תוכן עניינים
104 יחסים: ממלכת פרס, מנחם כהנא, מס, מסכת פאה, מסכת ברכות, מר עוקבא, מר שמואל מר, משנה, מחלוקת הלכתית, מכס, מיתולוגיה מסופוטמית, אמוראים, אסטרונומיה, אסטרונום, ארץ ישראל, אריסות, אלול, אבא בר אבא, אברהם קרוכמל, אבוה דשמואל, אדר, אכסדרה, אין הולכין בממון אחר הרוב, איסורי נישואים לכהן, אירופה, נחום סוקולוב, נהרדעא, ניסן, סנהדרין, ערכאות של גויים, עיוורון, פפא בר נצר, פרוזבול, צום, קציר (חקלאות), קושיה, קידוש החודש, ראש הגולה, רפואה, רב (אמורא), רב מרי בר רחל בת שמואל, רב אסי, רב אשי, רב נחמן, רב שילא, רב יהודה, רבי זירא, רבי יהודה הנשיא, רבינא, רומא העתיקה, ... להרחיב מדד (54 יותר) »
- ילידי 165
- נפטרים ב-254
ממלכת פרס
ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וממלכת פרס
מנחם כהנא
מנחם יצחק כהנא (נולד ב-1946) הוא פילולוג, פרופסור אמריטוס בחוג לתלמוד של האוניברסיטה העברית.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ומנחם כהנא
מס
מַס הוא תשלום הנגבה על פי חוק מתושבים ומאזרחים, למימון פעולות שונות של גופי ציבור.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ומס
מסכת פאה
ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת פאה, פרק ז' משנה ב', דפוס וילנה, 1880 מסכת פֵּאָה היא המסכת השנייה בסדר זרעים, לאחר מסכת ברכות.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ומסכת פאה
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ומסכת ברכות
מר עוקבא
מר עוקבא היה אמורא בבלי בדור הראשון לאמוראים, כיהן כראש הגולה בבבל בתקופתו של שמואל.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ומר עוקבא
מר שמואל מר
מר שמואל מר היה אמורא בדור החמישי לאמוראי בבל.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ומר שמואל מר
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ומשנה
מחלוקת הלכתית
#הפניה מחלוקת#מחלוקת בהגות היהודית.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ומחלוקת הלכתית
מכס
מכס הוא מס המוטל על יבוא סחורות ושירותים.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ומכס
מיתולוגיה מסופוטמית
המיתולוגיה המסופוטָמית היא המיתולוגיה של השׁוּמֵרִים, האַכַּדִים, הבַּבְלִים והאַשּׁוּרִים.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ומיתולוגיה מסופוטמית
אמוראים
אַמוֹרָאִים (ביחיד אַמוֹרָא) הם חכמי התלמוד שפעלו בין חתימת המשנה לחתימת התלמוד (המאות ה-3–5 לספירה) בשני מרכזים עיקריים, בבל וארץ ישראל.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ואמוראים
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ואסטרונומיה
אסטרונום
גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום (נקרא בעבר גם: תוכן) הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ואסטרונום
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וארץ ישראל
אריסות
אריסות היא הסכם בין בעלי הקרקע לבין המעבד את הקרקע.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ואריסות
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ואלול
אבא בר אבא
#הפניה אבוה דשמואל.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ואבא בר אבא
אברהם קרוכמל
"אבן הראשה", וינה תרל"א (1871) אברהם קרוכמל (או קרוכמאל; בכתיב יידי: קראָכמאַל; 1817 בערך – 1888) היה חוקר ופובליציסט, איש תנועת ההשכלה היהודית במזרח אירופה.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ואברהם קרוכמל
אבוה דשמואל
אַבָּא בַּר אַבָּא היה אמורא בבלי בדור המעבר שבין התנאים לאמוראים.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ואבוה דשמואל
אדר
אֲדָר (מאכדית: addaru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ואדר
אכסדרה
קטע מהאכסדרה הגדולה בתדמור אכסדרה באוסטנדה, בלגיה אכסדרה בבית המשפט העליון, ירושלים אַכְסַדְרָה (מכונה בעברית גם "סְטָיו" או בלועזית: "קוֹלוֹנָדָה") היא שדרת עמודים מקורה.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ואכסדרה
