גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
66 יחסים: מרכז אירופה, משפטי נירנברג, משה גושן-גוטשטיין, מוקצ'בו, אבשלום קור, אדמו"ר, סאו פאולו, סוכות, עקיבא איגר, עשרת ימי תשובה, עבדאללה סומך, פרס סוקולוב, פרס ישראל, פרשת האזינו, פרשת השבוע, פרשת וילך, פוסק, צילץ, ראש השנה, ראש ישיבה, רב, שפולי, תנועת החסידות, תשרי, לייפניק, לייפציג, ז' בתשרי, חנן פורת, חבר הכנסת, חבל הסודטים, חולון, בנימין וולף איגר, בר מצווה, ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ, בגדאד, גרמניה, גרמניה הנאצית, גוש אמונים, דרשן, דיין (הלכה), ה' בתשרי, ה'תפ"ה, ה'תקנ"ו, ה'תקע"ב, ה'תקט"ז, ה'תקי"ג, ה'תרע"ה, ה'תרפ"ה, ה'תרצ"ט, ה'תרי"ב, ..., ה'תש"ז, ה'תשנ"ח, ה'תשנ"ב, ה'תשע"ב, ה'תשי"א, האימפריה הבריטית, הלוח העברי, הלוח הגרגוריאני, ורוצלב, כ"ה בכסלו, יעקב בר יוסף הרופא, יהודה לייב משפולי, יום הכיפורים, 14 בספטמבר, 1752, 2 בספטמבר. להרחיב מדד (16 יותר) »
מרכז אירופה
אזורי אירופה מרכז אירופה הוא כינוי קיבוצי לקבוצת מדינות באירופה, השוכנות בין מזרח אירופה למערב אירופה.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ומרכז אירופה · ראה עוד »
משפטי נירנברג
נאשמים במשפטי נירנברג. בשורה הראשונה, מימין לשמאל: וילהלם קייטל, יואכים פון ריבנטרופ, רודולף הס, הרמן גרינג. בשורה השנייה, מימין לשמאל: פריץ זאוקל, באלדור פון שיראך, אריך רדר, קרל דניץ משפטי נירנברג היו סדרת משפטים שנערכה לאחר מלחמת העולם השנייה, בשנים 1945 ו-1946, על ידי בעלות הברית בעיר נירנברג שבבוואריה (גרמניה).
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ומשפטי נירנברג · ראה עוד »
משה גושן-גוטשטיין
משה חזקיהו הנרי גושן-גוטשטיין (י"ז באלול תרפ"ה, 6 בספטמבר 1925 - ו' בתשרי תשנ"ב, 14 בספטמבר 1991) היה בלשן וחוקר מקרא ישראלי.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ומשה גושן-גוטשטיין · ראה עוד »
מוקצ'בו
בית העירייה טירת מונקאץ טירת מונקאץ אנדרטה לזכר יהודי מונקאץ' שנספו בשואה, בבית העלמין בחולון מוקצ'בו (באוקראינית: Мукачево; בסלובקית: Mukačevo; בהונגרית: Munkács, מונקאץ'; בגרמנית: Munkatsch; ביידיש: מונקאטש, קרי "מוּנקאץ'") היא עיר הבירה של נפת מוקצ'בו במחוז זקרפטיה שבאוקראינה.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ומוקצ'בו · ראה עוד »
אבשלום קור
אבשלום קור מנחה את חידון התנ"ך למבוגרים תשע"א (2010) אבשלום קור (נולד ב־17 בספטמבר 1950, ו' בתשרי ה'תשי"א) הוא דוקטור ללשון העברית ואיש תקשורת ישראלי, היועץ הלשוני של גלי צה"ל, הפועל בשלל דרכים להפצת תודעת העברית וידיעת העברית.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ואבשלום קור · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ואדמו"ר · ראה עוד »
סאו פאולו
סאוּ פאוּלוּ (בפורטוגזית: São Paulo) היא העיר הגדולה בברזיל והמאוכלסת ביותר ביבשות אמריקה, עם כ-12 מיליון תושבים בעיר וכ-21 מיליון במטרופולין.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וסאו פאולו · ראה עוד »
סוכות
יהודים מתפללים בחג הסוכות עם ארבעת המינים. ציור של ליאופולד פיליכובסקי, 1894 חג הסוכות בציורו של שלום קובושווילי, 1938 סֻכּוֹת הוא חג מקראי הנחוג במשך שבעה ימים, בין ט"ו לכ"א בתשרי.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וסוכות · ראה עוד »
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ועקיבא איגר · ראה עוד »
עשרת ימי תשובה
