גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
102 יחסים: מאיר שלום רבינוביץ, מאיר יערי, מקובל, משה שרת, משה שרון (סופר), משה יאיר וינשטוק, מוסד הרב קוק, מיכאל לייטמן, אנוכיות, אסדר לסעודתא, אזמר בשבחין, אברהם מרדכי גוטליב, אהרן סורסקי, סמיכה לרבנות, ספר הזוהר, ספרות תורנית, סבון, סוציאליזם, סוחר, עץ חיים (ספר), עלייה לארץ ישראל, עולה בקנה אחד, עיונים בתקומת ישראל, פרס הרב קוק, קבלה, קומוניזם, קיבוץ, שער הכוונות, שלמה בנימין אשלג, שלמה בנימין הלוי אשלג, תרפ"ב, תרצ"ג, תש"ה, תשי"ג, תלמוד עשר הספירות, לונדון, לוקוב, ט"ז בתשרי, טוני לביא, זלמן שזר, זולתנות, חסידות אשלג, חסידות סטרטין, חסידות פוריסוב, חסידות בעלז, חסידות גור, חסידים, חיים ארלוזורוב, חיים נחמן ביאליק, חיים ויטאל, ..., בעל הסולם, ברוך שלום אשלג, ברוך שלום הלוי אשלג, ברית המועצות, בת דוד, בחירה חופשית, בועז הוס, ביאת המשיח, גבעת שאול, דב סדן, דוד בן-גוריון, דיין (משפט עברי), ה' בתשרי, ה'תרמ"ה, ה'תשט"ו, האר"י, האימפריה הרוסית, הסולם, העיר העתיקה, הצהרת בלפור, הר המנוחות, הרב זוננפלד, הוצאת כרמל, הכרזת העצמאות, היישוב הישן, ורשה, כתבי האר"י, כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות, י' בתשרי, יעקב חזן, יצחק אלפסי (חוקר חסידות), ירושלים, ישראל, ישכר דב רוקח (הזקן), ישיבת חיי עולם, ישיבת המקובלים שער השמים, יהודה צבי ברנדויין (מקובל), יום הכיפורים, יונתן מאיר, יוסף שפוצ'ניק, 1884, 1921, 1926, 1928, 1933, 1937, 1940, 1945, 1953, 1954, 24 בספטמבר, 7 באוקטובר. להרחיב מדד (52 יותר) »
מאיר שלום רבינוביץ
רבי מאיר שלום רבינוביץ (נפטר בי' בטבת תרס"ג, 1903) היה האדמו"ר מקאלושין, משושלת פוריסוב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ומאיר שלום רבינוביץ · ראה עוד »
מאיר יערי
מאיר יערי (וולד) (24 באפריל 1897 – 21 בפברואר 1987) היה פעיל ציוני ופוליטיקאי ישראלי, שכיהן כחבר הכנסת מטעם מפ"ם ומראשי תנועת הנוער השומר הצעיר, הקיבוץ הארצי, מפלגת השומר הצעיר ומפלגת הפועלים המאוחדת (מפ"ם) וממעצבי דרכן האידאולוגית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ומאיר יערי · ראה עוד »
מקובל
מקובל הוא יהודי שעיקר עיסוקו הוא לימוד הקבלה – תורת הסוד היהודית, ובכללה חקר האלוהות וסודות התורה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ומקובל · ראה עוד »
משה שרת
עומדים בימין התמונה למעלה: משה שרתוק בן יעקב, ויצחק בן-צבי, אברהם אלמליח עומד שני משמאל, בפגישה של ראשי הסוכנות עם נכבדים ערבים במלון המלך דוד בירושלים, 1933 (עוד בתצלום: יישובים במרכז: חיים ארלוזורוב ומשמאלו חיים ויצמן) ועדה האנגלו אמריקאית, 1946 משה שרת חותם על מגילת העצמאות, 14 במאי 1948 שרת מבקר בעיר לוד משה שרת מבקר בעיר לוד ומכובד בסנדקאות בברית מילה משֶׁה שָרֵת (שֶרְתוֹק) (ברוסית: Моисей Черток; 15 באוקטובר 1894, ט"ו בתשרי ה'תרנ"ה – 7 ביולי 1965, ז' בתמוז ה'תשכ"ה) היה ראש הממשלה השני של מדינת ישראל (1954–1955), בין שתי תקופות הכהונה של דוד בן-גוריון.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ומשה שרת · ראה עוד »
משה שרון (סופר)
משה שרון (נולד בו' בניסן ה'תשל"ח, 13 באפריל 1978) הוא סופר, מרצה ומאמן אישי ישראלי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ומשה שרון (סופר) · ראה עוד »
משה יאיר וינשטוק
הרב בנציון משה יאיר וינשטוק (י"ג באדר תרנ"ט, 23 בפברואר 1899-ט' באב תשמ"ב, 29 ביולי 1982) היה מקובל נודע ומחברם של 84 חיבורים כמניין שנות חייו, ברובם המכריע ספרי קבלה וחסידות, ספרי שירת קודש, וכמה חיבורים היסטוריים על תולדות חכמי ישראל ובהם על תולדות חסידות ללוב ובפרט על סבו, ר' דוד צבי שלמה בידרמן, האדמו"ר הרביעי של חסידות ללוב, שכונה בירושלים "ר' דוד'ל".
