גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
205 יחסים: HebrewBooks, מנחם מנדל מקוצק, מרד גטו ורשה, משה חיים לאו (נתניה), מלחמת העולם הראשונה, מלחמת העולם השנייה, מחנה השמדה, מגדל עדר, מוסד הרב קוק, מועצת גדולי התורה, אנגליה, אסתר פרבשטין, אפטא, אקציה, ארץ ישראל, ארצות הברית, אלול, אליהו די וידאש, אב בית דין, אברהם בורנשטיין, אברהם וינברג (השני), אברהם ישעיהו קרליץ, אברהם יהושע השל, אגודת ישראל, אדמו"ר, אדר, אהרן סורסקי, אופוצ'נו, אושוויץ, אוטבוצק, אירופה, אייר, נס, נחמיה אלתר, ניו יורק, סטרדין, סוקולוב פודלסקי, סוביבור, ענווה, עלייה לארץ ישראל, פראגה, פרישות (יהדות), פריז, פולין, פילוב, קוצק, רמת אהרון, ראש ישיבה, ראשית חכמה, ראדזימין, ..., שמחה בונים מפשיסחה, שמחה בונים אלתר, שמואל יוסף עגנון, שטעטל, שדליץ, שואת יהודי פולין, ת"ר, ת"ש, תמוז, תקס"ט, תר"פ, תרנ"א, תרס"ה, תרפ"א, תרפ"ט, תרפ"ד, תרפ"ו, תרצ"א, תרצ"ט, תרצ"ח, תרצ"ד, תרל"ז, תרל"ג, תרל"ו, תרי"ט, תרי"ח, תרי"ב, תש"ב, תש"ה, תשמ"ט, תשע"ד, תשל"ד, תל אביב-יפו, לומאז', לומאזי, לוקוב, לודז', לודז' (פרובינציה), ט"ו בניסן, טומשוב לובלסקי, טיש, ח' באלול, חמישה חומשי תורה, חנוך הניך הכהן לוין, חסידות אמשינוב, חסידות סוכטשוב, חסידות פשיסחא, חסידות קוז'ניץ, חסידות ראדזמין, חסידות גור, חצר חסידית, חזקיה די סילוה, חיים דוד זילבר-מרגליות, חיים ישראל מורגנשטרן, בני ברק, בסתר רעם, בחדרי חרדים, בגדי שבת, ביאליסטוק, בית קברות, בית הקברות שומרי שבת, בית הקברות היהודי בוורשה, ג' באלול, ג' בחשוון, גריבוב, דרופסי קולג', דוד אברהם מנדלבוים, דיסרטציה, ה'ת"ש, ה'תקפ"ט, ה'תקפ"ז, ה'תקפ"ח, ה'תרמ"ב, ה'תרנ"ז, ה'תרנ"ד, ה'תרס"ט, ה'תרס"ו, ה'תרע"ב, ה'תרפ"ח, ה'תרפ"ה, ה'תרצ"ט, ה'תרצ"ח, ה'תרצ"ב, ה'תרצ"ג, ה'תרצ"ו, ה'תרל"ד, ה'תרכ"ז, ה'תרכ"ו, ה'תרי"ט, ה'תש"ע, ה'תש"ב, ה'תשמ"ט, ה'תשמ"ה, ה'תשנ"א, ה'תשנ"ה, ה'תשס"ז, ה'תשס"ג, ה'תשע"ב, ה'תשע"ג, ה'תשפ"א, ה'תשפ"ב, ה'תשפ"ג, ה'תשכ"ב, ה'תשכ"ה, ה'תשכ"ו, ה'תשי"ז, המודיע, השואה, ורשה, ולודאבה, וישקוב, כ"ט בשבט, כ"ב בתמוז, כ"ד באדר, כתובה, י"א באלול, י"ט בשבט, י"ט בטבת, י"ב באלול, י"ב בסיוון, י"ד באדר, י"ד בטבת, ימ"ש, יעקב אריה אלתר, יעקב אריה גוטרמן, יעקב יצחק מפשיסחה, יעקב יצחק הורוביץ, יצחק מאיר אלתר, יצחק אריגור, יצחק אלפסי (חוקר חסידות), יצחק רפאל, יצחק זליג מורגנשטרן, ירחמיאל יהודה מאיר קאליש, ירושלים, ישיבת שפת אמת, ישיבת חכמי לובלין, יהדות פולין, יהודה אריה ליב אלתר, יוסף קאליש, יידיש, 17 במרץ, 1859, 1905, 1906, 1909, 1920, 1921, 1926, 1929, 1938, 1939, 1942, 1974, 2013, 22 בדצמבר. להרחיב מדד (155 יותר) »
HebrewBooks
#הפניה היברובוקס.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וHebrewBooks · ראה עוד »
מנחם מנדל מקוצק
רבי מנחם מנדל מורגנשטרן מקוֹצק, מכונה גם השרף מקוצק (ה'תקמ"ז, 1787 – כ"ב בשבט ה'תרי"ט; 27 בינואר 1859) היה מייסדה של חסידות קוצק, ואחד הבולטים באדמו"רי החסידות בימיו.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ומנחם מנדל מקוצק · ראה עוד »
מרד גטו ורשה
מרד גטו ורשה (19 באפריל – 16 במאי 1943, י"ד בניסן - י"א באייר ה'תש"ג) היה המרד היהודי הגדול ביותר שפרץ בתקופת השואה, והפך לסמלה המובהק של ההתנגדות היהודית בשואה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ומרד גטו ורשה · ראה עוד »
משה חיים לאו (נתניה)
