סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

חסידות קוברין-ביאליסטוק

מַדָד חסידות קוברין-ביאליסטוק

חסידות קוברין-ביאליסטוק היא חסידות ליטאית מיסודו של רבי מנחם נחום עפשטיין. [1]

39 יחסים: מנחם נחום עפשטיין, מנחם נחום טברסקי (הראשון), משה מקוברין, א' באב, ארץ ישראל, אברהם וינברג (הראשון), אברהם וינברג (השני), אגודת ישראל, אהרן טברסקי, אירופה, נחמן מברסלב, סוסנוביץ, קוברין, שמחה מנדלבאום, שמואל אהרן שצדרוביצקי, שמואל וינברג מסלונים, ת"ש, תר"ו, תרמ"ד, תרנ"ו, תרע"ח, תל אביב-יפו, ליטא, חסידות מודז'יץ, חסידות איזביצה ראדזין, חסידות סקרנביץ, חסידות סלונים, חסידות צ'רנוביל, חסידות קוצק, חסידות קוברין, חסידות רדושיץ, חסידות ביאלה, חצר חסידית, ביאליסטוק, דוד מתתיהו רבינוביץ, וורשה, כ"ב באב, יצחק אלפסי (חוקר חסידות), ישראל דן טאוב.

מנחם נחום עפשטיין

רבי מנחם נחום עפשטיין הידוע בכינויו ר' נחום מקוברין (תר"ו, 1846 – א' באב תרע"ח, 1918) היה המייסד והאדמו"ר של חסידות קוברין-ביאליסטוק.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק ומנחם נחום עפשטיין · ראה עוד »

מנחם נחום טברסקי (הראשון)

#הפניה מנחם נחום מצ'רנוביל.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק ומנחם נחום טברסקי (הראשון) · ראה עוד »

משה מקוברין

#הפניה משה פאלייר מקוברין.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק ומשה מקוברין · ראה עוד »

א' באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק וא' באב · ראה עוד »

ארץ ישראל

תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק וארץ ישראל · ראה עוד »

אברהם וינברג (הראשון)

רבי אברהם וינברג (הראשון) מסלונים (תקס"ד, 1803 – י"א בחשוון תרמ"ד, 11 בנובמבר 1883) היה מייסדה של חסידות סלונים.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק ואברהם וינברג (הראשון) · ראה עוד »

אברהם וינברג (השני)

קבר רבי אברהם וינברג (השני) (משמאל), לצד סבו רבי אברהם וינברג (הראשון) רבי אברהם וינברג (השני) (תרמ"ד 1884 - א' באייר תרצ"ג (27 באפריל 1933)), היה האדמו"ר מסלונים בברנוביץ', בדור השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות סלונים.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק ואברהם וינברג (השני) · ראה עוד »

אגודת ישראל

אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק ואגודת ישראל · ראה עוד »

אהרן טברסקי

רבי אהרן טברסקי (תקמ"ז 1787 - ח' בכסלו תרל"ב 1871) היה האדמו"ר השלישי מצ'רנוביל.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק ואהרן טברסקי · ראה עוד »

אירופה

תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק ואירופה · ראה עוד »

נחמן מברסלב

רבי נחמן מברסלב (א' בניסן ה'תקל"ב, 4 באפריל 1772 – י"ח בתשרי ה'תקע"א, 16 באוקטובר 1810) היה מייסד חסידות ברסלב והאדמו"ר היחיד שלה.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק ונחמן מברסלב · ראה עוד »

סוסנוביץ

סוֹסְנוֹביץ' היא עיר בפרובינציית שלזיה שבדרום-מערב פולין, בסמוך לנהר פשימשה.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק וסוסנוביץ · ראה עוד »

קוברין

פארק קוברין קוֹבּרִין (בבלארוסית: Ко́брын, מבוטא; באוקראינית: Кобринь; ברוסית: Ко́брин; ביידיש: קאָבּרין; בפולנית: Kobryń) היא עיר במחוז ברסט בבלארוס, במרכז ראיון קוברין, 52 קילומטרים מזרחית לעיר המחוז ברסט.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק וקוברין · ראה עוד »

שמחה מנדלבאום

#הפניה שמחה מנדלבוים.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק ושמחה מנדלבאום · ראה עוד »

שמואל אהרן שצדרוביצקי

הרב שמואל אהרן שצדרוביצקי (כ"ה בתשרי תרס"ח, 3 באוקטובר 1907 – ה' בניסן ה'תשל"ח, 12 באפריל 1978), היה מראשי אגודת ישראל בארץ, וסגן יו"ר המועצה הדתית בתל אביב.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק ושמואל אהרן שצדרוביצקי · ראה עוד »

שמואל וינברג מסלונים

#הפניה שמואל וינברג (סלונים).

