אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

זובנאלג'נובי

מַדָד זובנאלג'נובי

זוּבֶּנְאֵלְגֶ'נוּבִּי (מערבית الزُبَانَى الجَنُوبِي - "אל-זובאניה אל-ג'נובי", הצבת הדרומית) או α2 במאזניים, נקרא לפעמים גם α במאזניים A וכן גליזה 564.1, הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים מאזניים. [1]

תוכן עניינים

  1. 42 יחסים: מאזניים (קבוצת כוכבים), מסת שמש, מערכת השמש, מעלה (זווית), משתנה BY בדרקון, מהירות רדיאלית, מישור המילקה, ננס אדום, נוגה, ספקטרוסקופיה, סיבוב עצמי של כוכב, סיווג ספקטרלי, ענק כתום, עקרב (קבוצת כוכבים), ערבית, עוצמת הארה, ציון באייר, קלווין, קטלוג גליזה לכוכבים קרובים, קבוצת כוכבים, רדיוס שמש, שנת אור, תנועה עצמית, תת-ענק, זמן הקפה, זובנאשמאלי, בהירות נראית, דקת קשת, הסתרה (אסטרונומיה), הסדרה הראשית, השמש, הירח, כוכב, כוכב משתנה, כוכב לכת, כוכב חמה, כוכב כפול, יחידה אסטרונומית, 10 בנובמבר, 1947, 2052, 25 באוקטובר.

  2. כוכבי הסדרה הראשית מסוג A
  3. כוכבי הסדרה הראשית מסוג F
  4. כוכבים כפולים
  5. קבוצת הכוכבים מאזניים
  6. תת-ענקים מסוג A

מאזניים (קבוצת כוכבים)

מאזניים (♎︎) היא קבוצת כוכבים על גלגל המזלות ששוכנת בין בתולה במערב ועקרב במזרח.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי ומאזניים (קבוצת כוכבים)

מסת שמש

באסטרונומיה ובאסטרופיזיקה מסת שמש (או מסה סולרית) היא יחידת מידה למסה של עצמים כבדים כגון כוכבים.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי ומסת שמש

מערכת השמש

צדק למסלולו של שבתאי מערכת השמש ומסלול פיוניר 10 (חלק מדיסקית פיוניר) מערכת השמש היא מערכת כוכבי לכת, שבה מקיפים לפחות שמונה כוכבי לכת וגופים נוספים רבים את השמש בהתאם לכוחות הכבידה הרלוונטיים.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי ומערכת השמש

מעלה (זווית)

איור המציג זווית בת מעלה אחת (באדום) לעומת 90 (בכחול) ו-360 מעלות (בירוק) מעלה היא יחידת מידה למדידת גודל של זווית.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי ומעלה (זווית)

משתנה BY בדרקון

כוכב משתנה מטיפוס BY בדרקון (או בקיצור, משתנה BY בדרקון, באנגלית: BY Draconis variable) הוא כוכב משתנה שמנגנון השינוי שלו נובע מבהירות לא אחידה של פני הכוכב שגורמת לכך שהבהירות הנראית משתנה עם סיבוב הכוכב על צירו.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי ומשתנה BY בדרקון

מהירות רדיאלית

המהירות של מטוס ביחס לתחנת מכ"ם (אדום) ניתנת לפרוק למהירות רדיאלית (ירוק) ומהירות משיקה (כחול) מהירות רדיאלית של עצם ביחס לנקודת ייחוס היא קצב שינוי המרחק בין העצם ובין נקודת הייחוס.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי ומהירות רדיאלית

מישור המילקה

כוכבי הלכת שבתאי, מאדים וכוכב חמה (שלוש הנקודות בשמאל התמונה). ניתן לראות שכל גרמי השמים בתמונה נמצאים בקירוב על אותו המישור, מישור המילקה. מישור המִילְקֶה (מלשון ליקוי; בלועזית: אֶקְלִיפְּטִיקָה מלטינית, מאקליפטיקוס ביוונית; באנגלית: Ecliptic plane) הוא המישור הגאומטרי המכיל את מסלולו של כדור הארץ סביב השמש.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי ומישור המילקה

ננס אדום

תנועתו של הננס האדום כוכב ברנרד במשך השנים ננס אדום הוא כוכב הסדרה הראשית, קר וקטן יחסית, שנמצא על דיאגרמת הרצשפרונג-ראסל בסיווג ספקטרלי K או M. ננסים אדומים מהווים את הרוב המכריע של הכוכבים והם בעלי קוטר ומסה של עד שליש מסת שמש (מתחת למסה של 0.08 מסת שמש אלו ננסים חומים), ובעלי טמפרטורה של פחות מ-3,500 מעלות קלווין.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי וננס אדום

נוגה

נוגה (בלועזית: Venus, ונוס) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי ונוגה

ספקטרוסקופיה

ספקטרוסקופיה הוא תחום מחקר, שבו נמדד ספקטרום של רמות אנרגיה או ספקטרום של תדרי קרינה אלקטרומגנטית, למשל תדרי אור.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי וספקטרוסקופיה

סיבוב עצמי של כוכב

איור זה של הכוכב אכרנר, ממחיש את הפחיסות בקטבים כתוצאה מהסיבוב העצמי המהיר. סיבוב עצמי (רוטציה) של כוכב היא התנועה הזוויתית של כוכב סביב צירו.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי וסיבוב עצמי של כוכב

סיווג ספקטרלי

סיווג ספקטרלי של כוכבים הוא חלוקתם להקבצות על פי אופי הקרינה הנפלטת מהם.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי וסיווג ספקטרלי

ענק כתום

#הפניה ענק אדום.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי וענק כתום

עקרב (קבוצת כוכבים)

קבוצת הכוכבים עקרב (Scorpius בלטינית), סימון: ♏︎, היא אחת מקבוצות הכוכבים הבולטות ביותר בחצי הדרומי של השמים המכילה לא פחות מ-11 כוכבים עם בהירות נראית מדרגה קטנה מ-3.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי ועקרב (קבוצת כוכבים)

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי וערבית

עוצמת הארה

עוצמת ההארה של השמש היא L_\odot.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי ועוצמת הארה

ציון באייר

אוריון כפי שהופיעו באטלס הכוכבים אורנומטריה של יוהאן באייר ציון באייר (באנגלית Bayer designation) הוא שיטת מתן כינויים לכוכבי השמיים שהומצאה על ידי האסטרונום יוהאן באייר בתחילת המאה ה-17 והופיעה לראשונה באטלס הכוכבים שלו "אורנומטריה".

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי וציון באייר

קלווין

לורד קלווין, על שמו נקראה יחידת המידה של טמפרטורה. קלווין (Kelvin) היא יחידת מידה לטמפרטורה, אחת מיחידות מערכת היחידות הבינלאומית הבסיסיות.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי וקלווין

קטלוג גליזה לכוכבים קרובים

קטלוג גליזה לכוכבים קרובים (גרמנית: Katalog der Sterne näher, אנגלית: Catalogue of Nearby Stars) הוא קטלוג של כוכבים שמרחקם ממערכת השמש קטן מ-25 פארסק (81.5 שנות אור) שערך האסטרונום הגרמני וילהלם גליזה, יצא לראשונה בשנת 1957 וזכה מאז למספר תוספות ועדכונים.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי וקטלוג גליזה לכוכבים קרובים

קבוצת כוכבים

אוריון ('''כסיל''' בעברית). זו קבוצת הכוכבים הקלה ביותר לזיהוי, בשל חגורת אוריון, שלשת הכוכבים שבמרכזה. קְבוּצַת כּוֹכָבִים (קוֹנְסְטֵלַצְיָה בלעז) היא אוסף של כוכבים, שבמבט מכדור הארץ נראים קרובים זה לזה על כיפת השמיים.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי וקבוצת כוכבים

רדיוס שמש

רדיוס שמש היא יחידת מרחק באסטרונומיה, המשמשת בעיקר למדידת גודלם של כוכבים ומסומנת כ: R_.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי ורדיוס שמש

שנת אור

שנת אור היא יחידת מידה לאורך המשמשת באסטרונומיה לחישוב מרחקים בין גרמי שמים ברחבי היקום (לדוגמה, המרחק בין מערכת השמש למערכת הכוכבים הקרובה ביותר - אלפא קנטאורי, הוא כ-4.37 שנות אור).

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי ושנת אור

תנועה עצמית

היחס בין התנועה העצמית של עצם שמימי ובין המהירות והמרחק שלו מהשמש באסטרונומיה, תנועה עצמית של גרם שמים היא השינוי הנצפה במיקומו של גרם השמים על רקע העצמים הרחוקים יותר שנראים קבועים במקומם.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי ותנועה עצמית

תת-ענק

תת-ענק הוא כוכב בהיר יותר מכוכבי הסדרה הראשית בעלי אותו ספקטרום, אך פחות בהיר מענקים.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי ותת-ענק

זמן הקפה

זְמַן הַקָּפָה באסטרונומיה הוא משך הזמן בו גרם שמים נע סביב גרם שמיימי אחר.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי וזמן הקפה

זובנאשמאלי

זוּבֶּנְאֶשָמָאלִי (מערבית الزبان الشمالي "א-זוּבּאן א-שימאלי" - הצבת הצפונית) או β במאזניים הוא הכוכב הבהיר ביותר בקבוצת הכוכבים מאזניים עם בהירות נראית מדרגה 2.62.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי וזובנאשמאלי

בהירות נראית

נבל ככוכב ייחוס ובהירותו הוגדרה כ-0. היום, מסיבות טכניות, בהירותו של וגה היא 0.03. במפת כוכבים זו גודל העיגולים מייצג את בהירות הכוכבים באסטרונומיה, בהירות נראית (באנגלית: Apparent Magnitude) היא סקאלה יחסית המציינת את שטף הקרינה האלקטרומגנטית של כוכבים ושל גרמי שמים אחרים, שהיה מגיע אל כדור הארץ, אלמלא הייתה קיימת האטמוספירה (אשר מקטינה את השטף עקב בליעת אור).

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי ובהירות נראית

דקת קשת

דקת קשת או דקת מעלה (Minute Of Arc-MOA) היא החלק ה-1/60 של מעלה.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי ודקת קשת

הסתרה (אסטרונומיה)

צדק ואת ארבעת הירחים הגליליאניים בתאריך 15 ביולי 2012 באסטרונומיה, הסתרה (בלועזית: אוֹקוּלטציה; לפי האקדמיה ללשון: כיסוי) היא אירוע בו גרם שמים עובר על פני גרם שמים אחר ומסתיר אותו.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי והסתרה (אסטרונומיה)

הסדרה הראשית

בהירות המוחלטת של כוכב מול מפתח הצבעים שלו (מיוצג כ-B-V). הסדרה הראשית נראית כרצועה האלכסונית הבולטת המופיעה מהחלק העליון השמאלי לתחתון הימני. הסדרה הראשית הוא מונח באסטרונומיה, המתאר את רצף הכוכבים המופיע בדיאגרמת הרצשפרונג-ראסל (דיאגרמת HR), תרשים המסווג כוכבים לפי צבע לבהירות מוחלטת, הנקרא על-שם שני מפתחיו - איינר הרצשפרונג והנרי נוריס ראסל.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי והסדרה הראשית

השמש

השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי והשמש

הירח

הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי והירח

כוכב

שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי וכוכב

כוכב משתנה

כוכב משתנה הוא כוכב שבהירות נראיתו כפי שהיא נראית מכדור הארץ אינה קבועה ומשתנה עם הזמן.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי וכוכב משתנה

כוכב לכת

מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי וכוכב לכת

כוכב חמה

כוכב־חמה (העיגול השחור הקטן שקרוב לאמצע) מטיל צל בעוברו על פני השמש מסנג'ר וכוכב־חמה ברקע כוכב־חמה (בלועזית: Mercury, מרקורי) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי וכוכב חמה

כוכב כפול

תמונה של מערכת הכוכב הכפול סיריוס. סיריוס-A הוא הבוהק וסיריוס-B הנקודה הקטנה שלידו. התמונה צולמה על ידי טלסקופ החלל האבל כוכב כפול (Binary star) הוא מערכת של שני כוכבים או יותר המקיפים מרכז משותף.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי וכוכב כפול

יחידה אסטרונומית

יחידה אסטרונומית (באנגלית: Astronomical unit, או בקיצור: AU, au, a.u) היא יחידת מידה לאורך השימושית במדעי החלל.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי ויחידה אסטרונומית

10 בנובמבר

10 בנובמבר הוא היום ה-314 בשנה, (315 בשנה מעוברת), בשבוע ה-45 בלוח הגריגוריאני.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי ו10 בנובמבר

1947

או"ם על תוכנית החלוקה ועל הקמת מדינת ישראל.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי ו1947

2052

קטגוריה:המאה ה-21 לפי שנים קטגוריה:שנים עתידיות.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי ו2052

25 באוקטובר

25 באוקטובר הוא היום ה-298 בשנה (299 בשנה מעוברת), בשבוע ה-43 בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת זובנאלג'נובי ו25 באוקטובר

ראה גם

כוכבי הסדרה הראשית מסוג A

כוכבי הסדרה הראשית מסוג F

כוכבים כפולים

קבוצת הכוכבים מאזניים

תת-ענקים מסוג A

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/זובנאלג'נובי