תוכן עניינים
41 יחסים: מרים (בת הכהן הגדול), מרים החשמונאית, מלתקי, אנטיפטרוס בן הורדוס, אריסטובולוס (בית הורדוס), אריה כשר, אלכסנדריה, אליעזר ויצטום, אגריפס הראשון, איסור עריות, אירוסין, נסיך, נבטים, נישואין, פיליפוס (בית הורדוס), צוואה, קדמוניות היהודים, רומא, שלומית בת הרודיאס, שומרונים, תולדות מלחמת היהודים ברומאים, טטרארך, טטרארכיה, חרתת הרביעי, בית ביתוס, בית הורדוס, הרודיאס, התקופה הרומית בארץ ישראל, הברית החדשה, הבשורה על-פי מתי, הגליל, הורדוס, הורדוס אנטיפס, כהן, כהן גדול, ירושלים בתקופת בית שני, יתום, יד יצחק בן-צבי, יהודים, יוסף קלוזנר, יוסף בן מתתיהו.
- בית הורדוס
- נפטרים ב-33
מרים (בת הכהן הגדול)
מרים הייתה אשתו השלישית של הורדוס מלך יהודה, ובתו של הכהן הגדול שמעון ביתוס.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ומרים (בת הכהן הגדול)
מרים החשמונאית
מרים החשמונאית (ביוונית Μαριάμη; לפני 53 לפנה"ס — 29 לפנה"ס) הייתה אשת הורדוס מלך יהודה, האחרונה לבית חשמונאי.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ומרים החשמונאית
מלתקי
מלתקי (ביוונית: Μαλθάκη; נפטרה בשנת 4 לפנה"ס) הייתה אשתו הרביעית של הורדוס מלך יהודה.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ומלתקי
אנטיפטרוס בן הורדוס
אנטיפטרוס ב"כרוניקת נירנברג", 1493 אנטיפטרוס (ביוונית: Αντίπατρος; 46 – 4 לפנה"ס) היה בנו הבכור של הורדוס הגדול מלך יהודה מאשתו הראשונה דוריס.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ואנטיפטרוס בן הורדוס
אריסטובולוס (בית הורדוס)
אריסטובולוס (34/35 לפנה"ס - 7 לפנה"ס) היה נסיך יהודי מבית הורדוס.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ואריסטובולוס (בית הורדוס)
אריה כשר
אריה כשר (1935 – 26 באוקטובר 2011) היה פרופסור בחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטת תל אביב, שהתמחה בחקר היהודים וארץ ישראל בתקופת הבית השני.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ואריה כשר
אלכסנדריה
אלכסנדריה (בערבית: ٱلْإِسْكَنْدَرِيَّةُ, תעתיק: אָלְאִסְכַּנְדַרִיָּה; בערבית מצרית: اسكندريه; מיוונית: Αλεξάνδρεια; בקופטית: Ⲣⲁⲕⲟϯ - רַקוֹטִי או ⲁⲗⲉⲝⲁⲛⲇⲣⲓⲁ) היא עיר הנמל החשובה של מצרים ובעלת היסטוריה עתיקה.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ואלכסנדריה
אליעזר ויצטום
אליעזר ויצטום (נולד בשנת 1949) הוא פסיכיאטר בכיר וסופר המכהן כפרופסור מן המניין באוניברסיטת בן-גוריון בנגב ופועל במרכז לבריאות הנפש בבאר שבע ובמרכז לבריאות הנפש "עזרת נשים" בירושלים.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ואליעזר ויצטום
אגריפס הראשון
אגריפס הראשון (נולד כמרקוס יוליוס אגריפס; 11 או 10 לפנה"ס – מרץ 44) היה מלך יהודה האחרון, יהודי-רומאי וצאצא לבית הורדוס.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ואגריפס הראשון
איסור עריות
ביהדות, איסור גילוי עריות הוא איסור על קיום יחסי מין בין אנשים שאינם רשאים לעשות זאת, כגון קיום יחסי מין בין אב לבתו, בין אם לִבנהּ ובין אח לאחות.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ואיסור עריות
אירוסין
#הפניה אירוסים.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ואירוסין
נסיך
לואי השני דה בורבון, נסיך דה קונדה על פי רוב המונח נסיכה מתייחס לביתו של שליט נסיך (בלטינית: princeps) הוא תואר שניתן לחבר באצולה הגבוהה, ולעיתים לבעל תואר רם מעלה בארץ או מדינה כלשהי.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ונסיך
נבטים
מסלולי הנבטים שרידי יישוב בשבטה בעיר הנבטית פטרה החצובה בסלע הנַבַּטִים (כנראה השבט נַבַּתֻ הארמי) היו שבטים שמקורם בחצי האי ערב; הנבטים הופיעו באזור ארץ ישראל כבר בשלהי התקופה הפרסית ותחילת התקופה ההלניסטית (המאה ה-4 לפנה"ס).
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ונבטים
נישואין
#הפניהנישואים.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ונישואין
פיליפוס (בית הורדוס)
פיליפּּוס (ביוונית: Φίλιππος; נפטר בשנת 34 לספירה), בנו של הורדוס מאשתו קלאופטרה הירושלמית.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ופיליפוס (בית הורדוס)
צוואה
כתב ידו. "צוואה", במובן הכללי, היא כל אמרה, אמירה, ציווי, אשר מבקש ומצפה אדם שיעשה למענו או בענייניו לאחר מותו.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) וצוואה
קדמוניות היהודים
כתב-יד קלן, לטינית, המאה ה-12. קדמוניות היהודים (ביוונית: Ἰουδαϊκὴ ἀρχαιολογία) הוא ספרו השני של ההיסטוריון היהודי-רומי יוסף בן מתתיהו, הידוע גם בכינויו יוספוס פלביוס.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) וקדמוניות היהודים
רומא
רומא (באיטלקית ולטינית) היא בירת איטליה.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ורומא
שלומית בת הרודיאס
שלומית עם ראש יוחנן המטביל, גספרה טרברסי, 1760 לערך. שלומית או שלום (Salome; ביוונית Σαλώμη; נולדה בשנת 14 לספירה לערך) הייתה נסיכה לבית הורדוס, בתם של הרודיאס והורדוס בן הורדוס הגדול.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ושלומית בת הרודיאס
שומרונים
בית הכנסת השומרוני בחולון שומרונים (בעברית שומרונית: ࠔࠠࠌࠝࠓࠩࠉࠌ שָׁמֶרִים, במשמעות שומרי התורה, בערבית: السامريون, א-סאמיריוּן) הם עם וקבוצה אתנו-דתית ייחודית שחיה במשך מעל אלפיים שנה בשומרון, וטוענת להיותה המשך ישיר של בני ישראל.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ושומרונים
תולדות מלחמת היהודים ברומאים
#הפניה מלחמת היהודים.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ותולדות מלחמת היהודים ברומאים
טטרארך
#הפניה טטררכיה (התקופה ההלניסטית).
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) וטטרארך
טטרארכיה
#הפניה טטררכיה.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) וטטרארכיה
חרתת הרביעי
חרתת הרביעי פילופטריס היה מלך נבטי, שמלך לערך בין השנים 9 לפנה"ס - 40 לספירה.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) וחרתת הרביעי
בית ביתוס
בית בַּיְתוֹס הייתה משפחת כהנים וכהנים גדולים עשירה שמוצאה היה ממצרים.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ובית ביתוס
בית הורדוס
בית הורדוס הוא הכינוי שניתן לשושלת ששלטה בממלכת יהודה בסופה של תקופת בית שני עד למספר שנים אחרי החורבן.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ובית הורדוס
הרודיאס
הרודיאס, ציור מאת פול דלרוש המלכה הרודיאס. ציור של ז'אן ז'וזף בנז'מין קונסטאנט משנת 1881. הרודיאס או הרודיה (ביוונית: Ηρωδιάς; בערך 15 לפנה"ס - אחרי 39) הייתה נסיכה יהודיה משושלת בית הורדוס, אחותו של אגריפס הראשון.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) והרודיאס
התקופה הרומית בארץ ישראל
התקופה הרומית בארץ ישראל החלה ב-63 לפנה"ס (ג' תרצ"ז) עם פלישת הצבא הרומי לארץ בפיקודו של פומפיוס; תקופה זו נמשכה עד 324 לסה"נ, שנה שמקובל לראותה כתחילת השליטה של האימפריה הביזנטית בא"י (תקופה זו אף מכונה תקופת הַמִּשְׁנָה, שכן במהלכה, מסוף המאה ה-1 ועד תחילת המאה ה-3, גיבשו התַּנָּאִים את המִּשְׁנָה).
