גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
78 יחסים: ממגורות דגון, מרכז הכרמל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, משכן הכנסת, מתי קלארווין, מורה, מכון ירושלים לחקר ישראל, מינכן, מיכאל יעקובסון, אנטישמיות, אצטדיון גבעת רם, ארכיון, אליעזר פרנקל, אבא אלחנני, אדריכל, אדריכלות, סוריאליזם, עליית הנאצים לשלטון, עלייה לארץ ישראל, עברית, פולין הרוסית, צינה דיזנגוף, ציונות, קמפוס, קריית הממשלה, רמת גן, רחוב יפו, ריכרד קאופמן, שאול טשרניחובסקי, שנות ה-30 של המאה ה-20, שנות ה-50 של המאה ה-20, שלמה קודש, תל אביב-יפו, תחנת הרכבת תל אביב מרכז, חיפה, בניין משרדים, ברלין, בת גלים, בית צבי, בית המהנדס, בית הקרנות, בית הקברות טרומפלדור, גבעת רם, דוד קרויאנקר, המנדט הבריטי, המבורג, הארץ, הארכיון הציוני המרכזי, האוניברסיטה העברית בירושלים, העלייה החמישית, ..., הר הרצל, התערוכה העולמית של בריסל (1958), הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל, הדר הכרמל, הכנסת, היינץ ראו, היישוב, ורשה, כתר ספרים, יצחק ליב גולדברג, ירושלים, ישראלי, יואל משה סלומון, 1893, 1909, 1917, 1919, 1920, 1921, 1933, 1934, 1957, 1958, 1959, 1960, 1970, 6 בפברואר, 9 בספטמבר. להרחיב מדד (28 יותר) »
ממגורות דגון
ממגורות דגון הן מסוף הגרעינים הנמלי של מדינת ישראל ומרכזן נמצא בכיכר פלומר פינת דרך העצמאות בצידו המערבי של נמל חיפה עם שלוחה בנמל אשדוד.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין וממגורות דגון · ראה עוד »
מרכז הכרמל
שדרות הצבי - מרכז הכרמל מרכז הכרמל (או כרמל מרכזי) שבחיפה, היא שכונה, אזור תרבות ופנאי על רכס הכרמל.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ומרכז הכרמל · ראה עוד »
משרד הביטחון – ההוצאה לאור
משרד הביטחון – ההוצאה לאור הייתה הוצאת ספרים, אשר פעלה במסגרת משרד הביטחון בין השנים 1958 ל-2009.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ומשרד הביטחון – ההוצאה לאור · ראה עוד »
משכן הכנסת
משכן הכנסת הוא הבניין המהווה מושבה ומקום פעילותה הקבוע של הכנסת - בית המחוקקים של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ומשכן הכנסת · ראה עוד »
מתי קלארווין
מתי קלארווין (Mati Klarwein; נודע גם כעבדול מתי קלארווין; 9 באפריל 1932 - 7 במרץ 2002) היה צייר אשר נודע בזכות יצירת עטיפות תקליטים (בהם עטיפת תקליטו של מיילס דייוויס Bitches Brew).