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ומשה יאיר וינשטוק · ראה עוד »
מוסד הרב קוק
חזיתו המעוגלת של "מוסד הרב קוק" מוסד הרב קוק הוא מוסד הוצאה לאור, הממוקם בכניסה לעיר ירושלים בשכונת קריית משה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ומוסד הרב קוק · ראה עוד »
מיכאל לייטמן
הרב מיכאל לייטמן (נולד ב-31 באוגוסט 1946) הוא איש קבלה ישראלי, בעל תואר דוקטור לפילוסופיה, מייסד תנועת "בני ברוך - קבלה לעם" והעומד בראשה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ומיכאל לייטמן · ראה עוד »
אנוכיות
אָנוֹכִיּוּת (או אֵגוֹאִיזְם או אגוטיזם) זהו מצב בו האדם שם אך ורק את עצמו, צרכיו ומחשבותיו בראש מעייניו, והוא הראשון לסדר העדיפויות שלו, באופן קבוע.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ואנוכיות · ראה עוד »
אסדר לסעודתא
#הפניה אתקינו סעודתא#אסדר לסעודתא.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ואסדר לסעודתא · ראה עוד »
אזמר בשבחין
#הפניה אתקינו סעודתא#אזמר בשבחין.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ואזמר בשבחין · ראה עוד »
אברהם מרדכי גוטליב
הרב אברהם מרדכי גוטליב (נולד ב-י"א בטבת ה'תשכ"ג, 7 בינואר 1963) הוא מדריך לעבודה עצמית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ואברהם מרדכי גוטליב · ראה עוד »
אהרן סורסקי
אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ואהרן סורסקי · ראה עוד »
סמיכה לרבנות
תעודת סמיכה לרב מושב מאת הרבנות הראשית לישראל ביהדות, סמיכה לרבנות (נקראת גם: היתר הוראה) היא אישור על כושרו של אדם לפסוק הלכה על פי תורת ישראל, ומתן סמכות להיקרא בתואר רב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וסמיכה לרבנות · ראה עוד »
ספר הזוהר
ספר הזוהר הוא הספר המרכזי של תורת הקבלה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וספר הזוהר · ראה עוד »
ספרות תורנית
ארון ספרי יהדות בבית הכנסת הגדול בעפולה ספרייה תורנית בבית מדרש ספרות תורנית היא מכלול הספרים העוסקים בכל היבטיה השונים של תורת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וספרות תורנית · ראה עוד »
סבון
סבון מוצק עם מעט קצף סבונים בחנות למוצרי היגיינה מיצלת סבון פרסומת לסבון, המאה ה-19 סבון הוא תערובת דטרגנטים פעילת שטח המיועדת לניקוי הגוף, לכביסה או לניקיון כללי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וסבון · ראה עוד »
סוציאליזם
