סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

השילוש הקדוש

מַדָד השילוש הקדוש

"השילוש הקדוש", איקונין של אנדריי רובלוב. התמשיח מתאר את שלושת המלאכים שנגלו לאברהם באלוני ממרא, שבנצרות מקובל לראות כהופעה של השילוש. השילוש הקדוש - האב, הבן ורוח הקודש הם כולם "האלוהים", אך אינם חופפים או זהים זה לזה השילוש הקדוש (ארמית: תְּלִיתִיוּתֶא קַדִישְׁתָּא, בכתיב סורי: ܬܠܝܬܝܘܬܐ ܩܕܝܫܬܐ; יוונית: Αγία Τριάδα, לטינית: Sancta Trinitas) הוא אמונת יסוד בנצרות אשר מתייחסת למהותו של האלוהים ולפיה, אף שקיים רק אל אחד, לאל שלוש פנים הזהות במהותן, אך כל אחת גם בעלת אישיות נבדלת ועומדת בפני עצמה – האב, האל הבן או הלוגוס האלוהי שהתגשם בבשר בישו, ורוח הקודש. [1]

50 יחסים: מרים הבתולה, מתי, מונופיזיטיזם, מונותאיזם, מיאפיזיטיות, מינות (נצרות), אנציקלופדיית סטנפורד לפילוסופיה, אנטי טריניטריזם, אסכולת אנטיוכיה (נצרות), אסכולת אלכסנדריה (נצרות), ארמית, אריאניות, אריוס, אלוהים, אוטיכס, אינקרנציה, נסטוריאניזם, נסטוריוס, נצרות, נצרות אוריינטלית, סורית, קונסטנטינופול, קירילוס האלכסנדרוני, רוח הקודש (נצרות), שמע ישראל, תנ"ך, תחדיש, לא יהיה לך, לאו הראשון (אפיפיור), לטינית, לוגוס, טרטוליאנוס, בראשית, דיופיזיטיות, המאה ה-4, המאה ה-5, המינים בנצרות, האנציקלופדיה הקתולית, האל האב (נצרות), האל הבן, האיגרת הראשונה אל הקורינתים, הטבלה, הברית החדשה, הבשורה על פי לוקאס, הוצאת אוניברסיטת קיימברידג', ועידת אפסוס, ועידת ניקיאה, ועידת כלקדון, ישו, יוונית.

מרים הבתולה

#הפניה מרים, אם ישו.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ומרים הבתולה · ראה עוד »

מתי

השליח מתי בציור מאת רמברנדט מתי בן חלפי או לוי, המכונה גם מַתָּי השליח או מַתָּי האוונגליסט, היה יהודי, קדוש נוצרי, אחד משנים עשר השליחים, תלמידיו הראשונים של ישו.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ומתי · ראה עוד »

מונופיזיטיזם

המונופיזיטיזם (מיוונית: מונוס.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ומונופיזיטיזם · ראה עוד »

מונותאיזם

סמלי הדתות האברהמיות המונותאיסטיות: יהדות, נצרות ואסלאם מוֹנוֹתֵאִיזְם הוא אמונה באל אחד ויחיד, בניגוד לפוליתאיזם – אמונה באלים רבים.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ומונותאיזם · ראה עוד »

מיאפיזיטיות

#הפניה מונופיזיטיזם#המיאפיזיטיזם.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ומיאפיזיטיות · ראה עוד »

מינות (נצרות)

בנצרות, כמו ביהדות, התפתחו סיעות שהתייחסו לחלק מעיקרי האמונה, ודחו חלק אחר.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ומינות (נצרות) · ראה עוד »

אנציקלופדיית סטנפורד לפילוסופיה

#הפניה האנציקלופדיה לפילוסופיה של סטנפורד.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ואנציקלופדיית סטנפורד לפילוסופיה · ראה עוד »

אנטי טריניטריזם

#הפניה אנטי-טריניטריזם.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ואנטי טריניטריזם · ראה עוד »

אסכולת אנטיוכיה (נצרות)

לוקיאנוס (משמאל: בכלאו, מימין: מוטבע בנהר), מייסד האסכולה. אסכולת אנטיוכיה היא כינוי מאוחר להשקפה, להגות ולפרשנות של קבוצת תאולוגים נוצרים בולטים שפעלו בעיקר מן העיר אנטיוכיה, בין המאות השלישית והחמישית לספירה.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ואסכולת אנטיוכיה (נצרות) · ראה עוד »