אין הולכין בממון אחר הרוב
אין הולכין בממון אחר הרוב הוא עיקרון הלכתי, לפיו בהכרעה לגבי עובדות הנוגעות לענייני ממונות אין משמעות לרוב ולמיעוט.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ואין הולכין בממון אחר הרוב
איסורי נישואים לכהן
איסורי נישואים לכהן – לפי ההלכה, כהן הדיוט (כהן שאינו כהן גדול) אינו רשאי להתחתן עם אישה גרושה, חלוצה, זונה, חללה או גיורת, ויכול להתחתן רק עם רווקה או אלמנה.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ואיסורי נישואים לכהן
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ואירופה
נחום סוקולוב
נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ונחום סוקולוב
נהרדעא
מפת ערי בבל בזמן התלמוד נְהַרְדְּעָא הייתה עיר בבבל שבה התקיים מרכז יהודי חשוב בימי בית המקדש השני, המשנה והתלמוד.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ונהרדעא
ניסן
ניסן (מאכדית: nisannu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הראשון במספר לפי המסורת המקראית והשביעי לפי המסורת החז"לית.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וניסן
סנהדרין
כינוס הסנהדרין, איור משנת 1883 סַנְהֶדְרִין (או סנהדרֵי גדולה או בית דין הגדול) היא בית דין של שבעים ואחד (ולדעת רבי יהודה שבעים) דיינים ששימש ערכאה עליונה לפסיקת הלכה ומשפט בעם היהודי.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וסנהדרין
ערכאות של גויים
ערכאות של גויים (מכונים בקיצור גם ערכאות) הוא כינוי תלמודי והלכתי לבתי דין של גויים (אף אם הם דנים לפי דיני ישראל), וגם לבתי דין יהודיים שדנים בהם שלא לפי המשפט העברי.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וערכאות של גויים
עיוורון
ציור בשם "נערה עיוורת" מאת ג'ון אוורט מיליי ציור בשם משל העיוורים מאת פיטר ברויגל האב עיוורון הוא סוג של נכות המתבטא בפגיעה מסוימת או מוחלטת ביכולת הראייה, באופן זמני או לצמיתות.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ועיוורון
פפא בר נצר
#הפניה אודינת.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ופפא בר נצר
פרוזבול
דיינים) פְּרוֹזְבּוּל (נכתב גם פרוסבול, מיוונית: προσβολή) הוא תקנה הלכתית שנועדה לאפשר לגבות חובות של הלוואות שעבר זמן גבייתם ולא ניגבו, מבלי שמצוות שמיטת הכספים, הנוהגת בסוף שנת השמיטה, תגרום לביטול החוב.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ופרוזבול
צום
נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וצום
קציר (חקלאות)
#הפניה קציר.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וקציר (חקלאות)
קושיה
"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870. קושיה (בארמית קושיא מהמילה קשיא) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד בבלי, כאשר ישנה הוכחה הסותרת את דברי אמורא או תנא לעיתים יפה כוחה של הקושיה לדחות את הדעה הנפרכת, ולעיתים נפסקת הלכה כדברי האומר, על אף הקושיה.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וקושיה
קידוש החודש
אנימציה של מצבי הירח במהלך החודש. כשנראה הירח לאחר היעלמותו, מוכרז על קידוש החודש. קידוש החודש הוא מצווה מן התורה המוטלת על בית הדין שבארץ ישראל, לקבוע כל חודש את היום בו יחול ראש החודש על פי עדות ראייה של מולד הלבנה.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וקידוש החודש
ראש הגולה
חותמו הרשמי של אחד מראשי הגולה הראשונים, רב הונא בריה דרב נתן, המוצג במוזיאון הכט בחיפה רֹאשׁ הַגּוֹלָה (בארמית: רֵישׁ גָּלוּתָא) היה תוארו של בעל הסמכות הפנימית והמדינית של הקהילה היהודית בבבל מאז המאה ה-6 לפנה"ס עד המאה ה-13.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וראש הגולה
רפואה