הרב משה חיים לאו (נולד ב-ה' שבט ה'תשכ"א, 22 בינואר 1961) הוא רב בנתניה, והיה חבר ועדת סל התרופות.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ומשה חיים לאו (נתניה) · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מלחמת העולם השנייה
החזית המזרחית בימי מלחמת העולם השנייה מלחמת העולם השנייה הייתה עימות צבאי כלל עולמי ובין יבשתי, שנמשך בין השנים 1939–1945 והמלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה האנושית.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ומלחמת העולם השנייה · ראה עוד »
מחנה השמדה
גדר במחנה ההשמדה בירקנאו שער הכניסה למחנה ההשמדה בירקנאו הריסות הקרמטוריום בבירקנאו, אשר פוצץ על ידי הנאצים בשלהי המלחמה, כדי להסתיר את מעשיהם מחנה השמדה (בגרמנית: Vernichtungslager) היה מתקן שהוקם על ידי גרמניה הנאצית במהלך מלחמת העולם השנייה כדי להשמיד, בעיקר יהודים, על פי החלטות הממשל הנאצי.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ומחנה השמדה · ראה עוד »
מגדל עדר
טקסט.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ומגדל עדר · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מועצת גדולי התורה
כינוס משותף של מועצות גדולי התורה. ה'תשס"ט ישיבת מועצת גדולי התורה של אגודת ישראל. ה'תשע"ג מועצת גדולי התורה היא מועצת רבנים המהווה את הסמכות הדתית העליונה בתנועת אגודת ישראל.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ומועצת גדולי התורה · ראה עוד »
אנגליה
אנגליה (באנגלית: England; "אִינְגְלַנְד") היא הגדולה בארצות הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה וצפון אירלנד.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ואנגליה · ראה עוד »
אסתר פרבשטין
אסתר פרבשטין (נולדה בשנת 1946) היא היסטוריונית חרדית, חברת הנהלת ועידת התביעות העולמית מטעם ממשלת ישראל, ראש הקתדרה להוראת השואה במכללה ירושלים, והיועצת האקדמית של גנזך קידוש השם.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ואסתר פרבשטין · ראה עוד »
אפטא
אפטא (מיידיש: אַפּטאַ; בפולנית: Opatów, "אופטוב") היא עיירה בפולין בפרובינציית שוויינטוקז'יסקיה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ואפטא · ראה עוד »
אקציה
אקציה (בגרמנית: Aktion, בעברית: "מבצע") היא כינוי של סדרת פעולות אלימות של הכוחות הנאציים באזורי מגורים או ריכוז של יהודים, כגון הגטאות.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ואקציה · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וארצות הברית · ראה עוד »
אלול
אֱלוּל (מאכדית: ulūlu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השישי במספר לפי המסורת המקראית והשנים-עשר לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ואלול · ראה עוד »
אליהו די וידאש
קברו של רבי אליהו די וידאש בבית העלמין העתיק בחברון רבי אליהו די וידאשׂ (ה'ש"י-ה'שמ"ז) היה מקובל והוגה דעות מצפת וראש רבני חברון במאה ה-16, ומחבר הספר ראשית חכמה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ואליהו די וידאש · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ואב בית דין · ראה עוד »
אברהם בורנשטיין
רבי אברהם בורנשטיין מסוכטשוב (חשוון ה'תקצ"ט, אוקטובר 1838 – י"א באדר א' ה'תר"ע, 20 במרץ 1910), היה אדמו"ר ומייסד חסידות סוכטשוב, מחבר הספרים: "אגלי טל" על מלאכות שבת ושו"ת "אבני נזר".
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ואברהם בורנשטיין · ראה עוד »
אברהם וינברג (השני)
קבר רבי אברהם וינברג (השני) (משמאל), לצד סבו רבי אברהם וינברג (הראשון) רבי אברהם וינברג (השני) (תרמ"ד 1884 - א' באייר תרצ"ג (27 באפריל 1933)), היה האדמו"ר מסלונים בברנוביץ', בדור השלישי בשושלת אדמו"רי חסידות סלונים.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ואברהם וינברג (השני) · ראה עוד »
אברהם ישעיהו קרליץ
הרב אברהם ישעיהו קַרֶלִיץ (י"א בחשוון תרל"ט, 7 בנובמבר 1878 – ט"ו בחשוון תשי"ד, 24 באוקטובר 1953), המכונה "החזון איש" על שם סדרת ספריו, היה מגדולי הדור הליטאים ומפוסקי ההלכה הבולטים במאה ה-20.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ואברהם ישעיהו קרליץ · ראה עוד »
אברהם יהושע השל
הרב אברהם יהושע הֶשל (ביידיש: העשל; ובאנגלית: Abraham Joshua Heschel) (כ"ה בטבת תרס"ז, 11 בינואר 1907 – י"ח בטבת תשל"ג, 23 בדצמבר 1972) היה מהוגיה החשובים של יהדות ארצות הברית במחצית השנייה של המאה ה-20, פרופסור לאתיקה ולמיסטיקה בבית המדרש לרבנים באמריקה, חוקר מחשבת ישראל ופילוסוף.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ואברהם יהושע השל · ראה עוד »
אגודת ישראל
אגודת ישראל (בשמה הרשמי: הסתדרות אגודת ישראל בארץ ישראל, ר"ת: אגו"י) היא ארגון יהודי אורתודוקסי שנוסד בקטוביץ (אז חלק מהקיסרות הגרמנית, כיום בפולין) בי"א בסיוון תרע"ב (29 במרץ 1912).
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ואגודת ישראל · ראה עוד »
אדמו"ר
טקסט.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ואדמו"ר · ראה עוד »
אדר
אֲדָר (מאכדית: addaru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השנים-עשר במספר לפי המסורת המקראית והשישי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ואדר · ראה עוד »
אהרן סורסקי
אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ואהרן סורסקי · ראה עוד »
אופוצ'נו
אופוצ'נו (בפולנית: Opoczno; ביידיש: אפאטשנא) היא עיר בדרום פולין, עד 1998 בפרובינציית פיוטרקוב טריבונלסקי ולאחר מכן – בפרובינציית לודז'.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ואופוצ'נו · ראה עוד »
אושוויץ
מחנה הריכוז וההשמדה אושוויץ (מגרמנית: Auschwitz) שבדרום פולין היה הגדול במחנות ההשמדה שהקימה גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה, ובו נרצחו כמיליון ומאתיים אלף נפשות, בהם כמיליון ומאה אלף יהודים (91%), יותר מבכל אתר אחר במהלך המלחמה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ואושוויץ · ראה עוד »
אוטבוצק
אוֹטְבוֹצְק (בפולנית: Otwock;, ביידיש: אָטוואָצק) היא עיר במרכז פולין, כ-24 ק"מ דרומית-מזרחית לוורשה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ואוטבוצק · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ואירופה · ראה עוד »
אייר
אִיָּר (מאכדית: ayyāru), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, השני במספר לפי המסורת המקראית והשמיני לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ואייר · ראה עוד »
נס
נס הוא כינוי למאורע אשר חורג מדרך הטבע וההתנהלות הטבעית של העולם, ומיוחס להתערבות של ישות עליונה כדוגמת התערבות אלוהית או של שליחי האל.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ונס · ראה עוד »
נחמיה אלתר
הרב נחמיה אלתר (ח' באב תרל"ה - כ"ב בתמוז תש"ב) היה בנו השלישי של האדמו"ר השני מגור רבי יהודה אריה לייב אלתר בעל השפת אמת, אחיו של האדמו"ר השלישי מגור, רבי אברהם מרדכי אלתר בעל ה"אמרי אמת", חותנו של האדמו"ר החמישי מגור, רבי שמחה בונים אלתר בעל ה"לב שמחה" וסבו של האדמו"ר הנוכחי מגור רבי יעקב אריה אלתר.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ונחמיה אלתר · ראה עוד »
ניו יורק
נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וניו יורק · ראה עוד »
סטרדין
סטרדין (בפולנית: Sterdyń) הוא כפר במחוז סוקולוב שבפרובינציית מזוביה בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וסטרדין · ראה עוד »
סוקולוב פודלסקי
סוקולוב פודלסקי (בפולנית: Sokołów Podlaski) היא עיר מחוז קטנה בפרובינציית מזוביה שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וסוקולוב פודלסקי · ראה עוד »
סוביבור
מפת מחנות ריכוז והשמדה באירופה (לחצו להגדלה) סוֹבִּיבּוֹר (בגרמנית: Sobibor; בפולנית: סוֹבִּיבּוּר Sobibór) היה מחנה השמדה בגליל לובלין בגנרלגוברנמן, שבפולין הכבושה, שפעל בשנים 1942–1943.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וסוביבור · ראה עוד »
ענווה
עֲנָוָה או עַנְוְתָנוּת היא מידה טובה, הנחשבת על ידי חכמים רבים ליסוד כל המידות הטובות.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וענווה · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
פראגה
פראגה (בפולנית: Praga) הוא אזור היסטורי בעיר ורשה הממוקם במרכז העיר לאורך הגדה המזרחית של נהר ויסלה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ופראגה · ראה עוד »
