גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
60 יחסים: Answers.com, משה ספדיה, מתמטיקה, מדינת ישראל, מיכאל יעקובסון, אריה שרון, אבן נסורה, אבן ירושלמית, אדריכל, אדריכלות, נמל אשדוד, עליית הנאצים לשלטון, עיצוב פנים, פרס רכטר, קמפוס גבעת רם, רחוב המלך דוד, ריכרד קאופמן, שנות ה-30 של המאה ה-20, שנות ה-40 של המאה ה-20, שנות ה-80 של המאה ה-20, תל אביב-יפו, תכנון ערים, חיפה, ברלין, בית הכנסת גבעת רם, גרמניה המערבית, גרדה אוקס, גבעת רם, דוד אנטול ברוצקוס, דוד רזניק, המנדט הבריטי, האוניברסיטה העברית בירושלים, הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל, הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות, העלייה החמישית, הקיסרות הגרמנית, היער השחור, היברו יוניון קולג', כיפה (מבנה), ירדן, ירושלים, ירושלים בתקופת המנדט הבריטי, ירושלים המחולקת, ישראל, יהדות גרמניה, יוסף קלארווין, 10 בנובמבר, 13 בפברואר, 1896, 1933, ..., 1935, 1949, 1950, 1954, 1956, 1958, 1959, 1963, 1964, 1965. להרחיב מדד (10 יותר) »
Answers.com
Answers.com הוא אתר אינטרנט שהוקם בישראל, המספק למשתמשים מכל רחבי העולם מידע המתבסס על תשובות לשאלות שמעלים הגולשים.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו וAnswers.com · ראה עוד »
משה ספדיה
ספדיה באפריל 2004 משה סַפְדִּיֶה (Moshe Safdie; מבוטא "סַפְדִּי"; נולד ב-14 ביולי 1938) הוא אדריכל ומתכנן ערים ישראלי-קנדי-אמריקאי בעל שם עולמי.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ומשה ספדיה · ראה עוד »
מתמטיקה
שיעור באלגברה ליניארית באוניברסיטת הלסינקי ילדות פותרות תרגיל במתמטיקה מָתֵמָטִיקָה היא תחום דעת העוסק במושגים כגון כמות, מבנה, מרחב ושינוי.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ומתמטיקה · ראה עוד »
מדינת ישראל
#הפניה ישראל.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ומדינת ישראל · ראה עוד »
מיכאל יעקובסון
מיכאל יעקובסון (נולד ב-1 בנובמבר 1979) הוא אדריכל, גאוגרף, בלוגר, צלם, סופר ועיתונאי ישראלי, זוכה פרס רכטר לאדריכל צעיר לשנת 2014.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ומיכאל יעקובסון · ראה עוד »
אריה שרון
חדר האוכל של גבעת השלושה שנבנה ב-1936. כיום ברחוב ארלוזורוב בלב פתח תקווה ונטוש, 2004 בית הספר לרפואה באוניברסיטת תל אביב, אוגוסט 2008 תחנה המרכזית הישנה בחיפה, בתכנון שרון-אידלסון, אריה פרייברגר ורוזוב אריה שרון מקבל את פרס ישראל, 1962 אריה שרון (28 במאי 1900 – 24 ביולי 1984 נולד בשם לודוויג קורצמן) היה אדריכל ישראלי.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ואריה שרון · ראה עוד »
אבן נסורה
אבן נסורה אבן נסורה או אבן מנוסרת היא אבן שעברה ניסור ומשמשת לחיפוי מבנים.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ואבן נסורה · ראה עוד »
אבן ירושלמית
296x296 פיקסלים חזית אבן ירושלמית על מלון ענבל בירושלים אבן ירושלמית הוא הכינוי לאבן המקומית המשמשת אבן לבנייה בירושלים ובסביבתה, שהיא בעיקר אבן גיר אאוליטי, או גיר דולימיטי, שמקורה במחצבות באזור הרי ירושלים.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ואבן ירושלמית · ראה עוד »
אדריכל
נורווגי משנת 1893 אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ואדריכל · ראה עוד »
אדריכלות
סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ואדריכלות · ראה עוד »
נמל אשדוד
נמל אשדוד הוא הנמל הגדול בישראל מבחינת מספר אוניות המטען שעוברות דרכו והיקף שינוע המטענים.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ונמל אשדוד · ראה עוד »
עליית הנאצים לשלטון
עליית הנאצים לשלטון (בגרמנית נקראת בדרך-כלל Machtergreifung, מַאכטאֶרגרַייפוּנג, קרי "תפיסת השלטון") אירעה בתהליך שארך שנים, ששיאו בתקופת בת פחות מחודשיים (כ-53 ימים), ממינוי אדולף היטלר לקנצלר גרמניה ב-30 בינואר 1933, ועד להעברת חוק ההסמכה ב-23 במרץ (תאריך זה מהווה את המעבר הרשמי מרפובליקת ויימאר לגרמניה הנאצית).