אסקלפיוס, אל הרפואה והריפוי במיתולוגיה היוונית, אוחז במטה אסקלפיוס שהפך לסמל הרפואה (פסל במוזיאון ני קרלסברג גליפטוטק, קופנהגן) רפואה (הנקראת לעיתים גם רפואה קונבנציונלית או רפואה מקובלת), היא ענף של המדע ומקצוע, העוסק באבחון, מחקר, וטיפול במחלות, בשיפור הבריאות וברפואה מונעת.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ורפואה
רב (אמורא)
אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ורב (אמורא)
רב מרי בר רחל בת שמואל
#הפניה רב מרי בר רחל.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ורב מרי בר רחל בת שמואל
רב אסי
רב אסי אמורא בבלי מן הדור הראשון לאמוראים.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ורב אסי
רב אשי
הקבר המיוחס לרב אשי בגליל העליון מתפללים בקבר רב אשי לאחר חלוקתו רב אשי (352–427, ד'קפ"ז) היה מגדולי האמוראים ומראשי הדור השישי של אמוראי בבל, פעל עד תחילת המאה ה-5.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ורב אשי
רב נחמן
רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320) היה מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ורב נחמן
רב שילא
רב שילא חי בתקופת המעבר בין התנאים לאמוראים ונחשב לאמורא.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ורב שילא
רב יהודה
רב יהודה בר יחזקאל (194 או 220–299) היה מגדולי האמוראים בבבל במאה השלישית.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ורב יהודה
רבי זירא
רב זירא (כשמוזכר בתלמוד הבבלי, קודם סמיכתו) רבי זירא (בבבלי, לאחר סמיכתו, לפי רש"י. לפי תוספות אלו שני חכמים שונים) או רבי זעירא (בתלמוד הירושלמי) - אמורא בבלי, ואחר כך ארץ ישראלי, בדור השלישי.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ורבי זירא
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ורבי יהודה הנשיא
רבינא
רבינא - אמורא בבלי בן הדור החמישי והשישי, שהיה בצעירותו תלמידו של רבא, ובזקנותו ישב בבית מדרשו של רב אשי ונחשב לתלמידו.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ורבינא
רומא העתיקה
רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ורומא העתיקה
רופא
"הרופא" מאת סמואל ליוק פילדס רופא (נפוץ גם הכינוי דוקטור ובכתיב מקוצר: ד"ר, על אף המשמעות הכללית יותר של מושג זה) הוא אדם העוסק במקצוע הרפואה, שנקרא גם רפואה קונבנציונלית.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ורופא
רוקחות
#הפניה מדעי הרוקחות.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ורוקחות
שמיטת כספים
שמיטת כספים היא מצווה מהתורה האוסרת על המלווה לגבות חובות שהגיע מועד פירעונם אך לא נפרעו עד סוף שנת השמיטה.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ושמיטת כספים
שאפור הראשון
תחריט קיר בנקש-י רוסתם, בו מתוארת כניעתו של אסיר המלחמה ולריאנוס למלך שאפור הראשון (על הסוס, מימין) שאפּוּר הראשון (בפרסית אמצעית: 𐭱𐭧𐭯𐭥𐭧𐭥𐭩, נהגה שָׁהְפּוֹהְרִי; ידוע גם בשם שָׁבּוּר הראשון; מלך בשנים 241–270) היה מלך פרס מהשושלת הסאסאנית, לאחר מותו של ארדשיר הראשון.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ושאפור הראשון
שנת שמיטה
סמליל שנת השמיטה (לשנת תשע"ה) של המשרד לשירותי דת שלט בגינה פרטית בירושלים המצהיר שהפירות בה הם הפקר בשל שנת השמיטה, כך שכל אדם רשאי לקחתם ביהדות, שנת שמיטה הוא שמה של השנה השביעית במחזור של שבע שנים.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ושנת שמיטה
שק שפיר
איור של עובר המצוי בשק השפיר שק שפיר שנפתח בבדיקה שלאחר הלידה שק השפיר הוא זוג של ממברנות דקיקות אך חזקות אשר מכיל את העובר המתפתח במשך ההיריון, עד זמן קצר לפני הלידה.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ושק שפיר
שבועה (יהדות)
שבועה היא התחייבות טקסית של אדם או אישור ואימות של דבריו.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ושבועה (יהדות)
תנאים
