גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
52 יחסים: מאטסלקה, מאיר כהנא, מנחם מנדל שטרן (רב), מרמורש (מחוז), משפחת כהנא הלר, מו"ץ, מונקאץ', מיכל טיקוצ'ינסקי, אריה לייב הלר, נחמן כהנא (ירושלים), סיגט, עיירה יהודית, פני יהושע, פרשת מקץ, פרי מגדים, קאלוש, קצות החושן, קלמן כהנא, רב, שבתי כהן, שולחן ערוך, תקס"ה, תקע"ט, תולדות אהרן, לבוב, טרנסילבניה, חושן משפט, חיים הגר (תורת חיים), ברטיסלאבה, גרוסוורדיין, גליציה, דיין (הלכה), ה'תק"ד, ה'תקמ"ח, ה'תקנ"ו, ה'תקס"ב, ה'תקע"ט, ה'תרי"ח, ה'תשס"א, הסכמה, היברובוקס, וינוהרדיב, כ"ז בניסן, כהן, י"ח בתמוז, יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב), יהודה מודרן, יוסף תאומים, 1743, 1802, ..., 1805, 1819. להרחיב מדד (2 יותר) »
מאטסלקה
מאטסלקה (בהונגרית: Mátészalka, ביידיש: מאטא-סאלקע) היא עיר בצפון מזרח הונגריה במחוז סבולץ'-סטמאר-ברג.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ומאטסלקה · ראה עוד »
מאיר כהנא
הרב מאיר דוד הכהן כהנא (נולד בשם: Martin David Kahane בברוקלין, 1 באוגוסט 1932 – 5 בנובמבר 1990) היה פוליטיקאי ימני רדיקלי ישראלי-אמריקאי, מייסד הליגה להגנה יהודית בארצות הברית המסווג על ידי ה-FBI כתנועת טרור, ראש ישיבת הרעיון היהודי אותה הקים, פרשן מקרא ומחבר ספרי הגות, חבר הכנסת ה-11 מטעם מפלגת 'כך' שבראשה עמד.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ומאיר כהנא · ראה עוד »
מנחם מנדל שטרן (רב)
רבי מנחם מנדל שטרן (ה'תקי"ט, 1759 – ט' באדר א' תקצ"ד, 1834) היה רבה של סיגט ומחבר הספר "דרך אמונה" על התורה.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ומנחם מנדל שטרן (רב) · ראה עוד »
מרמורש (מחוז)
מרמורש (ברומנית: Maramureș) הוא מחוז בצפון-מערב רומניה, שבירתו היא העיר באיה מארה.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ומרמורש (מחוז) · ראה עוד »
משפחת כהנא הלר
משפחת כהנא-הלר היא משפחת רבנים יהודית ענפה ממרמורש שבטרנסילבניה.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ומשפחת כהנא הלר · ראה עוד »
מו"ץ
#הפניה פוסק.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ומו"ץ · ראה עוד »
מונקאץ'
#הפניה מוקצ'בו.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ומונקאץ' · ראה עוד »
מיכל טיקוצ'ינסקי
מיכל טיקוצ'ינסקי (נולדה בט' באדר תשכ"ט, 26 בפברואר 1969) היא דיקנית הסטודנטים במכללה האקדמית הרצוג, עוסקת בהוראת תלמוד והלכה.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ומיכל טיקוצ'ינסקי · ראה עוד »
אריה לייב הלר
הרב אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר (ידוע גם בכינויו הנפוצים על שם ספריו הקצות החושן או בקיצור הקצות, האבני מילואים והשב שמעתתא) (ה'תק"ה, 1745 – י"ט בטבת ה'תקע"ג, 22 בדצמבר 1812), היה רב, פוסק וראש ישיבה.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ואריה לייב הלר · ראה עוד »
נחמן כהנא (ירושלים)
הרב נחמן כהנא (נולד ב-1937) הוא רב בית הכנסת "חזון יחזקאל" בעיר העתיקה בירושלים ומחבר סדרת הספרים מי מנוחות.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ונחמן כהנא (ירושלים) · ראה עוד »
סיגט
סִיגֶט (ברומנית: Sighetu Marmaţiei או בקיצור Sighet; בהונגרית: Máramarossziget או Sziget; מילולית: "האי של מרמרוש" או בקיצור "אי") היא עיר בצפון רומניה, בסמוך לגבול עם אוקראינה.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר וסיגט · ראה עוד »
עיירה יהודית
#הפניה שטעטל.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ועיירה יהודית · ראה עוד »
פני יהושע
"פני יהושע" הם סדרת ספרי חידושים על התלמוד בבלי שחיבר הרב יעקב יהושע פלק.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ופני יהושע · ראה עוד »
פרשת מקץ
רפאל, ראשית המאה ה-16) פרשת מִקֵּץ היא פרשת השבוע העשירית בספר בראשית.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ופרשת מקץ · ראה עוד »
פרי מגדים
פרי מגדים הוא חיבור על השולחן ערוך חלק אורח חיים ויורה דעה, שנכתב על ידי רבי יוסף תאומים שנודע בעיקר בזכות חיבורו זה, והוא אחד החיבורים הידועים והנחשבים שנדפסו על השולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ופרי מגדים · ראה עוד »
קאלוש
קאלוש (באוקראינית: Калуш; בפולנית: Kałusz; ביידיש: קאליש) היא עיר במחוז איוואנו-פרנקיבסק, אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר וקאלוש · ראה עוד »
קצות החושן
ספר קצות החושן (בהגייה האשכנזית: "קְצוֹיס") הוא חיבור על חלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר וקצות החושן · ראה עוד »
קלמן כהנא
הרב קלמן כהנא משמאל בלימוד גמרא בקיבוץ חפץ חיים הרב ד"ר קלמן כהנא (כ"ב באייר תר"ע – י"א באלול תשנ"א, 31 במאי 1910 – 20 באוגוסט 1991) היה רב הקיבוץ חפץ חיים, מייסד וראש בית המדרש הגבוה להלכה בהתיישבות החקלאית, ומחברם של ספרים תורניים רבים.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר וקלמן כהנא · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ורב · ראה עוד »
שבתי כהן
#הפניה שבתי הכהן.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ושבתי כהן · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ושולחן ערוך · ראה עוד »
תקס"ה
#הפניה ה'תקס"ה.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ותקס"ה · ראה עוד »
תקע"ט
#הפניה ה'תקע"ט.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ותקע"ט · ראה עוד »
תולדות אהרן
#הפניה חסידות תולדות אהרן.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ותולדות אהרן · ראה עוד »
לבוב
שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ולבוב · ראה עוד »
טרנסילבניה
פרס עם שמש וירח על רקע כחול.ש 2. פס אדום. ש 3. שבעה מגדלים אדומים הבאים לסמן את שבע הערים המבוצרות של הסקסונים, על רקע צהוב.ש סמל טרנסילבניה הוא גם חלק מסמל רומניה. טרנסילבניה (ברומנית: Transilvania או Ardeal, בהונגרית: Erdély, בגרמנית: Siebenbürgen, בניב הסקסונים הטרנסילבנים: Siweberjen, ביידיש: זיבענבערגן, בטורקית: Erdel, בסלובקית: Sedmohradsko או Transylvánia, בפולנית: Siedmiogród) היא אזור היסטורי המשתרע בחלקה המערבי והמרכזי של רומניה.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר וטרנסילבניה · ראה עוד »
חושן משפט
חושן משפט (בראשי תיבות: חו"מ) הוא החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר וחושן משפט · ראה עוד »
חיים הגר (תורת חיים)
תורת חיים לר' חיים הגר מקוסוב, מהדורת גרוסוורדין, תרפ"ז רבי חיים הגר (ה'תקנ"ה - כ"ה באייר ה'תרי"ד; 1795- 1854) היה האדמו"ר השני בשושלת קוסוב.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר וחיים הגר (תורת חיים) · ראה עוד »
ברטיסלאבה
Kapucinusok Szent István-temploma (Pozsony) הגשר החדש בניין העירייה הישן העיר העתיקה של ברטיסלאבה House of the Good Shepherd Slovak National Gallery Slovak National Theatre ברטיסלאבה (בסלובקית: Bratislava ובעבר Prešporok; בגרמנית: Pressburg או Preßburg; בהונגרית: Pozsony) היא בירת סלובקיה והעיר הגדולה במדינה עם כ-500,000 תושבים.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר וברטיסלאבה · ראה עוד »
גרוסוורדיין
#הפניה אוראדיה.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר וגרוסוורדיין · ראה עוד »
גליציה
השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר וגליציה · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ודיין (הלכה) · ראה עוד »
ה'תק"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר וה'תק"ד · ראה עוד »
ה'תקמ"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר וה'תקמ"ח · ראה עוד »
ה'תקנ"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר וה'תקנ"ו · ראה עוד »
ה'תקס"ב
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר וה'תקס"ב · ראה עוד »
ה'תקע"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר וה'תקע"ט · ראה עוד »
ה'תרי"ח
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר וה'תרי"ח · ראה עוד »
ה'תשס"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר וה'תשס"א · ראה עוד »
הסכמה
תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר והסכמה · ראה עוד »
היברובוקס
היברובוקס (במקור באנגלית: HebrewBooks, שמשמעותו: "ספרים עבריים") היא ספרייה דיגיטלית חינמית מקוונת לספרות יהודית-תורנית.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר והיברובוקס · ראה עוד »
וינוהרדיב
וִינוֹהְרַדִיב (באוקראינית: Виноградів, עד 1946: Севлюш, סֶבְלְיוּש; בהונגרית: Nagyszőlős, נַאג'סֶלֶש; בסלובקית: Veľká Sevľuš; בגרמנית: Großweinstadt; ברומנית: Seleuşu Mare סלאושו מארה; ביידיש: סעליש) היא בירת נפת וינוהרדיב שבמחוז זקרפטיה באוקראינה.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ווינוהרדיב · ראה עוד »
כ"ז בניסן
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר וכ"ז בניסן · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר וכהן · ראה עוד »
י"ח בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר וי"ח בתמוז · ראה עוד »
יקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב)
רבי יקותיאל יהודה טייטלבוים (ה'תקס"ח, 1808 − ו' באלול ה'תרמ"ג, 8 בספטמבר 1883) היה רבה של קהילת יהודי אוהעל בשאטוראליאויהיי ולאחר מכן רבה של סיגט, והאדמו"ר הראשון מסיגט.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ויקותיאל יהודה טייטלבוים (ייטב לב) · ראה עוד »
יהודה מודרן
רבי יהודה מודרֶן (או יודלה מודרין; ח' בטבת ה'תק"פ, 26 בדצמבר 1819 - ד' בחשוון ה'תרנ"ד, 14 באוקטובר 1893) היה למדן וראש ישיבה הונגרי מגדולי תלמידי החת"ם סופר ומחבר הספרים "זיכרון שמואל" ו"פרי העץ".
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ויהודה מודרן · ראה עוד »
יוסף תאומים
רבי יוסף בר מאיר תאומים (ה'תפ"ז, 1727 - י' באייר ה'תקנ"ב, 2 במאי 1792) היה רבה של פרנקפורט על האודר; מגדולי פרשני שולחן ערוך.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ויוסף תאומים · ראה עוד »
1743
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ו1743 · ראה עוד »
1802
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ו1802 · ראה עוד »
1805
קרב אוסטרליץ מסתיים בניצחונו המוחץ של נפוליאון.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ו1805 · ראה עוד »
1819
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה כהנא הלר ו1819 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_כהנא_הלר