תקיעות בשופר בעשרת ימי תשובה, הכותל המערבי עֲשֶׂרֶת יְמֵי תְּשׁוּבָה הם עשרת הימים הראשונים של חודש תשרי, אשר לפי המסורת היהודית בהם התשובה קרובה להתקבל יותר משאר ימות השנה.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ועשרת ימי תשובה · ראה עוד »
עבדאללה סומך
הרב עובדיה אברהם יוסף סומך (ידוע בכינויו רבי עבדאללה סומך) (ה'תקע"ג, 1813 – י"ח באלול ה'תרמ"ט, 13 בספטמבר 1889) היה פוסק, איש חינוך, ראש ישיבה ומנהיגה של יהדות בבל של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ועבדאללה סומך · ראה עוד »
פרס סוקולוב
פרס סוקולוב לעיתונות הכתובה והאלקטרונית על-שם נחום סוקולוב, הוא פרס ישראלי בתחום העיתונות.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ופרס סוקולוב · ראה עוד »
פרס ישראל
אות פרס ישראל פרס ישראל הוא פרס שמעניקה מדינת ישראל במגוון רחב של תחומים.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ופרס ישראל · ראה עוד »
פרשת האזינו
איור לפסוקי הפתיחה של שירת האזינו: "הַאֲזִינוּ הַשָּׁמַיִם וַאֲדַבֵּרָה וְתִשְׁמַע הָאָרֶץ אִמְרֵי פִי. יַעֲרֹף כַּמָּטָר לִקְחִי תִּזַּל כַּטַּל אִמְרָתִי כִּשְׂעִירִם עֲלֵי דֶשֶׁא וְכִרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב." פָּרָשַׁת הַאֲזִינוּ היא פרשת השבוע העשירית בספר דברים.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ופרשת האזינו · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ופרשת השבוע · ראה עוד »
פרשת וילך
כתיבת ספר תורה פָּרָשַׁת וַיֵּלֶךְ היא פרשת השבוע התשיעית בספר דברים.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ופרשת וילך · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ופוסק · ראה עוד »
צילץ
צילץ (בפולנית: Biała,, בגרמנית: Zülz, בשלזית: Biołŏ, Biołŏ Prudnickŏ) היא עיירה קטנה בפולין, השוכנת בחלק הדרומי של פרובינציית אופולה במחוז פרודניק ליד הגבול עם צ'כיה.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וצילץ · ראה עוד »
ראש השנה
ראש השנה הוא חג יהודי מהתורה ואחד מראשי השנה העבריים.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וראש השנה · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וראש ישיבה · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ורב · ראה עוד »
שפולי
#הפניה שפולה.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ושפולי · ראה עוד »
תנועת החסידות
תנועת החסידות היא תנועה רוחנית וחברתית יהודית שקמה באמצע המאה ה-18 במערב אוקראינה של היום, והתפשטה במהירות ביהדות מזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ותנועת החסידות · ראה עוד »
תשרי
בול ישראלי לחודש תשרי, מזל מאזניים. תִּשְׁרֵי (מאכדית: tašrītu) הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השביעי במספר לפי המסורת המקראית והראשון לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ותשרי · ראה עוד »
לייפניק
#הפניה ליפניק על הבצ'ווה.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ולייפניק · ראה עוד »
לייפציג
בית העירייה הישן בכיכר השוק בלייפציג בניין האופרה של לייפציג לייפציג (בגרמנית: Leipzig,; בסורבית: Lipsk; בגרמנית נהגה לפעמים לייפציך) (בעבר נקראה גם ליפסיא Lipsia) היא העיר הגדולה ביותר במדינת סקסוניה שבגרמניה והעיר ה-13 בגודלה בגרמניה.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ולייפציג · ראה עוד »
ז' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וז' בתשרי · ראה עוד »