התַּנָּאִים (ביחיד תַּנָּא, מלשון שינון בארמית) הם חכמי ישראל שדבריהם השתמרו במשנה ובספרות הַתַּנָּאִית - במדרש בספרות האגדתא ובברייתות, והיא מייצגת את "תרבות המחלוקת" שבמשנה, על פיה מביאים גם את הדעה שאינה מקובלת.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ותנאים
תפילה
דוד המלך מתפלל, ציור מהמאה ה-15 מאת Jean Fouquet מאמין בדת השינטו מתפלל תפילה היא פנייה מילולית אל כוח עליון (אל או אחר), שנעשית בדרך כלל בדרך של הבעת משאלה, או כתפילה סדירה במסגרת פולחן דתי, הבעת תודה או אף כשיח, שבו האדם שופך את ליבו בפני הישות העליונה.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ותפילה
תקופת האמוראים
#הפניה אמוראים.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ותקופת האמוראים
תשרי
בול ישראלי לחודש תשרי, מזל מאזניים. תִּשְׁרֵי (מאכדית: tašrītu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השביעי במספר לפי המסורת המקראית והראשון לפי המסורת החז"לית.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ותשרי
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ותלמוד
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ותלמוד ירושלמי
תדמור
תַּדְמוֹר (בערבית: تدمر תַדמֻר; ביוונית Παλμύρα, פלמירה; בארמית: ܬܕܡܘܪ) היא עיר קדומה השוכנת בשטחה של סוריה.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ותדמור
לוי בר סיסי
לוי בר סיסי, או סתם לוי, היה מחכמי ארץ ישראל (ולימים עקר לבבל) בדור המעבר מתקופת התנאים לתקופת האמוראים, ולכן הוא נחשב גם לתנא וגם לאמורא.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ולוי בר סיסי
טראיאנוס
מַרְקוּס אוּלְפִּיוּס נֶרְוָוה טְרַאיָאנוּס (בלטינית: Marcus Ulpius Nerva Traianus; 18 בספטמבר 53 – 9 באוגוסט 117) היה קיסר האימפריה הרומית משנת 98 ועד מותו.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וטראיאנוס
חף מפשע
#הפניה חפות מפשע.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וחף מפשע
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וחז"ל
חיי היומיום
#הפניה חיים אישיים.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וחיי היומיום
בציר
250px שיראז ברמות נפתלי חודש ספטמבר בשעת בציר. אחד מדפי לוח השנה כפי שמופיע בספר השעות "השעות העשירות מאוד של דוכס ברי" בציר הוא השם המיוחד לקטיף עינבים – הסרת הענבים מן הגפנים.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ובציר
בר פלוגתא
בַּר פְּלֻגְתָּא (מארמית: בן מחלוקת; ברבים: בני פלוגתא) הוא חכם שבדרך כלל נחלק עם חכם אחר - זוג שנחלקים זה עם זה כמעט באופן קבוע.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ובר פלוגתא
ברכה
ברכת התורה מוצגת על שלט בבית-כנסת. בְּרָכָה היא תפילה קצרה שנאמרת לפני קיום מצווה, וכן בזמן מועד או חוויה יוצאת-דופן בחייו של אדם.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וברכה
ברייתא
בָּרַיְתָא היא מאמר של תנאים שלא הוכנס לסדר המשניות, ולכן נותרה חיצונית להן.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וברייתא
בתולה (הלכה)
כא בתולה לפי הגדרת ההלכה היא אשה שמעולם לא קיימה יחסי אישות ולכן בתוליה עדיין קיימים.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ובתולה (הלכה)
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ובבל
ביאה
#הפניה יחסי אישות (הלכה).
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וביאה
בית החולים שמואל הרופא
בית החולים שמואל הרופא הוא בית חולים גריאטרי ממשלתי (בניהול משרד הבריאות) הנמצא בבאר יעקב.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ובית החולים שמואל הרופא
גלגל המזלות
פסיפס בית הכנסת בבית אלפא, המציג את גלגל המזלות. המאה ה-5 לספירה בית הכנסת העתיק בציפורי, המציג את גלגל המזלות. Ophiuchus (astrology) גלגל המזלות או זודיאק (מיוונית: Ζῳδιακός κύκλος, "גלגל החיות") הוא דימוי ציורי של כוכבי השמים, למעין גלגל הנחלק ל-12 מערכי כוכבים או "מזלות".
