סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

אריה לייב הלר

מַדָד אריה לייב הלר

הרב אריה לייב בן רבי יוסף הכהן הלר (ידוע גם בכינויו הנפוצים על שם ספריו הקצות החושן או בקיצור הקצות, האבני מילואים והשב שמעתתא) (ה'תק"ה, 1745 – י"ט בטבת ה'תקע"ג, 22 בדצמבר 1812), היה רב, פוסק וראש ישיבה. [1]

46 יחסים: מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק), ארמית בבלית, אבן העזר, אבני מילואים, אברהם רמר, אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, אוסטריה, אוקראינה, אורים ותומים (ספר), נתיבות המשפט, ספר הבדיחה והחידוד, ספריית אסיף, סטרי, סוגיה, פראג, פוסק, צבי יהודה קוק, קאלוש, קצות החושן, קונטרס הספיקות, ראש ישיבה, רב, רוז'ניאטוב, שלמה יהודה רפפורט, שב שמעתתא, שולחן ערוך, לבוב, חושן משפט, ברוך הלוי אפשטיין, גליציה, ה'תק"ה, ה'תקע"ג, האימפריה האוסטרית, האיחוד הפולני-ליטאי, הלכה, י"ט בטבת, יעקב לורברבוים, ישיבה, יחיאל מיכל הלוי אפשטיין, יהונתן אייבשיץ, יהודה כהנא הלר, 1745, 1788, 1796, 1812, 22 בדצמבר.

מנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק)

#הפניה מנחם מנדל שניאורסון (צמח צדק).

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ומנחם מנדל שניאורסון (הצמח צדק) · ראה עוד »

ארמית בבלית

עברית וחלקו ארמית בבלית ארמית בבלית היא ניב ארמי, שדובר בפי יהודי בבל בין המאה ה-3 והמאה ה-11 לספירה.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר וארמית בבלית · ראה עוד »

אבן העזר

אבן העזר (בראשי תיבות: אה"ע או אבה"ע) הוא החלק השלישי בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ואבן העזר · ראה עוד »

אבני מילואים

ספר אבני מילואים הוא ביאור חריף ועמוק לחלק אבן העזר בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ואבני מילואים · ראה עוד »

אברהם רמר

הרב אברהם רמר (ה' בכסלו ה'תש"ו, 10 בנובמבר 1945 – ה' בטבת ה'תשנ"ג, 29 בדצמבר 1992) היה רב ציוני דתי, מפתח שיטה בלימוד התנ"ך.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ואברהם רמר · ראה עוד »

אוניברסיטת בן-גוריון בנגב

דגל האוניברסיטה 250x250 פיקסלים בניין צוקר-גולדשטיין-גורן, בתכנון אמנון ניב, רפי רייפר ונתן מגן ברכה ומיכאל חיוטין, אוניברסיטת בן-גוריון, ספטמבר 2010 ספריית רפואה ומדעי הבריאות בניין הספרייה המרכזית ע"ש ארן בתכנון משרד האדריכלים נדלר-נדלר-ביקסון, אוניברסיטת בן-גוריון 2005 בנייני המחלקה למדעי החיים והמכון הלאומי לביוטכנולוגיה בנגב, בתכנון האדריכלית עדה כרמי, 2005 בניין מדעי ההתנהגות בניין המרכז האוניברסיטאי ואולם הסנאט בתכנון האדריכלים ברכה ומיכאל חיוטין אולם הסנאט https://michaelarch.wordpress.com/2015/06/18/סיבוב-בבניין-ביוטכנולוגיה-באוניברסי/ סקירה על בניין מעבדות ביוטכנולוגיה באוניברסיטת בן-גוריון, באתר 'חלון אחורי', 18 ביוני 2015, מיכאל יעקובסון אוניברסיטת בן-גוריון בנגב היא אוניברסיטה ישראלית בעיר באר שבע, אשר הוקמה ב-1969 וידועה בשמה הנוכחי מ-1974.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ואוניברסיטת בן-גוריון בנגב · ראה עוד »

אוסטריה

רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ואוסטריה · ראה עוד »

אוקראינה

אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ואוקראינה · ראה עוד »

אורים ותומים (ספר)

אורים ותומים (בעגה הישיבתית "התומים") הוא ספר על שולחן ערוך חלק חושן משפט.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ואורים ותומים (ספר) · ראה עוד »

נתיבות המשפט

ספר נתיבות המשפט (בעגה הישיבתית - "הנתיבות") הוא ביאור חריף לחלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב יעקב לורברבוים, רבה של העיר ליסא.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ונתיבות המשפט · ראה עוד »

ספר הבדיחה והחידוד

ספר הבדיחה והחידוד (בכתיב המקורי: והחדוד) הוא קובץ של בדיחות יהודיות שליקט וניסח הסופר והפעיל הציוני אלתר דרויאנוב.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר וספר הבדיחה והחידוד · ראה עוד »

ספריית אסיף

ספריית אסיף היא מאגר תורני מקוון של כתבי עת וספרים תורניים מהדור הנוכחי, בעיקר מישיבות הציונות הדתית, המוגשים כקובצי PDF לעיון ולהורדה באופן חופשי.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר וספריית אסיף · ראה עוד »

סטרי

סְטְרִי (באוקראינית: Стрий, בפולנית: Stryj) היא עיר על הגדה המערבית של נהר סטרי, במחוז לבוב שבמערב אוקראינה, למרגלות הרי הקרפטים.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר וסטרי · ראה עוד »

סוגיה

"קושיא בתלמוד", ציור מאת קרל שלייכר, בערך 1870 שבו הדמויות מקיימות דיון סוגיה או באיות המקורי סוגיא היא מילה נרדפת לדיון, וכינוי לנידון תלמודי הכולל את המשא ומתן בגמרא, ולעיתים גם את הספרות הנוספת שנכתבה עליו.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר וסוגיה · ראה עוד »

פראג

מבט על פראג ממגדל הקלמנטיום, מושב הספרייה הלאומית הצ'כית פראג (בצ'כית) היא בירת צ'כיה והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ופראג · ראה עוד »

פוסק

פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ופוסק · ראה עוד »

צבי יהודה קוק

הרב צבי יהודה הכהן קוק (מכונה גם הרצי"ה; ט"ו בניסן ה'תרנ"א, 22 באפריל 1891 – י"ד באדר ה'תשמ"ב, 9 במרץ 1982) היה ראש ישיבת מרכז הרב ומנהיג רוחני בולט של הציונות הדתית.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר וצבי יהודה קוק · ראה עוד »

קאלוש

קאלוש (באוקראינית: Калуш; בפולנית: Kałusz; ביידיש: קאליש) היא עיר במחוז איוואנו-פרנקיבסק, אוקראינה, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר וקאלוש · ראה עוד »

קצות החושן

ספר קצות החושן (בהגייה האשכנזית: "קְצוֹיס") הוא חיבור על חלק חושן משפט בשולחן ערוך, שחובר על ידי הרב אריה לייב הלר.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר וקצות החושן · ראה עוד »

קונטרס הספיקות

#הפניה יהודה כהנא הלר.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר וקונטרס הספיקות · ראה עוד »

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר וראש ישיבה · ראה עוד »

רב

רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ורב · ראה עוד »

רוז'ניאטוב

#הפניה רוז'ניאטיב.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ורוז'ניאטוב · ראה עוד »

שלמה יהודה רפפורט

הרב שלמה יהודה ליב הכהן רפפורט (רפאפורט, רפופורט, כונה: שי"ר ולעיתים שיל"ר; י"ט בסיוון ה'תק"ן, 1 ביוני 1790 – י"ט בתשרי ה'תרכ"ח, 18 באוקטובר 1867) היה רב ואב"ד טרנופול בשנים 1838–1840 ובפראג מ-1840 עד לפטירתו.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ושלמה יהודה רפפורט · ראה עוד »

שב שמעתתא

שב שמעתתא הוא חיבור העוסק בשבע סוגיות הלכתיות סבוכות שונות.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ושב שמעתתא · ראה עוד »

שולחן ערוך

שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ושולחן ערוך · ראה עוד »

לבוב

שואה, בבית הקברות נחלת יצחק לְבוֹב או לְבִיב (באוקראינית:; בפולנית: Lwów; ברוסית: Львов (לְבוֹב); בגרמנית: Lemberg; ביידיש: לעמבערג או לעמבעריק וכן לװאָװ), היא עיר במערב אוקראינה, בירת מחוז לבוב.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ולבוב · ראה עוד »

חושן משפט

חושן משפט (בראשי תיבות: חו"מ) הוא החלק הרביעי והאחרון בספר ארבעה טורים של רבי יעקב בן אשר ושל החלק המקביל לו בשולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר וחושן משפט · ראה עוד »

