גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
41 יחסים: מסת שמש, מימן, אלגול (כוכב), אומיקרון, אור נראה, ננס לבן, נובה, סופרנובה, סופרנובה 1054, סוג ספקטרלי, ענק אדום, ערפילית פלנטרית, על-סגול, עוצמת הארה, פחמן, רדיוס שמש, רוח השמש, שנת אור, תת-אדום, לווייתן (קבוצת כוכבים), טלסקופ, טלסקופ החלל האבל, טיכו ברהה, זמן הקפה, חמצן, בהירות נראית, דיסקת ספיחה, הסדרה הראשית, הליום, היתוך גרעיני, כוכב משתנה, כוכב לכת, כוכב זוגי, כוכב חמה, יחידה אסטרונומית, יוהנס הווליוס, 1572, 1596, 1609, 1638, 1662.
מסת שמש
באסטרונומיה ובאסטרופיזיקה מסת שמש (או מסה סולרית) היא יחידת מידה למסה של עצמים כבדים כגון כוכבים.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) ומסת שמש · ראה עוד »
מימן
בדיקת ספקטרום מימן מימן (Hydrogenium; מיוונית: ὕδωρ.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) ומימן · ראה עוד »
אלגול (כוכב)
אלגול או β בפרסאוס הוא הכוכב השני בבהירותו בקבוצת הכוכבים פרסאוס ואחד המשתנים הלוקים הידועים ביותר.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) ואלגול (כוכב) · ראה עוד »
אומיקרון
אומיקרון (אות גדולה: Ο, אות קטנה: ο, ביוונית: όμικρον), ביוונית: "או קטנה", היא האות החמש עשרה באלפבית היווני.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) ואומיקרון · ראה עוד »
אור נראה
#הפניה הספקטרום הנראה.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) ואור נראה · ראה עוד »
ננס לבן
תמונה מטלסקופ החלל האבל של Sirius A ו-Sirius B. כ Siruis B ה'''ננס הלבן''', נראה כנקודה חלשה (יחסית) מתחת ומשמאל ל-Sirius A הזוהר. ננס לבן הוא גרם שמיים המהווה את השלב האחרון במחזור החיים של כוכב הסדרה הראשית בעל מסה קטנה או בינונית.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) וננס לבן · ראה עוד »
נובה
הננס הלבן (מימין) סופח חומר משכנו נובה (בלטינית: Nova) היא התפרצות דרמטית המתרחשת במערכת כוכבים כפולה (בינארית) המורכבת מננס לבן וכוכב סדרה ראשית או ענק אדום.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) ונובה · ראה עוד »
סופרנובה
טקסט.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) וסופרנובה · ראה עוד »
סופרנובה 1054
סופרנובה 1054 (גם SN 1054 או סופרנובת הסרטן) הייתה סופרנובה אשר נצפתה על ידי עמים רבים על כדור הארץ בשנת 1054.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) וסופרנובה 1054 · ראה עוד »
סוג ספקטרלי
#הפניה סיווג ספקטרלי.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) וסוג ספקטרלי · ראה עוד »
ענק אדום
השוואה בין ענקים אדומים לשמש באסטרופיזיקה, ענקים אדומים הם כוכבים עצומי-ממדים מסיווג ספקטרלי M או K, שצבעם כתום או אדום.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) וענק אדום · ראה עוד »
ערפילית פלנטרית
ערפילית עין החתול, NGC 6543 ערפילית הטבעת, M57 הבזק ההליום, CRL2688 ערפילית הפרפר ערפילית פלנטרית היא ענן גז ופלזמה בין-כוכבי זוהר שנוצר בשלבי החיים המאוחרים של כוכב.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) וערפילית פלנטרית · ראה עוד »
על-סגול
בספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית קרינת על-סגול, קרינה על-סגולה, או קרינה אוּלְטְרָה סגולה (ידועה גם כקרינת UV; ראשי תיבות של "Ultra-violet"), היא קרינה אלקטרומגנטית, בעלת אורך גל קצר מזה של אור נראה, אולם ארוך מזה של קרינת רנטגן רכה.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) ועל-סגול · ראה עוד »
עוצמת הארה
עוצמת ההארה של השמש היא L_\odot.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) ועוצמת הארה · ראה עוד »
פחמן
פחמן (Carbon) הוא יסוד כימי אל-מתכתי שסמלו הכימי C ומספרו האטומי 6.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) ופחמן · ראה עוד »
רדיוס שמש
רדיוס שמש היא יחידת מרחק באסטרונומיה, המשמשת בעיקר למדידת גודלם של כוכבים ומסומנת כ: R_.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) ורדיוס שמש · ראה עוד »
רוח השמש
איור המדגים את גבולות ההשפעה של רוח השמש התפרצות סולרית רוח השמש המכונה גם הרוח הסולרית היא זרימה של חלקיקים טעונים הנפלטים מן העטרה של השמש החוצה, עקב הטמפרטורה הגבוהה של העטרה שעומדת על כ-2 מיליון מעלות צלזיוס.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) ורוח השמש · ראה עוד »
שנת אור
שנת אור היא יחידת מידה לאורך המשמשת באסטרונומיה לחישוב מרחקים בין גרמי שמים ברחבי היקום (לדוגמה, המרחק בין מערכת השמש למערכת הכוכבים הקרובה ביותר - אלפא קנטאורי, הוא כ-4.37 שנות אור).
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) ושנת אור · ראה עוד »
תת-אדום
בספקטרום הקרינה האלקטרומגנטית תמונה של כלב קטן שצולמה בעזרת שימוש באור תת-אדום עם סולם טמפרטורה קרינה תת-אדומה או אינפרא-אדומה היא קרינה אלקטרומגנטית שאורך הגל שלה ארוך משל האור הנראה, אך קצר משל קרינת מיקרוגל.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) ותת-אדום · ראה עוד »
לווייתן (קבוצת כוכבים)
קבוצת הכוכבים לוויתן היא קבוצה גדולה על קו המשווה השמימי באזור של קבוצות "מים" נוספות כמו הנהר, דגים ודלי.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) ולווייתן (קבוצת כוכבים) · ראה עוד »
טלסקופ
טלסקופ החלל האבל טֵלֶסְקוֹפּ (מלטינית: TELE - מרחק, SCOPIUM - צפייה) הוא מכשיר לצפייה בעצמים רחוקים.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) וטלסקופ · ראה עוד »
טלסקופ החלל האבל
טלסקופ החלל הָאבֶּל (באנגלית: Hubble Space Telescope) הוא טלסקופ חלל ומכלול המכשירים המדעיים שנלווים לו, שחג במסלול לווייני נמוך סביב כדור הארץ בגובה של כ-589 ק"מ.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) וטלסקופ החלל האבל · ראה עוד »
טיכו ברהה
טִיכוֹ בְּרָהֵה (בלטינית: Tycho Brahe,, דנית: Tyge Ottesen Brahe, נהגה "צִייֵה אוֹטֵסְן פְּרָאֵה"; 14 בדצמבר 1546 – 24 באוקטובר 1601) היה אסטרונום דני יליד סקונה, בנם של אוטה ברהה ובאטה בילה.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) וטיכו ברהה · ראה עוד »
זמן הקפה
זְמַן הַקָּפָה באסטרונומיה הוא משך הזמן בו גרם שמים נע סביב גרם שמיימי אחר.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) וזמן הקפה · ראה עוד »
חמצן
חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) וחמצן · ראה עוד »
בהירות נראית
נבל ככוכב ייחוס ובהירותו הוגדרה כ-0. היום, מסיבות טכניות, בהירותו של וגה היא 0.03. במפת כוכבים זו גודל העיגולים מייצג את בהירות הכוכבים באסטרונומיה, בהירות נראית (באנגלית: Apparent Magnitude) היא סקאלה יחסית המציינת את שטף הקרינה האלקטרומגנטית של כוכבים ושל גרמי שמים אחרים, שהיה מגיע אל כדור הארץ, אלמלא הייתה קיימת האטמוספירה (אשר מקטינה את השטף עקב בליעת אור).
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) ובהירות נראית · ראה עוד »
דיסקת ספיחה
ציור של דיסקת ספיחה (בכחול) סביב חור שחור. מקור החומר שמרכיב את הדיסקה בבן הזוג של החור השחור דיסקת ספיחה (באנגלית: Accretion disc) היא מבנה דמוי שנוצר סביב גרמי שמים מסיביים.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) ודיסקת ספיחה · ראה עוד »
הסדרה הראשית
בהירות המוחלטת של כוכב מול מפתח הצבעים שלו (מיוצג כ-B-V). הסדרה הראשית נראית כרצועה האלכסונית הבולטת המופיעה מהחלק העליון השמאלי לתחתון הימני. הסדרה הראשית הוא מונח באסטרונומיה, המתאר את רצף הכוכבים המופיע בדיאגרמת הרצשפרונג-ראסל (דיאגרמת HR), תרשים המסווג כוכבים לפי צבע לבהירות מוחלטת, הנקרא על-שם שני מפתחיו - איינר הרצשפרונג והנרי נוריס ראסל.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) והסדרה הראשית · ראה עוד »
הליום
הליום (Helium) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי He ומספרו האטומי 2.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) והליום · ראה עוד »
היתוך גרעיני
שמאל היתוך גרעיני (באנגלית: Nuclear fusion) הוא תהליך שבו גרעיני אטומים מתמזגים לגרעין גדול יותר.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) והיתוך גרעיני · ראה עוד »
כוכב משתנה
כוכב משתנה הוא כוכב שבהירות נראיתו כפי שהיא נראית מכדור הארץ אינה קבועה ומשתנה עם הזמן.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) וכוכב משתנה · ראה עוד »
כוכב לכת
מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) וכוכב לכת · ראה עוד »
כוכב זוגי
#הפניה כוכב כפול.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) וכוכב זוגי · ראה עוד »
כוכב חמה
כוכב־חמה (העיגול השחור הקטן שקרוב לאמצע) מטיל צל בעוברו על פני השמש מסנג'ר וכוכב־חמה ברקע כוכב־חמה (בלועזית: Mercury, מרקורי) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) וכוכב חמה · ראה עוד »
יחידה אסטרונומית
יחידה אסטרונומית (באנגלית: Astronomical unit, או בקיצור: AU, au, a.u) היא יחידת מידה לאורך השימושית במדעי החלל.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) ויחידה אסטרונומית · ראה עוד »
יוהנס הווליוס
יוהנס הווליוס או יאן הווליוש (בלטינית: Johannes Hevelius, בפולנית: Jan Heweliusz; 28 בינואר 1611 - 28 בינואר 1687) היה אסטרונום פולני וכן חבר מועצת העיר גדנסק, אז חלק מהאיחוד הפולני-ליטאי.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) ויוהנס הווליוס · ראה עוד »
1572
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) ו1572 · ראה עוד »
1596
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) ו1596 · ראה עוד »
1609
רבי יהודה ליווא בן בצלאל (1520-1609~), המוכר בכינויו המהר"ל (מורנו הגדול רבי ליווא) מפראג (בספרות הגרמנית כונה "רבי לעוו הגבוה"), רב, פוסק הלכה, מקובל והוגה דעות דתי יהודי, מגדולי ישראל הבולטים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) ו1609 · ראה עוד »
1638
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) ו1638 · ראה עוד »
1662
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: מירה (כוכב) ו1662 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מירה_(כוכב)