חנן פורת
חנן פורת (ח' בכסלו ה'תש"ד – ו' בתשרי ה'תשע"ב, 5 בדצמבר 1943 – 4 באוקטובר 2011) היה רב והוגה דעות ומנהיג פוליטי ישראלי, שימש כיו"ר האיחוד הלאומי, וכחבר הכנסת.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וחנן פורת · ראה עוד »
חבר הכנסת
מערכת בחירות ארצית חבר הכנסת (בראשי תיבות: ח"כ) הוא אחד מ-120 הנציגים המכהנים בכנסת, לאחר שנבחרו לכהונה זו על ידי אזרחי מדינת ישראל בבחירות דמוקרטיות.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וחבר הכנסת · ראה עוד »
חבל הסודטים
נוף בסודטים היטלר נכנס לעיר גרסליץ (קרסליצה) לאחר סיפוח חבל הסודטים חֶבֶל הַסּוּדֶטִים (בצ'כית: Sudety; בגרמנית: Sudetenland; בפולנית: Kraj Sudetów) היה שמו של אזור בצ'כוסלובקיה, סמוך לגבולה עם גרמניה, שבו שכנו בעיקר תושבים ממוצא גרמני, אשר כונו "גרמנים סודטים".
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וחבל הסודטים · ראה עוד »
חולון
מזרקה בקאנטרי חולון תיאטרון חולון ויד לבנים בחולון בשדרות קוגל חוֹלוֹן היא עיר במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וחולון · ראה עוד »
בנימין וולף איגר
רבי בנימין וולף איגר (רוטרדם, ה'תקט"ז 1756 – לייפניק, ו' בתשרי תקנ"ו, 19 בספטמבר 1795) היה רב וראש ישיבה.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ובנימין וולף איגר · ראה עוד »
בר מצווה
חתן בר מצווה בבית הכנסת כותל המערבי בר מצווה (ארמית: בן מצווה) הוא נער יהודי שהגיע לגיל 13 ונעשה מחויב הלכתית בעשיית מצוות בעצמו, ולא בשם הוריו שהיו אחראיים לכך לפני כן.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ובר מצווה · ראה עוד »
ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ
עם האדמו"רים מסאטמאר ודעעש הרב ברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ' (ו' בתשרי ה'תרע"ה, 26 בספטמבר 1914, פרצ'ב פולין – כ"ז בכסלו ה'תשנ"ח, 26 בדצמבר 1997, פתח תקווה ישראל), היה האדמו"ר ממונקאטש, משנת ה'תרצ"ז עד לשנת ה'תש"ה.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וברוך יהושע ירחמיאל רבינוביץ · ראה עוד »
בגדאד
בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ובגדאד · ראה עוד »
גרמניה
גרמניה (בגרמנית: Deutschland - דויטשלנד) היא ארץ במרכז אירופה, כיום מדינה בשם הרפובליקה הפדרלית של גרמניה (בגרמנית: Bundesrepublik Deutschland - בונדסרפובליק דויטשלנד), הנמנית עם המדינות המתועשות החזקות בתבל וחברה באיחוד האירופי.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וגרמניה · ראה עוד »
גרמניה הנאצית
גרמניה הנאצית (בגרמנית: NS-Staat, "המדינה הנאצית"; NS-Zeit, "התקופה הנאצית"; או NS-Regime, "המשטר הנאצי") הוא הכינוי המקובל כיום לגרמניה שבין השנים 1933–1945.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וגרמניה הנאצית · ראה עוד »
גוש אמונים
גוש אמונים הייתה תנועה חברתית דתית-לאומית שקמה אחרי מלחמת יום הכיפורים ופעלה להקמת התנחלויות ביהודה ושומרון, בגולן, בחבל עזה ובסיני.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וגוש אמונים · ראה עוד »
דרשן
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ודרשן · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ודיין (הלכה) · ראה עוד »
ה' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וה' בתשרי · ראה עוד »
ה'תפ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וה'תפ"ה · ראה עוד »