פרישות (יהדות)
פרישות משמעותה הִמנעות מענייני העולם הזה, התנזרות מהנאות, או נזירות חלקית עד מלאה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ופרישות (יהדות) · ראה עוד »
פריז
פריז או פריס (בצרפתית: Paris,,"פַּארִי") היא בירת צרפת ובירת חבל איל־דה־פראנס.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ופריז · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ופולין · ראה עוד »
פילוב
#הפניה פולאווי.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ופילוב · ראה עוד »
קוצק
קוֹצְק (בפולנית: Kock) היא עיירה במזרח פולין, השוכנת במחוז לוקוב שבפרובינציית לובלין.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וקוצק · ראה עוד »
רמת אהרון
#הפניהרמת אהרן.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ורמת אהרון · ראה עוד »
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וראש ישיבה · ראה עוד »
ראשית חכמה
ראשית חכמה שער, הדפסה משנת תרמ"ד 1884 ווארשא, ביידיש ראשית חָכמה הוא ספר קבלה ומוסר אשר חובר במאה ה-16 על ידי הרב אליהו די וידאש, מתלמידיו של הרב משה קורדובירו, ונמסר לדפוס על ידי אחיינו רבי אלעזר הכהן.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וראשית חכמה · ראה עוד »
ראדזימין
ראדזימין (בפולנית: Radzymin) היא עיירה במחוז וולומין שבפרובינציית מזוביה בפולין, צפונית מזרחית לוורשה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וראדזימין · ראה עוד »
שמחה בונים מפשיסחה
קברו של שמחה בונים מפשיסחא בעיירה פשיסחה שבפולין רבי שמחה בּוּנֶים בונהורד מפשיסחה (תקכ"ה, 1765 / תקכ"ז 1767 – י"ב באלול ה'תקפ"ז, 1827) היה אדמו"ר, ממשיך דרכו של היהודי הקדוש מפשיסחה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ושמחה בונים מפשיסחה · ראה עוד »
שמחה בונים אלתר
הלב שמחה עם בנו, האדמו"ר הנוכחי רבי שמחה בונים (בונם) אלתר (מכונה על שם ספרו הלב שמחה; כ"ד בניסן ה'תרנ"ח, 6 באפריל 1898 – ז' בתמוז ה'תשנ"ב, 7 ביולי 1992) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, בין השנים ה'תשל"ז-ה'תשנ"ב 1977–1992.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ושמחה בונים אלתר · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ושטעטל · ראה עוד »
שדליץ
שֶדליץ (בפולנית: Siedlce, להאזנה, שדלצה או שיידלצה; ביידיש: שעדליץ או שעדלעץ; ברוסית: Седльце) היא העיר הרביעית בגודלה בחבל מזוביה שבמזרח פולין, ובה 76,438 תושבים.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ושדליץ · ראה עוד »
שואת יהודי פולין
מפת שואת יהודי פולין שואת יהודי פולין הוא רצח עם בו טבחו השלטון הנאצי בסיוע משתפי פעולה ובעלי בריתם ממדינות הציר במיליוני יהודים פולנים כחלק מהשואה שהתרחשה בזמן מלחמת העולם השנייה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ושואת יהודי פולין · ראה עוד »
ת"ר
#הפניה ה'ת"ר.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ות"ר · ראה עוד »
ת"ש
#הפניה ה'ת"ש.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ות"ש · ראה עוד »
תמוז
תמוז (מאכדית: dumuzu), הוא חודש בלוח הבבלי ובלוח העברי, הרביעי במספר לפי המסורת המקראית והעשירי לפי המסורת החז"לית.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותמוז · ראה עוד »
תקס"ט
#הפניה ה'תקס"ט.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותקס"ט · ראה עוד »
תר"פ
#הפניה ה'תר"ף.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותר"פ · ראה עוד »
תרנ"א
#הפניה ה'תרנ"א.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותרנ"א · ראה עוד »
תרס"ה
#הפניה ה'תרס"ה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותרס"ה · ראה עוד »
תרפ"א
#הפניה ה'תרפ"א.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותרפ"א · ראה עוד »
תרפ"ט
#הפניה ה'תרפ"ט.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותרפ"ט · ראה עוד »
תרפ"ד
#הפניה ה'תרפ"ד.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותרפ"ד · ראה עוד »
תרפ"ו
#הפניה ה'תרפ"ו.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותרפ"ו · ראה עוד »
תרצ"א
#הפניה ה'תרצ"א.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותרצ"א · ראה עוד »
תרצ"ט
#הפניה ה'תרצ"ט.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותרצ"ט · ראה עוד »
תרצ"ח
#הפניה ה'תרצ"ח.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותרצ"ח · ראה עוד »
תרצ"ד
#הפניה ה'תרצ"ד.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותרצ"ד · ראה עוד »
תרל"ז
#הפניה ה'תרל"ז.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותרל"ז · ראה עוד »
תרל"ג
#הפניה ה'תרל"ג.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותרל"ג · ראה עוד »
תרל"ו
#הפניה ה'תרל"ו.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותרל"ו · ראה עוד »
תרי"ט
#הפניה ה'תרי"ט.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותרי"ט · ראה עוד »
תרי"ח