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) והתקופה הרומית בארץ ישראל
הברית החדשה
הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) והברית החדשה
הבשורה על-פי מתי
פפירוס 1, כתב-יד המכיל את רוב הפרק הראשון של הבשורה על-פי מתי, מן המאה השלישית. הבשורה על-פי מַתָּי (יוונית: Κατὰ Ματθαῖον εὐαγγέλιον) היא אחת מארבע הבשורות בברית החדשה.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) והבשורה על-פי מתי
הגליל
ממוזער 250px רכס עם צמחייה צפופה במרום הגליל העליון הגליל (ערבית: الجليل) הוא חבל ארץ הררי בצפון ארץ ישראל.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) והגליל
הורדוס
מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) והורדוס
הורדוס אנטיפס
מטבע של הורדוס אנטיפס הורדוס אנטיפס (ביוונית: Ηρώδης Αντίπας) היה נסיך יהודי מבית הורדוס, בנו של הורדוס מלך יהודה.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) והורדוס אנטיפס
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) וכהן
כהן גדול
חלון ויטראז' המכיל את דמותו של הכהן הגדול בכנסיית סנט אניאנוס של סן-איניאן, לואר ושר, צרפת כהן גדול בבגדיו המהודריםהַכֹּהֵן הַגָּדוֹל הוא תוארו של ראש הכהנים בעם ישראל.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) וכהן גדול
ירושלים בתקופת בית שני
מראה העיר על פי דגם ירושלים בסוף ימי בית שני המוצב במוזיאון ישראל ירושלים בתקופת בית שני (538 לפנה"ס–70 לספירה) הייתה עיר הבירה של יחידות מדיניות שונות שבסיסן באזור יהודה, דוגמת פחוות יהודה הפרסית, ממלכת החשמונאים היהודית־עצמאית, ופרובינקיית יהודה הרומית.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) וירושלים בתקופת בית שני
יתום
#הפניה יתמות.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ויתום
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ויד יצחק בן-צבי
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ויהודים
יוסף קלוזנר
בית קלוזנר בתלפיות לאחר שנפגע בפרעות תרפ"ט. הכיתוב על הפתח: 'יהדות ואנושיות' קלוזנר יוסף גדליה קלַוְזְנֶר (נהגה "קלאוזנר"; 20 באוגוסט 1874, ז' באלול תרל"ד – 27 באוקטובר 1958, י"ג בחשוון תשי"ט), היה היסטוריון, חוקר ספרות ואיש רוח ישראלי.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ויוסף קלוזנר
יוסף בן מתתיהו
יוסף בן מתתיהו (ביוונית: Ἰώσηπος, יוספּוס) או בשמו הרומי: טיטוס פלאוויוס יוספוס (בלטינית: Titus Flavius Iosephus, מוכר גם בצורה המשובשת שהשתרשה: יוספוס פלאוויוס) (37 או 38 לספירה, – 100 לספירה לערך) היה היסטוריון, סופר ומצביא יהודי בתקופת המרד הגדול, במהלכו נפל בשבי הרומאים ביודפת.
לִרְאוֹת הורדוס (בן הורדוס הגדול) ויוסף בן מתתיהו
ראה גם
בית הורדוס
- אגריפס הראשון
- אגריפס השני
- אולימפיאס (בת הורדוס)
- אלכסנדר (בית הורדוס)
- אנטיפטרוס בן הורדוס
- אנטיפטרוס האדומי
- אריסטובולוס (בית הורדוס)
- אריסטובולוס (מלך כלקיס)
- אריסטובולוס הצעיר
- ארכלאוס (נשיא)
- ארמון הורדוס בירושלים
- אתנארך
- בית הורדוס
- ברניקי
- ברניקי (בת מרים)
- ברניקי (בת שלומית)
- גלפירה
- דרוסילה (בית הורדוס)
- הורדוס
- הורדוס (בן הורדוס הגדול)
- הורדוס (מלך כלקיס)
- הורדוס אנטיפס
- הטטררכיה ההרודיאנית
- הרודיאס
- מבצר ארטבה
- מדינות ושושלות יהודיות
- מלתקי
- ממלכת הורדוס
- מרים (בת אגריפס הראשון)
- מרים (בת אריסטובולוס)
- מרים (בת הכהן הגדול)
- מרים החשמונאית
- פולמון השני
- פיליפוס (בית הורדוס)
- פירורא
- פצאל (בית הורדוס)
- קוסטובר
- קלאופטרה הירושלמית
- שלומית (אחות הורדוס)
- שלומית בת הרודיאס
נפטרים ב-33
- אגריפינה
- הורדוס (בן הורדוס הגדול)