אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

השיתין

מַדָד השיתין

השיתין (שיתים, בהגיה ארמית) הן שני נקבים שהיו במזבח העולה, שלשם ניסכו את יין הנסכים בבית המקדש, ואת המים בחג הסוכות. [1]

תוכן עניינים

  1. 43 יחסים: מסכת מעילה, מסכת מידות, מעילה (הלכה), מקור ראשון, משנה, מזבח העולה, מבול, מכון המקדש, מי תהום, אמה (יחידת מידה), ארמית, אלעזר מוורמייזא, אחיתופל, אבן השתייה, אגדה (יהדות), נסכים (קורבן), ניסוך המים, ניסוך היין, ספל, סוכות, עזרה (בית המקדש), פרחי כהונה, פורטל הדף היומי, פירוש רש"י לתלמוד, קל וחומר, קונרד שיק, שם המפורש, שער ניקנור, ששת ימי בראשית, שלמה, שיר המעלות, תלמוד, חסידות אשכנז, חז"ל, חגי ישראל ומועדיו, בריאת העולם, בור הרוחות, בית המקדש, דוד, הלכה, כסף (יסוד), כבש (מזבח), יחיאל מיכל טוקצינסקי.

מסכת מעילה

מסכת מעילה, ש"ס ונציה מסכת מעילה היא המסכת השמינית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה ובתלמוד.

לִרְאוֹת השיתין ומסכת מעילה

מסכת מידות

ציור מתוך פירוש המשנה לרמב"ם, מסכת מידות פרק ב' משנה ה', דפוס וילנה, 1880 מַסֶּכֶת מִדּוֹת היא המסכת העשירית בסדר קדשים, הסדר החמישי במשנה, ויש בה חמישה פרקים.

לִרְאוֹת השיתין ומסכת מידות

מעילה (הלכה)

בהלכה, מעילה היא שימוש בחפץ, בהמה או כסף השייך להקדש, שלא לצורך המקדש או הקרבנות.

לִרְאוֹת השיתין ומעילה (הלכה)

מקור ראשון

עמוד השער של המהדורה היומית הדיגיטלית, גיליון מס' 4 מקור ראשון הוא שבועון ישראלי שנוסד ב-1997 ומאז 2014 נמצא בבעלות קבוצת ישראל היום.

לִרְאוֹת השיתין ומקור ראשון

משנה

כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.

לִרְאוֹת השיתין ומשנה

מזבח העולה

אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.

לִרְאוֹת השיתין ומזבח העולה

מבול

#הפניה המבול.

לִרְאוֹת השיתין ומבול

מכון המקדש

המכון ללימוד מחקר ובנין המקדש, המכונה מכון המקדש הוא מכון מחקר, מרכז תיעוד, הוצאת ספרים וגם מוזיאון העוסק בנושאי בית המקדש וכליו.

לִרְאוֹת השיתין ומכון המקדש

מי תהום

מי תהום הם מים הנמצאים בחלל השוכן מתחת לפני האדמה.

לִרְאוֹת השיתין ומי תהום

אמה (יחידת מידה)

אמה אַמָּה היא יחידת מידה קדומה לאורך.

לִרְאוֹת השיתין ואמה (יחידת מידה)

ארמית

אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.

לִרְאוֹת השיתין וארמית

אלעזר מוורמייזא

#הפניה אלעזר מגרמייזא.

לִרְאוֹת השיתין ואלעזר מוורמייזא

אחיתופל

אֲחִיתֹפֶל הַגִּלֹנִי (כלומר בן העיר גילה) הוא דמות מקראית המתוארת כבעלת חכמה רבה.

לִרְאוֹת השיתין ואחיתופל

אבן השתייה

הסלע המזוהה בדרך כלל עם אבן השתייה, מבט מלמעלה מבט מלמטה, מ"בור הרוחות", על החור העגול באבן השתייה תרשים המציג את מיקום אבן השתייה בתוך כיפת הסלע. אבן השתייה (בערבית: الصخرة المشرفة بمسجد قبة الصخرة "הסלע הקדוש במסגד כיפת הסלע") היא סלע גדול הבולט מקרקע הר הבית, בתוך מבנה כיפת הסלע, הקרוי על שמו.

לִרְאוֹת השיתין ואבן השתייה

אגדה (יהדות)

אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.

לִרְאוֹת השיתין ואגדה (יהדות)

נסכים (קורבן)

נסכים הם קורבן מנחה מיין וסולת חיטים בלולה בשמן שהוקרבו בבית המקדש לצד קורבן עולה או שלמים.

לִרְאוֹת השיתין ונסכים (קורבן)

ניסוך המים

ניסוך המים היא מצווה שהתקיימה בתקופת בית המקדש בימי חג הסוכות בבוקרו של כל יום מימי החג.

לִרְאוֹת השיתין וניסוך המים

ניסוך היין

#הפניה נסכים (קורבן).

לִרְאוֹת השיתין וניסוך היין

ספל

ספל "לא רק לכוס יש מקור", ספל קפה עם כיתוב ספל קפה מרק עוף ב"מאג". ספל הוא כלי לשתיית משקאות חמים כגון תה, קפה, שוקו, חליטות צמחים ואף מרק.

לִרְאוֹת השיתין וספל

סוכות

יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.

לִרְאוֹת השיתין וסוכות

עזרה (בית המקדש)

#הפניה העזרה.

לִרְאוֹת השיתין ועזרה (בית המקדש)

פרחי כהונה

פרח כהונה הוא כינוי תנאי לכהן צעיר שעובד בבית המקדש.