אסכולת אלכסנדריה (נצרות)

קלמנס מאלכסנדריה, ראשה השני של האסכולה. אסכולת אלכסנדריה או הדידָסקאלִיה (ביוונית: Διδασκαλία, "הוראה") הייתה מרכז לתאולוגיה ופילוסופיה נוצריות, שפעל בעיר אלכסנדריה שבמצרים מן המאה השנייה ועד המאה השביעית.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ואסכולת אלכסנדריה (נצרות) · ראה עוד »

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש וארמית · ראה עוד »

אריאניות

האריאניות הייתה זרם קדום בנצרות שסומן כמינות.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ואריאניות · ראה עוד »

אריוס

אריוס (מימין) סופג סטירה או אגרוף מניקולאוס הקדוש בוועידת ניקאה הראשונה; איקונין יווני מאוחר. אריוס (ביוונית: Ἄρειος; סביבות 256 – 336) היה כומר ותאולוג נוצרי, סגפן, יליד לוב ששימש ככומר באלכסנדריה וחלק על הדוקטרינה הכריסטולוגית המקובלת של הכנסייה בסוגיית השילוש הקדוש.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ואריוס · ראה עוד »

אלוהים

אלוהים, על פי אמונות שונות, הוא ישות עליונה שבראה את העולם ולפי חלקן גם מנהיגה אותו.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ואלוהים · ראה עוד »

אוטיכס

אוטיכס מקונסטנטינופוליס (ביוונית: Εὐτυχής; 380–456) היה איש כהונה בכיר ואב מנזר בקונסטנטינופול.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ואוטיכס · ראה עוד »

אינקרנציה

דבר האל התגשם בבשר). הבשורה (1430–1432), מאת פרה אנג'ליקו - רגע האינקרנציה בו רוח הקודש קורנת בדמות קרן אור על הבתולה, בעוד המלאך גבריאל מבשר את הדבר לבתולה אינקרנציה (בלטינית: incarnatio; מהמילה incarnare, in משמעותו בתוך, caro משמעותו בשר, מתורגם כ"התגשמות", "התגלמות" או "התאנשות") הוא מונח תאולוגי נוצרי, הבא לתאר את התגשמותו בבשר ודם של האל הבן (גם הלוגוס, "הדבר"), אחד משלושת מרכיבי השילוש הקדוש, כשמרים הבתולה התעברה מרוח הקודש והרתה את ישו.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ואינקרנציה · ראה עוד »

נסטוריאניזם

נֶסְטוֹרְיאניזם הוא כינויה בספרות הכנסייה הנוצרית של השקפה, המבדלת בין טבעו האלוהי לטבעו האנושי של ישו עד כדי פיצולו לשתי ישויות נבדלות.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ונסטוריאניזם · ראה עוד »

נסטוריוס

נֶסְטוֹרִיוּס (ביוונית: Νεστόριος; 381?–453?) היה בישוף קונסטנטינופול בין 428 ל-431, שעמד בלב מחלוקת עזה אודות אופי טבעו האלוהי והאנושי של ישו.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ונסטוריוס · ראה עוד »

נצרות

הנצרות היא דת מונותאיסטית אברהמית שצמחה לפני כ-2000 שנה והתפשטה מארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ונצרות · ראה עוד »

נצרות אוריינטלית

#הפניה נצרות אוריינטלית אורתודוקסית.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ונצרות אוריינטלית · ראה עוד »

סורית

כתב יד מהמאה ה-11 קובץ קול: תפילת "אבון דבשמיא" (אבינו שבשמים) בסורית כנסייתית כיתוב בסורית על מצבה משפחתית בבית הקברות המרוני בכפר בירעם: "כל דמהימן בי מותא לא נטעם" ("כל אשר מאמין בי לא יטעם מוות") סורית או ארמית סורית (ܠܸܫܵ݁ܢܵܐ ܣܘܼܪܝܵܝܵܐ או ܠܶܫܳ݁ܢܳܐ ܣܽܘܪܝܳܝܳܐ לֶשָּׁנָא סוּרְיָיָא) היא שם מקובל למספר ניבים של השפה הארמית שהתפתחו מן הארמית הבינונית ושדוברו במקור בסוריה ובסביבתה.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש וסורית · ראה עוד »