ברוך הלוי אפשטיין

הרב ברוך הלוי אפשטיין (ה' בשבט ה'תר"ך, 1860, בוברויסק - ה'תש"ב, 1942, פינסק) היה רב, בנקאי וחוקר, מחבר הספרים תורה תמימה, מקור ברוך ועוד ספרים.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר וברוך הלוי אפשטיין · ראה עוד »

גליציה

השינויים הטריטוריאליים בגליציה 1772–1918 העיר העתיקה של לבוב, בירת גליציה בתקופה האוסטרית גליציה (באוקראינית ורוסינית: Галичина; בפולנית: Galicja; ביידיש: גאליציע; בגרמנית: Galizien) או גליציה ולודומריה (ישות גאופוליטית אשר הייתה מורכבת מאוקראינים, פולנים ויהודים) היא חבל ארץ במזרח ובמרכז אירופה, הנחלק כיום בין אוקראינה לפולין.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר וגליציה · ראה עוד »

ה'תק"ה

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר וה'תק"ה · ראה עוד »

ה'תקע"ג

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר וה'תקע"ג · ראה עוד »

האימפריה האוסטרית

האימפריה האוסטרית (בגרמנית: Kaiserthum Österreich) הייתה אימפריה מרכז אירופית מרבות העוצמה והגדולות ביותר באותה התקופה, שבירתה וינה, אשר התקיימה בשנים 1804–1867.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר והאימפריה האוסטרית · ראה עוד »

האיחוד הפולני-ליטאי

האיחוד הפולני-ליטאי, הידוע גם כרפובליקת שני העמים, היה מדינה במזרח אירופה שהתקיימה רשמית בין השנים 1569–1795, ובגרסה מוקדמת יותר כבר מן המאה ה־14.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר והאיחוד הפולני-ליטאי · ראה עוד »

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר והלכה · ראה עוד »

י"ט בטבת

על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ט טבת היא, ברוב השנים, פרשת שמות.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר וי"ט בטבת · ראה עוד »

יעקב לורברבוים

רבי יעקב בן יעקב משה לורברבוים מליסא (נודע גם בכנוי: הגאון מליסא או הרב מליסא וכן הנתיבות, על שם ספרו "נתיבות המשפט"; ה'תק"ל, 1770 – כ"ה באייר ה'תקצ"ב, 25 במאי 1832) היה רב, פוסק הלכה, ורבהּ של העיר ליסא (לשנו) שבפולין.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ויעקב לורברבוים · ראה עוד »

ישיבה

ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר וישיבה · ראה עוד »

יחיאל מיכל הלוי אפשטיין

הרב יחיאל מיכל הלוי אפשטיין (כ' בשבט תקפ"ט, 24 בינואר 1829 – כ"ב באדר ב' ה'תרס"ח 24 במרץ 1908) היה רבה של נובהרדוק, פוסק ומחבר הספר ערוך השולחן על ארבעת חלקי השולחן ערוך.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ויחיאל מיכל הלוי אפשטיין · ראה עוד »

יהונתן אייבשיץ

ציור דיוקן של רבי יהונתן אייבשיץ מצבתו של רבי יהונתן אייבשיץ (2022) רבי יהונתן אייבשיץ (~ה'תנ"ד, 1694 – כ"א באלול ה'תקכ"ד, 18 בספטמבר 1764) היה רב, מקובל, ראש ישיבה ודרשן, ומגדולי פוסקי ההלכה ביהדות אשכנז בזמנו.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ויהונתן אייבשיץ · ראה עוד »

יהודה כהנא הלר

הרב יהודה כהנא הלר (ט"ז בכסלו תק"ד, 1743 - כ"ז בניסן תקע"ט, 1819) היה רבה של סיגט שבמחוז מרמורש.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ויהודה כהנא הלר · ראה עוד »

1745

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ו1745 · ראה עוד »

1788

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ו1788 · ראה עוד »

1796

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ו1796 · ראה עוד »

1812

|.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ו1812 · ראה עוד »

22 בדצמבר

22 בדצמבר הוא היום ה-356 בשנה (357 בשנה מעוברת), בשבוע ה-51 בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: אריה לייב הלר ו22 בדצמבר · ראה עוד »

מפנה מחדש כאן:

אריה לייב הכהן, אריה לייב הכהן הלר.

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אריה_לייב_הלר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »