אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

הר אפרים

מַדָד הר אפרים

הר אפרים מוזכר במקרא מספר פעמים, אך לא ברור אם מדובר על הר יחיד, רכס הרים או אזור הררי בנחלת שבט אפרים. [1]

תוכן עניינים

  1. 28 יחסים: משכן שילה, אל-בירה, אלקנה (דמות מקראית), אביה (מלך יהודה), נחלת שבט אפרים, ספר שופטים, ספר יהושע, עמק יזרעאל, ערי הלויים, רמות מנשה, רכס הרים, שמואל, שבע בן בכרי, שבט אשר, שבט בנימין, שבט יששכר, שכם, תמנת סרח, תנ"ך, תולע בן פואה, בית-אל, דעת מקרא, דברי הימים, דבורה הנביאה, הר געש, הרי השומרון, יהודה אליצור, יהודה קיל.

  2. הרים במקרא

משכן שילה

שילה. האתר המזוהה כיום עם שילה המקראית, שם על פי המקרא שכן משכן שילה משכן שילֹה (או מקדש שילה) הוא אתר פולחן ישראלי ששכן בשילה בתקופת ההתנחלות ובתקופת השופטים, טרם בניית בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך.

לִרְאוֹת הר אפרים ומשכן שילה

אל-בירה

אל-בירה; מראה כללי שרידי הכנסייה הצלבנית באל-בירה בציורו של הארי פן, 1880 המסגד הגדול באל-בירה אל-בירֶה (בערבית: البيرة) היא עיר פלסטינית השוכנת כ-15 ק"מ מצפון לירושלים.

לִרְאוֹת הר אפרים ואל-בירה

אלקנה (דמות מקראית)

אלקנה ושתי נשותיו, איור משנת 1430 לערך. ציור באוטרכט שבהולנד. אֶלְקָנָה בן יְרֹחָם, מרמתיים צופים, דמות מקראית מתקופת השופטים, אביו של שמואל הנביא ונשוי לשתי נשים - חנה ופנינה.

לִרְאוֹת הר אפרים ואלקנה (דמות מקראית)

אביה (מלך יהודה)

אֲבִיָּה (אֲבִיָּם) הוא דמות מקראית, מלך על ממלכת יהודה בשנים 911 לפנה"ס עד 908 לפנה"ס. בנם של רחבעם מלך יהודה ומעכה.

לִרְאוֹת הר אפרים ואביה (מלך יהודה)

נחלת שבט אפרים

מפת חלוקת הארץ לשבטים - '''נחלת שבט אפרים''' בצהוב בהיר - בשדרת ההרים - צפונית מירושלים נַחֲלַת שֵׁבֶט אֶפְרָיִם נקבעה על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים.

לִרְאוֹת הר אפרים ונחלת שבט אפרים

ספר שופטים

סֵפֶר שׁוֹפְטִים הוא הספר השני בקבוצת ספרי הנביאים שבתנ"ך, אחרי ספר יהושע ולפני ספר שמואל.

לִרְאוֹת הר אפרים וספר שופטים

ספר יהושע

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.

לִרְאוֹת הר אפרים וספר יהושע

עמק יזרעאל

מוחרקה עמק יזרעאל, כפי שנראה מנוף הגליל. ערפל בעמק מגידו עמק יזרעאל ממצפור טייסת העמק על הכרמל עפולה וגבעת המורה עמק יזרעאל מהגלבוע עמק יִזְרְעֶאל (בערבית: مرج ابن عامر (מרג' אבּן עאמר), "עמק בן עאמר", וגם سهل زرعين (סַהְל זִרְעין), "מישור זרעין") הוא עמק גדול בצפון ארץ ישראל, תחומיו בין הרי הגליל התחתון, הרי השומרון ורכס הכרמל, והוא נמשך ממישור החוף ועד לבקעת הירדן.

לִרְאוֹת הר אפרים ועמק יזרעאל

ערי הלויים

עָרֵי הַלְּוִיִּם הן ארבעים ושמונה ערים בארץ ישראל שעם ישראל נצטווה בתורה להעניק ללויים ולכהנים.

לִרְאוֹת הר אפרים וערי הלויים

רמות מנשה

רכס רמות מנשה כפי שנראה מעמק יזרעאל ליד קיבוץ הזורע. במרכז תל זריק רָמות מְנַשֶּׁה (נקרא בעבר "רמת מנשה"; בערבית: בַּלַאד אַל-רוּחַה, "ארץ הרוחות") הוא חבל ארץ במרכז הכרמל.

לִרְאוֹת הר אפרים ורמות מנשה

רכס הרים

רכס הרים הרי ההימלאיה כפי שצולמו מתחנת החלל הבינלאומית רכס הרים הוא קבוצת הרים התחומה על ידי אובייקטים גאוגרפיים כגון עמקים או ערוצי נחל, המפרידים בינה לבין הרים נוספים.

לִרְאוֹת הר אפרים ורכס הרים

שמואל

שְׁמוּאֵל הַנָּבִיא הוא דמות מקראית, בנם של חנה ואלקנה מן הרמתיים צופים.

לִרְאוֹת הר אפרים ושמואל

שבע בן בכרי

ציור מרד שבע בן בכרי, ואישה משליכה את ראשו מהחלון שֶׁבַע בֶּן בִּכְרִי, דמות מקראית, איש משבט בנימין שמרד בדוד המלך, וקרא לשבטי ישראל להינתק ממלכת דוד שנתמכה בידי שבט יהודה, וזאת לאחר שדוד שב לירושלים אחרי דיכוי מרד אבשלום (שמואל ב פרק כ).

לִרְאוֹת הר אפרים ושבע בן בכרי

שבט אשר

בול המוקדש לשבט אשר מפת שבט אשר מהמאה ה-16 שֵׁבֶט אָשֵׁר הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

לִרְאוֹת הר אפרים ושבט אשר

שבט בנימין

בול המוקדש לשבט בנימין מפה עתיקה של שבט בנימין ואפריים משנת 1658 שבט בנימין הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך והוא מצאצאי האם הרביעית, רחל.

לִרְאוֹת הר אפרים ושבט בנימין

שבט יששכר

בול המוקדש לשבט יששכר שבט יששכר (מבטאים יִשָּׂכָר) הוא אחד משבטי ישראל המוזכרים בתנ"ך.

לִרְאוֹת הר אפרים ושבט יששכר

שכם

העיר שְׁכֶם (– נַ֫אבְּלֶס או נַ֫אבְּלֻס) היא בירת נפת שכם של הרשות הפלסטינית.

לִרְאוֹת הר אפרים ושכם

תמנת סרח

#הפניה תמנת חרס.

לִרְאוֹת הר אפרים ותמנת סרח

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

לִרְאוֹת הר אפרים ותנ"ך

תולע בן פואה

תּוֹלָע בֶּן פּוּאָה לפי המקרא, היה השופט השישי ששפט את ישראל בתקופת השופטים.

לִרְאוֹת הר אפרים ותולע בן פואה

בית-אל

#הפניה בית אל.

לִרְאוֹת הר אפרים ובית-אל

דעת מקרא

דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.

לִרְאוֹת הר אפרים ודעת מקרא

דברי הימים

דִּבְרֵי הַיָּמִים הוא ספר מספרי המקרא שנכתב בתקופה הפרסית.

לִרְאוֹת הר אפרים ודברי הימים

דבורה הנביאה

דְּבוֹרָה, על פי המקרא, הייתה נביאה, והשופטת הרביעית ששפטה את ישראל בתקופת השופטים.

לִרְאוֹת הר אפרים ודבורה הנביאה

הר געש

סנט הלנס, 1980 ההתפרצותלוע סנט הלנס, צולם בחודש מאי 1982 הר געש הוא מבנה גאולוגי הנוצר כאשר הלוחות הטקטוניים מתרחקים, מאגמה פורצת דרך סדקים בקרום כדור הארץ ונפלטת אל פני השטח בתהליך הנקרא "התפרצות געשית".

לִרְאוֹת הר אפרים והר געש

הרי השומרון

#הפניה השומרון.

לִרְאוֹת הר אפרים והרי השומרון

יהודה אליצור

יהודה אליצור (הרשקוביץ; כ"ז בתמוז ה'תרע"א, 23 ביולי 1911 – ב' בטבת ה'תשנ"ח, 31 בדצמבר 1997) היה פרופסור לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן, מחוקרי המקרא והגאוגרפיה ההיסטורית של ארץ ישראל.

לִרְאוֹת הר אפרים ויהודה אליצור

יהודה קיל

יהודה קיל (1916 – 16 ביוני 2011) היה מנהל האגף לחינוך ממלכתי דתי במשרד החינוך והתרבות ויושב ראש מפעל פרשנות המקרא דעת מקרא, עליו זכה בפרס ישראל למדעי היהדות לשנת תשנ"ב ופרס הרב קוק לשנת תשמ"ד.

לִרְאוֹת הר אפרים ויהודה קיל

ראה גם

הרים במקרא

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/הר_אפרים