קונסטנטינופול

מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש וקונסטנטינופול · ראה עוד »

קירילוס האלכסנדרוני

קירילוס האלכסנדרוני (ביוונית: Κύριλλος Ἀλεξανδρείας; 376 בקירוב – 444) היה קדוש נוצרי, אחד מאבות הכנסייה, עסק רבות בתחום הכריסטולוגיה.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש וקירילוס האלכסנדרוני · ראה עוד »

רוח הקודש (נצרות)

רוח הקודש (יוונית Άγιο Πνεύμα; לטינית Spiritus Sanctus) היא, בנצרות, אחת משלוש פניו של השילוש הקדוש המהווה את אלוהים האחד.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ורוח הקודש (נצרות) · ראה עוד »

שמע ישראל

מוגדלות. יהודי הודו אומרים שמע ישראל, איור על כריכת הספר "The History of the Bene-Israel of Indian" של חיים שמואל קהימקר שמע ישראל הוא כינוי של פסוק בספר דברים:, הנתפס ביהדות כהצהרת האמונה הבסיסית ביותר, ולכן היא נאמרת בהזדמנויות שונות, בין שגרתיות - בכל בוקר וערב בקריאת שמע וכן לפני השינה (קריאת שמע שעל המיטה) - ובין קיצוניות, למשל במקרים של מוות.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ושמע ישראל · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ותנ"ך · ראה עוד »

תחדיש

תחדיש (או בלועזית: נאולוגיזם) פירושו מילה חדשה, מטבע לשון חדש או משמעות חדשה למילה קיימת.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ותחדיש · ראה עוד »

לא יהיה לך

לֹא יִהְיֶה לְךָ אֱלֹהִים אֲחֵרִים עַל פָּנָי היא מצוות לא תעשה השנייה מבין עשרת הדברות האוסרת על עבודה זרה.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ולא יהיה לך · ראה עוד »

לאו הראשון (אפיפיור)

לאו הראשון או לאו הגדול (בלטינית: Leo I; 400 – 10 בנובמבר 461) כיהן כאפיפיור מ-29 בספטמבר 440 ועד פטירתו.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ולאו הראשון (אפיפיור) · ראה עוד »

לטינית

כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ולטינית · ראה עוד »

לוגוס

לוגוס (ביוונית: λόγος, בארמית: מֵימְרָא) הוא מונח יסוד בפילוסופיה יוונית, שמשמעותו רחבה ומורכבת ומתייחסת כללית להגיון, תבונה, דיבור ושיח ולשכנוע באמצעותם.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ולוגוס · ראה עוד »

טרטוליאנוס

קווינטוס ספטימיוס פלורנס טרטוליאנוס (בלטינית: Quintus Septimius Florens Tertullianus; בערך 220-155 לספירה) היה תאולוג נוצרי חשוב ואחד מאבות הכנסייה.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש וטרטוליאנוס · ראה עוד »

בראשית

סֵפֶר בְּרֵאשִׁית הוא הספר הראשון בספרי התנ"ך.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ובראשית · ראה עוד »

דיופיזיטיות

איקונין דמות ישו המפורסם ממנזר סנטה קתרינה מורכב למעשה משני טיפוסים שונים שניתן לראות בבירור כשמציבים מראה באמצעו (כמו כאן). דיופיזיטיות (ביוונית עתיקה: δυοφυσῖται מילולית "שני טבעים") היא השקפה כריסטולוגית בדבר טבעו של ישו.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ודיופיזיטיות · ראה עוד »

המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש והמאה ה-4 · ראה עוד »

המאה ה-5

המאה ה-5 היא התקופה שהחלה בשנת 401 והסתיימה בשנת 500.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש והמאה ה-5 · ראה עוד »

המינים בנצרות

#הפניה מינות (נצרות).

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש והמינים בנצרות · ראה עוד »

האנציקלופדיה הקתולית

כריכת האנציקלופדיה הקתולית האנציקלופדיה הקתולית (באנגלית: Catholic Encyclopedia, כיום מכונה "האנציקלופדיה הקתולית הישנה") היא אנציקלופדיה בשפה האנגלית שהודפסה בשנת 1913 על ידי "דפוס האנציקלופדיה" (The Encyclopedia Press), ותוכננה כדי לספק "מידע מוסמך על החוג השלם של תחומי העניין, הפעילות והדוקטרינה הקתולית".