הדגל אדום הוא סמל הסוציאליזם מזה מאות שנים סוֹצְיָאלִיזְם (בעברית: חֶבְרָתָנוּת) הוא שם-אב לקבוצת אידאולוגיות כלכלית, פוליטית ופילוסופית, שמאופיינות בבעלות ציבורית על אמצעי ייצור וניהול עצמי של העובדים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וסוציאליזם · ראה עוד »
סוחר
פסל של סוחר בסינגפור סוחר הוא אדם העוסק בהחלפת סחורות בסחורות - במקרה של סחר חליפין או סחורות בכסף בשוק מודרני, מבלי שחל שינוי פיזי, ייזום, בסחורה אשר ברשותו.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וסוחר · ראה עוד »
עץ חיים (ספר)
עץ חיים הוא שמו של חיבור יסודי בכתבי האר"י.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ועץ חיים (ספר) · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עולה בקנה אחד
#הפניה עלה בקנה אחד.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ועולה בקנה אחד · ראה עוד »
עיונים בתקומת ישראל
#הפניה עיונים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ועיונים בתקומת ישראל · ראה עוד »
פרס הרב קוק
#הפניה פרס הרב קוק לספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ופרס הרב קוק · ראה עוד »
קבלה
עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וקבלה · ראה עוד »
קומוניזם
לנין, פרידריך אנגלס וקרל מרקס הפטיש והמגל, הוא סמל אוניברסלי של ארגונים קומוניסטים. בדגל ברית המועצות הופיע תחת כוכב אדום שסימל את המפלגה הקומוניסטית קוֹמוּנִיזְם (לפי האקדמיה ללשון: שֻׁתְּפָנוּת) הוא קבוצה של שיטות כלכליות-חברתיות בהן כל מוצרי ההון (ובפרט, אמצעי הייצור) נמצאים בבעלות משותפת של החברה, תוך שמירה על שוויון כלכלי וחברתי.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וקומוניזם · ראה עוד »
קיבוץ
דגניה (לימים דגניה א') היה הקיבוץ הראשון שנוסד בארץ ישראל על ידי היישוב תחת השלטון העות'מאני קיבוץ הוא צורת התיישבות שיתופית ייחודית לציונות, ליישוב ולמדינת ישראל, המבוססת על שאיפת הציונות להתיישבות מחודשת בארץ ישראל ועל ערכים סוציאליסטיים – שוויון בין בני האדם ושיתוף כלכלי ורעיוני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וקיבוץ · ראה עוד »
שער הכוונות
שער הכוונות הוא שמו של ספר קבלה מכתבי האר"י שכתב רבי חיים ויטאל העוסק בכוונות התפילה השבת ומועדי ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ושער הכוונות · ראה עוד »
שלמה בנימין אשלג
#הפניה שלמה בנימין הלוי אשלג.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ושלמה בנימין אשלג · ראה עוד »
שלמה בנימין הלוי אשלג
הרב שלמה בנימין הלוי אשלג (ה' בטבת תר"ע; 17 בדצמבר 1909 - ז' בכסלו תשמ"ד; 13 בנובמבר 1983) היה מקובל, בנו ומפיץ תורתו של הרב יהודה ליב אשלג בעל ה"סולם".
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ושלמה בנימין הלוי אשלג · ראה עוד »
תרפ"ב
#הפניה ה'תרפ"ב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ותרפ"ב · ראה עוד »
תרצ"ג
#הפניה ה'תרצ"ג.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ותרצ"ג · ראה עוד »
תש"ה
#הפניה ה'תש"ה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ותש"ה · ראה עוד »
תשי"ג
#הפניה ה'תשי"ג.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ותשי"ג · ראה עוד »
תלמוד עשר הספירות
דף השער של הכרך הראשון, בו מבוארים חלקי הספר ועניינם תלמוד עשר הספירות הוא ספר קבלה של הרב יהודה לייב הלוי אשלג, "בעל הסולם", על כתבי האר"י ובו מבוארים בהרחבה עניינים בחכמת הקבלה בסדר לימוד מובנה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ותלמוד עשר הספירות · ראה עוד »
לונדון
לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ולונדון · ראה עוד »
לוקוב
לוקוב (בפולנית: Łuków 'ווקוף'; ביידיש: לוקאוו) היא עיר בנפת לוקוב בפרובינציית לובלין שבפולין, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ולוקוב · ראה עוד »
ט"ז בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וט"ז בתשרי · ראה עוד »
טוני לביא
טוני לביא ד"ר טוני לביא (3 בפברואר 1940) הוא חוקר במרכז שלמה מוסיוף לחקר הקבלה באוניברסיטת בר-אילן ומרצה לשעבר במכללת לוינסקי לחינוך.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וטוני לביא · ראה עוד »
זלמן שזר
שניאור זלמן שַזָּ"ר, במקור: שניאור זלמן רוּבָּשוֹב (בכתיב יידי: רובאַשאָװ; 24 בנובמבר 1889, א' בכסלו תר"ן, מיר, פלך גרודנו, האימפריה הרוסית – 5 באוקטובר 1974, י"ט בתשרי תשל"ה, ירושלים), היה נשיאהּ השלישי של מדינת ישראל, סופר, משורר, היסטוריון, מראשי הציונות, חבר הכנסת ושר החינוך והתרבות בממשלת ישראל הראשונה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וזלמן שזר · ראה עוד »
זולתנות
עניים נתפסת לרוב כמעשה זולתני. ציור מאת ז'אק-לואי דויד. מתנדבים מסייעים לקורבנות הוריקן. יוסטון, טקסס, 2005זוּלָתָנוּת (בלועזית: אַלְטְרוּאִיזְם) היא נטייה, רצון או תכונה של עזרה לזולת, המתבטאת בעשיית חסד ובהתנהגות המסבה טוב למישהו אחר ללא תמורה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וזולתנות · ראה עוד »
חסידות אשלג
חסידות אשלג היא כינוי למספר חצרות חסידיות-קבליות שקמו בישראל על ידי תלמידיו וצאצאיו של המקובל הרב יהודה לייב הלוי אשלג, המכונה "בעל הסולם", על שום פירושו לספר הזוהר הקרוי "הסולם".
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וחסידות אשלג · ראה עוד »
חסידות סטרטין
חסידות סטרטין (ביידיש: סטרעטין) היא חצר חסידית, שמקורה בעיר סטרטין (Stratyn ובאוקראינית Стратин) סמוך לרוהטין, ובאזור לבוב שבגליציה כיום אוקראינה, ומייסדה היה רבי יהודה צבי ברנדויין.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וחסידות סטרטין · ראה עוד »
חסידות פוריסוב
ממוזער חסידות פוריסוב (ביידיש: פאריסוב) היא חסידות פולנית, ענף מחסידות פשיסחא.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וחסידות פוריסוב · ראה עוד »
חסידות בעלז
חסידות בעלז (בכתיב מסורתי, המשמש גם בחסידות: בעלזא; הכתיב העברי התקני: בֶּלז) היא חצר חסידית שנוסדה בתחילת המאה ה-19 בעיירה בֶּלז, ובראשה עומד כיום הרב ישכר דב רוקח (השני).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וחסידות בעלז · ראה עוד »
חסידות גור
קיר הנצחה בישיבת שפת אמת בירושלים, העתק של קיר החזית בבית המדרש שבגורה קלוואריה קבריהם של "חידושי הרי"ם" ונכדו, ה"שפת אמת" בבית עלמין בגורה קלוואריה האדמו"ר אברהם מרדכי אלתר בחופשה. משמאל לו בנו רבי ישראל אלתר מגור. הרב ישראל אלתר ה"בית ישראל" מגור (במרכז) רבי פנחס מנחם אלתר, "הפני מנחם" מגור, מימין הרב זלמן ברוך מלמד; משמאל יעקב כץ (כצל'ה), בעת ברכת האילנות בבית אל, בשנת 1990 חסידות גור נחשבת לחצר החסידית הגדולה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וחסידות גור · ראה עוד »
חסידים
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וחסידים · ראה עוד »
חיים ארלוזורוב
ארלוזורוב (במרכז) עם חיים ויצמן (לימינו), משה שרתוק ויצחק בן-צבי (בימין התמונה למעלה) בפגישה עם מנהיגים ערבים במלון המלך דוד, ירושלים, 1933 חיים (ויקטור) אַרלוֹזוֹרוֹב (23 בפברואר 1899 – 16 ביוני 1933) היה מדינאי וכלכלן, מראשי תנועת העבודה בתקופת טרום המדינה וכיהן כראש המחלקה המדינית של הסוכנות היהודית.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וחיים ארלוזורוב · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
חיים ויטאל
רבי חיים ויטאל (בקיצור מהרח"ו או רח"ו, א' בחשוון ה'ש"ג, 1542 – ל' בניסן ה'ש"ף, 1620) היה ממקובלי צפת, כתב וערך את קבלת האר"י ונחשב לתלמידו המובהק.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וחיים ויטאל · ראה עוד »
בעל הסולם
#הפניה יהודה לייב הלוי אשלג.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ובעל הסולם · ראה עוד »
ברוך שלום אשלג
#הפניה ברוך שלום הלוי אשלג.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וברוך שלום אשלג · ראה עוד »
ברוך שלום הלוי אשלג
הרב ברוך שלום הלוי אשלג (מכונה גם הרב"ש; ז' בשבט ה'תרס"ז, 22 בינואר 1907 - ה' בתשרי ה'תשנ"ב, 13 בספטמבר 1991) היה אדמו"ר ומקובל, בנו בכורו וממשיך דרכו של הרב יהודה לייב הלוי אשלג, מחבר פירוש "הסולם" על ספר הזוהר.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וברוך שלום הלוי אשלג · ראה עוד »
ברית המועצות
ברית המועצות (ברוסית: (סוֹיוּז סוֹבְיֶטסקִיך סוֹצִיאָלִיסְטִיצֵ'סְקִיך רֶסְפּוּבְּלִיק), ידועה גם בראשי התיבות СССР, USSR או סססר. בתרגום לעברית: ברית הרפובליקות הסוציאליסטיות הסובייטיות) הייתה מעצמת על שהשתרעה על פני כ-17% מכלל היבשה בכדור הארץ, על פני צפון אירופה, מזרח אירופה ומרכז אסיה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וברית המועצות · ראה עוד »
בת דוד
#הפניה דודן.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ובת דוד · ראה עוד »
בחירה חופשית
בחירה חופשית או רצון חופשי הם ביטויים הבאים לציין שהתנהגותו של האדם (מעשיו, החלטותיו, מחשבותיו ורגשותיו) הם פרי רצון עצמאי ובן-חורין, ואינם קבועים מראש ומוכתבים בידי הסיבתיות הדטרמיניסטית ואף לא על ידי הגורל, או כוחות על-אנושיים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ובחירה חופשית · ראה עוד »
בועז הוס
בועז הוס (נולד ב-10 ביוני 1959) הוא פרופסור מן המניין לחקר הקבלה במחלקה למחשבת ישראל ע"ש גולדשטיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ובועז הוס · ראה עוד »
ביאת המשיח
#הפניה ימות המשיח.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וביאת המשיח · ראה עוד »
גבעת שאול
מבנה באזור התעשייה בניין חברת מלם תים באזור התעשייה גבעת שאול סוכות בחצר גבעת שאול ירושלים גבעת שאול היא שכונה ואזור תעשייה במערב ירושלים, מדרום לכביש 1.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וגבעת שאול · ראה עוד »
דב סדן
דב סדן (שְׁטוֹק) (21 בפברואר 1902 – 14 באוקטובר 1989) היה חוקר ספרות, סופר, מתרגם, פובליציסט וחבר הכנסת.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ודב סדן · ראה עוד »
דוד בן-גוריון
דָּוִד בֶּן־גּוּרְיוֹן (גְּרין;; 16 באוקטובר 1886, י"ז בתשרי תרמ"ז – 1 בדצמבר 1973, ו' בכסלו תשל"ד) היה מדינאי ישראלי וראש הממשלה הראשון של מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ודוד בן-גוריון · ראה עוד »
דיין (משפט עברי)
#הפניה דיין (הלכה).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ודיין (משפט עברי) · ראה עוד »
ה' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וה' בתשרי · ראה עוד »
ה'תרמ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וה'תרמ"ה · ראה עוד »
ה'תשט"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וה'תשט"ו · ראה עוד »
האר"י
רבי יצחק בן שלמה לוריא (ה'רצ"ד, 1534 – ה' באב ה'של"ב, 15 ביולי 1572) מכונה האר"י הקדוש היה גדול מקובלי צפת במאה ה־16, והוגה שיטה חדשה בקבלה הנקראת על שמו, קבלת האר"י, שאומצה על ידי בתי מדרש רבים העוסקים בתורת הסוד.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג והאר"י · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הסולם
דף השער, בו מפורטים חלקי הספר ומהותם פירוש הסולם הוא פירוש לספר הזוהר שנכתב במאה ה-20 על ידי הרב יהודה לייב הלוי אשלג, שכונה על שם חיבורו "בעל הסולם".