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וגלגל המזלות
דינא דמלכותא דינא
דינא דמלכותא דינא (תרגום מארמית: דין המלכות – דין (הוא)) הוא כלל הלכתי במשפט העברי הקובע שיש תוקף הלכתי-משפטי לחוקיו של ממשל השולט במדינה מסוימת, ולא רק לחוקי המשפט העברי המקובל.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ודינא דמלכותא דינא
דיסציפלינה
דִּיסְצִיפְּלִינָה (באנגלית: discipline בעברית: על פי האקדמיה ללשון העברית: תְּחוּם דַּעַת, תְּחוּם חֵקֶר) היא ענף של ידע, אשר נלמד או נחקר באורח רשמי במערכת החינוך או באקדמיה, בו בעלי מקצוע מתמחים ובבסיסו עומדת שיטה מוסכמת.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ודיסציפלינה
המאה השנייה
#הפניההמאה ה-2.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) והמאה השנייה
המאה השלישית
#הפניההמאה ה-3.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) והמאה השלישית
המוציא מחברו עליו הראיה
המוציא מחברו - עליו הראיה הוא כלל ראייתי בדיני ממונות במשפט העברי.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) והמוציא מחברו עליו הראיה
האסיף
האסיף (בשמו המלא: האסיף לתקופת השנה) היה אלמנך ספרותי שהוציא נחום סוקולוב בוורשה במשך שש שנים, בעשורים האחרונים של המאה ה-19.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) והאסיף
הריון
#הפניה היריון.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) והריון
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) והלכה
החלוץ (כתב עת)
"החלוץ", גיליון ה'תרי"ג (1853) החלוץ היה כתב עת עברי משכילי בעריכת יהושע השל שור (יה"ש), שיצא לאור בהפסקות בשנים 1852–1889.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) והחלוץ (כתב עת)
הכשרת בשר
הכשרת בשר הן מליחת הבשר או צלייתו, וכן ניקור הבשר, פעולות אשר על פי ההלכה יש לבצע בבשר לאחר שנשחט כדי להכשירו ולהתירו באכילה.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) והכשרת בשר
הירח
הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) והירח
כתובה
כתובה מעוטרת מהמאה ה-18 מרג'ו אמיליה כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וכתובה
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וכהן
כוכב לכת
מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וכוכב לכת
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וימי הביניים
ירחי כלה
שלט על "ירחי כלה" בבני ברק ירחי כלה הוא שמו של מעמד מתקופת האמוראים והגאונים, כינוס גדול של תלמידים פעמיים בשנה, בחודשי אדר ואלול, כדי לעסוק בלימוד מסכתות אשר נקבעו מראש.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וירחי כלה
ישיבת נהרדעא
ישיבת נהרדעא הייתה אחת הישיבות הגדולות בבבל, שהתקיימה לסירוגין, בתקופות שונות מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וישיבת נהרדעא
ישיבת סורא
ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) וישיבת סורא
יחלוקו
#הפניהממון המוטל בספק חולקים.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ויחלוקו
יהדות בבל
כתובה מעיראק יהדות בבל, או יהדות עיראק, היא קהילה היהודית באזור מסופוטמיה (עיראק המודרנית).
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ויהדות בבל
יהושע השל שור
יהושע השל שור (בכתיב שנהג בזמנו: העשיל, בראשי תיבות: יה"ש, גרמנית: Osias Heschel Schorr; 18 בספטמבר 1818 – 2 בספטמבר 1895) היה סופר ומלומד איש חכמת ישראל, מייסדו ועורכו של כתב-העת 'החלוץ'.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ויהושע השל שור
יוסף תבורי
יוסף תבורי (נולד ב-1942) הוא רב וחוקר ספרות תלמודית.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ויוסף תבורי
165 לספירה
#הפניה 165.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ו165 לספירה
219
רב מתיישב בבבל, מתחילה תקופת האמוראים.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ו219
241
קיסר גורדיאנוס השלישי.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ו241
257 לספירה
#הפניה 257.
לִרְאוֹת שמואל (אמורא) ו257 לספירה
ראה גם
ילידי 165
- מקרינוס
- שמואל (אמורא)
נפטרים ב-254
- לוקיוס הראשון
- שמואל (אמורא)