גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
34 יחסים: ממלכת פרס, מערב, מחוז פארס, מיתרה, ארדשיר הראשון, אהורה מאזדה, אהורה מזדא, איראן, אירופה, נקש-י רוסתם, עוצר (שליט), פרסית, צבי, ציד, שאפור השני, שאפור השלישי, זרתוסטרה, ח'וסרו השני, ח'וסרו ושירין, חדייב, דרך המשי, המזרח הרחוק, האימפריה הסאסאנית, האימפריה הפרתית, הערבה האירואסייתית, הרי זגרוס, השושלת הקאג'ארית, כרמאנשאה, יוליאנוס הכופר, 226, 363, 385, 614, 650.
ממלכת פרס
ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן וממלכת פרס · ראה עוד »
מערב
שקיעה בחוף ראשון לציון. בשל סיבוב כדור הארץ השמש נצפת "שוקעת" בצד מערב מערב הוא אחת מארבע רוחות השמים.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן ומערב · ראה עוד »
מחוז פארס
#הפניה פארס (פרובינציה).
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן ומחוז פארס · ראה עוד »
מיתרה
מיתרה על תבליט רומי מיתרה במוזיאון פיו קלמנטינו במוזיאוני הוותיקן במוזיאון הבריטי במוזיאון לתולדות האמנות בווינה מיתרה (בפרסית: مهر، میترا או میثره) הוא אל חשוב במיתולוגיה הפרסית ובמיתולוגיה ההינדואית.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן ומיתרה · ראה עוד »
ארדשיר הראשון
מטבע כסף עם דיוקנו של ארדשיר המלך ארדשיר הראשון עומד לפני אהורה מזדא ישות אלוהית המכתירה אותו. תחריט בנקש-י רוסתם. ארדשיר הראשון (בפרסית אמצעית: 50px, בפרסית חדשה: اردشیر بابکان) היה מדינאי פרסי בן המאה ה-3 לספירה.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן וארדשיר הראשון · ראה עוד »
אהורה מאזדה
#הפניה אהורא מזדא.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן ואהורה מאזדה · ראה עוד »
אהורה מזדא
#הפניה אהורא מזדא.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן ואהורה מזדא · ראה עוד »
איראן
חומייני נוחת באיראן בשנת 1979 כדי לעמוד בראש המהפכה נגד השאה איראן (בפרסית: ایران), או באופן רשמי הרפובליקה האסלאמית של איראן (בפרסית:, ג'וֹמְהוּרִי-יֶה אֶסְלַאמִי-יֶה אִירַאן) היא רפובליקה אסלאמית-שיעית בעלת מיעוט סוני הנמצאת במערב אסיה, והיא כיום בעלת משטר תיאוקרטי.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן ואיראן · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן ואירופה · ראה עוד »
נקש-י רוסתם
נקש-י-רוסתם נַקְש-י-רוֹסְתָם (בפרסית: نقش رستم, Naqŝe Rostam) הוא אתר ארכאולוגי, הנמצא בפרובינציית פארס באיראן.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן ונקש-י רוסתם · ראה עוד »
עוצר (שליט)
עוֹצֵר (במלרע) הוא שליט בפועל.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן ועוצר (שליט) · ראה עוד »
פרסית
left פרסית (פַֿארְסִי) היא שפה איראנית.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן ופרסית · ראה עוד »
צבי
צבי (שם מדעי: Gazella) הוא סוג בתת-משפחת הצבאיים שבמשפחת הפריים.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן וצבי · ראה עוד »
ציד
כלבי ציד. תיאור ציד זאבים על כותרת עמוד באולם ליד כנסיית אוגוסטה ויקטוריה בירושלים צַיִד הוא פעילות לתפיסה והריגת בעלי חיים לא מבויתים אשר אינם כלואים.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן וציד · ראה עוד »
שאפור השני
מטבע עם דיוקנו של שאפור השני שאפור השני (בפרסית: شاپور دوم; ידוע גם בשם שבור השני) "הגדול" (309–379) היה מלך פרס מהשושלת הסאסאנית לאחר מותו של הורמיזד השני.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן ושאפור השני · ראה עוד »
שאפור השלישי
שאפור השלישי (בפרסית: شاپور سوم; ידוע גם בשם שבור השלישי) היה המלך ה-12 בשושלת הסאסאנית בין השנים 383–388.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן ושאפור השלישי · ראה עוד »
זרתוסטרה
זַרַתוּסְטְרַה (מאווסטית: 𐬰𐬀𐬭𐬀𐬚𐬎𐬱𐬙𐬭𐬀), או בשמו היווני זוֹרוֹאָסְטְרֵס (Ζωροάστρης) היה נביא ממדי ומייסדה של הדת הנקראת על שמו: זורואסטריות (או בשמה העברי האחר: אמגושיות).
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן וזרתוסטרה · ראה עוד »
ח'וסרו השני
חסרו עומד בצד התעלה שנבנתה כדי לספק לשירין חלק עזים ופרות ח'וסרו השני (בתעתיק מדויק: ח'סרו; בפרסית: خسرو پرویز, "ח'סרו פרויז"), לעיתים קרוי במקורות קלאסיים "פרויז" (הבלתי מנוצח), היה המלך העשרים ושניים באימפריה הסאסאנית הפרסית, שמלך משנת 590 עד שנת 628 לספירה.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן וח'וסרו השני · ראה עוד »
ח'וסרו ושירין
ח'וסרו ושִירִין (בפרסית: خسرو و شیرین; ח'סרו ו שירין) הוא שמו של רומן טרגי פרסי מפורסם.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן וח'וסרו ושירין · ראה עוד »
חדייב
בית המקדש ועיר דוד, מראה מבריכת השילוח - בחזית עיר דוד ארמונות מלכי חדייב. ארמונות מלכי חדייב בדגם ירושלים בסוף ימי בית שני מבט על הארמונות מדרום - מזרחה לבריכת השילוח איור של פתח קברי המלכים במאה ה-19 המיוחסים למלכי בית חדייב חַדְיָב (סורית: ܚܕܝܐܒ, תעתיק מדויק: חדיאב; נקראת גם "אדיאבן" ובתלמוד "הדייב" ו"חדייף") הייתה ממלכה עתיקה באשור, בצפון הסהר הפורה, שהתקיימה בין השנים 15 ל-116.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן וחדייב · ראה עוד »
דרך המשי
דרך המשי (בסינית מסורתית: 絲綢之路; בסינית פשוטה: 丝绸之路; בפרסית: راه ابریشم) היא סדרה של דרכים יבשתיות וימיות אשר קישרו בין צ'אנג-אן בסין (שִׂי-אָן של ימינו) לבין אתרים רבים אחרים, שבהם עברו נתיבי המסחר העיקריים בין המזרח הרחוק, הודו, המזרח התיכון, צפון אפריקה ואירופה.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן ודרך המשי · ראה עוד »
המזרח הרחוק
המזרח הרחוק על מפת כדור הארץ המזרח הרחוק הוא כינוי בפי העולם המערבי המתאר את מזרח אסיה ודרום-מזרח אסיה, וכן את צפון אסיה ואזורים במערב האוקיינוס השקט.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן והמזרח הרחוק · ראה עוד »
האימפריה הסאסאנית
האימפריה הסאסאנית (224–651) הייתה האימפריה הפרסית הקדם-אסלאמית האחרונה.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן והאימפריה הסאסאנית · ראה עוד »
האימפריה הפרתית
האימפריה הַפַּרְתִּית הייתה המעצמה השלטת באזור שבו שוכנת כיום איראן, מאמצע המאה ה-3 לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן והאימפריה הפרתית · ראה עוד »
הערבה האירואסייתית
מפה של הערבה האירואסייתית נוף הערבה במונגוליה בזייר עם עיט בקירגיזסטן הסאיגה היא אחת החיות המצויות כמעט רק בערבה והיא כמעט שנכחדה מהעולם עקב ציד יתר. הערבה האירואסייתית (מכונה גם, בעקבות המילה הרוסית степь), היא שם כולל לרצף של מישורים ורמות המשתרע בין הרי החינגן הגדולים (Greater Khingan) בגבול מונגוליה-מנצ'וריה במזרח, לבין חצי האי קרים במערב.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן והערבה האירואסייתית · ראה עוד »
הרי זגרוס
הרי זגרוס (בפרסית: رشته كوه زاگرس; בארמית: ܛܘܪ ܙܪܓܣ; בכורדית: زنجیرهچیاکانی زاگرۆس; בלורית: کو یه لی زاگروس; בערבית: جبال زاغروس) הם רכס הרים בדרום-מערב אסיה המשתרע על פני 1,500 קילומטר לאורך מערב איראן ומקצת ממזרח עיראק, החל מאזור כורדיסטן, לאורך גבול איראן–עיראק ועד למצר הורמוז.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן והרי זגרוס · ראה עוד »
השושלת הקאג'ארית
מלכי השושלת הקאג'ארית לפי סדרם דמות של נסיך קאג'ארי אישה איראנית מסוף התקופה הקאג'ארית עותק של שאה נאמה מהתקופה הקאג'ארית (1837) השושלת הקאג'ארית (בפרסית:, או) היא שושלת ממוצא טורקמני, ששלטה באיראן של היום ובחלק משכנותיה בשנים 1794–1925.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן והשושלת הקאג'ארית · ראה עוד »
כרמאנשאה
כרמאנשאה (בכורדית: کرماشان/Kirmaşan - כרמאשאן) היא בירת המחוז הקרוי על שמה במערב איראן.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן וכרמאנשאה · ראה עוד »
יוליאנוס הכופר
עמוד יוליאנוס באנקרה יוליאנוס ואשתו הלנה. תבליט מתאריך לא ידוע מטבע סולידוס של יוליאנוס. בצד אחד דיוקנו של הקיסר ובצד השני חייל רומאי אוחז בשבוי ביד אחת ובפרס על ניצחון ביד השנייה. מטבע של יוליאנוס יוליאנוס ליד חומות קטסיפון, הבירה של האימפריה הסאסאנית. מיניאטורה מימי הביניים הקדוש הנוצרי סנט מרקוריוס הורג את יוליאנוס חייל רומאי, ככל הנראה יוליאנוס שוכב לרגליו של שאפור השני, קיסר האימפריה הסאסאנית. פרט מתבליט באתר טאק בוסתאן תבליט אבן סאסאני מהאתר המלכותי טאק בוסתאן. שאפור השני מכתיר את אחיו ארדשיר השני בטבעת המלוכה לידם עומד האל אהורה מאזדה. לרגליהם חייל רומאי, ככל הנראה הקיסר הרומאי יוליאנוס פלאוויוס קלאודיוס יוליאנוס (בלטינית: Flavius Claudius Iulianus), המכונה יוליאנוס הכופר (בלטינית: Iulianus Apostata; 331 או 332 – 26 ביוני 363) היה קיסר רומא בין השנים 361 ל-363.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן ויוליאנוס הכופר · ראה עוד »
226
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן ו226 · ראה עוד »
363
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן ו363 · ראה עוד »
385
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן ו385 · ראה עוד »
614
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן ו614 · ראה עוד »
650
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: טאק בוסתאן ו650 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/טאק_בוסתאן