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג והסולם · ראה עוד »
העיר העתיקה
העיר העתיקה בירושלים (בערבית: البلدة القديمة في القدس, אל-בִּלִדַת אל-קָדִימָה פִי אל-קוּדְס; בארמנית: Երուսաղեմի հին քաղաք, יֶרוּסָאגֵֿמִי הִין קָאגָֿאק), היא האזור העירוני העתיק של ירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג והעיר העתיקה · ראה עוד »
הצהרת בלפור
ההצהרה והלורד בלפור שולחנו של בלפור, עליו נכתבה ההצהרה הצהרת בלפור היא הכינוי המקובל למסמך שנחתם בידי שר החוץ הבריטי, הלורד ארתור ג'יימס בלפור, ב-2 בנובמבר 1917 (י"ז בחשוון תרע"ח) ועיקרו הכרזה ולפיה בריטניה תתמוך בהקמת בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג והצהרת בלפור · ראה עוד »
הר המנוחות
קברים בהר המנוחות מראה חלקי של הר המנוחות ובמרכזו קברו של יהודה לייב הלוי אשלג המכונה "בעל הסולם" הר המנוחות הוא בית הקברות היהודי המרכזי בירושלים החל מאמצע המאה ה־20.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג והר המנוחות · ראה עוד »
הרב זוננפלד
#הפניה יוסף חיים זוננפלד.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג והרב זוננפלד · ראה עוד »
הוצאת כרמל
הוצאת כרמל היא הוצאת ספרים ישראלית השוכנת במרכז ספיר, שבאזור התעשייה גבעת שאול ירושלים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג והוצאת כרמל · ראה עוד »
הכרזת העצמאות
מוזיאון תל אביב (בית דיזנגוף), שבשדרות רוטשילד 16, בעת הכרזת העצמאות הננו מתכבדים לשלוח לך בזה הזמנה '''למושב הכרזת העצמאות''' שיתקיים ביום ו', ה' באייר תש"ח (14.5.1948) בשעה 4 אחה"צ באולם המוזיאון (שדרות רוטשילד 16). אנו מבקשים לשמור בסוד את תוכן ההזמנה ואת מועד כינוס המועצה. המוזמנים מתבקשים לבוא לאולם בשעה 3.30.שבכבוד רב, המזכירות.שההזמנה היא אישית. תלבשת: בגדי חג כהים הכרזת העצמאות של מדינת ישראל התקיימה ביום שישי, ה' באייר ה'תש"ח, 14 במאי 1948 בעיר תל אביב, בבית דיזנגוף שבשדרות רוטשילד 16.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג והכרזת העצמאות · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג והיישוב הישן · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וורשה · ראה עוד »
כתבי האר"י
כתבי האר"י או קבלת האר"י - הוא שם כולל לכל הספרים שנכתבו על ידי תלמידי האר"י בשמו, בעיקר על ידי תלמידו רבי חיים ויטאל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וכתבי האר"י · ראה עוד »
כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות
כתיבת האותיות האחרונות בספר התורה כתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות (מוכרים בראשי התיבות: סְתָ"ם) כרוכה בטכניקות מיוחדות של כתיבה כפי הנדרש על פי ההלכה היהודית, המפרטת את סוג הדיו, הקלף, את צורת הכתב (כתב סת"ם) ופרטים נוספים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וכתיבת ספרי תורה, תפילין ומזוזות · ראה עוד »
י' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וי' בתשרי · ראה עוד »
יעקב חזן
יעקב חזן בוועידה העולמית הראשונה של מפ"ם בקיבוץ גלויות. שלישי משמאל. יעקב חזן (10 במאי 1899 – 22 ביולי 1992) היה פוליטיקאי ישראלי, חבר הכנסת, חבר קיבוץ ומחנך, ממייסדי "השומר הצעיר", ממייסדי מפ"ם ויו"ר שלה, ממייסדי הקיבוץ הארצי, ואחת הדמויות המרכזיות בקיבוץ הארצי בפרט ובציונות הסוציאליסטית בכלל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ויעקב חזן · ראה עוד »
יצחק אלפסי (חוקר חסידות)