#הפניה ה'תרי"ח.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותרי"ח · ראה עוד »
תרי"ב
#הפניה ה'תרי"ב.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותרי"ב · ראה עוד »
תש"ב
#הפניה ה'תש"ב.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותש"ב · ראה עוד »
תש"ה
#הפניה ה'תש"ה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותש"ה · ראה עוד »
תשמ"ט
#הפניה ה'תשמ"ט.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותשמ"ט · ראה עוד »
תשע"ד
#הפניה ה'תשע"ד.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותשע"ד · ראה עוד »
תשל"ד
#הפניה ה'תשל"ד.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותשל"ד · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ותל אביב-יפו · ראה עוד »
לומאז'
#הפניה לומאזי.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ולומאז' · ראה עוד »
לומאזי
לומאזי (בפולנית: Łomazy) הוא כפר במחוז ביאלא פודולסק שבפרובינציית לובלין בפולין, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ולומאזי · ראה עוד »
לוקוב
לוקוב (בפולנית: Łuków 'ווקוף'; ביידיש: לוקאוו) היא עיר בנפת לוקוב בפרובינציית לובלין שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ולוקוב · ראה עוד »
לודז'
לודז' (בפולנית: Łódź - ווּג' - IPA) היא העיר השלישית בגודלה בפולין.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ולודז' · ראה עוד »
לודז' (פרובינציה)
לודז' (בפולנית: łódzkie) היא אחת משש עשרה הווייוודויות של פולין.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ולודז' (פרובינציה) · ראה עוד »
ט"ו בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וט"ו בניסן · ראה עוד »
טומשוב לובלסקי
טומשוב לובלסקי (בפולנית: Tomaszów Lubelski, באוקראינית: Томашів) היא עיר בדרום מזרח פולין ובה 19,991 תושבים (2009).
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וטומשוב לובלסקי · ראה עוד »
טיש
טיש בחסידות נדבורנה טיש (ביידיש: שולחן) הוא אירוע הנערך בחצרות האדמו"רים החסידיים שבו עורך האדמו"ר שולחן בפני קהל חסידיו.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וטיש · ראה עוד »
ח' באלול
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' אלול היא פרשת כי תצא.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וח' באלול · ראה עוד »
חמישה חומשי תורה
#הפניה תורה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וחמישה חומשי תורה · ראה עוד »
חנוך הניך הכהן לוין
רבי חנוך הֶניך (ביידיש: העניך) הכהן (מאלכסנדר) לוין (שאטין) (ה'תקנ"ח 1798 – י"ח באדר ב' ה'תר"ל 1870), היה מגדולי התלמידים של רבי שמחה בונים מפשיסחא ורבי מנחם מנדל מקוצק.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וחנוך הניך הכהן לוין · ראה עוד »
חסידות אמשינוב
וורשה בית המדרש המרכזי של חסידות אמשינוב בבית וגן טיש ל"ג בעומר תש"פ אצל הרב מנחם קאליש, האדמו"ר מאמשינוב בארצות הברית חסידות אמשינוב היא חצר חסידית, ענף של חסידות וורקא.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וחסידות אמשינוב · ראה עוד »
חסידות סוכטשוב
חסידות סוכטשוב היא חצר חסידית שמקורה בעיר סוכטשוב.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וחסידות סוכטשוב · ראה עוד »
חסידות פשיסחא
#הפניה בית פשיסחה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וחסידות פשיסחא · ראה עוד »
חסידות קוז'ניץ
חסידות קוז'ניץ היא חצר חסידית שנוסדה בעיירה קוז'ניץ (Kozienice) בפולין בתחילת המאה ה-19 על ידי ה"מגיד מקוז'ניץ", רבי ישראל הופשטיין, תלמידם של המגיד ממזריטש ורבי אלימלך מליז'נסק.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וחסידות קוז'ניץ · ראה עוד »
חסידות ראדזמין
#הפניה יעקב אריה גוטרמן.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וחסידות ראדזמין · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וחסידות גור · ראה עוד »
חצר חסידית
תנועת החסידות שפרחה החל מתקופת הבעל שם טוב מתאפיינת החל מהדור השני בפיצולים רבים ובאדמו"רים עצמאיים שאינם כפופים זה לזה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וחצר חסידית · ראה עוד »
חזקיה די סילוה
הרב חזקיה די סילוה (~ה'תט"ז, 1656 - ~ה'תנ"ו, 1695) היה פוסק, שד"ר, ומגדולי רבני ארץ ישראל במאה ה-17.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וחזקיה די סילוה · ראה עוד »
חיים דוד זילבר-מרגליות
הרב חיים דוד זילבר־מרגליות (תרכ"ד- כ' בכסלו תש"א) היה רבה של קויל בפולין.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וחיים דוד זילבר-מרגליות · ראה עוד »
חיים ישראל מורגנשטרן
רבי חיים ישראל מורגנשטרן מקוצק-פילוב (ה'ת"ר, 1840 − י"ב בסיוון ה'תרס"ה, יוני 1905), נכדו של רבי מנחם מנדל מקוצק.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וחיים ישראל מורגנשטרן · ראה עוד »
בני ברק
בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ובני ברק · ראה עוד »
בסתר רעם
בסתר רעם - הלכה, הגות ומנהיגות בימי השואה הוא ספרה של אסתר פרבשטין, היסטוריונית חרדית וראש הקתדרה להוראת השואה במכללה ירושלים.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ובסתר רעם · ראה עוד »
בחדרי חרדים
בחדרי חרדים הוא אתר חדשות למגזר החרדי.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ובחדרי חרדים · ראה עוד »
בגדי שבת
חסיד ירושלמי לבוש בבגדי שבת ירושלמיים ילדי ברסלב בבגדי שבת, מאה שערים בגדי שבת הם בגדים מכובדים שאותם לובשים היהודים הדתיים בשבתות ובחגי ישראל וכן גם בחולי מועד לשם הדגשת החגיגיות והייחודיות של ימים אלו.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ובגדי שבת · ראה עוד »
ביאליסטוק
בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וביאליסטוק · ראה עוד »
בית קברות
מצבות בבית העלמין ירקון בית עלמין נוצרי במקסיקו בית קברות בדואי בבאר שבע בית קברות צבאי בריטי בבאר שבע בית קברות יהודי עתיק בפודו אילואיי, רומניה טוקאי בהונגריה בית קברות יהודי מודרני בית הקברות היהודי העתיק בפראג קבורה בקומות בבית העלמין ירקון בית קברות או בית עלמין או בית חיים (בלשון סגי נהור), הוא שטח אדמה ייעודי, שבו נטמנות גופות אנשים לאחר מותם.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ובית קברות · ראה עוד »
בית הקברות שומרי שבת
מראה כללי של בית הקברות שומרי שבת, דצמבר 2016 (לאורך התמונה משמאל, חומת בית הקברות המפרידה בינו ובין בית הקברות של נציבי ישיבת פוניבז') בית הקברות שומרי שבת הוא בית הקברות הוותיק של בני ברק, הנמצא בדרום העיר.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ובית הקברות שומרי שבת · ראה עוד »
בית הקברות היהודי בוורשה
מצבות בבית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה בוורשה קטע מחומת המצבות בבית הקברות היהודי בוורשה בית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה (Okopowa) שברובע וולה (Wola) בוורשה בירת פולין (שמו הוא "בית העלמין גנשא", וביידיש: "דער גענשער בית עלמין"; מכונה גם "בית הקברות אוקופובה"), הוא בית הקברות היהודי השני בגודלו בפולין, החשוב שבכ-1400 בתי העלמין שבמדינה, ואחד מהגדולים ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ובית הקברות היהודי בוורשה · ראה עוד »
ג' באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וג' באלול · ראה עוד »
ג' בחשוון
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בג' חשוון היא פרשת לך לך, אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת נח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וג' בחשוון · ראה עוד »
גריבוב
גריבוב (בפולנית: Grybów; ביידיש: גריבאוו) היא עיירה במחוז נובי סונץ' שבפרובינציית פולין קטן בפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וגריבוב · ראה עוד »
דרופסי קולג'
#הפניה מרכז למחקרי יהדות מתקדמים.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ודרופסי קולג' · ראה עוד »
דוד אברהם מנדלבוים
הרב דוד אברהם מנדלבוים (נולד בשנת ה'תשי"ז 1957) הוא מחבר ספרות תורנית, חוקר ועורך פורה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ודוד אברהם מנדלבוים · ראה עוד »
דיסרטציה
#הפניה תזה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ודיסרטציה · ראה עוד »
ה'ת"ש
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'ת"ש · ראה עוד »
ה'תקפ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תקפ"ט · ראה עוד »
ה'תקפ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תקפ"ז · ראה עוד »
ה'תקפ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תקפ"ח · ראה עוד »
ה'תרמ"ב
יהודי תימני בירושלים, סוף המאה ה-19. בשנה זו החלה העלייה הראשונה, רובה מיהדות מזרח אירופה וכללה את עליית אעלה בתמר של יהדות תימן, אשר הושפעו מהפסוק.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תרמ"ב · ראה עוד »
ה'תרנ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תרנ"ז · ראה עוד »
ה'תרנ"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תרנ"ד · ראה עוד »
ה'תרס"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תרס"ט · ראה עוד »
ה'תרס"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תרס"ו · ראה עוד »
ה'תרע"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תרע"ב · ראה עוד »
ה'תרפ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תרפ"ח · ראה עוד »
ה'תרפ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תרפ"ה · ראה עוד »
ה'תרצ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תרצ"ט · ראה עוד »
ה'תרצ"ח
כיוון שהמשמעות המיידית של המילה "תרצח" מתקשרת לרצח, נהוג לעיתים לכנות שנה זו תרח"ץ - כינוי ששומר על הערך הגימטרי של השנה, אך משנה את משמעותה המילולית.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תרצ"ח · ראה עוד »
ה'תרצ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תרצ"ב · ראה עוד »
ה'תרצ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תרצ"ג · ראה עוד »
ה'תרצ"ו
שלט רחוב בתל אביב.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תרצ"ו · ראה עוד »
ה'תרל"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תרל"ד · ראה עוד »
ה'תרכ"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תרכ"ז · ראה עוד »
ה'תרכ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תרכ"ו · ראה עוד »
ה'תרי"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תרי"ט · ראה עוד »
ה'תש"ע
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תש"ע · ראה עוד »
ה'תש"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תש"ב · ראה עוד »
ה'תשמ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תשמ"ט · ראה עוד »
ה'תשמ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תשמ"ה · ראה עוד »
ה'תשנ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תשנ"א · ראה עוד »
ה'תשנ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תשנ"ה · ראה עוד »
ה'תשס"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תשס"ז · ראה עוד »
ה'תשס"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תשס"ג · ראה עוד »
ה'תשע"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תשע"ב · ראה עוד »
ה'תשע"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תשע"ג · ראה עוד »
ה'תשפ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תשפ"א · ראה עוד »
ה'תשפ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תשפ"ב · ראה עוד »
ה'תשפ"ג
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תשפ"ג · ראה עוד »
ה'תשכ"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תשכ"ב · ראה עוד »
ה'תשכ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תשכ"ה · ראה עוד »
ה'תשכ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תשכ"ו · ראה עוד »
ה'תשי"ז
אות מלחמת סיני אשר פרצה בכ"ד בחשוון התשי"ז - 29 באוקטובר 1956.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וה'תשי"ז · ראה עוד »
המודיע
הַמּוֹדִיעַ הוא עיתון חרדי יומי שהוקם בי"ח באלול ה'תש"י (1950) על ידי יצחק מאיר לוין, נשיא אגודת ישראל העולמית.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק והמודיע · ראה עוד »
השואה
השואה הייתה שורת מעשי רצח עם ורדיפות אנטישמיות מתוכננות ומאורגנות, שבוצעו כנגד העם היהודי החל מעליית הנאצים לשלטון בגרמניה בתחילת 1933, ובמהלך מלחמת העולם השנייה ועד כניעת גרמניה הנאצית במאי 1945.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק והשואה · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וורשה · ראה עוד »
ולודאבה
#הפניה ולודבה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וולודאבה · ראה עוד »
וישקוב
וישקוב (בפולנית: Wyszków) היא עיר בפרובינציית מזוביה שבפולין.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ווישקוב · ראה עוד »
כ"ט בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בכ"ט שבט היא ברוב השנים פרשת תרומה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וכ"ט בשבט · ראה עוד »
כ"ב בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וכ"ב בתמוז · ראה עוד »
כ"ד באדר
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בכ"ד אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הוא נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וכ"ד באדר · ראה עוד »
כתובה
כתובה מעוטרת מהמאה ה-18 מרג'ו אמיליה כְּתובָּה היא מסמך משפטי מחייב שנלווה לקידושין, אשר בו מפורטים חובות הבעל כלפי אשתו, ובעיקר התחייבותו הכספית במקרה שתגורש או תתאלמן.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וכתובה · ראה עוד »
י"א באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וי"א באלול · ראה עוד »
י"ט בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, ברוב השנים, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט שבט היא פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וי"ט בשבט · ראה עוד »
י"ט בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט טבת היא, ברוב השנים, פרשת שמות.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וי"ט בטבת · ראה עוד »
י"ב באלול
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וי"ב באלול · ראה עוד »
י"ב בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וי"ב בסיוון · ראה עוד »
י"ד באדר
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד אדר תלוי האם בר המצווה נחוג בשנה פשוטה או מעוברת והאם הילד נולד בשנה פשוטה או מעוברת.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וי"ד באדר · ראה עוד »
י"ד בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וי"ד בטבת · ראה עוד »
ימ"ש
#הפניה המוות בשפה העברית#תוספת לאחר שמו של נפטר.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וימ"ש · ראה עוד »
יעקב אריה אלתר
רבי יעקב אריה אלתר (נולד בכ"ט באייר ה'תרצ"ט, 18 במאי 1939) הוא אדמו"ר בשושלת חסידות גור, המכהן משנת ה'תשנ"ו (1996).