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ומתי קלארווין · ראה עוד »
מורה
180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ומורה · ראה עוד »
מכון ירושלים לחקר ישראל
#הפניה מכון ירושלים למחקרי מדיניות.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ומכון ירושלים לחקר ישראל · ראה עוד »
מינכן
פסל בוואריה הכיכר המרכזית של מינכן והקתדרלה בשנת 1650 כנסיית Theatiner מטה חברת BMW (אחד הבניינים המועטים שנבנו מלמעלה למטה) ומוזיאון BMW המעוצב כקערה מקסימיליאניום ארמון נימפנבורג ארכיון הסרטים במינכן מינכן (בגרמנית: München,, בווארית: מינגַה, Minga) היא בירת מדינת בוואריה אשר בגרמניה.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ומינכן · ראה עוד »
מיכאל יעקובסון
מיכאל יעקובסון (נולד ב-1 בנובמבר 1979) הוא אדריכל, גאוגרף, בלוגר, צלם, סופר ועיתונאי ישראלי, זוכה פרס רכטר לאדריכל צעיר לשנת 2014.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ומיכאל יעקובסון · ראה עוד »
אנטישמיות
איור על שער מגזין צרפתי משנת 1893, המציג את היהודי כטפיל הנאחז בכל קצות העולם תוך הריסתו פלשתינה קוראת לכל היהודים. אנחנו לא סובלים אותם יותר בנורווגיה." אַנְטִישֵׁמִיּוּת היא המונח המודרני לתיאור תופעה חברתית של שנאת יהודים.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ואנטישמיות · ראה עוד »
אצטדיון גבעת רם
אצטדיון גבעת רם בעת המכביה בשנת 2022 אצטדיון האתלטיקה הבינלאומי בגבעת רם (או בשמו הרשמי "האצטדיון הלאומי והאוניברסיטאי ע"ש גרוסברג" ולפי רשם החברות "האצטדיון הלאומי ירושלים"), הוא אצטדיון ספורט רב-תכליתי בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם בירושלים, השייך כעת לעיריית ירושלים ומהווה חלק ממרכז הספורט האוניברסיטאי בגבעת רם על-שם הווארד קוסל.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ואצטדיון גבעת רם · ראה עוד »
ארכיון
מושבה הגרמנית חיפה, הארכיון הוקם ב-1977 למונח ארכיון שלושה מובנים.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין וארכיון · ראה עוד »
אליעזר פרנקל
בניין ישיבת הכותל מבני מגורים ברובע היהודי מעל לקארדו אליעזר פרנקל (29 באוקטובר 1929 – 9 באפריל 2012) היה אדריכל, צייר ומחנך ישראלי.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ואליעזר פרנקל · ראה עוד »
אבא אלחנני
אַבָּא אֶלְחָנָנִי (26 בינואר 1918 – 2 ביולי 2008) היה אדריכל ישראלי, עורך כתב עת לאדריכלות ועיצוב, מבקר והיסטוריון של האדריכלות הישראלית.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ואבא אלחנני · ראה עוד »
אדריכל
נורווגי משנת 1893 אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ואדריכל · ראה עוד »
אדריכלות
סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ואדריכלות · ראה עוד »
סוריאליזם
התמדתו של זיכרון, אחד מציוריו של סלבדור דאלי היצירה "יחסיות" משלבת אלמנטים גאומטריים מופשטים המסתבכים במרחב נתון (1946–1966) סוּרֵיאָלִיזְם הוא זרם באמנות שפעל בין שנות העשרים והשלושים של המאה העשרים, מרכזו היה בפריז והוא כלל ציירים, סופרים, משוררים, מוזיקאים, צלמים, אנשי קולנוע ואדריכלים ועוד.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין וסוריאליזם · ראה עוד »
עליית הנאצים לשלטון
עליית הנאצים לשלטון (בגרמנית נקראת בדרך-כלל Machtergreifung, מַאכטאֶרגרַייפוּנג, קרי "תפיסת השלטון") אירעה בתהליך שארך שנים, ששיאו בתקופת בת פחות מחודשיים (כ-53 ימים), ממינוי אדולף היטלר לקנצלר גרמניה ב-30 בינואר 1933, ועד להעברת חוק ההסמכה ב-23 במרץ (תאריך זה מהווה את המעבר הרשמי מרפובליקת ויימאר לגרמניה הנאצית).
