סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

האימפריה הסאסאנית

מַדָד האימפריה הסאסאנית

האימפריה הסאסאנית (224–651) הייתה האימפריה הפרסית הקדם-אסלאמית האחרונה. [1]

207 יחסים: ממלכת פרס, מארב, מאוריסוס, קיסר האימפריה הביזנטית, מניכאיזם, מסופוטמיה, מצרים, מרב העתיקה, מרד, מרד הרקליוס, מרכז אסיה, מטבע זהב, מזדק, מחלה, מונרכיה, מוסול, מיסיון, מיתוס, אמוראים, אנטיוכיה, אספהאן (מחוז), אסלאם, אסיה, אסיה הקטנה, אפגניסטן, ארמניה, ארמון, ארדשיר הראשון, אגריסי, אוזבקיסטן, אווסטה, אימפריה, אימפריית קושאן, איראנים, איבריה הקווקזית, נסטוריאניזם, נצרות, נציבין, נקש-י רוסתם, נישאפור, ספר אלף הפסיקות, סוריה, סובלנות, סין (אזור), ערבים, עומר בן אל-ח'טאב, עובר, עיר, פארס (מחוז), פרא, פרספוליס (עיר), ..., פרסית עתיקה, פרת, פוקאס, פולו, פירוז הראשון, פיליפוס הערבי, ציד, קארוס, קרב אל-קאדסיה, קטסיפון, קטיספון, קבאד הראשון, קבאד השני, קונסטנטינוס, קונסטנטינופול, קונסטנטיוס השני, קיסר, קיסר (תואר), ראש הגולה, ראשידון, שמואל (אמורא), שאפור הראשון, שאפור השני, שאפור השלישי, שושן הבירה, שושנדוחט, שוחד, תאודוסיוס השני, תאודוסיופוליס, תלמוד בבלי, תחת-א סוליימאן, תבליט, טראנסאוקסאניה, טורקיה, זורואסטריאניזם, זורואסטריות, ח'ליפה, ח'וסרו הראשון, ח'וסרו השני, חדייב, חוראסאן, חווארזם, חידקל, באקטריה, בלך, בליסאריוס, בחריין, בגדאד, בדואים, בוכרה, גאורגיה, גרגאן, גלריוס, גורדיאנוס השלישי, דנובה, דרך המשי, דבר (מחלה), דינר, דיוקלטיאנוס, האימפריה המוסלמית, האימפריה הערבית, האימפריה הפרתית, האימפריה הרומית, האימפריה הרומית המזרחית, האימפריה הביזנטית, הסכם שלום, הפסקת אש, הצלב האמיתי, הרמון, הרקליוס, הלכה, הגירה, הונים, הורמיזד הראשון, הכנסייה האפוסטולית הארמנית, ולריאנוס, כרמאן (מחוז), כתר, כוסרו הראשון, ירושלים, יזדגרד הראשון, יזדגרד השני, יזדגרד השלישי, יהדות בבל, יוסטיניאנוס הראשון, יוליאנוס הכופר, יוביאנוס, 205, 220, 222, 224, 23 בפברואר, 241, 253, 256, 260, 270, 273, 276, 282, 283, 284, 293, 297, 301, 302, 305, 309, 311, 324, 337, 359, 361, 363, 379, 383, 388, 399, 403, 421, 427, 438, 441, 450, 457, 459, 481, 483, 484, 488, 496, 498, 502, 503, 504, 506, 521, 524, 527, 530, 531, 532, 540, 562, 565, 579, 590, 591, 610, 614, 622, 624, 626, 628, 629, 636, 651. להרחיב מדד (157 יותר) »

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וממלכת פרס · ראה עוד »

מארב

אפגנים ללוחמים בריטים של חברת הודו המזרחית הבריטית הצועדים בין ההרים במהלך המלחמה האנגלו-אפגנית הראשונה. מארב צבאי הוא צורת קרב צבאית בה הצד התוקף משתמש ביתרון שבהסתתרות או באלמנט ההפתעה כדי לתקוף את הצד השני באופן לא צפוי.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ומארב · ראה עוד »

מאוריסוס, קיסר האימפריה הביזנטית

#הפניה מאוריקיוס, קיסר האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ומאוריסוס, קיסר האימפריה הביזנטית · ראה עוד »

מניכאיזם

כתב יד ובו כמרים מניכאיסטים כותבים בשולחנות שלהם, ממזרח סין מניכאיזם היא דת גנוסטית-דואליסטית עתיקה שפרחה בין המאה הרביעית לשישית ונקראה על שם נביאה-מייסדה, מַני.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ומניכאיזם · ראה עוד »

מסופוטמיה

מסופוטמיה מֶסוֹפּוֹטַמְיָה (מיוונית: Μεσοποταμία, מילולית: "בין נהרות"; בפרסית: میان‌رودان, מִיָאן־רוּדָאן; בערבית: بِلَاد ٱلرَّافِدَيْن, בִּלַאד א־רַּאפִדַיְן, מילולית: "ארץ היובלים") או נהריים (בסורית: ܒܝܬ ܢܗܪ̈ܝܢ, בֵּית נַהְרֵין) הוא אזור גאוגרפי־היסטורי במזרח התיכון, המשתרע בין נהרות הפרת והחידקל.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ומסופוטמיה · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ומצרים · ראה עוד »

מרב העתיקה

מראה במרב מרב (בטורקמנית: Mary; ברוסית: Мерв; בפרסית: مرو) הייתה עיר ונווה מדבר בטורקמניסטן במרכז אסיה, ששכנה על דרך המשי.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ומרב העתיקה · ראה עוד »

מרד

איור של המרד על הבאונטי. מרד או מרי (התקוממות) הוא סירוב להכרה בסמכות.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ומרד · ראה עוד »

מרד הרקליוס

מרד הרקליוס (613–617 לספירה) היה מרד היהודים נגד הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית ותמיכתם בכיבוש ירושלים בידי הפרסים במהלך הפלישה הפרסית לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ומרד הרקליוס · ראה עוד »

מרכז אסיה

מרכז אסיה על פי הגדרות שונות מרכז אסיה הוא אזור גאוגרפי ביבשת אסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ומרכז אסיה · ראה עוד »