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ויעקב אריה אלתר · ראה עוד »
יעקב אריה גוטרמן
אוהל ראדזמין בבית הקברות היהודי בוורשה רבי יעקב אריה גוטרמן מראדזימין (ה'תקנ"ב, 1792 – י"ח בתמוז תרל"ד, 1874) היה מהאדמו"רים הבולטים בפולין במחצית השנייה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ויעקב אריה גוטרמן · ראה עוד »
יעקב יצחק מפשיסחה
קברו של היהודי בפשיסחא רבי יעקב יצחק רבינוביץ' (ה'תקכ"ו – י"ט בתשרי ה'תקע"ד; 1766–1813) המכונה "היהודי הקדוש", הוא מייסד חסידות פשיסחה המאופיינת בחריפות, למדנות, והמעטת העיסוק במופתים.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ויעקב יצחק מפשיסחה · ראה עוד »
יעקב יצחק הורוביץ
רבי יעקב יצחק הלוי הורוויץ, מכונה החוזה מלובלין (אצל חסידי פולין: הרבי מלובלין) (תק"ה, 1745 – ט' באב תקע"ה, 15 באוגוסט 1815) היה תלמידו של רבי אלימלך מליז'נסק, מחשובי האדמו"רים בפולין בשלהי המאה ה-18.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ויעקב יצחק הורוביץ · ראה עוד »
יצחק מאיר אלתר
הרב יצחק מאיר אלתר (רוטנברג) (תקנ"ט, 1799 – כ"ג באדר תרכ"ו, 10 במרץ 1866) היה מייסד חסידות גור, ומחבר הספר חידושי הרי"ם.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ויצחק מאיר אלתר · ראה עוד »
יצחק אריגור
יצחק אריגור (י"א תשרי תרס"ג אוקטובר 1902 - י"ח בשבט תשל"ט 15 בפברואר 1979) היה סופר ציוני דתי.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ויצחק אריגור · ראה עוד »
יצחק אלפסי (חוקר חסידות)
הרב ד"ר יצחק אלפסי (נולד בט' בתשרי תר"צ; 13 בספטמבר 1929) הוא היסטוריון וחוקר חסידות ישראלי, מחברם של ספרים רבים על תולדות תנועת החסידות, וכן עסק בתולדות הציונות והעלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ויצחק אלפסי (חוקר חסידות) · ראה עוד »
יצחק רפאל
ד"ר יצחק רפאל (וֶרפֶל) (5 ביולי 1914 – 3 באוגוסט 1999) היה ממנהיגי המפד"ל וכיהן מטעמה כחבר הכנסת ושר.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ויצחק רפאל · ראה עוד »
יצחק זליג מורגנשטרן
רבי יצחק זליג מורגנשטרן (תרכ"ו, 1866 – ג' בחשוון ת"ש, 1939) היה אדמו"ר מקוצק-סוקולוב וראש ישיבה, חבר מועצת גדולי התורה וממנהיגי יהדות פולין לפני השואה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ויצחק זליג מורגנשטרן · ראה עוד »
ירחמיאל יהודה מאיר קאליש
טקסט.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וירחמיאל יהודה מאיר קאליש · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וירושלים · ראה עוד »
ישיבת שפת אמת
קברי רבי אברהם מרדכי אלתר ורבי פנחס מנחם אלתר בחצר הישיבה לוחית זיכרון לתורמים על חזית הבניין ישיבת שפת אמת (ישפ"א) היא הישיבה הראשונה של חסידות גור בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וישיבת שפת אמת · ראה עוד »
ישיבת חכמי לובלין
בניין ישיבת חכמי לובלין 2010 שער ישיבת חכמי לובלין 2010 רבי מאיר שפירא ישיבת חכמי לובלין (המוכרת גם כיח"ל) הוקמה בעיר לובלין בפולין בשנת 1930 על ידי רבי מאיר שפירא (מייסד מפעל הדף היומי).
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק וישיבת חכמי לובלין · ראה עוד »
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב. יהדות פולין הייתה, משלהי ימי הביניים ועד השואה, הגדולה בקהילות עם ישראל בתפוצות.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ויהדות פולין · ראה עוד »
יהודה אריה ליב אלתר
רבי יהודה אריה ליב אלתר (כ"ט בניסן ה'תר"ז, 15 באפריל 1847 – ה' בשבט תרס"ה, 11 בינואר 1905) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ויהודה אריה ליב אלתר · ראה עוד »
יוסף קאליש
רבי יוסף קאליש (תרל"ח, 1878 – ג' בשבט תרצ"ו, ינואר 1936) היה האדמו"ר השלישי מאמשינוב, ורבה של אוסטרוב מזובייצקה.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ויוסף קאליש · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ויידיש · ראה עוד »
17 במרץ
17 במרץ הוא היום ה-76 בשנה (77 בשנה מעוברת), בשבוע ה-11 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ו17 במרץ · ראה עוד »
1859
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ו1859 · ראה עוד »
1905
אלברט איינשטיין.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ו1905 · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ו1906 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ו1909 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ו1920 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ו1921 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ו1926 · ראה עוד »
1929
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ו1929 · ראה עוד »
1938
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ו1938 · ראה עוד »
1939
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ו1939 · ראה עוד »
1942
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ו1942 · ראה עוד »
1974
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ו1974 · ראה עוד »
2013
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ו2013 · ראה עוד »
22 בדצמבר
22 בדצמבר הוא היום ה-356 בשנה (357 בשנה מעוברת), בשבוע ה-51 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: חסידות קוצק ו22 בדצמבר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
צבי הירש מלוקוב, צבי הירש מלומאז', צבי הירש מורגנשטרן, משה מרדכי מורגנשטרן, דוד מורגנשטרן.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/חסידות_קוצק