לִרְאוֹת השיתין ופרחי כהונה

פורטל הדף היומי

פורטל הדף היומי הוא אתר האינטרנט הגדול ביותר המרכז תכנים, דיונים וכלי עזר ללומדי הדף היומי לפי סדר דפי התלמוד הבבלי.

לִרְאוֹת השיתין ופורטל הדף היומי

פירוש רש"י לתלמוד

פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.

לִרְאוֹת השיתין ופירוש רש"י לתלמוד

קל וחומר

קַל וָחוֹמֶר (בראשי תיבות: ק"ו) היא אחת מהמידות שהתורה נדרשת בהן לשם פרשנות התורה והסקת הלכות.

לִרְאוֹת השיתין וקל וחומר

קונרד שיק

קוֹנְרָד שִׁיק (בגרמנית: Conrad Schick; 27 בינואר 1822 – 23 בדצמבר 1901) היה אדריכל, ארכאולוג, קרטוגרף, חוקר ארץ ישראל ומיסיונר פרוטסטנטי גרמני שחי ופעל בירושלים במחצית השנייה של המאה ה-19.

לִרְאוֹת השיתין וקונרד שיק

שם המפורש

#הפניה השם המפורש.

לִרְאוֹת השיתין ושם המפורש

שער ניקנור

שער ניקנור (נקרא גם "שער העליון") היה שער במרכז החומה שהפרידה בין עזרת הנשים לעזרת ישראל בבית המקדש.

לִרְאוֹת השיתין ושער ניקנור

ששת ימי בראשית

#הפניה בריאת העולם (יהדות).

לִרְאוֹת השיתין וששת ימי בראשית

שלמה

שְׁלֹמֹה המלך היה מלך מקראי המתואר כמלכהּ השלישי ואחד לפני האחרון של ממלכת ישראל המאוחדת, אחרי שאול, איש בושת (בן שאול) ודוד אביו ולפני רחבעם בנו שהביא לפירוק הממלכה.

לִרְאוֹת השיתין ושלמה

שיר המעלות

#הפניה שירי המעלות.

לִרְאוֹת השיתין ושיר המעלות

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

לִרְאוֹת השיתין ותלמוד

חסידות אשכנז

חסידות אשכנז היא חוג דתי שהתפתח אצל יהודי אשכנז במחצית השנייה של המאה ה-12 ובמאה ה-13.

לִרְאוֹת השיתין וחסידות אשכנז

חז"ל

חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.

לִרְאוֹת השיתין וחז"ל

חגי ישראל ומועדיו

רימון ושופר. מסמלי החג היהודי ראש השנה סרטונים מעגל החגים הישראלי בסדר כרונולוגי (החל מתשרי) - וידאו כרטיס ברכה לראש השנה מגרמניה, שנת 1900. ביום זה מתחילים עשרת ימי תשובה, לכן מאחלים "לשנה טובה תכתבו".

לִרְאוֹת השיתין וחגי ישראל ומועדיו

בריאת העולם

אלוהים בורא את האור, ביום הראשון לבריאה. תחריט מאת גוסטב דורה. בריאת העולם הוא שם כללי לסיפורי עם שונים העוסקים בבריאה והייחודיים לתרבויות רבות ושונות ברחבי תבל.

לִרְאוֹת השיתין ובריאת העולם

בור הרוחות

Carl Haag, 1859 המערה בציורו של הארי פן מ-1880; סדרת "ארץ ישראל הציורית" בעריכת צ'ארלס וילסון המערה בשנת 2014 בור הרוחות (בערבית: بئر الأرواح "באר אל ארוואח", מתורגם לעיתים "באר הרוחות" או "באר הנשמות") הוא מערה, טבעית בחלקה וחצובה בחלקה, שנמצאת באבן השתייה במבנה כיפת הסלע שבהר הבית בירושלים.

לִרְאוֹת השיתין ובור הרוחות

בית המקדש

דגם בית המקדש וחומותיו במוזיאון ישראל כלי המשכן והכהנים בֵּית הַמִּקְדָּשׁ היה, על פי המקרא, מקום השראת השכינה, ומתוך כך שימש כמרכז הפולחן הדתי הקבוע של עם ישראל.

לִרְאוֹת השיתין ובית המקדש

דוד

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.

לִרְאוֹת השיתין ודוד

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

לִרְאוֹת השיתין והלכה

כסף (יסוד)

כסף (באנגלית: Silver, בלטינית: Argentum) הוא יסוד כימי ממשפחת מתכות המעבר שסמלו הכימי Ag ומספרו האטומי 47.

לִרְאוֹת השיתין וכסף (יסוד)

כבש (מזבח)

כבשׁ המזבח היה מבנה מדרוני בצידו הדרומי של מזבח העולה ששימש לעליה על המזבח וירידה ממנו.

לִרְאוֹת השיתין וכבש (מזבח)

יחיאל מיכל טוקצינסקי

הרב יחיאל מיכל טוקצינסקי (נכתב ונהגה לעיתים טיקוצ'ינסקי; ט"ו בטבת ה'תרל"ב, 27 בדצמבר 1871 – ח' בניסן ה'תשט"ו, 31 במרץ 1955) היה ראש ומנהל ישיבת "עץ חיים", אבי ה"לוח לארץ ישראל" ומחברם של ספרים הלכתיים רבים.

לִרְאוֹת השיתין ויחיאל מיכל טוקצינסקי

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/השיתין