מטבע זהב

מטבע זהב הוא מטבע שכולו או מרביתו עשוי זהב.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ומטבע זהב · ראה עוד »

מזדק

מזדק (פרסית: مزدک, פרסית אמצעית: 𐭬𐭦𐭣𐭪, מכונה גם מזדק הצעיר) היה כהן דת זורואסטרי, רפורמטור, נביא ואקטיביסט שצבר השפעה במהלך שלטון הקיסר הסאסאני קבאד הראשון.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ומזדק · ראה עוד »

מחלה

דבר) שהביאה למותם של מיליוני בני אדם בימי הביניים ברפואה, מחלה היא מצב של הפרעה או פגיעה בגופו של יצור חי, הגורמת לתסמינים ולעיתים לתפקוד לקוי של הגוף.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ומחלה · ראה עוד »

מונרכיה

מונרכיות העולם - מקומות שבהם נהוגה כיום מונרכיה, צבועים בכחול מוֹנַרְכְיָה, ממלכה או מלוכה היא שיטת ממשל, שבה בראש המדינה עומד שליט (המונרך) בעל תואר אצולה, המכהן, מרגע מינויו, לכל ימי חייו.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ומונרכיה · ראה עוד »

מוסול

מוֹסוּל (בערבית: الموصل, תעתיק מדויק: אלמוצל, בכורדית: مووسڵ/Mûsil) היא העיר השנייה בגודלה בעיראק ובירת מחוז נינוה בצפון-מערב המדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ומוסול · ראה עוד »

מיסיון

מיסיון (מלטינית: Missio – שליחות) הוא פעילות להפצת דת או אמונה (בדרך כלל הנצרות) בקרב בני דת אחרת או בקרב חסרי דת, כאשר המטרה היא על פי רוב לגרום להם להמיר את דתם.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ומיסיון · ראה עוד »

מיתוס

האופרה נבוקו מבוצעת על רקע מצדה, 2010 מיתוֹס (ביוונית: μῦθος) הוא סיפור עם, המתאר אירוע – מן העבר, ההווה או העתיד – אשר אף כי אינו אמיתי, הוא בעל חשיבות יוצאת דופן או משמעות עמוקה עבור קהילה מסוימת.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ומיתוס · ראה עוד »

אמוראים

אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ואמוראים · ראה עוד »

אנטיוכיה

אַנְטִיוֹכִיָה (ביוונית: Ἀντιόχεια, בערבית: أنطاكية, בטורקית: Antakya, בסורית ובספרות התלמודית: אנטוכיא) היא עיר עתיקה בחבל האטיי שבדרום טורקיה, שוכנת על גדות נהר האורונטס בעמק אמוק ובקרבת שפכו לים התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ואנטיוכיה · ראה עוד »

אספהאן (מחוז)

#הפניה אספהאן (פרובינציה).

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ואספהאן (מחוז) · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ואסלאם · ראה עוד »

אסיה

אסיה (למעלה) במפת אורביס טרארום של גינתר ציינר (Günther Zainer) משנת 1472 מפה מדינית של אסיה שילוב תמונות לוויין של יבשת אסיה אסיה היא היבשת הגדולה ביותר בכדור הארץ מבחינת אוכלוסייה ומבחינת שטח, ומהווה 8.6% משטחו הכולל וכ-29.6% משטחו היבשתי.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ואסיה · ראה עוד »

אסיה הקטנה

מפה של אסיה הקטנה כפי שהוגדרה בעבר, וחופפת ברובה לגבולות טורקיה. קפדוקיה במרכזה של רמת אנטוליה נוף בקצ'קר הר אררט אסיה הקטנה (ביוונית: Μικρά Ασία, בלטינית: Asia Minor) הוא מונח גאוגרפי לחצי אי בחלקה המערבי של אסיה, הנקרא גם אנטוליה (ביוונית: Ανατολία, מ-ανατολή – "זריחת השמש" או "מזרח", בטורקית Anadolu).

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ואסיה הקטנה · ראה עוד »

אפגניסטן

ילדה מאפגניסטן האמירות האסלאמית של אפגניסטן (בפשטו:; בדארי:; תעתיק מדויק: אמארת אסלאמי אפע'אנסתאן) היא שמה הנוכחי של אפגניסטן, ארץ ללא מוצא לים, הממוקמת בחלקה הדרום-מרכזי של מרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ואפגניסטן · ראה עוד »

ארמניה

רֶפּוּבְּלִיקַת אַרְמֶנְיָה (בארמנית: Հայաստանի Հանրապետություն, הָיַסְטָנִי הַנְרָפֵּטוּתְיוּן) היא מדינה השוכנת בדרום-קווקז באירואסיה, בין הים השחור והים הכספי.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וארמניה · ראה עוד »

ארמון

פרידריך השני מלך פרוסיה, כפי שנראה בסביבות שנת 1900 ארמון האפיפיור באויניון. ארמון הוא מקום מגורים גדול ונרחב, המשמש או ששימש בעבר למגורי המלך ואחרים ממשפחת המלוכה, או העומדים בראש השלטון.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וארמון · ראה עוד »

ארדשיר הראשון

מטבע כסף עם דיוקנו של ארדשיר המלך ארדשיר הראשון עומד לפני אהורה מזדא ישות אלוהית המכתירה אותו. תחריט בנקש-י רוסתם. ארדשיר הראשון (בפרסית אמצעית: 50px, בפרסית חדשה: اردشیر بابکان) היה מדינאי פרסי בן המאה ה-3 לספירה.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וארדשיר הראשון · ראה עוד »

אגריסי

ממלכת אגריסי (בגאורגית: ეგრისის სამეფო) הידועה כלַזיכּה בפי היוונים והביזנטים, ולַזיסטַן בפי הפרסים על שם שבט הלאזים שבחלק מהתקופה שלטו בממלכה, הייתה ממלכה בחלק המערבי של גאורגיה של היום.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ואגריסי · ראה עוד »

אוזבקיסטן

רפובליקת אוזבקיסטן (באוזבקית: Oʻzbekiston Respublikasi, ברוסית: Республика Узбекистан) היא מדינה השוכנת במרכז אסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ואוזבקיסטן · ראה עוד »

אווסטה

עטיפת ספר האווסטה במהדורה שיצאה לאור בשנת 1858 האווסטה (בפרסית: اوستا) הוא ספר המכיל כתבי קודש לדת הזורואסטרית שנכתבו בשפה האווסטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ואווסטה · ראה עוד »

אימפריה

האימפריה המונגולית הייתה האימפריה בעלת השטח הרציף הגדול ביותר. אימפריה (מהמילה הלטינית imperium – סמכות עליונה) או קיסרות היא ריבונות פוליטית, למשל מדינה, השולטת על שטחים נרחבים בהם מתגוררות אוכלוסיות השונות מבחינה אתנית ותרבותית ממרכזה השלטוני.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ואימפריה · ראה עוד »

אימפריית קושאן

אימפריית קוּשָאן (Kushan) הייתה ממלכה שהתקיימה במרכז אסיה בין המאה ה-1 למאה ה-3.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ואימפריית קושאן · ראה עוד »

איראנים

השטח ההיסטורי בו חיו העמים האיראניים השונים העמים האיראניים הם הודו-אירופית מגוונת, הכוללת עמים שונים שדוברים שפות איראניות.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ואיראנים · ראה עוד »

איבריה הקווקזית

הממלכות הגאורגיות המוקדמות 600 לפנה"ס - 150 לספירה. איבריה הקווקזית (בגאורגית: იბერია, איבֶּריה), או ממלכת איבריה, הוא השם שניתן על ידי היוונים הקדמונים והרומאים לממלכה העתיקה של כארתלי (המאה ה-4 לפנה"ס - המאה ה-5 לספירה), המקבילה בערך לשטח גאורגיה של ימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ואיבריה הקווקזית · ראה עוד »

נסטוריאניזם

נֶסְטוֹרְיאניזם הוא כינויה בספרות הכנסייה הנוצרית של השקפה, המבדלת בין טבעו האלוהי לטבעו האנושי של ישו עד כדי פיצולו לשתי ישויות נבדלות.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ונסטוריאניזם · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ונצרות · ראה עוד »

נציבין

נְצִיבִין (בטורקית: Nusaybin - נוסאיבין; בסורית: ܨܘܒܐ - צובא; בכורדית: Nisêbîn/نسێبین - נסבין; בערבית: نصيبين; בעבר נקראה ניסיביס) היא עיר בנפת מרדין במחוז דרום-מזרח אנטוליה שבדרום-מזרח טורקיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ונציבין · ראה עוד »

נקש-י רוסתם

נקש-י-רוסתם נַקְש-י-רוֹסְתָם (בפרסית: نقش رستم, Naqŝe Rostam) הוא אתר ארכאולוגי, הנמצא בפרובינציית פארס באיראן.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ונקש-י רוסתם · ראה עוד »

נישאפור

נישאפור או נישאבור (בפרסית: نیشابور; מפרסית תיכונה: "העיר החדשה של שאפור", "שאפור היפה", או שאפור הבנויה בשלמות) היא העיר השנייה בגודלה במחוז ח'וראסאן רזאווי באיראן.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ונישאפור · ראה עוד »

ספר אלף הפסיקות

#הפניה ספר אלף החוקים.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וספר אלף הפסיקות · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וסוריה · ראה עוד »

סובלנות

צלב אנדרטת זיכרון יחד עם חנוכייה באוקספורד, אנגליה סוֹבְלָנוּת היא ערך מוסרי.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וסובלנות · ראה עוד »

סין (אזור)

החומה הגדולה של סין, אחד מסמליה העיקריים של סין סין (סינית מפושטת: 中国, סינית מסורתית: 中國, פין-יין), היא ארץ, ישות גאוגרפית ותרבותית בת אלפי שנים במזרח אסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וסין (אזור) · ראה עוד »

ערבים

שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וערבים · ראה עוד »

עומר בן אל-ח'טאב

| תאריך לידה.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ועומר בן אל-ח'טאב · ראה עוד »

עובר

התפתחות עובר מהפריה ועד שלב ההשרשה ברחם של הבלסטוציסט עוּבָּר הוא הצאצא של יצור חי, שנוצר כתוצאה מהפריה ומתקיים ברחם היונקים או בתוך ביצה, אצל בעלי חוליות אחרים (למעט במקרה פתולוגי של היריון חוץ רחמי ביונקים).

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ועובר · ראה עוד »

עיר

נוף מעל טוקיו, בירת יפן. (ברקע הר פוג'י) עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ועיר · ראה עוד »

פארס (מחוז)

#הפניה פארס (פרובינציה).

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ופארס (מחוז) · ראה עוד »

פרא

הפרא (שם מדעי: Equus hemionus), המכונה גם חמור הבר האסיאני, הוא מין בתת-סוג חמור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ופרא · ראה עוד »

פרספוליס (עיר)

#הפניה פרספוליס.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ופרספוליס (עיר) · ראה עוד »

פרסית עתיקה

פרסית עתיקה היא אחת משתי השפות האיראניות העתיקות שלהן יש עדות ישירה (השנייה היא אווסטית).

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ופרסית עתיקה · ראה עוד »

פרת

נהר פְּרָת (בערבית: الْفُرَات, אל-פֻרַאת; בטורקית: Fırat, פִירַאט; בכורדית: Firat; בארמית: ܦܪܬ, פְּרָת; בארמנית: Եփրատ, יֶפְּ'רַת; במקור כולם מאכדית: 𒀀𒇉𒌓𒄒𒉣, פּוּרַתּוּ, "רחב מאוד") הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ופרת · ראה עוד »

פוקאס

#הפניה פוקאס, קיסר האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ופוקאס · ראה עוד »

פולו

נבחרת אינדונזיה מול נבחרת תאילנד בפולו, 2007 אליפות פולו בארגנטינה משחק פולו, 2011 פּוֹלוֹ הוא משחק ספורט קבוצתי המתקיים תוך כדי רכיבה על סוסים.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ופולו · ראה עוד »

פירוז הראשון

פּירוֹז הָרִאשׁוֹן היה מלך האימפריה הסאסאנית בין השנים 459 – 484.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ופירוז הראשון · ראה עוד »

פיליפוס הערבי

מוזיאון החדש בברלין מַרְקוּס יוּלְיוּס פִילִיפּוּס (בלטינית: Marcus Iulius Philippus; בערך 204–249 לספירה), הידוע גם בשם פִילִיפּוּס הערבי, על שם מוצאו, היה מקיסרי רומא.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ופיליפוס הערבי · ראה עוד »

ציד

כלבי ציד. תיאור ציד זאבים על כותרת עמוד באולם ליד כנסיית אוגוסטה ויקטוריה בירושלים צַיִד הוא פעילות לתפיסה והריגת בעלי חיים לא מבויתים אשר אינם כלואים.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וציד · ראה עוד »

קארוס

מטבע של קארוס מַרְקוּס אוֹרֶלְיוּס קַארוּס אוֹגוּסְטוּס (בלטינית: Marcus Aurelius Carus Augustus; בערך 230 עד 283) היה קיסר רומא בין השנים 282–283.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וקארוס · ראה עוד »

קרב אל-קאדסיה

קרב אל-קאדסיה (ערבית: معركة القادسية, תרגום מדויק: מערכת אלקאדסיה) הוא קרב שהתרחש בין ה-16 ל-19 בנובמבר 636 (חודש שעבאן בשנת 14 להג'רה) בין המוסלמים, בפיקודו של סעד בן אבי ווקאס, לפרסים, בפיקודו של רסתם פרגז באל-קאדסיה, והסתיימה בניצחון המוסלמים ומותו של רסתם.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וקרב אל-קאדסיה · ראה עוד »

קטסיפון

קְטֵסִיפוֹן (מיוונית: Κτησιφῶν, מפרסית אמצעית: 𐭲𐭩𐭮𐭯𐭥𐭭, תיספון; בארמית: ܩܛܝܣܦܘܢ, קְטֵיסְפּוֹן‎, לעיתים עם א' פרוסתטית; בערבית: طيسفون, טַיְסָפוּן) הייתה עיר הבירה של האימפריה הפרתית ושל האימפריה הפרסית-הסאסאנית אחריה, במשך למעלה משמונה מאות שנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וקטסיפון · ראה עוד »

קטיספון

#הפניה קטסיפון.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וקטיספון · ראה עוד »

קבאד הראשון

קַבָאד הַרִאשׁוֹן (פרסית: قباد یکم; נקרא גם כּוֹבַּד), מלך האימפריה הסאסאנית בין השנים 488 – 531 (למעט הפסקה של כשלוש שנים בין 496 – 499).

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וקבאד הראשון · ראה עוד »

קבאד השני

ממוזער קבאד השני היה מלך האימפריה הסאסנית בשנת 628.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וקבאד השני · ראה עוד »

קונסטנטינוס

מדליון של קונסטנטינוס הגדול משנת 313 על מצד אחד מוטבע קונסטנטינוס כפרש בשריון מלא ולצידו סמל הצלב מטבע של קונסטנטינוס המציין את ייסוד העיר קונסטנטינופוליס. מטבע של האוגוסטוסית פאוסטה, אשתו השנייה של קונסטנטינוס. מצד אחד דמות ראשה של פאוסטה מצד שני דמותה עומדת ובזרועותיה שני בניה קונסטנטינוס השני וקונסטנטיוס השני גַּאיוּס פְלַאבְיוּס וַלֶרְיוּס אוֹרֶלְיוּס קוֹנְסְטַנְטִינוּס (בלטינית: Gaius Flavius Valerius Aurelius Constantinus) המוכר גם כקוֹנְסְטַנְטִינוּס הראשון או כקונסטנטינוס הגדול (27 בפברואר 272 – 22 במאי 337) היה קיסר הקיסרות הרומית המערבית משנת 312 עד 324, וקיסר האימפריה הרומית כולה משנת 324 עד מותו בשנת 337.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וקונסטנטינוס · ראה עוד »

קונסטנטינופול

מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וקונסטנטינופול · ראה עוד »

קונסטנטיוס השני

פסל של קונסטנטיוס כשהיה צעיר פלאביוס יוליוס קונסטנטיוס (7 באוגוסט 317 - 3 בנובמבר 361), היה בנו של קונסטנטינוס הגדול ועם מותו הפך לשליט ולקיסר רומא בין השנים 337 ל-361 תחילה ביחד עם אחיו ולאחר מכן כשליט יחיד.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וקונסטנטיוס השני · ראה עוד »

קיסר

הכתרת נפוליאון לקיסר - ציור מאת ז'אק-לואי דויד נארוהיטו, קיסר יפן, האדם היחיד שמחזיק בתואר זה כיום קֵיסָר (בלטינית: Imperator) הוא תואר אצולה שניתן למונרך במדינות או אימפריות שונות ובתקופות שונות.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וקיסר · ראה עוד »

קיסר (תואר)

#הפניה קיסר.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וקיסר (תואר) · ראה עוד »

ראש הגולה

חותמו הרשמי של אחד מראשי הגולה הראשונים, רב הונא בריה דרב נתן, המוצג במוזיאון הכט בחיפה רֹאשׁ הַגּוֹלָה (בארמית: רֵישׁ גָּלוּתָא) היה תוארו של בעל הסמכות הפנימית והמדינית של הקהילה היהודית בבבל מאז המאה ה-6 לפנה"ס עד המאה ה-13.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וראש הגולה · ראה עוד »

ראשידון

הח'ליפים המוּנְחִים נכונה או הח'ליפים ישרי הדרך (בערבית: الخلفاء الراشدون, תעתיק מדויק: אלחֻ'לַפאא' אלרַאשִדוּן) הוא מונח בו משתמשים מוסלמים סונים ושיעים כאחד כדי לתאר את הח'ליפים ישרי הדרך, אליהם התייחס מוחמד בחדית' ידוע.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וראשידון · ראה עוד »

שמואל (אמורא)

שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ושמואל (אמורא) · ראה עוד »

