תוכן עניינים
31 יחסים: מלחין, מכון ירושלים, אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, אברהם דוב כהנא שפירא, איסר יהודה אונטרמן, סדר נשים, סדר קדשים, קרינקי, קובנא, שמעון שקופ, שערי חסד, שטעטל, תרס"ג, תרפ"א, תרפ"ג, תרי"א, תורה ודעת, חיים מוולוז'ין, ברוקלין, דבר אברהם, העלייה השלישית, כ"ט בשבט, יסוד ושורש העבודה, יעקב קמינצקי, ירושלים, ישיבת חברון, ישיבה, יהדות פולין, יהדות ליטא, 15 בפברואר, 1950.
מלחין
גרהארד למפרסברג ליד הפסנתר בזמן הלחנה מלחין או קומפוזיטור הוא אדם העוסק בהלחנה, יוצר מוזיקה, לרוב תוך שימוש בייצוג מוזיקלי כמו תווים.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא ומלחין
מכון ירושלים
הלוגו של מכון ירושלים מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא ומכון ירושלים
אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא
הרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, מכונה מוהרא"ז (תצ"ט – י"ח באדר ב' תקנ"ד, 1794) היה רב ומקובל ליטאי מהמאה ה-18.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא ואלכסנדר זיסקינד מהוראדנא
אברהם דוב כהנא שפירא
הרב שפירא בישיבת האספה המכוננת של הסיימאס הליטאי, מאי 1920 הרב כהנא-שפירא מקובנה הרב אברהם דוב כהנא-שפירא (י"א בתשרי תרל"א, 1870 – כ"ב באדר א' תש"ג, 1943) היה רבהּ האחרון של קהילת קובנה, מגדולי הפוסקים במאה העשרים.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא ואברהם דוב כהנא שפירא
איסר יהודה אונטרמן
הרב איסר יהודה אונטרמן (י"ד בניסן ה'תרמ"ו - 19 באפריל 1886, בריסק – כ"ד בשבט ה'תשל"ו - 26 בינואר 1976,ירושלים) היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן רבה הראשי האשכנזי השלישי של מדינת ישראל.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא ואיסר יהודה אונטרמן
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא וסדר נשים
סדר קדשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא וסדר קדשים
קרינקי
קרינקי (בפולנית Krynki) היא עיירה בפרובינציית ביאליסטוק בפולין, על גבול בלארוס, ובה כ-2,700 תושבים, רובם פולנים ומיעוטם בלארוסים.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא וקרינקי
קובנא
#הפניה קובנה.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא וקובנא
שמעון שקופ
הרב שקופ (משמאל) עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תשרי תר"כ – ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא ושמעון שקופ
שערי חסד
תוכנית השכונה תוכנית השכונה, כפי שהציג גמ"ח הכללי ב-1909 שער תקנות חברת שערי חסד 1908 הכיתוב מעל השער – לזכר אחד התורמים לשכונה בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי רחוב ישעיהו בר זכאי במרכז שכונת שערי חסד.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא ושערי חסד
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא ושטעטל
תרס"ג
#הפניה ה'תרס"ג.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא ותרס"ג
תרפ"א
#הפניה ה'תרפ"א.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא ותרפ"א
תרפ"ג
#הפניה ה'תרפ"ג.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא ותרפ"ג
תרי"א
#הפניה ה'תרי"א.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא ותרי"א
תורה ודעת
#הפניה ישיבת תורה ודעת.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא ותורה ודעת
חיים מוולוז'ין
הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא וחיים מוולוז'ין
ברוקלין
ברוקלין (באנגלית: Brooklyn) הוא הרובע המאוכלס ביותר מבין חמשת רובעי העיר ניו יורק.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא וברוקלין
דבר אברהם
#הפניה אברהם דוב כהנא שפירא.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא ודבר אברהם
העלייה השלישית
חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא והעלייה השלישית
כ"ט בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט שבט היא ברוב השנים פרשת תרומה.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא וכ"ט בשבט
יסוד ושורש העבודה
יסוד ושורש העבודה, הוא ספר מוסר קבלי שנכתב על ידי הרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, המדריך את האדם בהתנהגותו היומיומית, בתפילתו ובמצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא ויסוד ושורש העבודה
יעקב קמינצקי
#הפניה יעקב קמנצקי.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא ויעקב קמינצקי
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא וירושלים
ישיבת חברון
#הפניה ישיבת חברון כנסת ישראל.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא וישיבת חברון
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא וישיבה
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא ויהדות פולין
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא ויהדות ליטא
15 בפברואר
15 בפברואר הוא היום ה-46 בשנה בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא ו15 בפברואר
1950
ירושלים - בירת ישראל.
לִרְאוֹת זלמן סנדר כהנא שפירא ו1950