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ועליית הנאצים לשלטון · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ועברית · ראה עוד »
פולין הרוסית
#הפניה פולין הקונגרסאית.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ופולין הרוסית · ראה עוד »
צינה דיזנגוף
צינה ומאיר דיזנגוף קברם של צינה ומאיר דיזנגוף בבית הקברות טרומפלדור בתל אביב צינה חיה (ברנר) דיזנגוף (1872, תרל"ב – 23 בפברואר 1930) הייתה ממייסדי תל אביב ורעייתו של ראש העיר הראשון שלה, מאיר דיזנגוף.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין וצינה דיזנגוף · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין וציונות · ראה עוד »
קמפוס
קמפוס גבעת רם של האוניברסיטה העברית בירושלים בלילה קמפוס הוא מונח בלטינית המתייחס לשטח שבו ממוקמת האוניברסיטה.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין וקמפוס · ראה עוד »
קריית הממשלה
משכן הכנסת - מבט מכיוון דרום קריית הממשלה - מבט מכיוון מוזיאון ישראל. בחזית התמונה מוזיאון ארצות המקרא. בעת ביקורי ראשי מדינות נתלה דגל המדינה בכניסה לקריית הממשלה ובכבישים המובילים אליה. בתמונה: דגל טוגו. קריית הממשלה הקרויה גם קריית בן-גוריון נמצאת בגבעת רם שבירושלים, ומהווה ריכוז של בנייני הרשות המחוקקת, המבצעת והשופטת במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין וקריית הממשלה · ראה עוד »
רמת גן
רָמַת־גַּן היא עיר במחוז תל אביב בישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ורמת גן · ראה עוד »
רחוב יפו
רחוב יפו הוא רחוב מרכזי בירושלים, בעל היסטוריה רבת שנים.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ורחוב יפו · ראה עוד »
ריכרד קאופמן
קאופמן בעבודתו, שנות ה-20 ריכרד קאופמן (בגרמנית: Richard Kauffmann; 20 ביוני 1887 – 3 בפברואר 1958) היה אדריכל ומתכנן ערים יהודי-גרמני, שהיה המתכנן הראשי של ההתיישבות הציונית מתחילת המאה ה-20 ועד סוף המנדט הבריטי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין וריכרד קאופמן · ראה עוד »
שאול טשרניחובסקי
תמונה של טשרניחובסקי על שטר של 50 ש"ח שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ושאול טשרניחובסקי · ראה עוד »
שנות ה-30 של המאה ה-20
מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שנות ה-50 של המאה ה-20
'''שורה עליונה משמאל לימין''': תצלום מספטמבר 1950 של חיילים אמריקאים במהלך מלחמת קוריאה, החיסון הראשון לפוליו מפותח לראשונה בשנות ה-50 על ידי ד"ר יונה סאלק. '''שורה אמצעית משמאל לימין''': ב-27 במרץ 1954 ארצות הברית ערכה לראשונה ניסוי בפצצת מימן (Operation Castle), בשנת 1959 במסגרת המהפכה הקובנית הודח שליט קובה פולחנסיו בטיסטה ובמקומו תפס את השלטון פידל קסטרו אשר הביאה להקמת הממשלה הקומוניסטית הראשונה בחצי הכדור המערבי, באמצע שנות החמישים הזמר האמריקני אלביס פרסלי הפך לדמות המובילה של הז'אנר המוזיקלי החדש רוק'נ'רול. '''שורה תחתונה משמאל לימין''': עשן מיתמר ממכלי הנפט בפורט סעיד במהלך מלחמת סיני (1956), דגל הונגריה שסמלי השלטון הקומונסטי הוסרה ממנו במהלך המרד ההונגרי (1956), באוקטובר 1957 ברית המועצות שלחה לחלל את ספוטניק 1 אשר היה באותה העת הלוויין הראשון בחלל. שנות ה-50 של המאה ה-20 (העשור מכונה גם בקיצור שנות החמישים או בסלנג הפיפטיז) היו העשור השישי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1950 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1959.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ושנות ה-50 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שלמה קודש
שלמה קודש (כ"ח בתמוז ה'תרס"ג, 23 ביולי 1903 – כ"ג באלול ה'תש"ס, 23 בספטמבר 2000) היה סופר ומחנך עברי; מעמודי התווך של מפעל הנחלת הלשון העברית בישראל ובתפוצות.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ושלמה קודש · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תחנת הרכבת תל אביב מרכז
#הפניה תחנת הרכבת תל אביב – סבידור מרכז.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ותחנת הרכבת תל אביב מרכז · ראה עוד »
חיפה
חֵיפָה (בערבית: حيفا; בעברית ניתן למצוא במקורות את הכתיבים חיפא, חיפה, או חפה) היא עיר באזור הכרמל, השלישית בגודל אוכלוסייתה בישראל (אחרי ירושלים ותל אביב-יפו), בעלת אוכלוסייה מעורבת עם מיעוט ערבי.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין וחיפה · ראה עוד »
בניין משרדים
מטה קבוצת ING באמסטרדם בניין משרדים הוא סוג של מבנה אדריכלי מסחרי המכיל חללים המיועדים לשמש למשרדים.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ובניין משרדים · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין וברלין · ראה עוד »
בת גלים
בית הכנסת המרכזי בשכונה בת גלים היא שכונה במערב חיפה.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ובת גלים · ראה עוד »
בית צבי
שלט הקדשת הבניין על שמו של צבי קליר בית צבי – בית הספר לאמנויות הבמה, הוא בית ספר למשחק ולאמנויות התיאטרון.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ובית צבי · ראה עוד »
בית המהנדס
בית המהנדס והאדריכל ע"ש אלחנן פלס בתל אביב הוא מקום משכנה של אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל שהפכה ללשכת המהנדסים.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ובית המהנדס · ראה עוד »
בית הקרנות
בית הקרנות הוא מבנה בצומת בין רחוב הרצל ורחוב בלפור בשכונת הדר הכרמל בחיפה, המשלב מסחר ותעסוקה וכולל רחבה ציבורית גדולה.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ובית הקרנות · ראה עוד »
בית הקברות טרומפלדור
בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ובית הקברות טרומפלדור · ראה עוד »
גבעת רם
גבעת רם הוא אזור בירושלים בו שוכנים כמה ממבני הציבור המרכזיים והחשובים של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין וגבעת רם · ראה עוד »
דוד קרויאנקר
דוד קרויאנקר (Kroyanker; נולד ב-1939) הוא אדריכל וחוקר במכון ירושלים למחקרי מדיניות שפרסם ספרים רבים על האדריכלות בירושלים.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ודוד קרויאנקר · ראה עוד »
המנדט הבריטי
המנדט הבריטי מטעם חבר הלאומים על פלשתינה (ארץ-ישראל), המוכר בעברית בשמות "המנדט הבריטי" או פשוט "המנדט", הוא מנדט (ייפוי כוח, פיקדון) שקיבלה הממלכה המאוחדת מידי מדינות ההסכמה בוועידת סן רמו 1920, וקיבלה לכך תוקף נוסף מידי חבר הלאומים ב-1922.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין והמנדט הבריטי · ראה עוד »
המבורג
הריסות בהמבורג כתוצאה מהשרפה הגדולה, תצלום דאגרוטיפ משנת 1842 המבורג (בגרמנית:, בגרמנית תחתית: Hamborg) היא עיר ואחת מ-16 המדינות המרכיבות את גרמניה, והיא אחת משלוש ערי-המדינה (האחרות הן ברמן וברלין).
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין והמבורג · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין והארץ · ראה עוד »
הארכיון הציוני המרכזי
הארכיון הציוני המרכזי (אצ"מ) הוא הארכיון הרשמי של מוסדות התנועה הציונית: ההסתדרות הציונית העולמית, הסוכנות היהודית, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד והקונגרס היהודי העולמי.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין והארכיון הציוני המרכזי · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
העלייה החמישית
היישובים היהודים מודגשים באדום העלייה החמישית היא גל העלייה הגדול שבא לאחר העלייה הרביעית.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין והעלייה החמישית · ראה עוד »
הר הרצל
מפת הר הרצל על חלקותיו הכניסה הראשית להר הרצל גיזום בצורת המנורה (סמל המדינה) וגיזום "הר הרצל" בכניסה הראשית, חנוכיה למעלה הר הרצל הוא הר במערב ירושלים המשמש כבית הקברות הלאומי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין והר הרצל · ראה עוד »
התערוכה העולמית של בריסל (1958)
ביתן פיליפס האטומיום התערוכה העולמית של בריסל (בפלמית: Brusselse Wereldtentoonstelling; בצרפתית: Exposition Universelle et Internationale de Bruxelles) או אקספו 58' (Expo 58) הייתה התערוכה העולמית הגדולה הראשונה לאחר מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין והתערוכה העולמית של בריסל (1958) · ראה עוד »
הטכניון - מכון טכנולוגי לישראל
סמלילו הקודם של הטכניון שיף וקלונימוס זאב ויסוצקי. מוצבת בבניין הטכניון הישן המכון לחקר הנדסה ימית - במבנה הידראוליקה (צולם בשנות ה-60) הטכניון – מכון טכנולוגי לישראל הוא אוניברסיטת מחקר ציבורית בחיפה המתמקדת בלימודי הנדסה ובמדעים מדויקים אך מלמדת גם רפואה ואדריכלות.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין והטכניון - מכון טכנולוגי לישראל · ראה עוד »
הדר הכרמל
הגנים הבהאיים, כפי שנשקף מפינת הרחובות הנביאים ושבתאי לוי הבניין ההיסטורי של הטכניון, בעת הקמתו הבניין ההיסטורי של הטכניון, בו שוכן היום המוזיאון הלאומי למדע, טכנולוגיה וחלל, 2006 תהלוכת שבועות בהדר הכרמל - חיפה, 1928 מבנה חטיבת הכיתות התיכוניות של בית הספר הריאלי בהדר, שקו המתאר שלו אומץ כסמל בית הספר הדר הכרמל (קרויה בקיצור הדר) היא מהשכונות הוותיקות של חיפה ורובע-מגורים מרכזי בעיר.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין והדר הכרמל · ראה עוד »
הכנסת
הכנסת וסביבתה מליאת הכנסת הַכְּנֶסֶת (המכונה גם "כְּנֶסֶת יִשְׂרָאֵל") היא הרשות המחוקקת ובית הנבחרים של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין והכנסת · ראה עוד »
היינץ ראו
היינץ (היינריך) ראו (Heinz (Heinrich) Rau; 10 בנובמבר 1896 – 13 בפברואר 1965) היה אדריכל ומתכנן ערים ישראלי יליד גרמניה, ממובילי הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל ומחלוצי מתכנני ירושלים המודרנית בשנותיה הראשונות של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין והיינץ ראו · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין והיישוב · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין וורשה · ראה עוד »
כתר ספרים
כתר ספרים היא חברת בת של כתר הוצאה לאור המנהלת את פעילות ההוצאה לאור שלה, והיא מהגדולות שבהוצאות הספרים בישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין וכתר ספרים · ראה עוד »
יצחק ליב גולדברג
יצחק לֵיְבּ גולדברג מכונה יל"ג (י"ב בשבט ה'תר"ך, 7 בפברואר 1860 – ט"ו באלול ה'תרצ"ה, 14 בדצמבר 1935) היה נדבן יהודי ופעיל ציוני ליטאי שעשה רבות למען התנועה הציונית ולמען בניין ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ויצחק ליב גולדברג · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין וירושלים · ראה עוד »
ישראלי
#הפניה ישראלים.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין וישראלי · ראה עוד »
יואל משה סלומון
קבר יואל משה סלומון ורעייתו בהר הזיתים בול "הלבנון", משנת 1963 עם הכיתוב "מאה שנה לעיתונות בארץ", לציון העיתון שיואל משה סלומון היה בין מייסדיו יואל משה סלומון בתבליט המוצג בכיכר המייסדים בפתח תקווה יואל משה סלומון עם כנפיים - פסל במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון רוכב על אופנוע במרכז פתח תקווה יואל משה סלומון (י"ח באדר תקצ"ח, 8 במרץ 1838 – י"ב בחשוון תרע"ג, 22 באוקטובר 1912) היה שד"ר, עיתונאי, עורך ומדפיס אשכנזי מפורצי חומות ירושלים וממייסדי פתח תקווה.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ויואל משה סלומון · ראה עוד »
1893
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ו1893 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ו1909 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ו1917 · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ו1919 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ו1920 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ו1921 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ו1933 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ו1934 · ראה עוד »
1957
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ו1957 · ראה עוד »
1958
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ו1958 · ראה עוד »
1959
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ו1959 · ראה עוד »
1960
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ו1960 · ראה עוד »
1970
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ו1970 · ראה עוד »
6 בפברואר
6 בפברואר הוא היום ה-37 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ו6 בפברואר · ראה עוד »
9 בספטמבר
9 בספטמבר הוא היום ה-252 בשנה בלוח הגרגוריאני (253 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יוסף קלארווין ו9 בספטמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יוסף_קלארווין