שאפור הראשון

תחריט קיר בנקש-י רוסתם, בו מתוארת כניעתו של אסיר המלחמה ולריאנוס למלך שאפור הראשון (על הסוס, מימין) שאפּוּר הראשון (בפרסית אמצעית: 𐭱𐭧𐭯𐭥𐭧𐭥𐭩‎, נהגה שָׁהְפּוֹהְרִי; ידוע גם בשם שָׁבּוּר הראשון; מלך בשנים 241–270) היה מלך פרס מהשושלת הסאסאנית, לאחר מותו של ארדשיר הראשון.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ושאפור הראשון · ראה עוד »

שאפור השני

מטבע עם דיוקנו של שאפור השני שאפור השני (בפרסית: شاپور دوم; ידוע גם בשם שבור השני) "הגדול" (309–379) היה מלך פרס מהשושלת הסאסאנית לאחר מותו של הורמיזד השני.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ושאפור השני · ראה עוד »

שאפור השלישי

שאפור השלישי (בפרסית: شاپور سوم; ידוע גם בשם שבור השלישי) היה המלך ה-12 בשושלת הסאסאנית בין השנים 383–388.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ושאפור השלישי · ראה עוד »

שושן הבירה

#הפניה שושן (עיר).

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ושושן הבירה · ראה עוד »

שושנדוחט

שושנדוחט נכתב גם כשושנדוכט (המאה הרביעית - המאה החמישית) הייתה בתו של ראש הגולה היהודי, אשתו של יזדגרד הראשון, שליט האימפריה הסאסאנית ואמו של בהראם החמישי.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ושושנדוחט · ראה עוד »

שוחד

250px שוחד הוא טובת הנאה, בכסף או בשווה כסף, הניתנת בחשאי לנושא תפקיד על מנת שיפעל באופן הנוגד את מטרות תפקידו.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ושוחד · ראה עוד »

תאודוסיוס השני

#הפניה תאודוסיוס השני, קיסר האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ותאודוסיוס השני · ראה עוד »

תאודוסיופוליס

#הפניה ארזורום.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ותאודוסיופוליס · ראה עוד »

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ותלמוד בבלי · ראה עוד »

תחת-א סוליימאן

#הפניה תח'ת-י סולימאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ותחת-א סוליימאן · ראה עוד »

תבליט

שער הניצחון בפריז תבליט מצרי תבליט הוא פסל שאינו חופשי בחלל אלא צמוד למשטח.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ותבליט · ראה עוד »

טראנסאוקסאניה

#הפניה טרנסאוקסאניה.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וטראנסאוקסאניה · ראה עוד »

טורקיה

טוּרְקִיָּה (מקובל גם: תורכיה; בטורקית: Türkiye), או בשמה הרשמי רפובליקת טורקיה (Türkiye Cumhuriyeti "טורְקִיֶיה גֻ'מְהוּרִיֶּתִי"), היא מדינה מוסלמית במזרח התיכון ובחבל הבלקן שבדרום-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וטורקיה · ראה עוד »

זורואסטריאניזם

#הפניה זורואסטריות.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וזורואסטריאניזם · ראה עוד »

זורואסטריות

מקדש זורואסטרי בעיר יזד באיראן זורואסטריות, המכונה גם מזדאיזם, היא דת פרסית עתיקה שנוסדה, ככל הנראה, בתחילת האלף הראשון לפנה"ס במרכז אסיה על ידי זרתוסטרה.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וזורואסטריות · ראה עוד »

ח'ליפה

ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא כינויו – או תוארו – של המנהיג האסלאמי של ה"אֻמָּה" (أمة), היא אומת האסלאם.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וח'ליפה · ראה עוד »

ח'וסרו הראשון

חְ'וֹסְרוֹ הראשון (פרסית: خسرو یکم) נודע עד היום באיראן כ"נשמה הנצחית" (انوشیروان; אָנוּשִׁירְוּאַן), מגדולי המלכים הסאסאנים היה בנו של המלך קבאד הראשון (488–531), ומבין בניו, למרות שלא היה הבכור, הוא היה המוצלח ביותר, ולכן הועדף.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וח'וסרו הראשון · ראה עוד »

ח'וסרו השני

חסרו עומד בצד התעלה שנבנתה כדי לספק לשירין חלק עזים ופרות ח'וסרו השני (בתעתיק מדויק: ח'סרו; בפרסית: خسرو پرویز, "ח'סרו פרויז"), לעיתים קרוי במקורות קלאסיים "פרויז" (הבלתי מנוצח), היה המלך העשרים ושניים באימפריה הסאסאנית הפרסית, שמלך משנת 590 עד שנת 628 לספירה.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וח'וסרו השני · ראה עוד »

חדייב

בית המקדש ועיר דוד, מראה מבריכת השילוח - בחזית עיר דוד ארמונות מלכי חדייב. ארמונות מלכי חדייב בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני מבט על הארמונות מדרום - מזרחה לבריכת השילוח איור של פתח קברי המלכים במאה ה-19 המיוחסים למלכי בית חדייב חַדְיָב (סורית: ܚܕܝܐܒ, תעתיק מדויק: חדיאב; נקראת גם "אדיאבן" ובתלמוד "הדייב" ו"חדייף") הייתה ממלכה עתיקה באשור, בצפון הסהר הפורה, שהתקיימה בין השנים 15 ל-116.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וחדייב · ראה עוד »

חוראסאן

#הפניה ח'וראסאן.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וחוראסאן · ראה עוד »

חווארזם

#הפניה ח'ווארזם.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וחווארזם · ראה עוד »

חידקל

החִדֶּקֶל (בערבית: دِجْلَة, דִגְ'לַה; בטורקית: Dicle, דִיגְ'לֶה; בכורדית: دیجلە, דִיגְ'לֶה; ביוונית: Τίγρης, טִיגְרִיס; בארמית: ܕܸܩܠܵܬܼ, דֵקְלָתֿ; במקור כולם משומרית: 𒀀𒇉𒈦𒄘𒃼, אִידִיגְנָה, "מים זורמים") הוא אחד הנהרות החשובים במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וחידקל · ראה עוד »