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק ושמואל וינברג מסלונים · ראה עוד »

ת"ש

#הפניה ה'ת"ש.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק ות"ש · ראה עוד »

תר"ו

#הפניה ה'תר"ו.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק ותר"ו · ראה עוד »

תרמ"ד

#הפניה ה'תרמ"ד.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק ותרמ"ד · ראה עוד »

תרנ"ו

#הפניה ה'תרנ"ו.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק ותרנ"ו · ראה עוד »

תרע"ח

#הפניה ה'תרע"ח.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק ותרע"ח · ראה עוד »

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק ותל אביב-יפו · ראה עוד »

ליטא

העיר העתיקה בעיר הבירה וילנה מראה בעיר קובנה השנייה בגודלה במדינה רפובליקת ליטא (בליטאית: Lietuvos Respublika) היא רפובליקה בלטית בצפון-מזרח אירופה.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק וליטא · ראה עוד »

חסידות מודז'יץ

רבי ישראל טאוב מייסד חסידות מודז'יץ רבי שאול ידידיה אלעזר טאוב רבי חיים שאול האדמו"ר ממודז'יץ עם רבי ישראל דוד האדמו"ר ממודז'יץ מארצות הברית חסידות מודז'יץ הוא שמה של חצר חסידית שקמה בעיירה הפולנית דמבלין שכונתה בפי היהודים מודז'יץ, ומרכזה כיום בבני ברק.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק וחסידות מודז'יץ · ראה עוד »

חסידות איזביצה ראדזין

חסידות איזביצה-ראדזין היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מרדכי יוסף ליינר, תלמידו של רבי שמחה בונים מפשיסחה בעיירה איזביצה לאחר עזיבתו את חצר רבי מנחם מנדל מקוצק בשנת ה'ת"ר (1839).

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק וחסידות איזביצה ראדזין · ראה עוד »

חסידות סקרנביץ

רבי שמעון מסקרנביץתמונה להחלפה חסידות סקרנביץ הייתה חסידות פולנית, ענף מחסידות וורקא.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק וחסידות סקרנביץ · ראה עוד »

חסידות סלונים

קבר רבי אברהם וינברג (הראשון) (באמצע), רבי ישכר לייב וינברג (מימין) ורבי אברהם וינברג (השני) (משמאל) האהל שעל קבר האדמו"ר רבי שמואל, בבית הקברות היהודי בוורשה חסידות סלונים (בכתיב יידי: סלאנים) היא חצר חסידית שנוסדה בעיר סלונים, במערב בלארוס, באמצע המאה ה-19.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק וחסידות סלונים · ראה עוד »

חסידות צ'רנוביל

חסידות צ'רנוביל (ביידיש: טשערנאָביל) היא חצר חסידית הנקראת על שם העיר צ'רנוביל שבצפון אוקראינה.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק וחסידות צ'רנוביל · ראה עוד »

חסידות קוצק

קבריהם של רבי מנחם מנדל מקוצק (שהסתלק בכ"ב שבט, ה'תרי"ט) וכמה מצאצאיו בבית הקברות היהודי בקוצק חסידות קוֹצְק היא חצר חסידית שנוסדה על ידי רבי מנחם מנדל מורגנשטרן בשנת ה'תקפ"ח (1827) בטאמשוב ועברה לעיירה קוצק בסוף שנת ה'תקפ"ט (1829) ופעלה בפולין עד לשואה.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק וחסידות קוצק · ראה עוד »

חסידות קוברין

חסידות קוברין היא חסידות ליטאית.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק וחסידות קוברין · ראה עוד »

חסידות רדושיץ

חסידות רדושיץ (ביידיש: ראַדאָשיץ) היא חסידות פולנית.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק וחסידות רדושיץ · ראה עוד »

חסידות ביאלה

#הפניה חסידות ביאלא.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק וחסידות ביאלה · ראה עוד »

חצר חסידית

תנועת החסידות שפרחה החל מתקופת הבעל שם טוב מתאפיינת החל מהדור השני בפיצולים רבים ובאדמו"רים עצמאיים שאינם כפופים זה לזה.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק וחצר חסידית · ראה עוד »

ביאליסטוק

בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק וביאליסטוק · ראה עוד »

דוד מתתיהו רבינוביץ

רבי דוד מתתיהו רבינוביץ (כ"ד בכסלו תרפ"ח, דצמבר 1927 - כ"ה בתשרי ה'תשנ"ח, 25 באוקטובר 1997) היה האדמו"ר מביאלא בני ברק, ולפני כן ראש ישיבת אור קדושים ביאלא.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק ודוד מתתיהו רבינוביץ · ראה עוד »

וורשה

#הפניה ורשה.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק ווורשה · ראה עוד »

כ"ב באב

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק וכ"ב באב · ראה עוד »

יצחק אלפסי (חוקר חסידות)

הרב ד"ר יצחק אלפסי (נולד בט' בתשרי תר"צ; 13 בספטמבר 1929) הוא היסטוריון וחוקר חסידות ישראלי, מחברם של ספרים רבים על תולדות תנועת החסידות, וכן עסק בתולדות הציונות והעלייה לארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק ויצחק אלפסי (חוקר חסידות) · ראה עוד »

ישראל דן טאוב

הרב ישראל דן טאוב (י"ט בטבת תרפ"ח, 12 בינואר 1928 – כ' בסיוון ה'תשס"ו, 16 ביוני 2006) היה האדמו"ר הרביעי של חסידות מודז'יץ.

חָדָשׁ!!: חסידות קוברין-ביאליסטוק וישראל דן טאוב · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חסידות_קוברין-ביאליסטוק

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »