תוכן עניינים
36 יחסים: מאיר שפיה, מלריה, מלחמת העולם הראשונה, מוהילב, מינסק, ארבה, אהרן אהרנסון, נס ציונה, ניל"י, עתלית, פועלי ציון, רחובות, שנות ה-30 של המאה ה-20, שומרון, תל חי, זכרון יעקב, חדרה, חוות סג'רה, בן שמן, בר גיורא (ארגון), בלארוס, בית הקברות כפר גלעדי - תל חי, דמשק, העלייה השנייה, הרטוב, השומר, הלל יפה, ירושלים, ישראל, ישראל שוחט, 16 בספטמבר, 18 בינואר, 1907, 1915, 1922, 20 בנובמבר.
מאיר שפיה
המושבה בגלויה עתיקה צילום קבוצתי של ותיקי שפיה 250px 250px 250px מֵאִיר שְׁפֵיָה הוא כפר נוער ליד זכרון יעקב בצדה הצפוני של דרך ואדי מילק.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ומאיר שפיה
מלריה
פסל יתוש אנופלס בפתח בית הספר להיגיינה ולרפואה טרופית בלונדון מָלַרְיָה (בלטינית: Malaria; או קדחת הביצות) היא מחלה זיהומית הנפוצה בעיקר באזור הטרופי.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ומלריה
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ומלחמת העולם הראשונה
מוהילב
מאה ה-19 מוהילב (בבלארוסית: Магiлёў - מַאהִילְיוֹוּ; ברוסית: Могилёв - מוגילב; ביידיש: מאָלעוו) היא עיר במזרח בלארוס ובירת המחוז הקרוי על שמה.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ומוהילב
מינסק
מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ומינסק
ארבה
ארבה מלחך עץ בסודאן. חגב סודני מדברי. למעלה במופע כחרק בודד, למטה במופע כחלק מנחיל ארבה היא צורת התקהלות של חגבים נודדים, הנעים בקבוצות ענקיות, הנחשבות למזיקות לחקלאות.
לִרְאוֹת יהודה זלדין וארבה
אהרן אהרנסון
אהרן אהרנסון (בלועזית: Aaron Aaronsohn, 21 במאי 1876 – 15 במאי 1919) היה בוטנאי, אגרונום וגאולוג, ראשון לאנשי המדע היהודים בארץ ישראל וראש מחתרת הריגול ניל"י.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ואהרן אהרנסון
נס ציונה
נֵס צִיּוֹנָה היא עיר במחוז המרכז בישראל.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ונס ציונה
ניל"י
ניל"י (ראשי התיבות: נצח ישראל לא ישקר, מתוך) היה ארגון מחתרתי שהוקם בשנת 1915 ופעל ב בארץ ישראל בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
לִרְאוֹת יהודה זלדין וניל"י
עתלית
גן זיכרון בעתלית לזכר הנופלים מבני היישוב ון דה ולדה, 1857 עַתְלִית (בעבר נכתב גם עטלית) היא יישוב במעמד מוניציפלי של ועד מקומי במועצה אזורית חוף הכרמל במחוז חיפה בישראל.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ועתלית
פועלי ציון
"פועלי ציון" (בראשי תיבות: פוע"צ) הייתה מפלגה ציונית סוציאליסטית שראשיתה באגודות ציוניות סוציאליסטיות שהוקמו בשלהי המאה ה-19.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ופועלי ציון
רחובות
רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ורחובות
שנות ה-30 של המאה ה-20
מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ושנות ה-30 של המאה ה-20
שומרון
#הפניה השומרון.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ושומרון
תל חי
בית הקברות בכפר גלעדי מתיישבים-לוחמים על המרפסת בתל-חי בתחילת 1920 תל חי הייתה חווה חקלאית קטנה באצבע הגליל בראשית תקופת ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ותל חי
זכרון יעקב
זִכְרוֹן יַעֲקֹב - מבט אל חוף הים זִכְרוֹן יַעֲקֹב היא מועצה מקומית במחוז חיפה בישראל.
לִרְאוֹת יהודה זלדין וזכרון יעקב
חדרה
חֲדֵרָה היא עיר במחוז חיפה בישראל שבשרון הצפוני, אשר שוכנת לחוף הים התיכון.
לִרְאוֹת יהודה זלדין וחדרה
חוות סג'רה
בית הפקידות בחוות סג'רה שלט הסבר בכניסה לחוות סג'רה חוות סג'רה הייתה חווה חקלאית שהיוותה פרק בתולדות ההתיישבות הציונית בארץ ישראל.
לִרְאוֹת יהודה זלדין וחוות סג'רה
בן שמן
בֵּן שֶׁמֶן הוא מושב השוכן כ-2.5 קילומטר ממזרח ללוד בתחום המועצה האזורית חבל מודיעין.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ובן שמן
בר גיורא (ארגון)
ישראל שוחט, מפקד ארגון "בר גיורא" "בר גיורא" היה ארגון שמירה יהודי חשאי שפעל בארץ ישראל מספטמבר 1907 עד אפריל 1909.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ובר גיורא (ארגון)
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ובלארוס
בית הקברות כפר גלעדי - תל חי
בית הקברות כפר גלעדי - תל חי שוכן בסמוך לקיבוץ כפר גלעדי ובקרבת אתר תל חי שבאצבע הגליל.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ובית הקברות כפר גלעדי - תל חי
דמשק
דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ודמשק
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
לִרְאוֹת יהודה זלדין והעלייה השנייה
הרטוב
#הפניה הר-טוב.
לִרְאוֹת יהודה זלדין והרטוב
השומר
תמונה קבוצתית של חברי ארגון "השומר" ב-1909 השוֹמֵר היה ארגון הגנה ביישוב היהודי בארץ ישראל, שפעל בשנים 1909–1920.
לִרְאוֹת יהודה זלדין והשומר
הלל יפה
הלל יפה (י"ז בתשרי תרכ"ה, אוקטובר 1864, בריסטובקה, פלך יֶקטרינוסלב, האימפריה הרוסית – כ"ג בטבת תרצ"ו, 18 בינואר 1936, חיפה, פלשׂתינה-א"י) היה רופא המושבות בתקופת העלייה הראשונה, מבולטי חוקרי המלריה, איש ציבור ונציג "חובבי ציון" בארץ ישראל.
לִרְאוֹת יהודה זלדין והלל יפה
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
לִרְאוֹת יהודה זלדין וירושלים
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
לִרְאוֹת יהודה זלדין וישראל
ישראל שוחט
שלט רחוב על שמם של מניה וישראל שוחט, שכונת רמת אביב, תל אביב ישראל שוחט (30 בינואר 1886, ליסקובו, חבל גרודנה, כיום בבלארוס – 7 ביולי 1961) היה מחלוצי העלייה השנייה, ממקימי ארגון בר גיורא והמנהיג המקובל על חברי אגודת השומר עד לפירוקה, חבר בגדוד העבודה, ממנהיגי הארגון החשאי "הקיבוץ" ופעיל בתנועת העבודה הישראלית.
לִרְאוֹת יהודה זלדין וישראל שוחט
16 בספטמבר
16 בספטמבר הוא היום ה-259 בשנה, (260 בשנה מעוברת) בשבוע ה-38 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ו16 בספטמבר
18 בינואר
18 בינואר הוא היום ה-18 בשנה, בשבוע ה-3 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ו18 בינואר
1907
רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ו1907
1915
קרב גליפולי.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ו1915
1922
ב-30 בדצמבר 1922 נוסדה ברית המועצות.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ו1922
20 בנובמבר
קרב קמברה 20 בנובמבר הוא היום ה-324 בשנה, (325 בשנה מעוברת) בשבוע ה-47 בלוח הגריגוריאני.
לִרְאוֹת יהודה זלדין ו20 בנובמבר