באקטריה

באקטריה העתיקה (בירוק) על רקע גבולות מודרניים מפת באקטריה בַּאקְטְרִיָה היא אזור עתיק במרכז אסיה השוכן בימינו בשטחה של מזרח אפגניסטן, פקיסטן ומעט באוזבקיסטן, בטג'יקיסטן ובסין המודרניות.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ובאקטריה · ראה עוד »

בלך

#הפניה בלח'.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ובלך · ראה עוד »

בליסאריוס

פלביוס בליסאריוס (גם בליזריוס, ביוונית: Βελισάριος; בערך: 500 – 565) היה מגדולי המצביאים הביזנטים, שהוביל את המערכה לכיבושה מחדש של הקיסרות הרומית המערבית תחת שלטונו של הקיסר יוסטיניאנוס הראשון.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ובליסאריוס · ראה עוד »

בחריין

גורדי שחקים בבירה מנאמה ממלכת בחריין (בערבית: مملكة البحرين, ממלכת אלבחרין – ממלכת שני הימים) היא מדינת אי מזרח תיכונית, הממוקמת בארכיפלג במפרץ הפרסי, בדרום-מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ובחריין · ראה עוד »

בגדאד

בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ובגדאד · ראה עוד »

בדואים

חמולה בדואית בעומאן בדואים (או בֶּדְוִים; בערבית: بَدْو, לעיתים נעשה שימוש גם בכתיב המלא: בדווים) היא קבוצה אתנית של ערבים נוודים או נוודים־למחצה, רובם המכריע מוסלמי, אם כי קיים מיעוט בדואי נוצרי בירדן.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ובדואים · ראה עוד »

בוכרה

בּוּכָרָה (באוזבקית: Бухоро/Buxoro; ברוסית: Бухара; בפרסית: بُخارا, תעתיק מדויק: בֹּח'ארא) היא אחת הערים הגדולות באוזבקיסטן ובירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מרכז המדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ובוכרה · ראה עוד »

גאורגיה

גיאורגי הקדוש הורג דרקון קתדרלת סיוני מנהר הקורה, בשנות ה-70 של המאה ה-19 הצבא האדום בטביליסי גֵּאוֹרְגִיָה (בגאורגית:, תעתיק עברי: סַכָּרְתְבֵלוֹ, כתיב מלא: גאורגייה), המוכרת גם כגְּרוּזְיָה על פי השם הנהוג ברוסית וכג'וּרגִ'יָה (جورجيا) על פי הערבית, היא מדינה במזרח אירופה, לחופו המזרחי של הים השחור בדרום הקווקז.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וגאורגיה · ראה עוד »

גרגאן

גרגאן (בפרסית: گرگان) היא עיר הבירה של מחוז גולסתאן, איראן.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וגרגאן · ראה עוד »

גלריוס

גלריוס על מטבע עתיק גַּאיוּס גַּלֶרְיוּס וַלֶרְיוּס מַקְסִימִיָאנוּס אוֹגוּסְטוּס (לטינית: Gaius Galerius Valerius Maximianus Augustus; 260 לערך –311) היה קיסר רומי, שהשתתף בטטררכיה הראשונה והשנייה.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וגלריוס · ראה עוד »

גורדיאנוס השלישי

גורדיאנוס השלישי מַרְקוּס אַנְטוֹנְיוּס גוֹרְדִיָאנוּס פִּיוּס (בלטינית: Marcus Antonius Gordianus Pius; חי מ-20 בינואר 225 – 11 בפברואר 244), המוכר כגורדיאנוס השלישי, כיהן כקיסר רומא משנת 238 ועד לשנת 244 לספירה.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וגורדיאנוס השלישי · ראה עוד »

דנובה

מקום המפגש בין נחל הברג ונחל הבריגאך בקרבת העיירה דונאושינגן דַנוּבָּה (בגרמנית: Donau; ברומנית: Dunăre; בהונגרית: Duna; בבולגרית: Дунав; בסרבו-קרואטית: Dunav; בסלובקית: Dunaj; באוקראינית: Дунай) הוא הנהר השני באורכו באירופה, אחרי נהר הוולגה.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ודנובה · ראה עוד »

דרך המשי

דרך המשי (בסינית מסורתית: 絲綢之路; בסינית פשוטה: 丝绸之路; בפרסית: راه ابریش&#1605) היא סדרה של דרכים יבשתיות וימיות אשר קישרו בין צ'אנג-אן בסין (שִׂי-אָן של ימינו) לבין אתרים רבים אחרים, שבהם עברו נתיבי המסחר העיקריים בין המזרח הרחוק, הודו, המזרח התיכון, צפון אפריקה ואירופה.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ודרך המשי · ראה עוד »

דבר (מחלה)

דֶּבֶר היא מחלה מידבקת הנגרמת על יד חיידק ופוגעת במכרסמים ובאדם.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ודבר (מחלה) · ראה עוד »

דינר

דינר הוא יחידת מטבע של מדינות מוסלמיות רבות במזרח התיכון ובצפון אפריקה וכמו כן במדינות סלאביות במערב הבלקן, כולל סרביה וצפון מקדוניה של היום.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ודינר · ראה עוד »

דיוקלטיאנוס

גַּאיוּס אוֹרֶלְיוּס וַלֶרְיוּס דִּיוקְלֶטִיָאנוּס (בלטינית: Gaius Aurelius Valerius Diocletianus Augustus; 22 בדצמבר 242–245 – 3 בדצמבר 311/312) היה קיסר האימפריה הרומית מ-20 בנובמבר 284 ועד פרישתו מרצון ב-1 במאי 305.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ודיוקלטיאנוס · ראה עוד »

האימפריה המוסלמית

התרחבות תחת הח'ליפים של בית אומיה, 661–750 האימפריה המוסלמית, הידועה גם כמדינה המוסלמית של ימי הביניים, הוא שם כולל לישויות הפוליטיות המוסלמיות שהתקיימו מימי הנביא מוחמד (570–632) עד לתקופה העות'מאנית (המאה ה-14) במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית והאימפריה המוסלמית · ראה עוד »