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ועליית הנאצים לשלטון · ראה עוד »
עיצוב פנים
עיצוב פנים הוא תחום התמחות שהתפתח בתחום האדריכלות בשנות ה- 20. הוא העוסק בתכנון ובשינוי חללים פנימיים במבנים.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ועיצוב פנים · ראה עוד »
פרס רכטר
פרס רכטר הוא פרס על תכנון אדריכלי המוענק מדי שנתיים לזכרם של זאב רכטר ובנו יעקב רכטר בחסות משרד התרבות והספורט.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ופרס רכטר · ראה עוד »
קמפוס גבעת רם
#הפניה האוניברסיטה העברית בירושלים#קמפוס אדמונד י' ספרא (גבעת רם) קטגוריה:קמפוסים.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו וקמפוס גבעת רם · ראה עוד »
רחוב המלך דוד
רחוב המלך דוד הוא רחוב מרכזי בלב ירושלים, המשמש ציר תנועה חשוב בין מרכז העיר ודרומה.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ורחוב המלך דוד · ראה עוד »
ריכרד קאופמן
קאופמן בעבודתו, שנות ה-20 ריכרד קאופמן (בגרמנית: Richard Kauffmann; 20 ביוני 1887 – 3 בפברואר 1958) היה אדריכל ומתכנן ערים יהודי-גרמני, שהיה המתכנן הראשי של ההתיישבות הציונית מתחילת המאה ה-20 ועד סוף המנדט הבריטי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו וריכרד קאופמן · ראה עוד »
שנות ה-30 של המאה ה-20
מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-40 של המאה ה-20
ENIAC המחשב האלקטרוני הראשון בעולם אשר נבנה בידי צבא ארצות הברית שנות ה-40 של המאה ה-20 היו העשור החמישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1940 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1949.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ושנות ה-40 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-80 של המאה ה-20
'''מימין למעלה, בכיוון השעון''': הנשיא רונלד רייגן ומנהיג ברית המועצות מיכאיל גורבצ'וב בעת חתימתם על הסכם INF, נפילת חומת ברלין, מחשב אישי של IBM, אירוע "לייב אייד", אסון צ'רנוביל, חייל איראני חובש מסכת גז בזמן מלחמת איראן–עיראק, המראת מעבורת החלל קולומביה. שנות ה־80 של המאה ה־20 (בקיצור: שנות השמונים; בסלנג: האייטיז) היו העשור התשיעי של המאה ה־20, שהחלו ב־1 בינואר 1980 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1989.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ושנות ה-80 של המאה ה-20 · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תכנון ערים
#הפניה תכנון ערים ואזורים.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ותכנון ערים · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו וחיפה · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו וברלין · ראה עוד »
בית הכנסת גבעת רם
בול דואר מסדרת "אדריכלות בישראל" של דואר ישראל משנת 1975, ועליו ציור בית הכנסת מבט מרחבת הכניסה בית הכנסת האוניברסיטאי ע"ש ד"ר ישראל גולדשטיין הוא בית כנסת בקמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ובית הכנסת גבעת רם · ראה עוד »
גרמניה המערבית
חלוקת גרמניה: באדום - גרמניה המזרחית. בכחול - גרמניה המערבית. בצהוב - מערב ברלין הייתה מובלעת של גרמניה המערבית. בסגול - חבל הסאר גרמניה המערבית (או הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland) הייתה מדינה היסטורית שהתקיימה בשנים 1949–1990.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו וגרמניה המערבית · ראה עוד »
גרדה אוקס
אוקס ביום הולדתה התשעים בירושלים 1999 גרדה ודוד אוקס ליד אוהל קליטת חניכי עליית הנוער בכפר הנוער הדתי 1939 גרדה ציפורה אוקס (Ochs; 1 באפריל 1909 - 24 בנובמבר 1999) הייתה ממקימי עמותת "רעות – שרות נשים סוציאלי" ויושבת הראש שלה.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו וגרדה אוקס · ראה עוד »
גבעת רם
גבעת רם הוא אזור בירושלים בו שוכנים כמה ממבני הציבור המרכזיים והחשובים של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו וגבעת רם · ראה עוד »
דוד אנטול ברוצקוס
דוד אנטול בּרוּצקוּס (1910, סנקט פטרבורג – 28 באוקטובר 1999, ירושלים) היה אדריכל וצייר ישראלי.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ודוד אנטול ברוצקוס · ראה עוד »
דוד רזניק
דוד רֶזנִיק (בפורטוגזית: David Resnick; 5 באוגוסט 1924 – 4 בנובמבר 2012) היה אדריכל ומתכנן ערים ישראלי, חתן פרס ישראל לאדריכלות לשנת 1995.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ודוד רזניק · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו והמנדט הבריטי · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: היינץ ראו והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל
#הפניה הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו והסגנון הבינלאומי בארץ ישראל · ראה עוד »
הסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות
ישראל ושכנותיה בגבולות הסכמי שביתת הנשק - 1949 הצוות הצבאי הישראלי לשיחות שביתת הנשק, 1949 ועדת שביתת הנשק ישראל-מצרים נפגשת בשטח לקביעת תוואי הגבול בת גלים" שנשבו בידי המצרים בשנת 1953 במהלך ניסיונם לעבור את תעלת סואץ. עד מבצע הר געש בנובמבר 1955 התכנסה הוועדה באזור המפורז בעוג'ה אל-חפיר הסכמי שביתת הנשק שנחתמו בין ישראל לשכנותיה, מצרים, ירדן, סוריה ולבנון.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו והסכמי שביתת הנשק בתום מלחמת העצמאות · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו והעלייה החמישית · ראה עוד »
הקיסרות הגרמנית
הקיסרות הגרמנית או האימפריה הגרמנית (בגרמנית: Deutsches Reich; ידועה גם בתור "הרייך השני") הוא שמה המקובל של גרמניה בתקופה שראשיתה בכינונה כמדינת לאום מאוחדת ב-18 בינואר 1871 לאחר איחוד מדינות גרמניה השונות, וסופה בהתפטרותו של הקייזר (קיסר) וילהלם השני ב-9 בנובמבר 1918, בעקבות מהפכת נובמבר ותבוסת המדינה במלחמת העולם הראשונה – אז החליפה אותה רפובליקת ויימאר.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו והקיסרות הגרמנית · ראה עוד »
היער השחור
מיקום היער השחור במפת גרמניה מפה טופוגרפית של היער השחור היער השחור (בגרמנית: Schwarzwald, שְׁווַרְצְווַאלְד) הוא אזור גאוגרפי במדינת באדן-וירטמברג שבגרמניה.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו והיער השחור · ראה עוד »
היברו יוניון קולג'
היברו יוניון קולג' – מכון למדעי היהדות (אנגלית: Hebrew Union College-Jewish Institute of Religion) היא מכללה ללימודי יהדות מטעם התנועה הרפורמית.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו והיברו יוניון קולג' · ראה עוד »
כיפה (מבנה)
כיפת הסלע כיפת בית הכנסת "החורבה", צילום משנת 1939 מרכז הבהאי העולמי בחיפה כפי שנשקפת מכיכר אונסק"ו. כיפה היא מבנה אדריכלי בצורת קליפה של חצי כדור המשמש לקירוי של חללים.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו וכיפה (מבנה) · ראה עוד »
ירדן
ממלכת ירדן (בערבית: الأردنّ אל-אֻרְדֻן, השם הרשמי: المملكة الأردنّيّة الهاشميّة אַלְמַמְלַכַּה (א)לְאֻרְדֻנִּיָּה (א)לְהַאשִמִיָּה, הממלכה הירדנית ההאשמית) היא מדינה במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו וירדן · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו וירושלים · ראה עוד »
ירושלים בתקופת המנדט הבריטי
דימוי של כיפת הסלע בבול דואר של ממשלת המנדט הבריטי דימוי של מגדל דוד בבול דואר של ממשלת המנדט הבריטי תקופת המנדט הבריטי בירושלים נמשכה כשלושים שנה, והשפיעה רבות על מהלך התפתחות העיר.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו וירושלים בתקופת המנדט הבריטי · ראה עוד »
ירושלים המחולקת
מפת ירושלים המחולקת, 1948-1967 שלט גבול בסמוך לשכונת ימין משה. ברקע: מגדל דוד, 1951 ירושלים המחולקת, או ירושלים החצויה, הוא שמו של מצב גאו-פוליטי ושל תקופה בת 19 שנה בתולדות ירושלים במאה ה-20, בין מלחמת העצמאות ב-1948 למלחמת ששת הימים ב-1967.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו וירושלים המחולקת · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו וישראל · ראה עוד »
יהדות גרמניה
יהדות גרמניה היא אחת הקהילות היהודיות העתיקות והמשפיעות באירופה.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ויהדות גרמניה · ראה עוד »
יוסף קלארווין
יוסף קלארווין (6 בפברואר 1893 – 9 בספטמבר 1970).
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ויוסף קלארווין · ראה עוד »
10 בנובמבר
10 בנובמבר הוא היום ה-314 בשנה, (315 בשנה מעוברת), בשבוע ה-45 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ו10 בנובמבר · ראה עוד »
13 בפברואר
13 בפברואר הוא היום ה-44 בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ו13 בפברואר · ראה עוד »
1896
האולימפיאדה המודרנית הראשונה.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ו1896 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ו1933 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ו1935 · ראה עוד »
1949
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ו1949 · ראה עוד »
1950
ירושלים - בירת ישראל.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ו1950 · ראה עוד »
1954
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ו1954 · ראה עוד »
1956
אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ו1956 · ראה עוד »
1958
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ו1958 · ראה עוד »
1959
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ו1959 · ראה עוד »
1963
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ו1963 · ראה עוד »
1964
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ו1964 · ראה עוד »
1965
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: היינץ ראו ו1965 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/היינץ_ראו