ה'תקנ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וה'תקנ"ו · ראה עוד »
ה'תקע"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וה'תקע"ב · ראה עוד »
ה'תקט"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וה'תקט"ז · ראה עוד »
ה'תקי"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וה'תקי"ג · ראה עוד »
ה'תרע"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וה'תרע"ה · ראה עוד »
ה'תרפ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וה'תרפ"ה · ראה עוד »
ה'תרצ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וה'תרצ"ט · ראה עוד »
ה'תרי"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וה'תרי"ב · ראה עוד »
ה'תש"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וה'תש"ז · ראה עוד »
ה'תשנ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וה'תשנ"ח · ראה עוד »
ה'תשנ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וה'תשנ"ב · ראה עוד »
ה'תשע"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וה'תשע"ב · ראה עוד »
ה'תשי"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וה'תשי"א · ראה עוד »
האימפריה הבריטית
האימפריה הבריטית (באנגלית: British Empire) הוא השם שניתן לבריטניה ולמושבות, לדומיניונים, למדינות החסות, למנדטים, ולשטחים השונים שהיו תחת שליטתה וניהולה של בריטניה לאורך ההיסטוריה.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי והאימפריה הבריטית · ראה עוד »
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי והלוח העברי · ראה עוד »
הלוח הגרגוריאני
תבליט על קברו של האפיפיור גרגוריוס השלושה עשר, המציין את השקת לוח השנה הגרגוריאני. הלוח הגרגוריאני או לוח השנה הגרגוריאני (קרוי גם לוח השנה האזרחי או הלוח הלועזי או הלוח הנוצרי, על מנת להבדילו מהלוח העברי) הוא לוח השנה שהונהג בצו של האפיפיור גרגוריוס ה-13 בשנת 1582, בהתבסס על הלוח היוליאני שהונהג על ידי יוליוס קיסר, קנסור הרפובליקה הרומית.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי והלוח הגרגוריאני · ראה עוד »
ורוצלב
חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וורוצלב · ראה עוד »
כ"ה בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי וכ"ה בכסלו · ראה עוד »
יעקב בר יוסף הרופא
הרב יעקב בן רבי יוסף הרופא (נפטר בבגדאד בו' בתשרי תרי"ב, 1851) היה דיין ופוסק מפורסם בבגדאד, חיבר חיבורים תורניים רבים.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ויעקב בר יוסף הרופא · ראה עוד »
יהודה לייב משפולי
רבי יהודה לֵיְבּ משפולי, שנודע כסבא משפּוֹלי (יידיש: דּעֶר שפאלער זֵיידֶע; כ"ה בכסלו ה'תפ"ה, 11 בדצמבר 1724 – ו' בתשרי ה'תקע"ב, 24 בספטמבר 1811) היה צדיק חסידי והמגיד מישרים של הקהילה היהודית בשפולי בראשיתה של תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ויהודה לייב משפולי · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ויום הכיפורים · ראה עוד »
14 בספטמבר
14 בספטמבר הוא היום ה-257 בשנה בלוח הגרגוריאני (258 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ו14 בספטמבר · ראה עוד »
1752
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ו1752 · ראה עוד »
2 בספטמבר
2 בספטמבר הוא היום ה-245 בשנה בלוח הגריגוריאני (246 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: ו' בתשרי ו2 בספטמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ו'_בתשרי