הרב ד"ר יצחק אלפסי (נולד בט' בתשרי תר"צ; 13 בספטמבר 1929) הוא היסטוריון וחוקר חסידות ישראלי, מחברם של ספרים רבים על תולדות תנועת החסידות, וכן עסק בתולדות הציונות והעלייה לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ויצחק אלפסי (חוקר חסידות) · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וישראל · ראה עוד »
ישכר דב רוקח (הזקן)
#הפניה ישכר דב רוקח (הראשון).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וישכר דב רוקח (הזקן) · ראה עוד »
ישיבת חיי עולם
ישיבת חיי עולם, תרפ"ז חיי עולם (שם מלא: חיי עולם - תלמוד תורה ישיבה ובית תבשיל ליתומים) הוא מוסד תורני חסידי ירושלמי שהוקם במחצית השנייה של המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וישיבת חיי עולם · ראה עוד »
ישיבת המקובלים שער השמים
היכל הישיבה, בין תר"ף לתר"ץ (שנות ה-20 של המאה ה-20) ישיבת המקובלים שער השמים היא ישיבה אשכנזית ירושלמית בה נלמדת תורת הקבלה על פי שיטת הרש"ש.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג וישיבת המקובלים שער השמים · ראה עוד »
יהודה צבי ברנדויין (מקובל)
הרב ברנדויין בטקס הכנסת ספר תורה בלוד ב-1965. הרב יהודה צבי הרש ברנדויין (מכונה רב ההסתדרות, י"א באדר תרס"ג, מרץ 1903 – י"ח בניסן תשכ"ט, אפריל 1969) היה ראש המחלקה הדתית בהסתדרות ומקובל.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ויהודה צבי ברנדויין (מקובל) · ראה עוד »
יום הכיפורים
יום הכיפורים (מכוּנה גם יום כיפור או בקצרה כיפור) הוא אחד ממועדי ישראל אשר חל בעשרה בתשרי, וביום זה העוונות מתכפרים.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ויום הכיפורים · ראה עוד »
יונתן מאיר
יונתן מאיר, מרכז זלמן שזר, 2017 יונתן מאיר (Jonatan Meir; נולד ב-1975) הוא פרופסור מן המניין במחלקה למחשבת ישראל על-שם גולדשטיין-גורן באוניברסיטת בן-גוריון בנגב.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ויונתן מאיר · ראה עוד »
יוסף שפוצ'ניק
רבי יוסף שפוצ'ניק (ביידיש: שׁאפּאָטשניק, ולעיתים: שׁאפּאָהטשניק; באנגלית: Joseph Shapotshnick; תרמ"ב, 1882, קישינב – תרצ"ז 1937, לונדון) היה רב ופעיל חברתי בלונדון בראשית המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ויוסף שפוצ'ניק · ראה עוד »
1884
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ו1884 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ו1921 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ו1926 · ראה עוד »
1928
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ו1928 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ו1933 · ראה עוד »
1937
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ו1937 · ראה עוד »
1940
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ו1940 · ראה עוד »
1945
אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ו1945 · ראה עוד »
1953
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ו1953 · ראה עוד »
1954
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ו1954 · ראה עוד »
24 בספטמבר
24 בספטמבר הוא היום ה-267 בשנה (268 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ו24 בספטמבר · ראה עוד »
7 באוקטובר
7 באוקטובר הוא היום ה-280 בשנה בלוח הגרגוריאני (281 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יהודה לייב הלוי אשלג ו7 באוקטובר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהודה_לייב_הלוי_אשלג