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש והאנציקלופדיה הקתולית · ראה עוד »

האל האב (נצרות)

השילוש הקדוש פסל של השילוש הקדוש בקתדרלת סן דני בצרפת: האב במרכז אוחז ומחבק את ישו בדמות שה האלוהים, ומעליו רוח הקודש בדמות יונה האל האב בנצרות הוא אחד משלוש הישויות של השילוש הקדוש, המהוות את האלוהים האחד והשלם.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש והאל האב (נצרות) · ראה עוד »

האל הבן

האל הבן, או ה"לוגוס" האלוהי, עם אדם וחוה בגן עדן. מצויר באופן המזכיר את דמות ישו באמנות. פרט בגן התענוגות הארציים להירונימוס בוש, בערך 1500. האל הבן או אלוהים הבן (ביוונית: Θεός ὁ υἱός, בלטינית: Deus Filius) הוא, באמונה הנוצרית, אחד משלושת פניו של השילוש הקדוש, יחד עם האל האב ורוח הקודש.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש והאל הבן · ראה עוד »

האיגרת הראשונה אל הקורינתים

פפירוס 15, המכיל מספר פסוקים מן הראשונה לקורינתים פרקים ז' וח', מתוארך למאה השלישית. האיגרת הראשונה אל הקורינתים היא אחת מהאיגרות שנכתבו על ידי פאולוס, ומהווה חלק מספרי הברית החדשה הקדושים לנצרות.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש והאיגרת הראשונה אל הקורינתים · ראה עוד »

הטבלה

#הפניה טבילה לנצרות.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש והטבלה · ראה עוד »

הברית החדשה

הַבְּרִית הַחֲדָשָׁה (ביוונית: Η Καινή Διαθήκη; בארמית: ܕܝܬܝܩܝ ܚܕܬܐ, דיתיקי חדתא; בלטינית: Novum Testamentum) היא החלק השני של אוסף כתבי הקודש הנוצריים.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש והברית החדשה · ראה עוד »

הבשורה על פי לוקאס

#הפניה הבשורה על-פי לוקאס.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש והבשורה על פי לוקאס · ראה עוד »

הוצאת אוניברסיטת קיימברידג'

הוצאת אוניברסיטת קיימברידג' (באנגלית: Cambridge University Press) הוא בית הוצאה לאור שפועל מכוח צו מלכותי של הנרי השמיני, מלך אנגליה מ-1534.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש והוצאת אוניברסיטת קיימברידג' · ראה עוד »

ועידת אפסוס

ועידת אפסוס היא הוועידה האקומנית השלישית, אשר כונסה בשנת 431 באפסוס שבאסיה הקטנה בהוראת הקיסר המזרחי תאודוסיוס השני.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש וועידת אפסוס · ראה עוד »

ועידת ניקיאה

ועידת ניקיאה הראשונה: איקונין מכרתים, 1591. ועידת ניקיאה הראשונה הייתה הוועידה האקומנית הראשונה של הכנסייה.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש וועידת ניקיאה · ראה עוד »

ועידת כלקדון

פרסקו מן המאה ה-16 של האמן המוסקובי דיוניסיוס, המציג את הוועידה. ועידת כלקדון הייתה ועידה אקומנית של הכנסייה הנוצרית, שנערכה בין 8 באוקטובר ל-1 בנובמבר 451 בעיר כלקדון שעל הגדה המזרחית של הבוספורוס.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש וועידת כלקדון · ראה עוד »

ישו

יֵשׁוּ או יֵשׁוּעַ (גם ישו מנצרת; ישוע בן יוסף, או כפי הגרסה הארמית: ישוע בר יוסף; ביוונית: Ἰησοῦς, ובלטינית: Iesus; לפי המשוער סביב 4 לפנה"ס – סביב 30 או 33 לספירה) היה מטיף ומנהיג דתי יהודי בן המאה הראשונה לספירה.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש וישו · ראה עוד »

יוונית

יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.

חָדָשׁ!!: השילוש הקדוש ויוונית · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

השילוש.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/השילוש_הקדוש

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »