תוכן עניינים
37 יחסים: מאיר להמן, אליעזר שמחה רבינוביץ, אליהו קלצקין, נתן גורן, סובאלק, סייני, עם הספר (הוצאת ספרים), עברית, עדה יונת, עילוי (לימוד), פלונגיאן, קאליש, קונין, ראסייני, רב, שמחה ראובן עדלמן, שאול חיות, שם העט, שנות ה-80 של המאה ה-19, שולחן ערוך, לובלין, זדונסקה וולה, זיס אופנהיים, חברותא, חושן משפט, חיבת ציון, ברל כהן, ביל"ו, גרמנית, דב ליפץ, דובער זאב וולף ליבשיץ, י"ג בחשוון, יחזקאל ליבשיץ, יהדות ליטא, יוסף יצחק שניאורסון, 1907, 20 באוקטובר.
מאיר להמן
הרב ד"ר מאיר להמן (בכתיב מיושן: לעמאן, לעהמאן או לעהמאנן; גרמנית: Marcus Lehmann; כ"ה בטבת ה'תקצ"א, ינואר 1831 – כ"ד בניסן ה'תר"ן, 14 באפריל 1890, מיינץ) היה רב אורתודוקסי גרמני, פובליציסט וסופר נוער.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ ומאיר להמן
אליעזר שמחה רבינוביץ
רבי אליעזר שמחה רבינוביץ (תקצ"ב, 1832 - תמוז תרע"א, קיץ 1911) היה רב ליטאי, רבה של סובאלק ולומז'ה.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ ואליעזר שמחה רבינוביץ
אליהו קלצקין
רבי אליהו קלצקין (קלאצקין; ברוסית: Елья Кляцкин; כ"ב באב תרי"ב, 8 באוגוסט 1852, אושפול, פלך קובנה, רוסיה (ליטא) – י"ז באייר תרצ"ב, 22 במאי 1932, ירושלים) היה רב ופוסק הלכה, רבה של לובלין ושל קהילות נוספות.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ ואליהו קלצקין
נתן גורן
חתימתו של נתן גורן נתן גורן (משמאל), יחד עם שאול טשרניחובסקי וצמח פלדשטיין, צולם בקובנה, ב-1927 בערך נתן גוֹרֶן (במקור גרינבּלַט, גרינבלאט, ה' בטבת תרמ"ז, ינואר 1887 – 26 בפברואר 1956, תל אביב) היה סופר, עיתונאי, מסאי ומבקר יידי ועברי, מחנך עברי ופעיל ציוני בליטא וביישוב, איש תנועת העבודה.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ ונתן גורן
סובאלק
מוזיאון העיר רחוב בסובאלק סובאלק (בפולנית: Suwałki; ביידיש: סואוואַלק; בליטאית: Suvalkai; בגרמנית: Suwalken) היא עיר במחוז פודלסיה (Podlasie) שבצפון־מזרח פולין.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ וסובאלק
סייני
סֶיינִי (בפולנית: Sejny) היא עיירת מחוז בפרובינציית פודלסיה שבצפון-מזרח פולין, בסמוך לגבול ליטא ועל גדות נהר מאריחה.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ וסייני
עם הספר (הוצאת ספרים)
פרסומת של עם הספר בצורת סימנייה, אשר הופצה בתוך ספרי ההוצאה בשנים 1958 - 1959. עם הספר הייתה הוצאת ספרים ישראלית שפעלה משנת 1953 ועד שנות ה-80.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ ועם הספר (הוצאת ספרים)
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ ועברית
עדה יונת
עדה יונת (נולדה ב-22 ביוני 1939) היא ביוכימאית ישראלית, פרופסור מן המניין בפקולטה לכימיה במכון ויצמן למדע, המתמחה בקריסטלוגרפיה של חלבונים.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ ועדה יונת
עילוי (לימוד)
בעולם הישיבות עילוי (יש ההוגים במלעיל) הוא תלמיד מוכשר במיוחד, הניחן ביכולת שכלית, ביכולת התמדה ובכושר זיכרון יוצאי דופן.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ ועילוי (לימוד)
פלונגיאן
#הפניה פלונגה.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ ופלונגיאן
קאליש
קאליש (בפולנית: Kalisz; בגרמנית: Kalisch; ביידיש: קאליש) היא עיר במרכז פולין, בפרובינציית פולין גדול.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ וקאליש
קונין
קונין (בפולנית: Konin) היא עיר מחוז בפרובינציית פולין גדול שבפולין, על גדות נהר ורטה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ וקונין
ראסייני
#הפניה ראסייניאי.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ וראסייני
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ ורב
שמחה ראובן עדלמן
הרב שמחה ראובן עדלמן או אדלמן (בכתיב היידי, שנהג בזמנו: עֶדעֶלמַאנן; כ"ג בשבט ה'תקפ"ב, 14 בפברואר 1822, וילנה – כ"ג בטבת תרנ"ג, 11 בינואר 1893, ורשה), שנודע בשם העט שַׂ"ר בֶּן־חַיִל הָעֲדֻלָּמִי, היה רב ליטאי, בלשן עברי, פובליציסט ומחבר פורה.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ ושמחה ראובן עדלמן
שאול חיות
שאול חיות (בגרמנית: Saul Chajes; 15 במאי 1884, ברודי, גליציה – 15 במרץ 1935, וינה) היה ארכיונאי, ספרן וביבליוגרף יהודי אוסטרי.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ ושאול חיות
שם העט
#הפניה שם עט.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ ושם העט
שנות ה-80 של המאה ה-19
התקוממות לאומנית נגד תאופיק פאשא. שנות השמונים של המאה התשע עשרה היו העשור התשיעי של המאה ה-19, החלו ב־1 בינואר 1880 והסתיימו ב־31 בדצמבר 1889.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ ושנות ה-80 של המאה ה-19
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ ושולחן ערוך
לובלין
לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ ולובלין
זדונסקה וולה
דר. יעקב למברג-יושב ראש היודנראט בזדונסקה וולה זדונסקה וולה (בפולנית: Zduńska Wola) היא עיר במרכז פולין, בפרובינציית לודז', על אחד מיובליו של הנהר ורטה.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ וזדונסקה וולה
זיס אופנהיים
#הפניה יוזף זיסקינד אופנהיימר.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ וזיס אופנהיים
חברותא
נערים לומדים בחברותא בישיבת תורת חיים (מוסקבה) פֿאָרווערטס, בהושענא רבה ה'תרפ"ה. לימוד בחַבְרוּתָא הוא שיטת לימוד הנפוצה היום בתרבות הישיבתית- יהודית שבה זוג-לומדים קורא יחד את הטקסט ודן בו.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ וחברותא
חושן משפט
חושן משפט (בראשי תיבות: חו"מ) הוא החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ וחושן משפט
חיבת ציון
#הפניהחובבי ציון.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ וחיבת ציון
ברל כהן
ברל כׇהׇן (קָגָן) (ביידיש: בערל כּהן; באנגלית: Berl Kagan; 1911 – 19 באפריל 1993) היה ביבליוגרף יידי אמריקאי ממוצא ליטאי.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ וברל כהן
ביל"ו
כתב יד בצרפתית, שחובר בקושטא ב-1882 סמל ביל"ו בבית הכנסת בגדרה צריף העץ של אנשי ביל"ו, כנראה היחיד שנותר, ברחוב הראשי בגדרה רחוב על שם הארגון בשכונת קטמון בירושלים בול שהונפק בשנת 1952 לציון 70 שנה לעליית ביל"ו תנועת בִּיל"וּ הייתה ארגון צעירים יהודי ציוני אשר הוקם בא' בשבט ה'תרמ"ב, 21 בינואר 1882 בעיר חרקוב שבאוקראינה, אז חלק מהאימפריה הרוסית.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ וביל"ו
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ וגרמנית
דב ליפץ
דב ליפֶּץ (1897 – 11 במאי 1990) היה מראשי המחנכים העבריים בליטא, פעיל ציוני ועברי, מנהל רשת "תרבות" בליטא, לאחר עלייתו לארץ ישראל מורה ומנהל בית ספר תיכון בתל אביב, מנהל "עם עובד" והמנהל-המייסד של הוצאת ספרים "עם הספר".
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ ודב ליפץ
דובער זאב וולף ליבשיץ
רבי דובער זאב וולף ליבשיץ (ז' באדר ה'תקפ"ז, 6 במרץ 1827 - י"ג בכסלו ה'תרס"א, 5 בדצמבר 1900) היה רב ליטאי, רבה של סרדניק.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ ודובער זאב וולף ליבשיץ
י"ג בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ג חשוון היא פרשת וירא, אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או חמישי, או פרשת לך לך אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בשבת.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ וי"ג בחשוון
יחזקאל ליבשיץ
רבי יחזקאל ליבשיץ (לעיתים: ליבשיטץ; ה'תרכ"ב, 1862 או ה'תרכ"ד, 1864 - י"ג באדר ב' ה'תרצ"ב, 21 במרץ 1932) היה רב פולני-ליטאי, רבן של כמה ערים בליטא ובפולין.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ ויחזקאל ליבשיץ
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ ויהדות ליטא
יוסף יצחק שניאורסון
מכתב שפרסם הרב אברהם יצחק הכהן קוק בעיתון דואר היום לכבוד י"ב בתמוז תרפ"ח, יום השנה לשחרורו של רבי יוסף יצחק מהכלא הסובייטי דרכון לטבי שהונפק בריגה לרב שניאורסון בשנת 1933 ישיבת תורת אמת, לקראת ביקורו של הרב שניאורסון בירושלים הרב שניאורסון בזימון ברכת המזון בבר מצווה של נכדו בארי גוראריה רבי יוסף יצחק שניאורסון (מכונה הריי"צ; י"ב בתמוז ה'תר"ם, 21 ביוני 1880 – י' בשבט ה'תש"י, 28 בינואר 1950) היה האדמו"ר השישי בשושלת אדמו"רי חסידות חב"ד ליובאוויטש, שבראשה עמד משנת ה'תר"ף (1920) ועד לפטירתו בשנת ה'תש"י (1950).
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ ויוסף יצחק שניאורסון
1907
רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ ו1907
20 באוקטובר
20 באוקטובר הוא היום ה־293 בשנה (294 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת הלל ליבשיץ ו20 באוקטובר