האימפריה הערבית

#הפניה האימפריה המוסלמית.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית והאימפריה הערבית · ראה עוד »

האימפריה הפרתית

האימפריה הַפַּרְתִּית הייתה המעצמה השלטת באזור שבו שוכנת כיום איראן, מאמצע המאה ה-3 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית והאימפריה הפרתית · ראה עוד »

האימפריה הרומית

האימפריה הרומית או הקיסרות הרומית (בלטינית: IMPERIVM•ROMANVM) הייתה מדינה רומית, שהתקיימה באגן הים התיכון מימי אוגוסטוס (המאה ה-1 לפני הספירה) ועד נפילתה בשנת 476 לספירה.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית והאימפריה הרומית · ראה עוד »

האימפריה הרומית המזרחית

#הפניההאימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית והאימפריה הרומית המזרחית · ראה עוד »

האימפריה הביזנטית

כנסיית איה סופיה: משיאי האדריכלות הביזנטית האימפריה הרומית המזרחית (ביוונית: Ανατολική Βασιλεία Ῥωμαίων), הידועה יותר בכינוי האנכרוניסטי האימפריה הביזנטית או ביזנטיון, הייתה אימפריה שנוצרה כתוצאה מפיצול האימפריה הרומית בשנת 395, והתקיימה עד נפילתה הסופית של בירתה קונסטנטינופול בידי הטורקים העות'מאנים בשנת 1453.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית והאימפריה הביזנטית · ראה עוד »

הסכם שלום

חוזה ורסאי, שנחתם לאחר מלחמת העולם הראשונה במסגרת ועידת השלום בפריז (1919) לחיצת יד בין חוסיין, מלך ירדן ויצחק רבין לעיני ביל קלינטון, במסגרת החתימה על הסכם השלום בין ישראל לירדן הסכם שלום הוא הסכם בין שתי מדינות עוינות המסיים באופן רשמי מצב של מלחמה בין הצדדים ומשכין ביניהן שלום.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית והסכם שלום · ראה עוד »

הפסקת אש

הפסקת אש היא שלב בעימות צבאי שבו שני הצדדים הלוחמים מחליטים להפסיק את פעולות הלחימה ביניהם כדי לנהל שיחות על סיום מצב העימות או כדי לשחרר שבויי מלחמה.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית והפסקת אש · ראה עוד »

הצלב האמיתי

מציאת הצלב האמיתי על ידי הלנה הצלב האמיתי הוא, על פי האמונה הנוצרית, הצלב המקורי שעליו נצלב ישו.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית והצלב האמיתי · ראה עוד »

הרמון

"קניות בהרמון", ציור מאת האמן ההונגרי שנדור אלכסנדר סבוֹבּוֹדה, אמצע המאה ה-19 הרמון (בערבית: חרים حريمמהמילה حرم; בטורקית: Harem), הוא אגף בארמון המשמש למגורי נשותיו ופילגשיו של המלך (ולפעמים גם אנשי ממשל אחרים).

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית והרמון · ראה עוד »

הרקליוס

#הפניה הרקליוס, קיסר האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית והרקליוס · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית והלכה · ראה עוד »

הגירה

ציור משנות ה-80 של המאה ה-19 של מהגרים המגיעים לארצות הברית כרזת ממשלת יפן המקדמת את דרום אמריקה הגירה היא תנועת אוכלוסייה העוברת ממקום למקום, בתוך מדינות או בין מדינות, לתקופות קצובות או לצמיתות.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית והגירה · ראה עוד »

הונים

ההונים עולים על רומא. ציור רומנטי מהמאה ה-19 מפת נדידת העמים הגדולה אל תוך האימפריה הרומית תחומי השליטה של ממלכת ההונים ההוּנים היו קונפדרציה של שבטי נוודים, שהתקיימה החל מהמאה הראשונה לספירה ועד המאה השביעית.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית והונים · ראה עוד »

הורמיזד הראשון

הורמיזד הראשון (בפרסית אמצעית: 𐭠𐭥𐭧𐭥𐭬𐭦𐭣) היה מלך פרס השלישי מהשושלת הסאסאנית, לאחר מותו של שאפור הראשון.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית והורמיזד הראשון · ראה עוד »

הכנסייה האפוסטולית הארמנית

הטבלת טירידאטס השלישי מלך ארמניה הכנסייה האפוסטולית הארמנית (בארמנית: Հայ Առաքելական Եկեղեցի, בערבית: كنيسة الأرمن الأرثوذكس) היא הכנסייה הלאומית העתיקה בעולם ואחת מן הקהילות הנוצריות הקדומות ביותר.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית והכנסייה האפוסטולית הארמנית · ראה עוד »

ולריאנוס

מטבע של ולריאנוס מתקופת שלטונו פּוּבְּלִיוּס לִיסִינְיוּס וַולֶרִיָאנוּס (בלטינית: Publius Licinius Valerianus; 199 לערך – 260 לערך) היה קיסר רומי משנת 253 ועד שנת 260.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וולריאנוס · ראה עוד »

כרמאן (מחוז)

#הפניה כרמאן (פרובינציה).

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וכרמאן (מחוז) · ראה עוד »

כתר

כתרו של המלך כריסטיאן הרביעי, מלך דנמרק הכתר עשוי לרוב ממתכת יקרה ומשובץ אבנים יקרות ציור משנת 1499 כתר הוא כיסוי ראש מקושט, המשמש לציון מלכוּת, תואר או תפקיד רם.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וכתר · ראה עוד »

כוסרו הראשון

#הפניה ח'וסרו הראשון.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וכוסרו הראשון · ראה עוד »

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית וירושלים · ראה עוד »

יזדגרד הראשון

מטבע מתקופת יזדגרד הראשון הנושא את דיוקנו יזדגרד הראשון (בפרסית: یزدگرد یکم) היה מלך פרס (399-421, ד'קנ"ט-ד'קפ"א) מהשושלת הסאסאנית לאחר רציחתו של אחיו, בהראם הרביעי.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ויזדגרד הראשון · ראה עוד »

יזדגרד השני

יַזְדְגֶרְד השני - מלך האימפריה הסאסאנית בין השנים 438–457, בנו ויורשו של בהראם החמישי.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ויזדגרד השני · ראה עוד »

יזדגרד השלישי

יזדגרד השלישי (יזדגרד, בפרסית یزدگرد سوم- "בן האלוהים") היה המלך העשרים ותשעה והאחרון של האימפריה הסאסאנית, נכדו של השליט הסאסאני כוסרו פרוויז (כוסרו השני).

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ויזדגרד השלישי · ראה עוד »

יהדות בבל

כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ויהדות בבל · ראה עוד »

יוסטיניאנוס הראשון

#הפניה יוסטיניאנוס הראשון, קיסר האימפריה הביזנטית.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ויוסטיניאנוס הראשון · ראה עוד »

יוליאנוס הכופר

עמוד יוליאנוס באנקרה יוליאנוס ואשתו הלנה. תבליט מתאריך לא ידוע מטבע סולידוס של יוליאנוס. בצד אחד דיוקנו של הקיסר ובצד השני חייל רומאי אוחז בשבוי ביד אחת ובפרס על ניצחון ביד השנייה. מטבע של יוליאנוס יוליאנוס ליד חומות קטסיפון, הבירה של האימפריה הסאסאנית. מיניאטורה מימי הביניים הקדוש הנוצרי סנט מרקוריוס הורג את יוליאנוס חייל רומאי, ככל הנראה יוליאנוס שוכב לרגליו של שאפור השני, קיסר האימפריה הסאסאנית. פרט מתבליט באתר טאק בוסתאן תבליט אבן סאסאני מהאתר המלכותי טאק בוסתאן. שאפור השני מכתיר את אחיו ארדשיר השני בטבעת המלוכה לידם עומד האל אהורה מאזדה. לרגליהם חייל רומאי, ככל הנראה הקיסר הרומאי יוליאנוס פלאוויוס קלאודיוס יוליאנוס (בלטינית: Flavius Claudius Iulianus), המכונה יוליאנוס הכופר (בלטינית: Iulianus Apostata; 331 או 332 – 26 ביוני 363) היה קיסר רומא בין השנים 361 ל-363.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ויוליאנוס הכופר · ראה עוד »

יוביאנוס

מטבע הנושא את תמונת יוביאנוס פלביוס יוביאנוס אוגוסטוס (Flavius Jovianus Augustus; 332 – 17 בפברואר 364) היה אוגוסטוס ושליט של האימפריה הרומית לשמונה חודשים מיוני 363 בסמוך למותו של האוגוסטוס יוליאנוס הכופר עד ליום מותו בפברואר 364.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ויוביאנוס · ראה עוד »

205

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו205 · ראה עוד »

220

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו220 · ראה עוד »

222

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו222 · ראה עוד »

224

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו224 · ראה עוד »

23 בפברואר

23 בפברואר הוא היום ה-54 בשנה, בשבוע ה-8 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו23 בפברואר · ראה עוד »

241

קיסר גורדיאנוס השלישי.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו241 · ראה עוד »

253

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו253 · ראה עוד »

256

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו256 · ראה עוד »

260

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו260 · ראה עוד »

270

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו270 · ראה עוד »

273

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו273 · ראה עוד »

276

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו276 · ראה עוד »

282

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו282 · ראה עוד »

283

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו283 · ראה עוד »

284

ללא תאריך מדויק.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו284 · ראה עוד »

293

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו293 · ראה עוד »

297

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו297 · ראה עוד »

301

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו301 · ראה עוד »

302

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו302 · ראה עוד »

305

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו305 · ראה עוד »

309

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו309 · ראה עוד »

311

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו311 · ראה עוד »

324

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו324 · ראה עוד »

337

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו337 · ראה עוד »

359

בשנה זו נקבע לוח שנה עברי קבוע על ידי הלל נשיאה (המכונה "הלל השני"), מצאצאי רבי יהודה הנשיא, את חשבונות לוח השנה העברי כפי שהוא מקובל עד לימינו.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו359 · ראה עוד »

361

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו361 · ראה עוד »

363

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו363 · ראה עוד »

379

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו379 · ראה עוד »

383

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו383 · ראה עוד »

388

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו388 · ראה עוד »

399

ללא תאריך מדויק.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו399 · ראה עוד »

403

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו403 · ראה עוד »

421

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו421 · ראה עוד »

427

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו427 · ראה עוד »

438

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו438 · ראה עוד »

441

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו441 · ראה עוד »

450

אירופה בשנת 450.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו450 · ראה עוד »

457

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו457 · ראה עוד »

459

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו459 · ראה עוד »

481

המלך כילדריך הראשון הראשון מת בטורנאי לאחר שלטון של 24 שנים.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו481 · ראה עוד »

483

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו483 · ראה עוד »

484

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו484 · ראה עוד »

488

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו488 · ראה עוד »

496

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו496 · ראה עוד »

498

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו498 · ראה עוד »

502

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו502 · ראה עוד »

503

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו503 · ראה עוד »

504

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו504 · ראה עוד »

506

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו506 · ראה עוד »

521

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו521 · ראה עוד »

524

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו524 · ראה עוד »

527

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו527 · ראה עוד »

530

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו530 · ראה עוד »

531

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו531 · ראה עוד »

532

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו532 · ראה עוד »

540

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו540 · ראה עוד »

562

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו562 · ראה עוד »

565

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו565 · ראה עוד »

579

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו579 · ראה עוד »

590

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו590 · ראה עוד »

591

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו591 · ראה עוד »

610

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו610 · ראה עוד »

614

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו614 · ראה עוד »

622

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו622 · ראה עוד »

624

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו624 · ראה עוד »

626

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו626 · ראה עוד »

628

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו628 · ראה עוד »

629

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו629 · ראה עוד »

636

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו636 · ראה עוד »

651

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: האימפריה הסאסאנית ו651 · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

סאסאנים, ססנידים, השושלת הסאסאנית.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/האימפריה_הסאסאנית

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »