גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
36 יחסים: מלחין, מכון ירושלים, אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, אברהם דוב כהנא שפירא, איסר יהודה אונטרמן, סדר נשים, סדר קדשים, קרינקי, קובנא, שמעון שקופ, שערי חסד, שטעטל, תרס"ג, תרפ"א, תרפ"ג, תרי"א, תורה ודעת, חיים מוולוז'ין, ברוקלין, דבר אברהם, ה'תרמ"ה, ה'תרפ"ג, ה'תרי"א, העלייה השלישית, כ"ט בשבט, יסוד ושורש העבודה, יעקב קמינצקי, ירושלים, ישיבת חברון, ישיבה, יהדות פולין, יהדות ליטא, 15 בפברואר, 1923, 1950, 1951.
מלחין
גרהארד למפרסברג ליד הפסנתר בזמן הלחנה מלחין או קומפוזיטור הוא אדם העוסק בהלחנה, יוצר מוזיקה, לרוב תוך שימוש בייצוג מוזיקלי כמו תווים.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ומלחין · ראה עוד »
מכון ירושלים
הלוגו של מכון ירושלים מכון ירושלים הוא מכון מחקר תורני, ההדרה והוצאה לאור, העוסק בספרות תורנית מגוונת, מתקופת הראשונים ועד תקופת האחרונים.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ומכון ירושלים · ראה עוד »
אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא
הרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, מכונה מוהרא"ז (תצ"ט – י"ח באדר ב' תקנ"ד, 1794) היה רב ומקובל ליטאי מהמאה ה-18.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ואלכסנדר זיסקינד מהוראדנא · ראה עוד »
אברהם דוב כהנא שפירא
הרב שפירא בישיבת האספה המכוננת של הסיימאס הליטאי, מאי 1920 הרב כהנא-שפירא מקובנה הרב אברהם דוב כהנא-שפירא (י"א בתשרי תרל"א, 1870 – כ"ב באדר א' תש"ג, 1943) היה רבהּ האחרון של קהילת קובנה, מגדולי הפוסקים במאה העשרים.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ואברהם דוב כהנא שפירא · ראה עוד »
איסר יהודה אונטרמן
הרב איסר יהודה אונטרמן (י"ד בניסן ה'תרמ"ו - 19 באפריל 1886, בריסק – כ"ד בשבט ה'תשל"ו - 26 בינואר 1976,ירושלים) היה ממנהיגי תנועת המזרחי, רבה הראשי השלישי של תל אביב, ולאחר מכן רבה הראשי האשכנזי השלישי של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ואיסר יהודה אונטרמן · ראה עוד »
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וסדר נשים · ראה עוד »
סדר קדשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר קדשים. ש מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר קָדָשִׁים הוא הסדר החמישי במשנה.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וסדר קדשים · ראה עוד »
קרינקי
קרינקי (בפולנית Krynki) היא עיירה בפרובינציית ביאליסטוק בפולין, על גבול בלארוס, ובה כ-2,700 תושבים, רובם פולנים ומיעוטם בלארוסים.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וקרינקי · ראה עוד »
קובנא
#הפניה קובנה.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וקובנא · ראה עוד »
שמעון שקופ
הרב שקופ (משמאל) עם רבי חיים עוזר גרודזנסקי הרב שמעון יהודה הכהן שְׁקוֹפּ (בהגייה יידית-ליטאית: רֶבּ שׁימֶען; בכתיב יידי: שקאָפּ; תשרי תר"כ – ט' בחשוון ת"ש, 1939) היה ראש ישיבת שער התורה בגרודנה.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ושמעון שקופ · ראה עוד »
שערי חסד
תוכנית השכונה תוכנית השכונה, כפי שהציג גמ"ח הכללי ב-1909 שער תקנות חברת שערי חסד 1908 הכיתוב מעל השער – לזכר אחד התורמים לשכונה בית כנסת הגר"א ובור המים המרכזי רחוב ישעיהו בר זכאי במרכז שכונת שערי חסד. משמאל – בית המדרש קהל חסידים. בהמשך – בית כנסת הגר"א אחת מסמטאות הירק בשכונה בתי וולפסון חוסמים את שערי חסד שכונת שערי חסד היא שכונה ותיקה במערבה של ירושלים, בין השכונות נחלאות, רחביה וקריית וולפסון.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ושערי חסד · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ושטעטל · ראה עוד »
תרס"ג
#הפניה ה'תרס"ג.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ותרס"ג · ראה עוד »
תרפ"א
#הפניה ה'תרפ"א.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ותרפ"א · ראה עוד »
תרפ"ג
#הפניה ה'תרפ"ג.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ותרפ"ג · ראה עוד »
תרי"א
#הפניה ה'תרי"א.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ותרי"א · ראה עוד »
תורה ודעת
#הפניה ישיבת תורה ודעת.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ותורה ודעת · ראה עוד »
חיים מוולוז'ין
הרב חיים בן יצחק (ברוסית: איצקוביץ), ידוע יותר בשם רבי חיים מוולוז'ין (ז' בסיוון ה'תק"ט, 24 במאי 1749 – י"ד בסיוון ה'תקפ"א, 14 ביוני 1821), היה תלמידו הבולט ביותר של הגאון מווילנה, מייסדה של ישיבת עץ חיים, המוכרת כישיבת וולוז'ין - "אם הישיבות", ורב העיירה וולוז'ין.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וחיים מוולוז'ין · ראה עוד »
ברוקלין
ברוקלין (באנגלית: Brooklyn) הוא הרובע המאוכלס ביותר מבין חמשת רובעי העיר ניו יורק.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וברוקלין · ראה עוד »
דבר אברהם
#הפניה אברהם דוב כהנא שפירא.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ודבר אברהם · ראה עוד »
ה'תרמ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וה'תרמ"ה · ראה עוד »
ה'תרפ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וה'תרפ"ג · ראה עוד »
ה'תרי"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וה'תרי"א · ראה עוד »
העלייה השלישית
חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא והעלייה השלישית · ראה עוד »
כ"ט בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט שבט היא ברוב השנים פרשת תרומה.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וכ"ט בשבט · ראה עוד »
יסוד ושורש העבודה
יסוד ושורש העבודה, הוא ספר מוסר קבלי שנכתב על ידי הרב אלכסנדר זיסקינד מהוראדנא, המדריך את האדם בהתנהגותו היומיומית, בתפילתו ובמצוות שבין אדם למקום ובין אדם לחברו.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ויסוד ושורש העבודה · ראה עוד »
יעקב קמינצקי
#הפניה יעקב קמנצקי.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ויעקב קמינצקי · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וירושלים · ראה עוד »
ישיבת חברון
#הפניה ישיבת חברון כנסת ישראל.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וישיבת חברון · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא וישיבה · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ויהדות פולין · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ויהדות ליטא · ראה עוד »
15 בפברואר
15 בפברואר הוא היום ה-46 בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ו15 בפברואר · ראה עוד »
1923
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ו1923 · ראה עוד »
1950
ירושלים - בירת ישראל.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ו1950 · ראה עוד »
1951
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: זלמן סנדר כהנא שפירא ו1951 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/זלמן_סנדר_כהנא_שפירא
