכלית לצד היבטים אישיים ושיתופיים.

לִרְאוֹת שבת ואגודה שיתופית

אגודה שיתופית חקלאית

#הפניה אגודה שיתופית.

לִרְאוֹת שבת ואגודה שיתופית חקלאית

אדמיאל קוסמן

אַדְמיאל מאיר קוֹסְמן (נולד ב-20 באוגוסט 1957) הוא משורר ישראלי, פרופסור למדעי היהדות באוניברסיטת פוטסדאם, והמנהל האקדמי של המכון להכשרת רבנים רפורמים ע"ש גייגר בברלין.

לִרְאוֹת שבת ואדמיאל קוסמן

אדם וחוה

רמברנדט קפלה הסיסטינית. "אדם וחוה", ציורו של ויליאם בלייק (1808) אילון על-פי ספר בראשית, אָדָם וְחַוָּה היו האיש והאישה הראשונים.

לִרְאוֹת שבת ואדם וחוה

אדר

אֲדָר (מאכדית: addaru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית.

לִרְאוֹת שבת ואדר

אדר ב'

#הפניה אדר.

לִרְאוֹת שבת ואדר ב'

אהרן קמינקא

הרב ד"ר אהרן (ארמנד) קָמינקָא (לעיתים קאמינקא; בלועזית: Armand Kaminka; 5 במאי 1866, ברדיצ'ב – 12 במרץ 1950, תל אביב) היה רב, מלומד, משורר ומתרגם עברי.

לִרְאוֹת שבת ואהרן קמינקא

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולדשטיין-גורן, בתכנון אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין אולם הסנאט https://michaelarch.wordpress.com/2015/06/18/סיבוב-בבניין-ביוטכנולוגיה-באוניברסי/ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015, מיכאל יעקובסון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע, אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.

לִרְאוֹת שבת ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב

אוסטרקון

אתונאי אוֹסְטְרָקוֹן (מיוונית: ὄστρακον) הוא שבר של כלי חרס שנמצאה עליו כתובת כלשהי.

לִרְאוֹת שבת ואוסטרקון

אוסטרליה

מדינות אוסטרליה אוסטרליה (באנגלית: Australia), או הקהילייה של אוסטרליה (באנגלית: Commonwealth of Australia) היא פדרציה המאגדת בתוכה שש מדינות ועוד עשר טריטוריות, ששלוש מהן הן חלק מהיבשת עצמה.

לִרְאוֹת שבת ואוסטרליה

אופרוף

#הפניה שבת חתן.

לִרְאוֹת שבת ואופרוף

אורז

סין שדות אורז בבאלי, אינדונזיה אורז (שם מדעי: Oryza) הוא דגן המשמש כמזון העיקרי עבור יותר ממחצית אוכלוסיית העולם.

לִרְאוֹת שבת ואורז

אובידיוס

פּוּבְּלִיוּס אוֹבִידִיוּס נָאסוֹ (בלטינית: Publius Ovidius Naso; 20 או 21 במרץ 43 לפנה"ס – 17 לספירה) היה משורר רומי, שחי ופעל בימי שלטונו של הקיסר אוגוסטוס.

לִרְאוֹת שבת ואובידיוס

אוגוסטוס קיסר

אוגוסטוס במוזיאון הארכאולוגיה בכרתים "ארה פקיס" - "מזבח השלום" של אוגוסטוס אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (בלטינית: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS; 23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא, ולדעת היסטוריונים רבים - גם החשוב שבהם.

לִרְאוֹת שבת ואוגוסטוס קיסר

אוגוסטינוס

אורליוס אוגוסטינוס (בלטינית: Aurelius Augustinus; 13 בנובמבר 354 – 28 באוגוסט 430) היה פילוסוף ותאולוג נוצרי, מאבות הכנסייה הלטיניים ואחד האישים המשפיעים ביותר על הנצרות המערבית לדורותיה.

לִרְאוֹת שבת ואוגוסטינוס

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

לִרְאוֹת שבת ואירופה

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

לִרְאוֹת שבת ונצרות

נר שבת

#הפניה נרות שבת ויום טוב.

לִרְאוֹת שבת ונר שבת

נרות שבת

#הפניה נרות שבת ויום טוב.

לִרְאוֹת שבת ונרות שבת

נחמיה

"נחמיה מתבונן בהריסות של חומות ירושלים", ציורו של גוסטב דורה, משנת 1866 נְחֶמְיָה בֶּן-חֲכַלְיָה היה ממנהיגי היהודים בימי שיבת ציון שבתקופת בית שני.

לִרְאוֹת שבת ונחמיה

נביאים

נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.

לִרְאוֹת שבת ונביאים

נגד אפיון

על קדמוּת היהודים (ביוונית: περὶ ἀρχαιότητος Ἰουδαίων) או נגד אַפְּיון (ביוונית: Κατά Απίωνος; בלטינית: Contra Apionem) הוא ספרו הרביעי של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, אשר נכתב זמן לא רב לפני מותו.

לִרְאוֹת שבת ונגד אפיון

נוסח אשכנז

נוֹסַח אַשְׁכְּנַז הוא נוסח התפילה המקובל אצל חלק מהיהודים יוצאי ארצות אשכנז.

לִרְאוֹת שבת ונוסח אשכנז

נוסח איטליה

סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.

לִרְאוֹת שבת ונוסח איטליה

נוסח לא-אורתודוקסי

"ומפני חטאינו גלינו מארצנו" בסידור ההיכל בהמבורג, 1818, הרפורמי המובהק הראשון. נוסחים לא-אורתודוקסיים או לא-מסורתיים הם נוסחי התפילה המשמשים בזרמים הלא-אורתודוקסיים ביהדות, ובכלל זה בתנועות הרפורמית, הקונסרבטיבית, הרקונסטרוקטיבית, ובקהילות עצמאיות שונות.

לִרְאוֹת שבת ונוסח לא-אורתודוקסי

ניסן

ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.

לִרְאוֹת שבת וניסן

סמבטיון

יהודים מחכים על הגדה של נהר הסמבטיון. חלון ויטראז' בכנסייה בעיר פרנקפורט על האודר בגרמניה הסמבטיון (או סבטיון) הוא נהר אגדי שלפי התלמוד והמדרשים, אל הארץ שמעבר לו הוגלו עשרת השבטים על ידי מלך אשור, שלמנאסר החמישי.

לִרְאוֹת שבת וסמבטיון

סנקה

לוקיוס אנאוס סנקה (בלטינית: Lucius Annaeus Seneca), שנודע גם בפשטות כסֶנֶקָה (Seneca) או סנקה הצעיר (4 לפנה"ס בערך – 65 לספירה), היה פילוסוף, מדינאי, ומחזאי רומאי ב"תקופת הכסף" של הספרות הלטינית.

לִרְאוֹת שבת וסנקה

סנהדרין

כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.

לִרְאוֹת שבת וסנהדרין

סעודת ליל שבת

חלות שבת סעודת ליל שבת היא סעודה חגיגית הנאכלת בליל שבת, לאחר תפילת ערבית.

לִרְאוֹת שבת וסעודת ליל שבת

סעודת יום שבת

סעודת יום השבת היא הסעודה השנייה שנערכת בשבת מתוך שלוש הסעודות אותן חייבים לאכול בשבת.

לִרְאוֹת שבת וסעודת יום שבת

סעודה (הלכה)

לחם הוא המאכל שפותחים סעודה באכילתו. סעודת מצווה חגיגית עם חלה גדולה ביהדות ישנם הלכות ומנהגים העוסקים בסעודה, שהיא ארוחה שאוכל בה לחם העשוי מחמשת מיני דגן בכמות של לפחות כזית.

לִרְאוֹת שבת וסעודה (הלכה)

סעודה שלישית

קידוש לסעודה שלישית מתוך הסידור סעודה שלישית (המכונה גם שעת "רעוא דרעוין") היא הסעודה האחרונה מבין שלוש הסעודות שההלכה היהודית מחייבת לסעוד במהלך השבת.

לִרְאוֹת שבת וסעודה שלישית

סעודות שבת

שולחן שבת, פולין שולחן ערוך ליום השבת. שתי חלות, יין וכוס לקידוש. בשבת ישנה מצווה על אכילת שלוש סעודות: האחת בליל שבת (סעודת ליל שבת), השנייה בבוקר יום השבת (סעודת יום שבת), והשלישית לקראת צאת השבת (סעודה שלישית).

לִרְאוֹת שבת וסעודות שבת

ספר אדם וחוה

ספר אדם וחוה הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אדם וחוה לאחר גירושם מגן עדן.

לִרְאוֹת שבת וספר אדם וחוה

ספר תורה

יד מצביעה על פסוקי חג הסוכות. שוטרי משטרת ישראל נושאים ספרי תורה ספר תורה הוא מגילת קלף או גוויל שעליה כתובה התורה בשלמותה, מתחילת ספר בראשית ועד סוף ספר דברים.

לִרְאוֹת שבת וספר תורה

ספר ברית דמשק

אחד מקטעי ברית דמשק 4Q271 (4QDf) ספר ברית דמשק (או מגילת ברית דמשק או מגילת דמשק) הוא השם שניתן לספר המוכר לנו מגניזת קהיר וממגילות מדבר יהודה.

לִרְאוֹת שבת וספר ברית דמשק

ספר הכוזרי

#הפניה הכוזרי.

לִרְאוֹת שבת וספר הכוזרי

ספר היובלים

ספר היובלים הוא אחד מן הספרים החיצוניים, המתאר את קורותיהם של אבות עם ישראל.

לִרְאוֹת שבת וספר היובלים

ספר ישעיהו

ספר יְשַׁעְיָהוּ הוא אחד מעשרים וארבעה ספרי התנ"ך העברי הנכלל במדור הנביאים.

לִרְאוֹת שבת וספר ישעיהו

ספריא

ספריא (באנגלית: Sefaria) הוא מלכ"ר המפעיל אתר אינטרנט המשמש כספרייה דיגיטלית מקוונת של טקסטים יהודיים חופשיים ובקוד פתוח.

לִרְאוֹת שבת וספריא

סקילה (עונש מוות)

כיוון.

לִרְאוֹת שבת וסקילה (עונש מוות)

סרך היחד

סרך היחד הוא טקסט שנמצא במערות שליד קומראן, ואשר נמנה עם מגילות מדבר יהודה.

לִרְאוֹת שבת וסרך היחד

סטראבון

סְטְרָאבּוֹן (ביוונית: Στράβων, ידוע יותר בשמו הלטיני סְטְרָאבּוֹ (Strabo); סביבות 64 לפנה"ס - אחרי 21 לספירה), היה מלומד יווני יליד פונטוס, שכתב היסטוריה וגאוגרפיה.

לִרְאוֹת שבת וסטראבון

סטטוס קוו

סטטוס קוו (מלטינית: Status quo, המצב הקיים) הוא מונח שנגזר מהביטוי הדיפלומטי "סטטוס קוו אנטה בלום" (status quo ante bellum) שפירושו בלטינית "המצב שהיה לפני המלחמה".

לִרְאוֹת שבת וסטטוס קוו

סטטוס קוו (ישראל)

הסדר הסטטוס קוו בישראל התבסס במסגרת המוסדות הלאומיים בארץ ישראל בתקופת היישוב והוא נמשך עד ימינו.

לִרְאוֹת שבת וסטטוס קוו (ישראל)

סטורן (מיתולוגיה)

תחריט מהמאה ה-16 של סטורן סטורן (לטינית: Saturnus) נקרא גם סטורנוס הוא אל החקלאות והקציר במיתולוגיה הרומית.

לִרְאוֹת שבת וסטורן (מיתולוגיה)

סדר עולם

סדר עולם (מכונה גם "סדר עולם רבה") הוא חיבור העוסק בכרונולוגיה יהודית, מימי אדם הראשון, עד חורבן בית שני ומרד בר כוכבא.

לִרְאוֹת שבת וסדר עולם

סוף שבוע

סוֹף שָׁבוּעַ (נכתב גם סופשבוע, סופ"ש) הוא חלק בשבוע, אשר כמקובל בעולם - נמשך לפחות יום וכרגיל יומיים - מתוך ימי שישי שבת וראשון, ואשר בו מרבית האנשים אינם עובדים.

לִרְאוֹת שבת וסוף שבוע

סוציאליזם

הדגל אדום הוא סמל הסוציאליזם מזה מאות שנים סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.

לִרְאוֹת שבת וסוציאליזם

סובלנות

צלב אנדרטת זיכרון יחד עם חנוכייה באוקספורד, אנגליה סוֹבְלָנוּת היא ערך מוסרי.

לִרְאוֹת שבת וסובלנות

סווטוניוס

גאיוס סווטוניוס טרנקווילוס (בין 75 - 160 לספירה) היה סופר והיסטוריון רומאי.

לִרְאוֹת שבת וסווטוניוס

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

לִרְאוֹת שבת וסוכות

סיון רהב-מאיר

סיון אסתר רהב-מאיר (נולדה ב-2 ביולי 1981, ל' בסיוון ה'תשמ"א) היא עיתונאית, כתבת חדשות, פובליציסטית ומנחת טלוויזיה ורדיו ישראלית.

לִרְאוֹת שבת וסיון רהב-מאיר

עמנואל לוינס

עמנואל לוינס (בצרפתית: Emmanuel Levinas; 12 בינואר 1906 – 25 בדצמבר 1995) היה מורה ופילוסוף יהודי-צרפתי, שהעניק בכורה לשאלת ה"אחר", וראה באתיקה "פילוסופיה ראשונית".

לִרְאוֹת שבת ועמנואל לוינס

ענישה

ענישה היא הדרך של מסגרת חברתית כלשהי - מדינה, ארגון או קבוצה, להתמודד עם מי שמעשיהם חורגים במידה משמעותית מהנוהגים או הנורמות שנקבעו באותה חברה או ארגון, ומעוגנות בחוק או בתקנון של החברה, או קיימות באופן לא פורמלי.

לִרְאוֹת שבת וענישה

עקיבא ווייס

מהדורה המרכזית של כאן 11 מכינוס מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל על חוק גיוס בני ישיבות, אוקטובר 2018 עקיבא ווייס (נולד בכ"ה בחשוון ה'תשנ"ג, 21 בנובמבר 1992) הוא עיתונאי חרדי ישראלי המשמש כתב לענייני דת וחרדים בכאן חדשות.

לִרְאוֹת שבת ועקיבא ווייס

ערב חג

ערב חג הוא היום שלפני חג מחגי ישראל.

לִרְאוֹת שבת וערב חג

עשרת הדיברות

ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.

לִרְאוֹת שבת ועשרת הדיברות

עשרת ימי תשובה

תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.

לִרְאוֹת שבת ועשרת ימי תשובה

עונש מוות

קיים באופן חוקי: 53 מדינות עונש מוות (או עונש מיתה) הוא אחת מצורות הענישה החמורות ביותר שיכולה החברה להטיל על מבצע עבירה.

לִרְאוֹת שבת ועונש מוות

עונג שבת

עונג שבת הוא מצווה מדברי נביאים להתענג בשבת.

לִרְאוֹת שבת ועונג שבת

עונות השנה

ציור של דוד טנירס הבן המסמל את עונות השנה המקובלות ללא תלות בזמן ביום, הקוטב הדרומי יהיה מואר והקוטב הצפוני יהיה חשוך. בנוסף להבדל בצפיפות קרני האור, האור נחלש יותר במעבר דרך האטמוספירה כשהוא עובר בזווית שטוחה.

לִרְאוֹת שבת ועונות השנה

עוז אלמוג

עוז אלמוג (נולד ב-4 במאי 1960) הוא סוציולוג והיסטוריון ישראלי, החוקר את החברה והתרבות בישראל החל מתקופת היישוב; פרופסור באוניברסיטת חיפה.

לִרְאוֹת שבת ועוז אלמוג

עובד

מכונאים במפעל אווירונאוטיקה באוהיו, 1946 עובד הוא מי שעושה דבר מה עבור אדם, ארגון או אנשים אחרים ומקבל בעבור כך תשלום.

לִרְאוֹת שבת ועובד

עינויים

אוסף מכשירי עינויים עינויים הם כל פעולה שבה סבל וכאב עז, לרוב גופני, אך לעיתים נפשי, נגרם באופן מכוון לאדם.

לִרְאוֹת שבת ועינויים

עיר האלוהים

''De civitate Dei'', 1483 עיר האלוהים (בלטינית De Civitate Dei, ידוע גם בשם De Civitate Dei contra Paganos: עיר האלוהים כנגד עובדי האלילים) הוא ספר שנכתב בלטינית על ידי אוגוסטינוס בתחילת המאה ה-5.

לִרְאוֹת שבת ועיר האלוהים

פסח

חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.

לִרְאוֹת שבת ופסח

פסוקי דזמרא

"ברוך שאמר", פתיחת פסוקי דזמרא, מתוך סידור קורן דו-לשוני פסוקי דזמרא הם חלק מתפילת שחרית שתיקנו חז"ל הנפתחים בברכת "ברוך שאמר" ומסתיימים בברכת "ישתבח".

לִרְאוֹת שבת ופסוקי דזמרא

פקודת סדרי השלטון והמשפט

פקודת סדרי השלטון והמשפט, התש"ח-1948, היא דבר החקיקה הראשון שנחקק במדינת ישראל על ידי מועצת המדינה הזמנית ב-19 במאי 1948.

לִרְאוֹת שבת ופקודת סדרי השלטון והמשפט

פקודת העיריות

פקודת העיריות היא פקודה המסדירה את פעולתן של העיריות בישראל.

לִרְאוֹת שבת ופקודת העיריות

פרס ישראל

אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.

לִרְאוֹת שבת ופרס ישראל

פרסיוס

אולוס פרסיוס פלאקוס (לטינית: Aulus Persius Flaccus; 4 בדצמבר 34, וולטרה – 24 בנובמבר 62) היה משורר וסאטיריקן רומאי ממוצא אטרוסקי.

לִרְאוֹת שבת ופרסיוס

פרשת בראשית

אדם בצלם אלוהים פרשת בְּרֵאשִׁית היא פרשת השבוע הראשונה בספר בראשית ובתורה כולה.

לִרְאוֹת שבת ופרשת בראשית

פרשת השבוע

פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.

לִרְאוֹת שבת ופרשת השבוע

פרשת וארא

משה ואהרן לפני פרעה, ציור של בנג'מין וסט פָּרָשַׁת וָאֵרָא היא פרשת השבוע השנייה בספר שמות.

לִרְאוֹת שבת ופרשת וארא

פרשת יתרו

פרשת יִתְרוֹ היא פרשת השבוע החמישית בספר שמות.

לִרְאוֹת שבת ופרשת יתרו

פרה אדומה

פרה אדומה היא פרה שצבע שערה חום-אדמדם ולפי ההלכה היהודית ניתן להשתמש באפרה לטיהור טומאת מת.

לִרְאוֹת שבת ופרה אדומה

פרונטינוס

#הפניה סקסטוס יוליוס פרונטינוס.

לִרְאוֹת שבת ופרונטינוס

פרופסור

ווינה, 1921 חפירות הארכאולוגיות במצדה בפני נשיא המדינה זלמן שזר, 1964 פרופסור עדה יונת במעבדה פרופסורים בלבוש טקסי פרופסור (מלטינית: Professor; בתרגום חופשי: "המכריז על עצמו כמומחה") הוא מומחה בתחום מחקר מסוים, שזכה להכרה של מוסד אקדמי מוכר, ובדרך כלל משמש כחוקר ומרצה, חבר הסגל האקדמי הבכיר באוניברסיטה או במכללה.

לִרְאוֹת שבת ופרופסור

פרויקט בן יהודה

#הפניה פרויקט בן-יהודה.

לִרְאוֹת שבת ופרויקט בן יהודה

פלנטה

#הפניה כוכב לכת.

לִרְאוֹת שבת ופלנטה

פלטת שבת

פלטת שבת פְּלָטַת שַׁבָּת (בקיצור: פְּלָטַה) או כִּירַת שַׁבָּת היא כירה חשמלית – מכשיר חשמל ביתי עשוי מתכת, המכיל בתוכו גוף חימום בעל עוצמת חום קבועה ובלתי ניתנת לשינוי – המיועדת בעיקר לשמירת החום של מאכלי השבת עד להגשתם בסעודות שבת.

לִרְאוֹת שבת ופלטת שבת

פלוטרכוס

דמותו של פלוטרכוס כפי שהוצגה באיור למהדורה הצרפתית של כתביו, המאה ה-16 פּלוּטַרכוֹס (ביוונית: Πλούταρχος, בלטינית: Plutarchus; נולד בסביבות 46 לספירה וחי עד 120-125 לספירה) היה פילוסוף, היסטוריון ומסאי יווני.

לִרְאוֹת שבת ופלוטרכוס

פליניוס הזקן

גאיוס פליניוס סקונדוס (בלטינית: Gaius Plinius Secundus; שנת 23 לספירה – 25 באוגוסט 79), המוכר בשם פליניוס הזקן, היה סופר, חוקר טבע ומפקד צבא וצי רומאי.

לִרְאוֹת שבת ופליניוס הזקן

פטר שפר

פטר שפר (בגרמנית: Peter Schäfer; נולד ב-29 ביוני 1943) הוא פרופסור אמריטוס למדעי הדתות ומדעי היהדות באוניברסיטת פרינסטון.

לִרְאוֹת שבת ופטר שפר

פטרוניוס

פטרוניוס ארביטר (לטינית: Petronius Arbiter; בערך 27–66 לספירה) היה סאטיריקן רומאי.

לִרְאוֹת שבת ופטרוניוס

פומפיוס טרוגוס

פומפיוס טרוגוס (בלטינית: Pompeius Trogus, מוכר גם כטרוגוס פומפיוס, סוף המאה ה-1 לפנה"ס – תחילת המאה ה-1 לספירה) היה היסטוריון רומאי מתקופת אוגוסטוס.

לִרְאוֹת שבת ופומפיוס טרוגוס

פורים

אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").

לִרְאוֹת שבת ופורים

פולמוס השבת ביפן

פולמוס השבת ויום כיפור ביפן הוא פולמוס תורני, הלכתי, שהתנהל בין גדולי הרבנים, על זמן שמירת השבת ויום הכיפורים ביפן, ושיאו בתקופת מלחמת העולם השנייה.

לִרְאוֹת שבת ופולמוס השבת ביפן

פיקוח נפש

פיקוח נפש הוא מצב הלכתי, המחייב לעבור על מצוות לא תעשה או לבטל מצוות עשה של התורה למען הצלת חיי אדם.

לִרְאוֹת שבת ופיקוח נפש

פיקוח נפש דוחה שבת

#הפניה פיקוח נפש.

לִרְאוֹת שבת ופיקוח נפש דוחה שבת

פירוש רש"י לתלמוד

פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.

לִרְאוֹת שבת ופירוש רש"י לתלמוד

פילוסוף

סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.

לִרְאוֹת שבת ופילוסוף

פיוט

הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

לִרְאוֹת שבת ופיוט

פייר-ז'וזף פרודון

פייר-ז'וזף פרודון פייר-ז'וזף פרודון (בצרפתית: Pierre-Joseph Proudhon; 15 בינואר 1809 – 19 בינואר 1865) היה פוליטיקאי, סוציאליסט והוגה דעות צרפתי.

לִרְאוֹת שבת ופייר-ז'וזף פרודון

צאת הכוכבים

הופעת שלושה כוכבים ראשונים בשמי הלילה היא הסימן המוקדם ביותר לזמן צאת הכוכבים. צאת הכוכבים הוא הרגע ביממה שבו מתחיל הלילה באופן ודאי מבחינה הלכתית, זאת לעומת המושג 'שקיעת החמה' המציין את הרגע שבו מתחיל פרק הזמן הנקרא 'בין השמשות', שהוא ספק יום ספק לילה.

לִרְאוֹת שבת וצאת הכוכבים

צפת במאה ה-16

צפת במאה ה-16 נחשבת לתופעה מיוחדת במינה בנוף הארצי-ישראלי של אותה תקופה במובנים רבים.

לִרְאוֹת שבת וצפת במאה ה-16

צדיק

צדיק הוא אדם המתנהג על פי הצדק והמוסר.

לִרְאוֹת שבת וצדיק

צום

נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.

לִרְאוֹת שבת וצום

צימעס

צימעס עם בשר ואורז צִימֶעס הוא תבשיל מתוק מהמטבח האשכנזי, העשוי מגזר קצוץ (כיום בדרך כלל מגזר גמדי), מבושל עם סוכר וצימוקים.

לִרְאוֹת שבת וצימעס

ציפורי (יישוב עתיק)

"והארץ הייתה תוהו ובוהו: תולדות ארץ ישראל", פרק 9: רומא בירושלים, הערוץ הראשון מבט אווירי צִפּוֹרִי הייתה עיר עתיקה במרכז הגליל התחתון, חמישה קילומטרים מצפון־מערב לנצרת.

לִרְאוֹת שבת וציפורי (יישוב עתיק)

קנדה

קנדה (באנגלית ובצרפתית: Canada) היא מדינה בצפון אמריקה והצפונית ביותר בה.

לִרְאוֹת שבת וקנדה

קריאת התורה

קריאת התורה מתוך ספר תורה אשכנזי קריאת התורה מתוך ספר תורה ספרדי קריאת התורה היא הקראה של פרשה או מספר קטעים מתוך ספר תורה בפני ציבור המונה עשרה גברים לפחות, לרוב כחלק מתפילת שחרית.

לִרְאוֹת שבת וקריאת התורה

קריאה בתורה

#הפניה קריאת התורה.

לִרְאוֹת שבת וקריאה בתורה

קבלת שבת

קבלת שבת היא קבוצת מזמורי תהילים ופיוט הנאמרים בבית הכנסת בזמן המעבר בין ערב שבת לליל שבת, בין תפילת מנחה של חול לתפילת ערבית של שבת, ומציינת את תחילתה של השבת.

לִרְאוֹת שבת וקבלת שבת

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

לִרְאוֹת שבת וקבלה

קדמוניות היהודים

כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.

לִרְאוֹת שבת וקדמוניות היהודים

קדושת היום

#הפניה ברכת קדושת היום.

לִרְאוֹת שבת וקדושת היום

קהילה יהודית

#הפניה הקהילה היהודית.

לִרְאוֹת שבת וקהילה יהודית

קורבן (יהדות)

Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.

לִרְאוֹת שבת וקורבן (יהדות)

קורבן חטאת

כבשה, כשירה לקרבן חטאת קורבן חַטָּאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש.

לִרְאוֹת שבת וקורבן חטאת

קוטב

קוטב של גוף המסתובב סביב צירו הוא אחת משתי הנקודות על פני הגוף שדרכן עובר ציר הסיבוב.

לִרְאוֹת שבת וקוטב

קוגל

קוגל תפוח אדמה קוגל (בהגיית יוצאי גליציה ופולין: קיגל) היא פשטידה נפוצה בקרב יהודי אשכנז ומזרח אירופה.

לִרְאוֹת שבת וקוגל

קודש וחול ביהדות

ביהדות, התואר קדוש (מילה נרדפת למובדל), הוא הבחנה של דבר הנבדל מענייני החומר והשלילה.

לִרְאוֹת שבת וקודש וחול ביהדות

קידוש

קידוש על היין בערב שבת. איור מתוך הספר The spirit of the Ghetto משנת 1902 על חיי היהודים בארצות הברית קידוש ביהדות הוא אִזכור קדושת היום (שבת או חג) בטקס קצר.

לִרְאוֹת שבת וקידוש

קידוש החודש

אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.

לִרְאוֹת שבת וקידוש החודש

רמב"ם

רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.

לִרְאוֹת שבת ורמב"ם

ראש חודש

תקיעה בחצוצרות להודעה על קידוש החודש. רֹאשׁ חֹדֶש הוא היום הראשון בכל חודש עברי והוא מעין מועד ביהדות.

לִרְאוֹת שבת וראש חודש

ראש השנה

ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.

לִרְאוֹת שבת וראש השנה

רצה (ברכת המזון)

רצה (גם רצה והחליצנו) היא תוספת לברכת המזון הנאמרת בשבת לפני סיום ברכת "בונה ירושלים".

לִרְאוֹת שבת ורצה (ברכת המזון)

רשות מקומית

בניין העירייה והמשטרה המקומית של ולפראיסו, שבפלורידה רשויות היא גוף העוסק בניהול העניינים המקומיים של יישוב או קבוצת יישובים.

לִרְאוֹת שבת ורשות מקומית

רשות השידור

בבניין בית החולים לשעבר שערי-צדק בירושלים רשות השידור הייתה רשת השידור הממלכתית של מדינת ישראל.

לִרְאוֹת שבת ורשות השידור

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

לִרְאוֹת שבת ורב

רבנו תם

רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.

לִרְאוֹת שבת ורבנו תם

רבי ישמעאל

קבר התנא רבי ישמעאל בעל הברייתות רבי ישמעאל בן אלישע, מגדולי הדור השלישי של התנאים.

לִרְאוֹת שבת ורבי ישמעאל

רבי יוסי

הקבר המיוחס לרבי יוסי, יחד עם אביו רבי חלפתא בכפר חנניה רבי יוסי - ובשמו המלא: רבי יוסי בן חלפתא - מגדולי התנאים בדור הרביעי.

לִרְאוֹת שבת ורבי יוסי

רדיית דבש

תוצרת רדיית הדבש רדיית דבש (או ליקוט דבש) היא פעולת הפקת הדבש מתאים אשר נמצאים בחלות הדבש, המצויות בכוורת הדבורים, הרדייה היא השלב בעבודתו של הדבוראי בה הוא אוסף את הדבש מהכוורות.

לִרְאוֹת שבת ורדיית דבש

רוטיליוס נמטיאנוס

רוטיליוס קלאודיוס נמטיאנוס (Rutilius Claudius Namatianus; פעל בתחילת המאה ה-5 לספירה) היה משורר בתקופת האימפריה הרומית, ידוע כמחברו של שיר לטיני, De reditu suo ("על שיבתו"), במשקל אלגי, המתאר מסע לאורך החוף מרומא לגאליה בשנת 416.

לִרְאוֹת שבת ורוטיליוס נמטיאנוס

שמחת תורה

דגל שמחת תורה דגל שמחת תורה, שנות ה-40 שמחת תורה הוא מועד יהודי, המציין את סיום המחזור השנתי של קריאת התורה והתחלת מחזור חדש.

לִרְאוֹת שבת ושמחת תורה

שמואל דוד לוצאטו

שמואל דוד לוּצאטוֹ (בקיצור: שַדָּ"ל, באיטלקית: Samuele Davide Luzzatto; א' באלול ה'תק"ס, 22 באוגוסט 1800 – י' בתשרי ה'תרכ"ו, 30 בספטמבר 1865) היה פרשן מקרא, בלשן עברי, משורר, פילוסוף, חוקר ספרות ומתרגם.

לִרְאוֹת שבת ושמואל דוד לוצאטו

שמורות טבע בישראל

שמורת נחל הבניאס שמורת החרמון המכתש הקטן מכתש רמון בשמורת הר הנגב כלניות בשמורת פורה שמורת הר מירון שמורת עין אפק בישראל, שמורת טבע היא חבל ארץ שהוכרז כמקום מוגן מפני שינויים אשר עלולים לשנות את אופי החי, הצומח והדומם בו ולפגוע במאזן השורר ביניהם.

לִרְאוֹת שבת ושמורות טבע בישראל

שמות

ספר שְׁמוֹת הוא הספר השני בתורה.

לִרְאוֹת שבת ושמות

שמירת שבת

מחנה ישראל, 1949 שמירת שבת היא קיום מצוות השבת המתבטאת ביהדות בעיקר על ידי הימנעות מעשיית פעולות ומלאכות האסורות בשבת.

לִרְאוֹת שבת ושמירת שבת

שמירת שבת כהלכתה

שמירת שבת כהלכתה הוא ספר הלכה נפוץ העוסק בהלכות שבת ויום טוב, שכתב הרב יהושע נויבירט.

לִרְאוֹת שבת ושמירת שבת כהלכתה

שנה מעוברת

שנה מעוברת בלוח ירחי-שמשי היא שנה שנוסף לה חודש אחד ובלוח שנה שמשי היא שנה שנוסף לה יום או מספר ימים.

לִרְאוֹת שבת ושנה מעוברת

שקיעת החמה

דקות ספורות לפני שקיעת החמה. חוף הכרמל לאחר שקיעת החמה ותחילת זמן בין השמשות. שקיעת החמה היא ציון זמן בהלכה המוגדרת ככניסת כל גלגל החמה מתחת לקו האופק.

לִרְאוֹת שבת ושקיעת החמה

שר הפנים

#הפניה משרד הפנים#רשימת שרי הפנים.

לִרְאוֹת שבת ושר הפנים

שרה דבורצקי

שרה דְבוֹרֶצְקי (4 באוגוסט 1915 – 12 בדצמבר 1972) הייתה מתרגמת ישראלית, כלת פרס טשרניחובסקי לתרגומי מופת מעיריית תל אביב לשנת 1966.

לִרְאוֹת שבת ושרה דבורצקי

שלמה גורן

הרב שלמה גורן (במקור: גורונצ'יק; כ"א בשבט ה'תרע"ח, 3 בפברואר 1918 – כ"ד בחשוון ה'תשנ"ה, 29 באוקטובר 1994) היה הרב הצבאי הראשי מקום המדינה ועד תשל"א (1971).

לִרְאוֹת שבת ושלמה גורן

שחר אילן

שחר אילן (נולד ב-23 ביוני 1962) הוא עיתונאי ופרשן לענייני חרדים, שימש בעבר סמנכ"ל למחקר והסברה של עמותת חדו"ש – לחופש דת ושוויון.

לִרְאוֹת שבת ושחר אילן

שבע ברכות

סעודת '''שבע ברכות''' לרגל נישואי זוג חדש, הונגריה, 1948 שבע ברכות (מכונות גם ברכות נישואים או ברכת חתנים) הן ברכות הנאמרות בטקס חופה וקידושין ובשבעת ימי המשתה שלאחר החתונה.

לִרְאוֹת שבת ושבע ברכות

שבע דנחמתא

במסורת היהודית, שבע דנחמתא (או שב דנחמתא, בארמית: שבע של נחמה) הוא כינוי לשבע ההפטרות שמפטירים בנביא, לאחר קריאת התורה, בשבע השבתות אחר תלת דפורענותא שבין תשעה באב לראש השנה, העוסקות בנבואות נחמה, תשובה, ובחזון הגאולה, כפי שיהיה באחרית הימים.

לִרְאוֹת שבת ושבע דנחמתא

שבת מברכים

#הפניה ברכת החודש מברכים.

לִרְאוֹת שבת ושבת מברכים

שבת נחמו

#הפניה שבע דנחמתא קטגוריה:אירועים בחודש אב.

לִרְאוֹת שבת ושבת נחמו

שבת פרה

#הפניה ארבע פרשיות#שבת פרה קטגוריה:אירועים בחודש אדר פרה.

לִרְאוֹת שבת ושבת פרה

שבת שירה

ביהדות, שַׁבַּת שִׁירָה הוא כינוי לשבת שפרשת השבוע שלה היא פרשת בשלח, שבה מופיעה שירת הים ששרו בני ישראל על נס קריעת ים סוף.

לִרְאוֹת שבת ושבת שירה

שבת זכור

#הפניה ארבע פרשיות#שבת זכור *.

לִרְאוֹת שבת ושבת זכור

שבת חנוכה

לעיתים היום השמיני של חנוכה 'זאת חנוכה' חל בשבת שבת חנוכה היא השבת שחלה בתוך ימי חנוכה.

לִרְאוֹת שבת ושבת חנוכה

שבת חתן

בשבת חתן, נוהגים להעלות את החתן לעליית מפטיר שבת חתן (ידוע גם כאופרוף או שפינהאָלץ, ביידיש) היא שבת שחלה קודם נישואים או מיד לאחריהם.

לִרְאוֹת שבת ושבת חתן

שבת חזון

שַׁבַּת חֲזוֹן (בעבר כונתה שבת איכה) היא השבת שלפני תשעה באב והאחרונה משבתות תלתא דפורענותא.

לִרְאוֹת שבת ושבת חזון

שבת הגדול

שַׁבַּת הַגָּדוֹל הוא כינוי מיוחד לשבת שלפני חג הפסח.

לִרְאוֹת שבת ושבת הגדול

שבתאי

שַׁבְּתַאי (בלועזית: Saturn, סטורן) הוא כוכב הלכת השישי במרחקו מהשמש והשני בסדרת כוכבי הלכת הגזיים.

לִרְאוֹת שבת ושבתאי

שבוע

שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.

לִרְאוֹת שבת ושבוע

שבועות

טקס ביכורים בקק"ל בירושלים בתחילת שנות ה-50 ריקוד בשמלות לבנות בשבועות תשי"ד קיבוץ נחשון טקס שבועות בבית הכנסת המרכזי בגבעת עדה חג השבועות (המכונה במקרא גם חג הקציר או יום הביכורים) הוא חג ביהדות, השני מבין שלוש הרגלים.

לִרְאוֹת שבת ושבועות

שבות

"שבות" היא החובה ההלכתית להימנע ממעשים הפוגעים בשביתת השבת, אף שאינם חלק מל"ט מלאכות שבת או מתולדות ל"ט המלאכות.

לִרְאוֹת שבת ושבות

שור הבר

שור הבר או בקר בר הידוע גם כאורוקס (שם מדעי: Bos primigenius) הוא מין שנכחד בסוג פר.

לִרְאוֹת שבת ושור הבר

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

לִרְאוֹת שבת ושולחן ערוך

שובבי"ם

שובבי"ם הוא כינוי לשישה שבועות שבהם קוראים את שש הפרשות הראשונות בספר שמות: '''ש'''מות, '''ו'''ארא, '''ב'''א, '''ב'''שלח, '''י'''תרו, '''מ'''שפטים.

לִרְאוֹת שבת ושובבי"ם

שוגג

בהלכה, שוגג הוא כינוי לאדם שעבר על אחת ממצוות לא תעשה אך לא ידע שבמעשה שעושה, עובר על עבירה - או משום שלא ידע שמעשה זה אסור, כגון שלא ידע שכתיבה אסורה בשבת, או משום שלא ידע שזמן זה הוא הזמן האסור, כגון שלא ידע שהיום שבת.

לִרְאוֹת שבת ושוגג

שירת הים

שִירַת הַיָּם היא אחת משלוש השירות שבתורה (האחרות הן שירת הבאר, ושירת האזינו).

לִרְאוֹת שבת ושירת הים

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

לִרְאוֹת שבת ותנ"ך

תנועת החסידות

תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.

לִרְאוֹת שבת ותנועת החסידות

תפילת מנחה

ללא.

לִרְאוֹת שבת ותפילת מנחה

תפילת מנחה של שבת

תפילת מנחה של שבת שונה מתפילת מנחה של ימי חול בשינויים רבים, הן בתפילות הנאמרות לפני תפילת העמידה, הן בנוסח תפילת העמידה עצמה והן בפסוקים הנאמרים לאחר תפילת מנחה.

לִרְאוֹת שבת ותפילת מנחה של שבת

תפילת מוסף

תפילת מוסף היא תפילה הנאמרת בכל הימים בהם היו מקריבים בבית המקדש קרבן מוסף, כלומר, בשבתות, בחגים, בראשי-חודשים ובימי חול-המועד.

לִרְאוֹת שבת ותפילת מוסף

תפילת עמידה

#הפניה תפילת העמידה.

לִרְאוֹת שבת ותפילת עמידה

תפילת ערבית

שוק הפשפשים ביפו (תל אביב) כותל המערבי תְּפִלַּת עַרְבִית או מַעֲרִיב היא אחת משלוש תפילות יומיות ביהדות, הנערכת בלילה, בדרך כלל לאחר צאת הכוכבים.

לִרְאוֹת שבת ותפילת ערבית

תפילת ערבית של שבת

תפילת ערבית של שבת היא התפילה הראשונה של השבת, והיא נערכת על פי רוב זמן מה לאחר שקיעת החמה של יום שישי, לאחר קבלת שבת.

לִרְאוֹת שבת ותפילת ערבית של שבת

תפילת שמונה עשרה

תחנה המרכזית של ירושלים. המתפלל במרכז נמצא באחת מארבע הכריעות שבתפילה תפילת שמונֶה־עשרה היא התפילה העיקרית בסדר התפילה בימות החול והיא נאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית.

לִרְאוֹת שבת ותפילת שמונה עשרה

תפילת שחרית

תפילת שחרית בבית הכנסת באשתמוע תפילת שחרית היא התפילה הנאמרת בבוקר, והראשונה בתפילות היום.

לִרְאוֹת שבת ותפילת שחרית

תפילת שחרית של שבת

תפילת שחרית של שבת היא תפילת הבוקר הנהוגה ביהדות בבוקר יום השבת וחובה לקיימה.

לִרְאוֹת שבת ותפילת שחרית של שבת

תפילת שבע

תפילת שבע היא תפילת העמידה שנאמרת בתפילות שחרית, מנחה וערבית בשבת ויום טוב, וכן בתפילת מוסף בכל זמן (למעט תפילת מוסף של ראש השנה).

לִרְאוֹת שבת ותפילת שבע

תפילת העמידה

התארגנות ספונטנית של מטיילים לתפילת מנחה באתר נופש בבין הזמנים תפילת העמידה (מכונה גם: תפילת לחש) מהווה את מרכז התפילה בכל התפילות היהודיות: שחרית, מנחה, ערבית, מוסף, ותפילת נעילה הנאמרת ביום הכיפורים.

לִרְאוֹת שבת ותפילת העמידה

תפילה (יהדות)

תפילה היא מצוות עשה מהתורה, וחלק מרכזי בעבודת ה' המלווה את היהודי בכל מעשיו.

לִרְאוֹת שבת ותפילה (יהדות)

תקנת חכמים

תקנת חכמים או תקנה דרבנן ביהדות, היא שם כולל לחקיקה הלכתית שנעשתה על ידי חכמי ישראל במהלך הדורות מתקופת בית המקדש, המוסיפה על דיני התורה.

לִרְאוֹת שבת ותקנת חכמים

תרגום השבעים

תלמי השני מדבר עם חלק מהמלומדים שתרגמו את התנ"ך. ציור מעשה ידי ז'אן בטיסט דה שמפיין, משנת 1672, המוצג כיום בארמון ורסאי המאה ה־4 לספירה תרגום השבעים (ביוונית עתיקה: Ἡ Μετάφρασις τῶν Ἑβδομήκοντα או; בלטינית: Septuaginta או; ידוע בעברית גם כ) הוא השם שניתן לתרגום המקרא ליוונית קוינה במאה השלישית והשנייה לפני הספירה.

לִרְאוֹת שבת ותרגום השבעים

תש"ט

#הפניה ה'תש"ט.

לִרְאוֹת שבת ותש"ט

תשנ"ה

#הפניה ה'תשנ"ה.

לִרְאוֹת שבת ותשנ"ה

תשע קריאות תלמודיות

תשע קריאות תלמודיות הוא חיבור תלמודי-פילוסופי מאת עמנואל לוינס שיצא לאור בעברית בשנת 2001.

לִרְאוֹת שבת ותשע קריאות תלמודיות

תשעה באב

חורבן בית המקדש בציורו של פרנצ'סקו אייץ (ונציה, 1867) יהודים מתפללים בבית הכנסת בליל תשעה באב. צייר: מאוריצי טרמבץ'. אוסף התצלומים, הספרייה הלאומית. תשעה באב הוא יום תענית מדרבנן ושיא תקופת האבלות של ימי בין המצרים.

לִרְאוֹת שבת ותשעה באב

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

לִרְאוֹת שבת ותל אביב-יפו

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

לִרְאוֹת שבת ותלמוד

תלמוד תורה (מצווה)

חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.

לִרְאוֹת שבת ותלמוד תורה (מצווה)

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.

לִרְאוֹת שבת ותלמוד בבלי

תלמי הראשון

תַּלְמַי הראשון, המכונה גם תלמי סוטר (ביוונית עתיקה: Πτολεμαῖος Σωτήρ, "תלמי המושיע"; 367 לפנה"ס – 283 לפנה"ס), היה דיאדוך ומלך מצרים התלמיית, מייסד שושלת תלמי.

לִרְאוֹת שבת ותלמי הראשון

תלת דפורענותא

תלת דפורענותא (או "תלתא דפורענותא"; בארמית: שלוש של פורענות) הן שלוש שבתות האבל החלות בימי בין המצרים, בין שבעה עשר בתמוז לתשעה באב.

לִרְאוֹת שבת ותלת דפורענותא

תחבולות מלחמה (פרונטינוס)

#הפניה סטראטגמאטה.

לִרְאוֹת שבת ותחבולות מלחמה (פרונטינוס)

תחום שבת

תחום שבת (או תחום סתם) הוא השטח שבו מותר ליהודי להלך ברגליו בשבת, ביום הכיפורים וביום טוב.

לִרְאוֹת שבת ותחום שבת

תהילים

ספר תהילים הכתוב על גבי מגילה בכתב סת"ם תְּהִלִּים הוא ספר מספרי המקרא, אשר כלול בחלק הכתובים.

לִרְאוֹת שבת ותהילים

תוספת שבת

תוספת שבת בהלכה היהודית היא פרק זמן קודם לשבת ולאחריה, שבה נוהגים דיני השבת והלכותיה, כבעיקר השבת.

לִרְאוֹת שבת ותוספת שבת

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

לִרְאוֹת שבת ותוספות

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

לִרְאוֹת שבת ותורה

תורה שבעל פה

#הפניה תורה שבעל-פה.

לִרְאוֹת שבת ותורה שבעל פה

תורה שבעל-פה

ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.

לִרְאוֹת שבת ותורה שבעל-פה

תולדות מלאכות שבת

תולדות מלאכות שבת הן אוסף של פעולות פרטיות האסורות לביצוע בשבת, שנגזרות מהעקרונות הכלליים הבאים לידי ביטוי באבות המלאכה השונים.

לִרְאוֹת שבת ותולדות מלאכות שבת

תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים

#הפניה מלחמת היהודים.

לִרְאוֹת שבת ותולדות מלחמת היהודים עם הרומאים

ל"ט אבות מלאכה

ל"ט אֲבוֹת מְלָאכָה (גם אֲבוֹת מְלָאכוֹת) הן סוגי המלאכות האסורות בשבת וביום טוב לפי ההלכה.

לִרְאוֹת שבת ול"ט אבות מלאכה

לשון סגי נהור

לְשון סַגִּי נְהור היא צורת שימוש בשפה שמתכוונת להפך ממה שנאמר.

לִרְאוֹת שבת ולשון סגי נהור

לחם

דגנים שונים והלחם המיוצר מהם סוגי לחם שונים כיכרות לחם טריות מסוגים שונים במאפיה במושב חוסן שבגליל כיכרות לחם על שולחן תצוגה של כיכרות לחם למכירה לֶחֶם הוא מוצר מזון בסיסי עשיר בפחמימות, הנפוץ כמעט בכל העולם מאז שחר הציוויליזציה האנושית.

לִרְאוֹת שבת ולחם

לחם משנה

שתי חלות לשבת מכוסות במפית. לֶחֶם מִשְׁנֶה ביהדות הוא חיוב לברך על שני כיכרות לחם או חלות בכל אחת מסעודות שבת או יום טוב.

לִרְאוֹת שבת ולחם משנה

לוח שנה ירחי

מופעי הירחלוח שנה ירחי הוא שיטת תיארוך המבוססת על מחזור מופעי הירח.

לִרְאוֹת שבת ולוח שנה ירחי

לוח השנה במגילות קומראן

לוח השנה במגילות קומראן הוא לוח שנה סכמטי-שבתי שבו אורך השנה קבוע ל-364 יום.

לִרְאוֹת שבת ולוח השנה במגילות קומראן

לכה דודי

תווים של לחן מודרני לפיוט "לכה דודי" הפיוט לְכָה דוֹדִי הוא חלק מתפילות קבלת שבת הנאמרות בערב שבת לפני תפילת ערבית.

לִרְאוֹת שבת ולכה דודי

ליל שבת

#הפניה שבת#מהלך השבת.

לִרְאוֹת שבת וליל שבת

ט"ו בשבט

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בט"ו שבט היא ברוב השנים פרשת יתרו.

לִרְאוֹת שבת וט"ו בשבט

טקס

טקס הוא אירוע סמלי המורכב מרצף פעולות, המבוצע בסביבה מסוימת ובמחזוריות סדירה, לרוב בעל משמעות עבור המבצע אותו.

לִרְאוֹת שבת וטקס

טקיטוס

פוּבּליוּס (או גאיוּס) קוֹרנליוּס טקיטוּס (סביב 56 – 117 לספירה) היה סנאטור רומאי והיסטוריון של האימפריה הרומית.

לִרְאוֹת שבת וטקיטוס

טלטול ברשות הרבים

טלטול ארבע אמות ברשות הרבים הוא העברה של חפץ ברשות הרבים למרחק של ארבע אמות ומעלה.

לִרְאוֹת שבת וטלטול ברשות הרבים

טבריה

טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.

לִרְאוֹת שבת וטבריה

טונה

טונה זהובה טונה כחולת-סנפיר אטלנטית פלמודה ים סופית טעם מעושן. פחית שימורים היא מהדרכים הנפוצות לשיווק טונה. טוּנָה (שם מדעי: Thunnini) הוא שבט מיני דגים ממשפחת הקולייסיים שבמחלקת מקריני סנפיר.

לִרְאוֹת שבת וטונה

טיבריוס

טִיבֶּרְיוּס קְלַאוּדִיוּס נֵירוֹן קֵיסָר (16 בנובמבר 42 לפנה"ס – 16 במרץ 37 לספירה) היה קיסר רומא בשנים 14–37 לספירה.

לִרְאוֹת שבת וטיבריוס

טיבולוס

טיבולוס אלבּיוּס טיבּוּלוּס (בלטינית: Albius Tibullus; סביבות 55 לפנה"ס – 19 לפנה"ס) היה משורר לטיני ומחבר אלגיות.

לִרְאוֹת שבת וטיבולוס

זמירות שבת

#הפניה זמירות ופיוטים לשבת.

לִרְאוֹת שבת וזמירות שבת

זכר ליציאת מצרים

#הפניה זכירת יציאת מצרים.

לִרְאוֹת שבת וזכר ליציאת מצרים

זכור את אשר עשה לך עמלק

#הפניה מצוות זכירת מעשה עמלק.

לִרְאוֹת שבת וזכור את אשר עשה לך עמלק

זיז (מיתולוגיה)

אולם, 1238 זיז שָׂ-ד-י הוא עוף פלאי המוזכר בספר תהילים (אם כי יש פרשנים הסבורים שה"זיז" בתהילים הוא כינוי לשרצים), ומוזכר בהרחבה גם בספרות חז"ל שם נאמר עליו כי היה כה גדול עד שיכול היה לחסום את השמש עם כנפיו הפרושות.

לִרְאוֹת שבת וזיז (מיתולוגיה)

חמין

צלחת חמין עם תוספת ירק חי המושג חַמִּין (ריבוי של "חם" בלשון חז"ל; ביידיש מזרחית: "טשאָלנט", קרי "צ'וֹלנט" או "צ'וּלנט"; בערבית מרוקאית: סחינא או טפינה, או "תְבִּית" בערבית עיראקית) מתאר מגוון מאכלים מהמטבח היהודי שייחודם הוא בכך שבישולם אורך זמן רב ומתבצע על מקור חום נמוך יחסית.

לִרְאוֹת שבת וחמין

חנוכה

הדלקת נרות במרחב הציבורי או ליד חלון הפונה לרחוב, לשם "פרסום הנס" חֲנֻכָּה (בעברית החדשה מכונה גם חַג הָאוּרִים) הוא חג יהודי הנחגג במשך שמונה ימים, מכ"ה בכסלו עד ב' בטבת או ג' בטבת.

לִרְאוֹת שבת וחנוכה

חסידות חב"ד

תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.

לִרְאוֹת שבת וחסידות חב"ד

חשמל

ניצוצות כתוצאה מקצר חשמלי חשמל הוא קבוצה של תופעות פיזיקליות הקשורות לנוכחות ולתנועה של מטען חשמלי.

לִרְאוֹת שבת וחשמל

חתונה

חופה יהודית במוסקבה הנסיכה אלכסנדרה חתונה היא הכינוי של טקס הכניסה בברית הנישואים.

לִרְאוֹת שבת וחתונה

חלה

חלה עם שומשום פרג חַלָּה היא לחם קלוע שאוכלים יהודים באופן מסורתי בשבת וחג (חוץ מפסח, בו לא אוכלים חמץ).

לִרְאוֹת שבת וחלה

חטא

בדת, חטא הוא הפרה של נורמה מוסרית, לרוב חוק אלוהי, שנקבעה על ידי ישות עליונה.

לִרְאוֹת שבת וחטא

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

לִרְאוֹת שבת וחז"ל

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו".

לִרְאוֹת שבת וחגי ישראל ומועדיו

חופש דת

250px 250px חופש דת הוא זכות אדם המבטאת את החופש של כל אדם (או קהילה) לבחור בדת (religion) או אמונה (belief) מסוימת, להאמין בה, לנקוט את כל הפעולות שאמונתו מחייבת, להימנע מכל הפעולות שאמונתו אוסרת, והכל כדי להגשים הלכה למעשה את אמונתו.

לִרְאוֹת שבת וחופש דת

חוק עזר

חוק עזר עירוני הוא חוק שתקף בתחומה של רשות מקומית מסוימת במדינת ישראל.

לִרְאוֹת שבת וחוק עזר

חוק עזר עירוני

#הפניה חוק עזר.

לִרְאוֹת שבת וחוק עזר עירוני

חוק שעות עבודה ומנוחה

חוק שעות עבודה ומנוחה הוא חוק הקובע את הזמנים שבהם מותר למעביד להעביד את העובד, את זכות העובד למנוחה שבועית, ואת הגמול שיש לשלם בעד עבודה נוספת.

לִרְאוֹת שבת וחוק שעות עבודה ומנוחה

חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת)

חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת), התשי"ז-1956 (המכונה בקיצור "חוק ההסמכה") הוא חוק שחוקקה הכנסת השלישית.

לִרְאוֹת שבת וחוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת)

חוק יסוד: הכנסת

חוק יסוד: הכנסת נתקבל בכנסת בתאריך כ"ב בשבט התשי"ח, 12 בפברואר 1958, על ידי הכנסת השלישית, ברוב של 96 חברי כנסת וללא מתנגדים.

לִרְאוֹת שבת וחוק יסוד: הכנסת

חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי (מכונה גם: חוק הלאום או חוק יסוד: הלאום), מעגן בחוק-יסוד את זהותה של מדינת ישראל כמדינת הלאום של העם היהודי, ומוסיף סדרת הוראות העוסקות במאפייניה היסודיים של המדינה כמדינה יהודית.

לִרְאוֹת שבת וחוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי

חוקי מדינת ישראל

#הפניה החקיקה בישראל.

לִרְאוֹת שבת וחוקי מדינת ישראל

חול המועד

חול המועד (בראשי תיבות: חוה"מ) הוא כינוי ביהדות למועדים מהתורה, שבהם לא ציוותה התורה לקיים יום טוב.

לִרְאוֹת שבת וחול המועד

חיפה

חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.

לִרְאוֹת שבת וחיפה

חילונים

חילונים (בעבר: חופשיים) הם מגזר במדינת ישראל, המתייחס לחלק מהציבור היהודי שזיקתו לאמונה והפולחן בדת היא הנמוכה ביותר או אינה קיימת.

לִרְאוֹת שבת וחילונים

חילול שבת

בהלכות שבת, חילול שבת הוא מושג שפירושו אי-שמירה על איסורי שבת - ל"ט אבות מלאכה ותולדותיהן, וכן איסורי שבות.

לִרְאוֹת שבת וחילול שבת

חיי שנים-עשר הקיסרים

חיי שנים־עשר הקיסרים (בלטינית: De Vita Caesarum, "על חיי הקיסרים") הוא חיבור ידוע של 12 ביוגרפיות המספרות על קיסריה הראשונים של האימפריה הרומית החל מיוליוס קיסר ועד לתקופתו של דומיטיאנוס, אשר נכתב בידי גאיוס סווטוניוס טרנקוילוס.

לִרְאוֹת שבת וחיי שנים-עשר הקיסרים

חיים נחמן ביאליק

חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".

לִרְאוֹת שבת וחיים נחמן ביאליק

באר שבע

באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").

לִרְאוֹת שבת ובאר שבע

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.

לִרְאוֹת שבת ובראשית

ברל כצנלסון

בֶּרל (בּאֵרי) כַּצנֶלסוֹן (כ"ט בטבת תרמ"ז, 25 בינואר 1887, בוברויסק – כ"ד באב תש"ד, 12 באוגוסט 1944, ירושלים) היה אחד ממנהיגיה הבולטים של תנועת העבודה בארץ ישראל, הוגה דעות של הציונות הסוציאליסטית, עיתונאי, עורך וממקימי מוסדות ההסתדרות.

לִרְאוֹת שבת וברל כצנלסון

ברברים (מונח)

רומא על ידי הברברים ב-410 (ציור של ז'וזף נואל סילבסטר מ-1890) ברברים (מיוונית עתיקה: βάρβαρος, בארבארוס) הוא מונח מן העת העתיקה, המתייחס בזלזול כנגד עם הנחות בעיני הדובר.

לִרְאוֹת שבת וברברים (מונח)

ברכת המזון

פיוטים הפותחים את סדר ברכת המזון בשבת ויום טוב בִּרְכַּת הַמָּזוֹן היא ברכה אחרונה הנאמרת על פי ההלכה בסיום כל סעודה בה נאכל לחם בכמות משביעה (ומדברי חכמים, אפילו בכמות של כזית).

לִרְאוֹת שבת וברכת המזון

ברכת החודש

בִּרְכַּת הַחֹדֶשׁ (ביהדות ספרד ותימן: הכרזת ראש חודש או תיקון ראש חודש) היא תפילה בה מברכים את החודש הבא ומכריזים על מועדו של ראש החודש. התפילה נאמרת בין ההפטרה לתפילת מוסף בשבת שלפני ראש חודש.

לִרְאוֹת שבת וברכת החודש

ברכת יוצר אור

#הפניה ברכות קריאת שמע.

לִרְאוֹת שבת וברכת יוצר אור

ברכה (מנהג דתי)

יצחק מברך את יעקב. מאת גוברט פלינק, 1638. יהודי מברך יהודי ברחבת הכותל המערבי ברכה היא מנהג דתי שמהותו הענקת מזל טוב, באמצעות מחווה מילולית או גופנית.

לִרְאוֹת שבת וברכה (מנהג דתי)

בריאת העולם (יהדות)

בריאת העולם היא עדי חנה סיפור מקראי המופיע בתחילת ספר בראשית, ומתאר את בריאת העולם על ידי אלוהים.

לִרְאוֹת שבת ובריאת העולם (יהדות)

בריאתנות

היום הראשון לבריאה. איור של גוסטב דורה.בריאתנות היא מערכת אמונות שלפיהן היקום, כדור הארץ, החיים והאדם נבראו על ידי אלוהים, אשר ביהדות, בנצרות ובאסלאם מזוהה עם האל המונותאיסטי לפני כחמש אלף שנים - כששום דבר אחר לא קדם לכך לטענתה - לרבות הדינוזאורים והכחדתם, תאורית האבולוציה המדעית ובפרט אבולוציית האדם מהקוף, קיומו של אדם קדמון במהלך הפרהיסטוריה, המפץ הגדול וכד'.

לִרְאוֹת שבת ובריאתנות

ברית המועצות

ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.

לִרְאוֹת שבת וברית המועצות

בשר

בשר בקר, חזיר ועוף החלק העיקרי של חיה שמעובד לאכילה, הכולל רקמות שריר, איברים פנימיים ועוד. בשר מכיל חלבון, שומן רווי, ברזל וויטמינים שונים כדוגמת B12 ומינרלים כדוגמת אבץ.

לִרְאוֹת שבת ובשר

בשלח

#הפניה פרשת בשלח.

לִרְאוֹת שבת ובשלח

בלשנות

בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.

לִרְאוֹת שבת ובלשנות

בלגיה

עיר הבירה בריסל בֶּלְגִיָּה (נקראת רשמית: ממלכת בלגיה, בהולנדית: België "בֶּלְחִייֶה", בצרפתית: Belgique "בֶּלְזִ'יק", בגרמנית: Belgien "בֶּלְגִיאֵן") היא מדינה באירופה, אחת מארצות השפלה ובירתה היא בריסל.

לִרְאוֹת שבת ובלגיה

בבל

בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.

לִרְאוֹת שבת ובבל

בג"ץ מירון נגד שר העבודה

בגץ מירון נגד שר העבודה (287/69) הייתה עתירה שהתנהלה בשנת 1969 בו הגיש הרב והדיין שמחה מירון עתירה כנגד שר העבודה הנוגעת להעסקת יהודים בשבת, על מנת לאפשר שידורי טלוויזיה.

לִרְאוֹת שבת ובג"ץ מירון נגד שר העבודה

בוקר

"שעת בוקר", ציור מאת מוריץ פון שווינד, משנת 1858 השמש בשעות הבוקר מסדר בוקר בבית ספר בקריית מלאכי, שנות ה־60 בוקר הוא החלק המוקדם של היום, בין השחר לצהריים.

לִרְאוֹת שבת ובוקר

בין השמשות (יהדות)

בין השמשות בהלכה היהודית, בין השמשות הוא פרק זמן בסוף היום(דמדומי ערב) שמעמדו מסופק עקרונית ולא ניתן להכריע האם הוא נחשב לחלק מהיום הקודם או לחלק מהלילה(הלילה הוא חלק מהיום הבא), ולספק זה השלכות רבות: זמני כניסת ויציאת שבתות וחגים, ספירת הימים לברית מילה ולנידה, הזמן המתאים לקיום מצוות שזמנן רק ביום או רק בלילה ועוד.

לִרְאוֹת שבת ובין השמשות (יהדות)

בית מלאכה

חדר המכיל כלים וציוד שנמצאים בשימוש כבר עשרות שנים. בית מלאכה לרכבות בית מלאכה הוא מקום המשמש לביצוע עבודות תיקון ויצור שונות.

לִרְאוֹת שבת ובית מלאכה

בית בריסק

#הפניה משפחת סולובייצ'יק.

לִרְאוֹת שבת ובית בריסק

בית דין (הלכה)

ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. בהלכה, בית דין הוא מוסד בעל סמכות שיפוט, בדומה לבית משפט במשפט החילוני.

לִרְאוֹת שבת ובית דין (הלכה)

בית המקדש השני

בניין הורדוס), מתוך דגם ירושלים בסוף ימי בית שני, על פי המחקר משלהי המאה ה-20 כתובת חרותה על אבן: "לבית התקיעה", נמצאה בדרום הר הבית, משרידי בית המקדש (2008) תהלוכת ניצחון בה נראים הרומאים המנצחים נושאים כלים מכלי בית המקדש בית המקדש השני היה מקדש לאלוהי ישראל אשר נבנה בהר הבית בירושלים על ידי עולי בבל בראשית שיבת ציון בתקופת בית שני בהנהגת זרובבל מבית דוד ויהושע בן יהוצדק הכהן הגדול, כ-70 שנה לאחר חורבן הבית הראשון ונחנך ביום ג' באדר בשנה הששית לדריווש מלך פרס, בתמיכת הפרסים ובעידודם, כפי שבוטאה בהכרזת כורש.

לִרְאוֹת שבת ובית המקדש השני

בית-כנסת

#הפניה בית כנסת.

לִרְאוֹת שבת ובית-כנסת

ביגוד

סגנונות לבוש לאורך ההיסטוריה, ממצרים העתיקה (צד שמאל למעלה) עד המאה ה-15 (בצד ימין למטה) בגדים הם כיסוי גוף, אשר בניגוד לכיסוי גוף טבעי, כפרווה או נוצות, מיוצרים באופן מלאכותי.

לִרְאוֹת שבת וביגוד

ביד חזקה ובזרוע נטויה

בְּיָד חֲזָקָה וּבִזְרוֹעַ נְטוּיָה הוא מושג ביהדות, המוזכר בתנ"ך במספר מקומות.

לִרְאוֹת שבת וביד חזקה ובזרוע נטויה

גמרא

#הפניה תלמוד בבלי.

לִרְאוֹת שבת וגמרא

גאלע

#הפניה רגל קרושה.

לִרְאוֹת שבת וגאלע

געפילטע פיש

קציצות געפילטע פיש עם גזר צנצנות געפילטע פיש תעשייתי חזרת (חְרֶיין) ציר דגים געפילטע פיש (נהגה "גֶפִילטֶה פִיש"; מיידיש: דג ממולא) הוא מאכל מסורתי מהמטבח היהודי המזרח-אירופי ואשכנזי, העשוי קציצת דג טחון, לרוב קרפיון.

לִרְאוֹת שבת וגעפילטע פיש

גוי של שבת

מכונית בירושלים ועליה שלט "גוי של שבת" גוי של שבת הוא מונח ביהדות, המתייחס לגוי (כל אדם שאינו יהודי) שתפקידו להקל על יהודי בכך שהוא עושה מלאכות האסורות על היהודי בשבת (אחת מל"ט אבות מלאכה, תולדות שלהן, או איסור שבות).

לִרְאוֹת שבת וגוי של שבת

גיהנום

ג'ון מרטין, צייר אנגלי מן המאה ה-19 איור של הגיהנום מימי הביניים (שנת 1180 לערך) לפי אמונה נפוצה בדתות השונות, גיהנום הוא המקום שאליו נשלחות לאחר המוות או בעולם הבא נשמותיהם של אלה שחטאו בחייהם, ובו הן סובלות ייסורים שונים, הכוללים לדוגמה שרפה באש, מכות וחבלות על ידי מלאכי חבלה ועוד.

לִרְאוֹת שבת וגיהנום

דבורה גילולה

דבורה גילולה, 2008 דבורה גילוּלָה (נולדה ב-9 במאי 1934) היא פרופסור אמריטה בחוג ללימודים קלאסיים ובחוג ללימודי תיאטרון באוניברסיטה העברית בירושלים, עורכת ומתרגמת מיוונית ומלטינית לעברית.

לִרְאוֹת שבת ודבורה גילולה

דג

הדג הגדול ביותר - כריש לווייתני. אנטומיה חיצונית של הדג Lampanyctodes hectoris: ש 1 - קשת הזימיםש 2 - קו האורךש 3 - סנפיר הגב הקדמיש 4 - סנפיר הגב האחוריש 5 - חיבור הזנבש 6 - סנפיר הזנבש 7 - סנפיר השתש 8 - איבר המפיק אור (פוטופור)ש 9 - סנפיר הגחון (זוג)ש 10 - סנפיר החזה (זוג) יבשתן - מבין הדגים המעטים שיוצאים מהמים טריגון - מבין הדגים השטוחים דג אוסקר פרפרון בשונית אלמוגים דג הסלמון הוא חלק חשוב מתזונתם של חיות רבות וגם של האדם האבנון הוא דג מסוכן ביותר לאנשים עקב ארסיותו הרבה בת הים היא יצור אגדי שחציו אדם וחציו דג ציור יפני של דג משנת 1925 - הדגים באומנות דָּג (שם מדעי: Pisces) הוא בעל חיים בעל חוליות, קר דם, החי במים ונושם בעזרת זימים (הזימים יכולים להתקיים לצד ריאות כמו אצל דְגי הריאות) במשך כל חייו (בניגוד לדו-חיים).

לִרְאוֹת שבת ודג

דו-ערכיות

דוּ-עֶרְכִּיּוּת (בלועזית: אַמְבִּיוָולֶנְטִיוּת) היא מצב שבו מתקיימים בו-זמנית רגשות, רעיונות, עמדות או דרכי-פעולה מנוגדות (או שמיוחס להן יחד ערך חיובי ושלילי) כלפי מישהו או משהו.

לִרְאוֹת שבת ודו-ערכיות

דולר אמריקני

#הפניה דולר אמריקאי.

לִרְאוֹת שבת ודולר אמריקני

דוד בן-גוריון

דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.

לִרְאוֹת שבת ודוד בן-גוריון

דיבור המתחיל

דיבור המתחיל (בראשי תיבות: ד"ה) הוא ביטוי המשמש כאמצעי הפניה, הנפוץ בספרות הפרשנות היהודית למקרא, למשנה, למדרש, לתלמוד, ועוד.

לִרְאוֹת שבת ודיבור המתחיל

דיו קסיוס

דִּיוֹ קָסְיוּס קוֹקֵיָאנוּס (גם: קסיוס דיו, בלטינית: Cassius Dio Cocceianus; ביוונית: Δίων Κάσσιος Κοκκηϊανός, דיון קסיוס; 163 או 164 – אחרי שנת 229 לספירה) היה היסטוריון ומגיסטראט יווני-רומי.

לִרְאוֹת שבת ודיו קסיוס

דיוניסוס

פסל דיוניסוס (עותק רומי של פסל יווני מהמאה ה-4 לפנה"ס), המוזיאון הבריטי בלונדון צלמית של בכחוס מחרס, מהתקופה הרומית המאה ה-1 עד המאה ה-3. אוסף המוזיאון הימי הלאומי, חיפה דיוניסוס אוחז קנתרוס (כלי שתייה), ציור על גבי אמפורה, סביבות 480–490 לפנה"ס, מוזיאון הלובר דיוניסוס (ביוונית: Διόνυσος, מבוטא Dionysos.

לִרְאוֹת שבת ודיוניסוס

הממלכה המאוחדת

הַמַמְלָכָה הַמְאֻחֶדֶת שֶׁל בְּרִיטַנְיָה הַגְּדוֹלָה וצפון אירלנד (באנגלית בריטית: The United Kingdom of Great Britain and Northern Ireland), המוכרת לרוב כממלכה המאוחדת (UK - United Kingdom) או בריטניה (Britain), היא מדינה השוכנת באיים הבריטיים, לא הרחק מחופיה המערביים של יבשת אירופה, מול צרפת.

לִרְאוֹת שבת והממלכה המאוחדת

המאה ה-19

מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.

לִרְאוֹת שבת והמאה ה-19

המאה ה-2

המאה ה-2 היא התקופה שהחלה בשנת 101 והסתיימה בשנת 200.

לִרְאוֹת שבת והמאה ה-2

המאה ה-2 לפנה"ס

המאה ה-2 לפנה"ס היא התקופה שהחלה בשנת 200 לפני הספירה והסתיימה בשנת 101 לפני הספירה.

לִרְאוֹת שבת והמאה ה-2 לפנה"ס

המאה ה-20

המאה ה-20 היא התקופה שהחלה בשנת 1901 והסתיימה בשנת 2000 (בין התאריכים 1 בינואר 1901 ל־31 בדצמבר 2000).

לִרְאוֹת שבת והמאה ה-20

המאה ה-5

המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500.

לִרְאוֹת שבת והמאה ה-5

המנדט הבריטי

המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.

לִרְאוֹת שבת והמנדט הבריטי

המקושש

הַמְּקוֹשֵׁשׁ הוא דמות מקראית שבתקופת נדודי בני ישראל במדבר עבר עבירה חמורה של חילול שבת.

לִרְאוֹת שבת והמקושש

המבורג

הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).

לִרְאוֹת שבת והמבורג

המהפכה התעשייתית

מנוע הקיטור של ג'יימס ואט שבישר את המהפכה התעשייתית בבריטניה ובעולם המהפכה התעשייתית (באנגלית: The Industrial Revolution) היא השם המקובל לשורה של שינויים טכנולוגיים, כלכליים, אקולוגיים, וחברתיים, שהתחוללו בעיקר בבריטניה, ואחר-כך ביתר מדינות אירופה ובארצות הברית, החל מאמצע המאה השמונה עשרה ועד מחצית המאה התשע עשרה ויש האומרים כי הם נמשכים עד היום.

לִרְאוֹת שבת והמהפכה התעשייתית

המכתב ממצד חשביהו

המכתב ממצד חשביהו הוא אוסטרקון תלונה מקוֹצר לשר על מנהל עבודתו, על שלקח את בגדו שלא כדין (ראו מצוות החזרת משכון).

לִרְאוֹת שבת והמכתב ממצד חשביהו

האמונה היהודית

#הפניה יהדות.

לִרְאוֹת שבת והאמונה היהודית

האקדמיה ללשון העברית

סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.

לִרְאוֹת שבת והאקדמיה ללשון העברית

הארץ

הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.

לִרְאוֹת שבת והארץ

הספרים החיצוניים

הספרים החיצוניים הם ספרים שנכתבו בחלקם הגדול על ידי יהודים, בעיקר בתקופת בית שני, ולא נתקבלו ככתבי יד מקודשים בעת.

לִרְאוֹת שבת והספרים החיצוניים

הספרייה הלאומית

הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.

לִרְאוֹת שבת והספרייה הלאומית

הסטטוס קוו בישראל בנושא השבת

שאלת השבת ואופן שמירתה העסיקה את החברה הלאומית המתגבשת עוד בזמן המנדט הבריטי.

לִרְאוֹת שבת והסטטוס קוו בישראל בנושא השבת

הסוכנות היהודית

שנות ה-30 תעודת עליה שהוצאה על ידי הסוכנות היהודית בוורשה, ספטמבר 1935 הסוכנות היהודית לארץ ישראל, הידועה בשמה המקוצר הסוכנות היהודית, היא ארגון יהודי כלל עולמי, שמרכזו בישראל.

לִרְאוֹת שבת והסוכנות היהודית

העת העתיקה

חאפרו אלכסנדר הגדול, מגדולי המצביאים בעת העתיקה. לעבד ברזל העת העתיקה היא תקופה בהיסטוריה, אשר ראשיתה בעת הופעת כתב היתדות כששת אלפים שנה לפני זמננו במסופוטמיה וסיומה מצוין על פי מרבית האסכולות בנפילת האימפריה הרומית המערבית במאה ה-5 לספירה (בשנת 476), היא דנה בעיקר על התרבות היוונית, הרומית והמצרית.

לִרְאוֹת שבת והעת העתיקה

העולם הבא

ביהדות, העולם הבא (או "עולם האמת") הוא עולם הגמול, בו מתקיימים החיים לאחר המוות.

לִרְאוֹת שבת והעולם הבא

הפטרה

ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.

לִרְאוֹת שבת והפטרה

הקונגרס הציוני

#הפניה הקונגרס הציוני העולמי.

לִרְאוֹת שבת והקונגרס הציוני

הר סיני

"משה על הר סיני", ציור מאת ז'אן-לאון ז'רום "מתן תורה", ציור מעשה ידי רמברנדט, משנת 1659 במקרא, הַר סִינָי הוא המקום שבו ניתנה התורה לעם ישראל, באירוע המכונה "מעמד הר סיני".

לִרְאוֹת שבת והר סיני

הר הבית

מפת מבני ושערי הר הבית כיוםהר הבית (בערבית: الحرمالشريف (תעתיק: אל-חראם אל-שריף); באנגלית: Temple Mount) הוא מתחם קדוש ליהודים ולמוסלמים בחלקה הדרום־מזרחי של העיר העתיקה בירושלים.

לִרְאוֹת שבת והר הבית

הרבנות הצבאית

חיל הרבנות הצבאית הוא חיל בצה"ל העוסק במתן שירותי דת לחיילי צה"ל (כולל לאלה שאינם יהודים) ובטיפול בחללים.

לִרְאוֹת שבת והרבנות הצבאית

השקפת עולם

טקסים ומנהגים דתיים מקושרים להשקפת העולם של הדת הרלוונטית. השקפת עולם (באנגלית: worldview; בגרמנית: Weltanschauung) או תפיסת עולם היא האופן הסובייקטיבי שבו אדם יחיד או קבוצה של אנשים רואים ומפרשים את ההתרחשויות והגירויים בסביבתם הפיזית והחברתית.

לִרְאוֹת שבת והשקפת עולם

התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל

התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל היא ארגון הגג של קהילות ומוסדות היהדות הרפורמית בישראל, ומאגדת תחתיה בין השאר את המרכז הרפורמי לדת ומדינה (לשעבר "המרכז לפלורליזם יהודי"), מועצת הרבנות הרפורמית בישראל (מר"ם), תנועת הנוער נוער תל"ם והמכינה הקדם צבאית למנהיגות יהודית מתקדמת - המכינה ביפו.

לִרְאוֹת שבת והתנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל

התוועדות

770 במוצאי שבת סליחות תשע"ז התוועדות (ביידיש: פאַרברענגען) היא השם המקובל בעגה של חסידות חב"ד להתכנסות של חסידים המשלבת דברי תורה, סיפורים חסידיים, שתיית 'לחיים' ונגינת ניגונים בצוותא.

לִרְאוֹת שבת והתוועדות

הלחם

#הפניה הלחם בסיסים.

לִרְאוֹת שבת והלחם

הלוח העברי

אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.

לִרְאוֹת שבת והלוח העברי

הלוח הבבלי

הלוח הבבלי היה לוח שנה המבוסס על שילוב של מחזור הירח ומחזור השמש.

לִרְאוֹת שבת והלוח הבבלי

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

לִרְאוֹת שבת והלכה

הבדלה

נר טיפוסי להבדלה, לצד כוס לקידוש ומגדל בשמים הבדלה היא מצווה הנעשית במוצאי שבת ויום טוב.

לִרְאוֹת שבת והבדלה

הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים

הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים כללה מסורות שונות שהופיעו במצרים העתיקה לאורך תקופת הבית השני, והמשותף ביניהן הוא שבניגוד לסיפור יציאת מצרים המקראי, היהודים גורשו ממצרים ולא יצאו ממנה מרצונם.

לִרְאוֹת שבת והגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים

הומניזם חילוני

הומניזם חילוני הוא זרם מוסרי הנכלל בהומניזם, המתבסס על ערכים נטורליסטיים.

לִרְאוֹת שבת והומניזם חילוני

הורטיוס

קווינטוס הורטיוס פלקוס (בלטינית: Quintus Horatius Flaccus; בעברית מקובל גם לכתוב הורציוס; 8 בדצמבר 65 לפנה"ס – 27 בנובמבר 8 לפנה"ס) היה משורר רומי מפורסם.

לִרְאוֹת שבת והורטיוס

הורדוס

מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.

לִרְאוֹת שבת והורדוס

הושע הנביא

#הפניה הושע בן בארי.

לִרְאוֹת שבת והושע הנביא

הכרזת העצמאות

מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16).

לִרְאוֹת שבת והכרזת העצמאות

הילולה

הילולה היא חגיגה, סיום או סעודת מצווה אשר מקובלים וחסידים נוהגים לקיים ביום השנה לפטירת צדיק.

לִרְאוֹת שבת והילולה

הידברות (ארגון)

הידברות - ארגון לקירוב לבבות היא עמותה חרדית ישראלית שהוקמה בשנת 2002 ומטרתה, על פי פרסומיה, "לעסוק בהסברה יהודית ובקירוב, ומתוך כך, לספק גם עולמות עשירים בתוכן יהודי מחזק ומעניין".

לִרְאוֹת שבת והידברות (ארגון)

היהדות הקונסרבטיבית

#הפניה יהדות קונסרבטיבית.

לִרְאוֹת שבת והיהדות הקונסרבטיבית

היהדות הרפורמית

#הפניה יהדות רפורמית.

לִרְאוֹת שבת והיהדות הרפורמית

ונשמרתם לנפשותיכם

#הפניה שמירת הנפש.

לִרְאוֹת שבת וונשמרתם לנפשותיכם

וטיוס ואלנס

וטיוס ואלנס (בלטינית: Vettius Valens; 8 בפברואר 120 – סביבות 175 לספירה) היה אסטרולוג הלניסטי , בן זמנו צעיר יותר של תלמי.

לִרְאוֹת שבת ווטיוס ואלנס

ויקרא

סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.

לִרְאוֹת שבת וויקרא

ויכולו

וַיְכֻלּוּ היא פסקה קצרה בחומש בראשית בסיום פרשת בריאת העולם, בה מתוארת סיום הבריאה בשבת, וקביעתה למנוחה על ידי אלוהים.

לִרְאוֹת שבת וויכולו

כניסת שבת

מכריז על כניסת השבת באמצעות תקיעה בחצוצרה, ברחובות תל אביב, 1935 כניסת שבת הוא פרק זמן שלפני רדת החשיכה ביום שישי, שבו מתחילה השבת.

לִרְאוֹת שבת וכניסת שבת

כרת

כָּרֵת הוא עונש נידוי מקהל ישראל.

לִרְאוֹת שבת וכרת

כשפים

#הפניה כישוף.

לִרְאוֹת שבת וכשפים

כת קומראן

#הפניה איסיים#מגילות ים המלח.

לִרְאוֹת שבת וכת קומראן

כבוד שבת

כיסוי לחלה עם הכיתוב "לכבוד שבת" בהלכות שבת, כבוד שבת היא מצווה מדברי נביאים לכבד את השבת בדרכים שונות.

לִרְאוֹת שבת וכבוד שבת

כביצה

כביצה היא יחידת מידה לנפח של מוצקים שהוגדרה בתקופת חז"ל, וכמו כן היא שמו של אחד השיעורים בתורה שלו משמעות במספר תחומים הלכתיים.

לִרְאוֹת שבת וכביצה

כדור הארץ

כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.

לִרְאוֹת שבת וכדור הארץ

כובאנה (מאכל)

#הפניה כובאנה.

לִרְאוֹת שבת וכובאנה (מאכל)

כוורת

כוורת היא מקום מגוריהן של דבורים וצרעות.

לִרְאוֹת שבת וכוורת

י"ל ברוך

#הפניה יצחק ליב ברוך.

לִרְאוֹת שבת וי"ל ברוך

יממה

צלמית המסמלת יממה מחזוריות מופע השמש נגרם על ידי סיבוב כדור הארץ סביב צירו סיבוב כדור הארץ במהלך היממה יממה היא יחידת זמן שאורכה נקבע על פי השלמת סיבוב מלא של כדור הארץ על צירו ביחס לשמש.

לִרְאוֹת שבת ויממה

יעקב בלידשטיין

יעקב (ג'רלד) בלידשטיין (1938 – 10 בספטמבר 2020) היה חוקר ההלכה היהודית ומשנתו של הרמב"ם.

לִרְאוֹת שבת ויעקב בלידשטיין

יציאת מצרים

בני ישראל יוצאים ממצרים; ציור מאת דייוויד רוברטס משנת 1828 יְצִיאַת מִצְרַיִם היא סיפור מקראי.

לִרְאוֹת שבת ויציאת מצרים

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

לִרְאוֹת שבת וירושלים

ישראל

יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.

לִרְאוֹת שבת וישראל

ישיבת ברכת משה

ישיבת ברכת משה היא ישיבת ההסדר במעלה אדומים.

לִרְאוֹת שבת וישיבת ברכת משה

ילקוט שמעוני

ילקוט שמעוני הוא לקט מדרשים קדומים המסודרים לפי פסוקי התנ"ך.

לִרְאוֹת שבת וילקוט שמעוני

יחסי אישות (יהדות)

#הפניה יחסי אישות (הלכה).

לִרְאוֹת שבת ויחסי אישות (יהדות)

יהדות

היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.

לִרְאוֹת שבת ויהדות

יהדות מזרח אירופה

צפיפות היישוב היהודי בתחום המושב ב-1905 ניבי היידיש: השטח הצהוב מכסה את תפוצת יהודי האיחוד הפולני-ליטאי, במקומות מושבם המקוריים ואזורי ההגירה שלהם. לביטוי יהדות מזרח אירופה שתי משמעויות.

לִרְאוֹת שבת ויהדות מזרח אירופה

יהדות אשכנז

תפוצת היהודים באירופה, נכון לשנת 1881. יהדות אשכנז היא שמן הכולל של עדות יהודיות החולקות מסורת משותפת, שמקורן במרכז אירופה, במזרחה ובחלק ממערבה.

לִרְאוֹת שבת ויהדות אשכנז

יהדות אתיופיה

יהדות אתיופיה היא שמן של כלל הקהילות היהודיות הפעילות בשטח אתיופיה של היום.

לִרְאוֹת שבת ויהדות אתיופיה

יהדות אורתודוקסית

היהדות האורתודוקסית (בגרמנית: Orthodoxes Judentum) היא זרם מרכזי ביהדות הדוגל באמונה המסורתית שהתורה שבכתב והתורה שבעל פה ניתנו למשה בהר סיני ומדגיש את המחויבות המלאה לשלשלת הפסיקה המקובלת של ההלכה.

לִרְאוֹת שבת ויהדות אורתודוקסית

יהדות איראן

יהדות איראן (או יהדות פרס) היא אחת הקהילות היהודיות הנותרות הגדולות מבין הקהילות היהודיות באסיה – קהילה יהודית המתקיימת בשטחה של איראן המודרנית.

לִרְאוֹת שבת ויהדות איראן

יהדות קונסרבטיבית

יהדות קונסרבטיבית (ידועה גם כיהדות מסורתית, יהדות פוזיטיבית-היסטורית; באנגלית: Conservative Judaism, Masorti Judaism) היא אחד משלושה זרמים גדולים הקיימים ביהדות המודרנית, הדוגל בכך שסמכותה של המסורת נובעת ראשית כל מקבלתה על ידי העם והקהילה לאורך הדורות, ופחות ממקורה בהתגלות אלוהית מסוג כלשהו.

לִרְאוֹת שבת ויהדות קונסרבטיבית

יהדות תימן

כתובה מתימן יהדות תימן היא קהילה יהודית עתיקת יומין.

לִרְאוֹת שבת ויהדות תימן

יהדות המזרח

#הפניה יהדות ארצות האסלאם.

לִרְאוֹת שבת ויהדות המזרח

יהושע בן-מאיר

הרב בן מאיר (במרכז) עם הרב יהושע מגנס והרב אבינועם זומר, תשע"ה הרב בן מאיר (משמאל) עם הרב מרדכי גרינברג והרב מנחם בורשטין, תשע"ה הרב מאיר יהושע בן-מאיר (נולד בי"ג בכסלו תש"ח נובמבר 1947) הוא מייסד ישיבת ההסדר שבות ישראל באפרת ומי שעמד בראשה.

לִרְאוֹת שבת ויהושע בן-מאיר

יהושע ישעיה נויבירט

הרב יהושע ישעיה נויבירט (י"ד באדר א' תרפ"ז, 16 בפברואר 1927 – ג' בתמוז תשע"ג, 11 ביוני 2013) היה רב וראש ישיבה בירושלים, מחבר הספר "שמירת שבת כהלכתה" על הלכות שבת ויום טוב.

לִרְאוֹת שבת ויהושע ישעיה נויבירט

יואל קלופט

הרב יואל קלופט (1906, תרס"ו - 2 במרץ 1985, ט' באדר תשמ"ה) היה אב"ד בחיפה ומקובל.

לִרְאוֹת שבת ויואל קלופט

יום אל-ג'ומעה

#הפניה חגים ומועדים באסלאם#יום שישי.

לִרְאוֹת שבת ויום אל-ג'ומעה

יום ראשון

אלוהים מבדיל בין אור וחושך, יום ולילה (ויטראז' בכנסייה בטרואה). יום ראשון הוא היום הראשון בשבוע למניין הימים מן השבת.

לִרְאוֹת שבת ויום ראשון

יום שבתון

יום שבתון הוא יום שמרבית האוכלוסייה, או קבוצה מובחנת באוכלוסייה, אינה עובדת בו, עקב אירוע מיוחד שחל ביום זה.

לִרְאוֹת שבת ויום שבתון

יום שישי

בריאת האדם ובעלי החיים היבשתיים בציורו של אנדריאס הרליין, 1817 יום שישי הוא היום השישי מצאת השבת שלפניו, והוא ערב השבת שאחריו.

לִרְאוֹת שבת ויום שישי

יום טוב

שולחן חגיגי ערוך לקראת ליל הסדר, החל בליל יום טוב ראשון של פסח יוֹם טוֹב הוא תאריך בלוח השנה היהודי שבו קבעה התורה חג ואסרה על קיום מלאכה.

לִרְאוֹת שבת ויום טוב

יום טוב הסמוך לשבת

על פי קביעות הלוח העברי הנוהגת כיום, אחדים מהחגים בהם ישנה חובת שבתון יכולים לחול ביום שישי או ביום ראשון.

לִרְאוֹת שבת ויום טוב הסמוך לשבת

יום חול

ביהדות, יוֹם חוֹל הוא יום שאינו שבת, חג, או חול המועד.

לִרְאוֹת שבת ויום חול

יום העצמאות

יום העצמאות של מדינת ישראל הוא חג לאומי ומועד ממלכתי במדינת ישראל, המציין את ההכרזה על הקמת מדינת ישראל בתום תקופת המנדט הבריטי.

לִרְאוֹת שבת ויום העצמאות

יום השבת

שמואל הירשנברג, "מנוחת השבת", 1894 המילה "שבת" בארצות אירופה יוֹם הַשַׁבָּת הוא היום השביעי בשבוע לפי סיפור בריאת העולם התנ"כי.

לִרְאוֹת שבת ויום השבת

יום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום הזיכרון לשואה ולגבורה, המכונה בקיצור גם יום השואה, מצוין בישראל מדי שנה בכ"ז בניסן ומוקדש לזכר השואה שהמיטו הנאצים ועוזריהם על העם היהודי בשנים 1933–1945 וזכר הגבורה היהודית באותה תקופה.

לִרְאוֹת שבת ויום הזיכרון לשואה ולגבורה

יום הכיפורים

יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.

לִרְאוֹת שבת ויום הכיפורים

יום כיפור

#הפניה יום הכיפורים.

לִרְאוֹת שבת ויום כיפור

יום-טוב לוינסקי

יום-טוב לוינסקי (בכתיב יידי: לעווינסקי; ד' באב תרנ"ט, יולי 1899 – כ"א באדר ה'תשל"ג, 23 בפברואר 1973) היה מורה וסופר ישראלי, ד"ר להיסטוריה ולתרבות המזרח וחוקר פולקלור יהודי, ממייסדי חברת "ידע עם" לפולקלור יהודי.

לִרְאוֹת שבת ויום-טוב לוינסקי

יוסף בן מתתיהו

יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.

לִרְאוֹת שבת ויוסף בן מתתיהו

יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם

יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם הוא ביטוי מאת אחד העם, הטוען שהשבת הגנה על עם ישראל יותר משעם ישראל שמרו עליה.

לִרְאוֹת שבת ויותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם

יובנאליס

דֶקִימוּס יוּנִיוּס יוּבֶנָאלִיס (בלטינית: Decimus Iunius Iuvenalis; סביבות 60–130 לספירה) היה משורר סאטירי רומי.

לִרְאוֹת שבת ויובנאליס

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

לִרְאוֹת שבת ויוונית

יין

משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.

לִרְאוֹת שבת ויין

יין נסך

סילו המחזיק יין עם מדבקת "נא לא לגעת" בשל חשש מפסילת הכשרות כהגדרת יין נסך יֵין-נֶסֶךְ הוא יין שנוּסַך לעבודה זרה, ועל כן אסור מדאורייתא בשתייה ובהנאה.

לִרְאוֹת שבת ויין נסך

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

לִרְאוֹת שבת ו1947

ראה גם

הלוח העברי

• ארבע התקופות
• ברכת הלבנה
• הלוח העברי
• השנים החסרות
• חלק (יחידת מידה)
• לוח השנה במגילות קומראן
• מולד הלבנה
• מניין השטרות
• מניין השנים בלוח העברי
• קו התאריך בהלכה
• שבת
• שובבי"ם
• שמיטה
• שנת היובל

פרשת בראשית

• אדם וחוה
• אות קין (מקרא)
• אנוש
• בריאת העולם (יהדות)
• גיחון (נהר מקראי)
• הבל
• חוה
• חטא עץ הדעת
• חם בן נח
• חנוך
• חנוך בן קין
• יפת בן נח
• ירד
• למך בן מתושאל
• למך בן מתושלח
• מהללאל
• מתושלח
• נח
• נחש הקדמוני
• נעמה
• נפיל
• נפילת האדם
• עץ החיים
• פישון
• פרי עץ הדעת
• פרשת בראשית
• צלם אלוהים
• קין
• קין והבל
• קינן
• שבת
• שם בן נח
• שת
• תהום (יהדות)
• תובל קין
• תוהו ובוהו

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שבת

ידוע גם בשם שבת בראשית, שבתות מיוחדות, מצוות שביתה בשבת.

, מוצאי שבת, מוליד, מוזיאון, מכשירים חשמליים, מכתב הסטטוס קוו, מכונית, מי שברך, מיני מזונות, אמנות האהבה, אמצעי תחבורה, אמונה טפלה, אמוראים, אספת הנבחרים, אסלאם, אסטרולוגיה, אסוציאציה, אפיון (מדקדק), אפייה, ארץ ישראל, ארצות הברית, ארבע מיתות בית דין, ארבע פרשיות, אריה דרעי, אשור, אשכנזים, אתר הפיוט והתפילה, אלחנן סמט, אלוהים (יהדות), אלכסנדר שור, אליעזר מלמד, אליעזר שביד, אטימולוגיה עממית, אחד העם, אברהם שליט, אברהם יהושע השל, אביה הכהן, אגאתרכידס, אגדה (יהדות), אגודת ישראל, אגודה שיתופית, אגודה שיתופית חקלאית, אדמיאל קוסמן, אדם וחוה, אדר, אדר ב', אהרן קמינקא, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוסטרקון, אוסטרליה, אופרוף, אורז, אובידיוס, אוגוסטוס קיסר, אוגוסטינוס, אירופה, נצרות, נר שבת, נרות שבת, נחמיה, נביאים, נגד אפיון, נוסח אשכנז, נוסח איטליה, נוסח לא-אורתודוקסי, ניסן, סמבטיון, סנקה, סנהדרין, סעודת ליל שבת, סעודת יום שבת, סעודה (הלכה), סעודה שלישית, סעודות שבת, ספר אדם וחוה, ספר תורה, ספר ברית דמשק, ספר הכוזרי, ספר היובלים, ספר ישעיהו, ספריא, סקילה (עונש מוות), סרך היחד, סטראבון, סטטוס קוו, סטטוס קוו (ישראל), סטורן (מיתולוגיה), סדר עולם, סוף שבוע, סוציאליזם, סובלנות, סווטוניוס, סוכות, סיון רהב-מאיר, עמנואל לוינס, ענישה, עקיבא ווייס, ערב חג, עשרת הדיברות, עשרת ימי תשובה, עונש מוות, עונג שבת, עונות השנה, עוז אלמוג, עובד, עינויים, עיר האלוהים, פסח, פסוקי דזמרא, פקודת סדרי השלטון והמשפט, פקודת העיריות, פרס ישראל, פרסיוס, פרשת בראשית, פרשת השבוע, פרשת וארא, פרשת יתרו, פרה אדומה, פרונטינוס, פרופסור, פרויקט בן יהודה, פלנטה, פלטת שבת, פלוטרכוס, פליניוס הזקן, פטר שפר, פטרוניוס, פומפיוס טרוגוס, פורים, פולמוס השבת ביפן, פיקוח נפש, פיקוח נפש דוחה שבת, פירוש רש"י לתלמוד, פילוסוף, פיוט, פייר-ז'וזף פרודון, צאת הכוכבים, צפת במאה ה-16, צדיק, צום, צימעס, ציפורי (יישוב עתיק), קנדה, קריאת התורה, קריאה בתורה, קבלת שבת, קבלה, קדמוניות היהודים, קדושת היום, קהילה יהודית, קורבן (יהדות), קורבן חטאת, קוטב, קוגל, קודש וחול ביהדות, קידוש, קידוש החודש, רמב"ם, ראש חודש, ראש השנה, רצה (ברכת המזון), רשות מקומית, רשות השידור, רב, רבנו תם, רבי ישמעאל, רבי יוסי, רדיית דבש, רוטיליוס נמטיאנוס, שמחת תורה, שמואל דוד לוצאטו, שמורות טבע בישראל, שמות, שמירת שבת, שמירת שבת כהלכתה, שנה מעוברת, שקיעת החמה, שר הפנים, שרה דבורצקי, שלמה גורן, שחר אילן, שבע ברכות, שבע דנחמתא, שבת מברכים, שבת נחמו, שבת פרה, שבת שירה, שבת זכור, שבת חנוכה, שבת חתן, שבת חזון, שבת הגדול, שבתאי, שבוע, שבועות, שבות, שור הבר, שולחן ערוך, שובבי"ם, שוגג, שירת הים, תנ"ך, תנועת החסידות, תפילת מנחה, תפילת מנחה של שבת, תפילת מוסף, תפילת עמידה, תפילת ערבית, תפילת ערבית של שבת, תפילת שמונה עשרה, תפילת שחרית, תפילת שחרית של שבת, תפילת שבע, תפילת העמידה, תפילה (יהדות), תקנת חכמים, תרגום השבעים, תש"ט, תשנ"ה, תשע קריאות תלמודיות, תשעה באב, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד בבלי, תלמי הראשון, תלת דפורענותא, תחבולות מלחמה (פרונטינוס), תחום שבת, תהילים, תוספת שבת, תוספות, תורה, תורה שבעל פה, תורה שבעל-פה, תולדות מלאכות שבת, תולדות מלחמת היהודים עם הרומאים, ל"ט אבות מלאכה, לשון סגי נהור, לחם, לחם משנה, לוח שנה ירחי, לוח השנה במגילות קומראן, לכה דודי, ליל שבת, ט"ו בשבט, טקס, טקיטוס, טלטול ברשות הרבים, טבריה, טונה, טיבריוס, טיבולוס, זמירות שבת, זכר ליציאת מצרים, זכור את אשר עשה לך עמלק, זיז (מיתולוגיה), חמין, חנוכה, חסידות חב"ד, חשמל, חתונה, חלה, חטא, חז"ל, חגי ישראל ומועדיו, חופש דת, חוק עזר, חוק עזר עירוני, חוק שעות עבודה ומנוחה, חוק הרשויות המקומיות (הסמכה מיוחדת), חוק יסוד: הכנסת, חוק יסוד: ישראל – מדינת הלאום של העם היהודי, חוקי מדינת ישראל, חול המועד, חיפה, חילונים, חילול שבת, חיי שנים-עשר הקיסרים, חיים נחמן ביאליק, באר שבע, בראשית, ברל כצנלסון, ברברים (מונח), ברכת המזון, ברכת החודש, ברכת יוצר אור, ברכה (מנהג דתי), בריאת העולם (יהדות), בריאתנות, ברית המועצות, בשר, בשלח, בלשנות, בלגיה, בבל, בג"ץ מירון נגד שר העבודה, בוקר, בין השמשות (יהדות), בית מלאכה, בית בריסק, בית דין (הלכה), בית המקדש השני, בית-כנסת, ביגוד, ביד חזקה ובזרוע נטויה, גמרא, גאלע, געפילטע פיש, גוי של שבת, גיהנום, דבורה גילולה, דג, דו-ערכיות, דולר אמריקני, דוד בן-גוריון, דיבור המתחיל, דיו קסיוס, דיוניסוס, הממלכה המאוחדת, המאה ה-19, המאה ה-2, המאה ה-2 לפנה"ס, המאה ה-20, המאה ה-5, המנדט הבריטי, המקושש, המבורג, המהפכה התעשייתית, המכתב ממצד חשביהו, האמונה היהודית, האקדמיה ללשון העברית, הארץ, הספרים החיצוניים, הספרייה הלאומית, הסטטוס קוו בישראל בנושא השבת, הסוכנות היהודית, העת העתיקה, העולם הבא, הפטרה, הקונגרס הציוני, הר סיני, הר הבית, הרבנות הצבאית, השקפת עולם, התנועה הרפורמית - יהדות מתקדמת בישראל, התוועדות, הלחם, הלוח העברי, הלוח הבבלי, הלכה, הבדלה, הגרסה המצרית-יוונית ליציאת מצרים, הומניזם חילוני, הורטיוס, הורדוס, הושע הנביא, הכרזת העצמאות, הילולה, הידברות (ארגון), היהדות הקונסרבטיבית, היהדות הרפורמית, ונשמרתם לנפשותיכם, וטיוס ואלנס, ויקרא, ויכולו, כניסת שבת, כרת, כשפים, כת קומראן, כבוד שבת, כביצה, כדור הארץ, כובאנה (מאכל), כוורת, י"ל ברוך, יממה, יעקב בלידשטיין, יציאת מצרים, ירושלים, ישראל, ישיבת ברכת משה, ילקוט שמעוני, יחסי אישות (יהדות), יהדות, יהדות מזרח אירופה, יהדות אשכנז, יהדות אתיופיה, יהדות אורתודוקסית, יהדות איראן, יהדות קונסרבטיבית, יהדות תימן, יהדות המזרח, יהושע בן-מאיר, יהושע ישעיה נויבירט, יואל קלופט, יום אל-ג'ומעה, יום ראשון, יום שבתון, יום שישי, יום טוב, יום טוב הסמוך לשבת, יום חול, יום העצמאות, יום השבת, יום הזיכרון לשואה ולגבורה, יום הכיפורים, יום כיפור, יום-טוב לוינסקי, יוסף בן מתתיהו, יותר משישראל שמרו את השבת שמרה השבת אותם, יובנאליס, יוונית, יין, יין נסך, 1947.

יוניונפדיה מפת מושג או רשת סמנטית מאורגנת כמו אנציקלופדיה או מילון. זה נותן הגדרה קצרה של כל מושג ומערכות יחסים שלה.

זוהי מפה נפשית מקוונת ענקית המשמשת כבסיס לתרשימי מושג. זה בחינם לשימוש וכל מאמר או מסמך ניתן להוריד. זהו כלים, משאבים או התייחסות למחקר, מחקר, חינוך, למידה והוראה, שיכול להיות בשימוש על ידי מורים, מחנכים, תלמידים או סטודנטים; לעולם האקדמי: לבית ספר, יסודי, בית ספר תיכון המשני,, אמצע, מכללה, תואר טכני, מכללה, אוניברסיטה, סטודנט לתואר ראשון, תואר שני או תואר דוקטור; למסמכים, דוחות, פרויקטים, רעיונות, תיעוד, סקרים, סיכומים, או תזה. הנה ההגדרה, הסבר, התיאור, או את המשמעות של כל משמעותי שבו אתה זקוק למידע, ורשימה של המושגים הקשורים בם כמילון מונח. זמין ב עברית, אַנגְלִית, סְפָרַדִית, פורטוגזית, יַפָּנִית, סִינִית, צָרְפָתִית, גֶרמָנִיָת, אִיטַלְקִית, לק, הוֹלַנדִי, רוּסִי, עֲרָבִית, הינדי, שוודי, אוקראיני, הוּנגָרִי, קטלאנית, צ׳כית, דַנִי, פִינִית, אינדונזי, נורבגי, רומנית, טורקי, ויאטנמית, קוריאנית, תאילנדית, יווני, בולגרית, קרואטית, סלובקית, ליטאית, פיליפינית, לטבית, אסטונית ו סלובנית. שפות נוספות בקרוב.

המידע מבוסס על ערכים מויקיפדיה ומיזמים אחרים של ויקימדיה, וזמין תחת רישיון Creative Commons ייחוס-שיתוף זהה.

יוניונפדיה אינה נתמכת על ידי קרן ויקימדיה או קשורה אליה.

Google Play, Android ואת הלוגו של Google Play הם סימנים מסחריים של Google Inc.

מדיניות פרטיות