גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
30 יחסים: אנציקלופדיה, אסטרולוגיה, ארמית, אלפבית, אבלי ציון, אהרן בן אשר, אורפה, איסטנבול, ערבית, ערבית יהודית, עשרת הדיברות, עברית, עבודה זרה, פרשן מקרא, פרוזה, פילוסוף, פיוט, קונסטנטינופול, שד (מיתולוגיה), תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, חריזה, דקדוק, המאה ה-12, הספרייה הלאומית, היסטוריון, יהדות קראית, יוונית, 1148, 9 באוקטובר.
אנציקלופדיה
אֶנְצִיקְלוֹפֶּדְיָה היא מאגר כתוב של הידע האנושי הקיים, בתחום מסוים או בכל תחומי הידע, שנאסף כדי להנחיל אותו לאחרים ולדורות הבאים.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי ואנציקלופדיה · ראה עוד »
אסטרולוגיה
מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי ואסטרולוגיה · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי וארמית · ראה עוד »
אלפבית
אָלֶפְבֵּית הוא אוסף סדור של אותיות, שהן סימנים גרפיים המייצגים עיצורים ותנועות.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי ואלפבית · ראה עוד »
אבלי ציון
המונח אבלי ציון הוא כינוי לחוגים מבין היהודים הקראים בימי הביניים שהתאבלו על החורבן, הרבו במנהגי אבלות ובצומות.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי ואבלי ציון · ראה עוד »
אהרן בן אשר
אהרן בן משה בן אשר המכונה בערבית "אבו סעיד", חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי ואהרן בן אשר · ראה עוד »
אורפה
אורפה (בטורקית: Şanlıurfa – שנלאורפה; מילולית: "אורפה רבת התהילה"; בכורדית: Riha/ڕحا - רחא; בערבית: الرها, תעתיק: אלרהא, או أورفة - אורפה; בארמית: ܐܘܪܗܝ – "אורהוי" או "אורפא"; בארמנית: Ուռհա) היא עיר בכורדיסטן הטורקית ובירת הנפה הקרויה על שמה במחוז דרום-מזרח אנטוליה שבטורקיה.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי ואורפה · ראה עוד »
איסטנבול
אִיסְטַנְבּוּל היא עיר הנמל הראשית של טורקיה ובירת מחוז מרמרה בצפון-מערב המדינה.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי ואיסטנבול · ראה עוד »
ערבית
ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי וערבית · ראה עוד »
ערבית יהודית
דף מגניזת קהיר, חלקו כתוב בערבית-יהודית אלחוררייא, עיתון מודרני בערבית יהודית שיצא לאור בטנג'יר (בתמונה גיליון מ-4 באוגוסט 1922) ערבית יהודית היא קבוצת אתנולקטים, אשר דוברו בפי יהודים שחיו בספרד ובארצות ערב.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי וערבית יהודית · ראה עוד »
עשרת הדיברות
ציור של משה ואהרן עם לוחות הברית עליהם כתובים עשרת הדברות עֲשֶׂרֶת הַדִּבְּרוֹת הם רשימה של עשרה ציוויים דתיים ומוסריים, שעל פי המקרא נאמרו על ידי אלוהים לעם ישראל במעמד הר סיני, ונמסרו למשה על ידי אלוהים כשהם כתובים על לוחות הברית.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי ועשרת הדיברות · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי ועברית · ראה עוד »
עבודה זרה
מגידו. עבודה זרה, עבודת אלילים, עבודת גילולים או עבודת כוכבים ומזלות (בראשי תיבות: ע"ז, עכו"ם או עכומ"ז) במינוח המסורתי, או פולחן פגני במינוח מודרני, הם מונחים המתארים פולחן דתי המופנה לישויות גשמיות, כפי שמתייחסת לפולחן כזה הדת היהודית.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי ועבודה זרה · ראה עוד »
פרשן מקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי ופרשן מקרא · ראה עוד »
פרוזה
פרוזה היא סגנון כתיבה ודיבור הדומה ביסודו לדיבור היומיומי.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי ופרוזה · ראה עוד »
פילוסוף
סוקרטס נחשב בעיני רבים לאבי הפילוסופיה המערבית פילוסוף הוא אדם העוסק בפילוסופיה.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי ופילוסוף · ראה עוד »
פיוט
הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי ופיוט · ראה עוד »
קונסטנטינופול
מפת קונסטנטינופול איור של קונסטנטינופול קוֹנְסְטַנְטִינוֹפּוֹל (ביוונית: Κωνσταντινούπολις, בלטינית: Constantinopolis) היא עיר עתיקה, שהתקיימה במקום שבו נמצאת איסטנבול.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי וקונסטנטינופול · ראה עוד »
שד (מיתולוגיה)
מצרי אנטוני הגדול מוטרד בידי שדים. ציור של מרטין שונגאוור (1487–88) תצריב מהמאה ה-19 המתאר את נפוליאון כבנו של השטן שֵׁד הוא יצור מיתולוגי על-טבעי, הנפוץ בפולקלור ובאמונות של עמים רבים.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי ושד (מיתולוגיה) · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
חריזה
חריזה היא טכניקה שירית המבוססת על חזרה של צליל דומה בסופי מילים או חזרה של תנועות, בדרך כלל בסיומו של הטור השירי.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי וחריזה · ראה עוד »
דקדוק
דִּקְדּוּק הוא אוסף הכללים המנחה את הדיבור והכתיבה בשפה מסוימת, טבעית או מלאכותית.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי ודקדוק · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי והמאה ה-12 · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי והספרייה הלאומית · ראה עוד »
היסטוריון
הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי והיסטוריון · ראה עוד »
יהדות קראית
מזוזה קראית ממוזער רובע היהודי בירושלים היכל שלמה, בית המרכז העולמי של היהדות הקראית, ברמלה יהדות קָרָאִית, היא זרם ביהדות הנקרא גם קראות, ופרטיו ידועים בשם קראים.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי ויהדות קראית · ראה עוד »
יוונית
יוונית (- אֵלִינִיקַה) היא שפה הודו־אירופאית, שמוצאה באזור יוון של ימינו.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי ויוונית · ראה עוד »
1148
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי ו1148 · ראה עוד »
9 באוקטובר
9 באוקטובר הוא היום ה-282 בשנה (283 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה בן אליהו הדסי ו9 באוקטובר · ראה עוד »
מפנה מחדש כאן:
יהודה בן אליהו, יהודה האבל, יהודה הדסי.
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_בן_אליהו_הדסי
