גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
102 יחסים: מנחם בן סרוק, מנחם כהן (פרופסור), מנוע חיפוש, מסורת (יהדות), מסורה, מסכת ברכות, מצוות התלויות בארץ, מקראות גדולות הכתר, משנה, משנה תורה, מחשב, מגדים (כתב עת), מגילת סתרים, מדרש, מהפכת הדפוס, מכון ממרא, מיסטיקה יהודית, אמונה באלוהים (יהדות), אסטרולוגיה, אחרונים, אגדה (יהדות), אוניברסיטת בר-אילן, אינטרנט, נחמה ליבוביץ, נביאים, סנונית (אתר), סעדיה גאון, ספרייה תורנית, ספירות, פסק הלכה, פרשנות המקרא, פרדס (יהדות), פרויקט השו"ת, פירוש רש"י לתלמוד, פילוסופיה, צדק חברתי, קאנוניזציה של כתבים, רמב"ן, רמב"ם, ראשי תיבות, ראשי התיבות, רש"י, רשב"ם, רלב"ג, רב, רבי עקיבא, רבי יהודה הנשיא, רי"ף, שמואל יוסף עגנון, שאלה, ..., שולחן ערוך, תנ"ך, תנועת ההשכלה היהודית, תקופת בית שני, תקופת התנאים, תלמוד, תלמוד תורה (מצווה), תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, תלמיד חכם, תוספתא, תוספות, תורה, תורה שבעל פה, תורה שבעל-פה, תיקון המידות, לשון הקודש, חז"ל, חוץ לארץ, חורבן בית שני, חיים בן עטר, בראשית רבה, גניזה, גלות, דעת מקרא, דת, דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבן, דונש בן לברט, המאה ה-12, המאה ה-14, המאה ה-17, המאה ה-18, המאה ה-4, האלף הראשון, הספרייה הלאומית, הסכמה, הלכה, הלכות גדולות, הגהה, הגות, כנסת הגדולה, כשפים, כתר ארם צובא, כתב עת, כתב יד (העתק), כתבי הקודש, כתובים, ימי הביניים, ישראל, יהדות, יהודים, יואל קטן. להרחיב מדד (52 יותר) »
מנחם בן סרוק
מנחם בן סרוק (920 עד 970 או 980 בערך), היה בלשן ופילולוג יהודי בספרד של תור הזהב.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ומנחם בן סרוק · ראה עוד »
מנחם כהן (פרופסור)
מנחם כהן (נולד בי"ח באב ה'תרפ"ח, 4 באוגוסט 1928) הוא חוקר המסורה, שימש כדיקן הפקולטה למדעי היהדות ועמד בראש המחלקה לתנ"ך באוניברסיטת בר-אילן.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ומנחם כהן (פרופסור) · ראה עוד »
מנוע חיפוש
חיפוש מבוסס אינדקס מנוע חיפוש הוא מערכת אחזור מידע שמטרתה לאתר מידע ברשת דיגיטלי מסוגים שונים (אתרי אינטרנט, קבצים או רשומות המייצגות פריטים פיזיים) המאוחסן במחשב או במערכת מידע.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ומנוע חיפוש · ראה עוד »
מסורת (יהדות)
המסורת היהודית היא מערכת תרבותית – מנהגים, טקסים, דעות ואמונות, תורה שבעל-פה, חוקים, ערכים וכללי התנהגות שנמסרו מדור לדור בקהילות יהודיות.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ומסורת (יהדות) · ראה עוד »
מסורה
חומש עם הערות מסורה בשולי הטקסט המָסוֹרָה היא אוסף של סימנים והערות המתלווים לנוסח המקרא, ומטרתה שימור נוסח המסורה מפני טעויות בהעתקה.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ומסורה · ראה עוד »
מסכת ברכות
הדף הראשון במסכת ברכות בתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת בְּרָכוֹת היא המסכת הראשונה במשניות ובעקבותיה בתלמוד, והיא עוסקת בדיני קריאת שמע, תפילה, זימון, ברכת המזון, ברכות הנהנין ושאר הברכות.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ומסכת ברכות · ראה עוד »
מצוות התלויות בארץ
מצוות התלויות בארץ הן שורה של מצוות הקשורות לעבודת הקרקע.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ומצוות התלויות בארץ · ראה עוד »
מקראות גדולות הכתר
ספרי 'מקראות גדולות הכתר' מקראות גדולות הכתר, הוא מיזם של אוניברסיטת בר-אילן שתכליתו ההדרה מדוקדקת של המקראות הגדולות על פי כתבי יד עתיקים, הנגשת הטקסטים לקורא באמצעות עזרי עיון, התקנתה של המהדורה בגרסה מודפסת שיצאה ב-21 כרכים, ובגרסה מקוונת, וביסוסה ככלי לימוד ומחקר.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ומקראות גדולות הכתר · ראה עוד »
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ומשנה · ראה עוד »
משנה תורה
עמוד השער (עם נוסח ההקדמה "כל המצוות שניתנו לו למשה בסיני" וכו') בכתב-יד מאויר מאשכנז, שנת ה'נ"ו (1296). שמור באוסף דוד קאופמן, ספריית האקדמיה ההונגרית למדעים, בודפשט. משנה תורה (או בשמו המלא: משנה תורה לרמב"ם), מכונה גם "היד החזקה", הוא חיבור הלכתי מונומנטלי שכתב הרמב"ם (רבי משה בן מימון) סביב שנת 1175 (ד'תתקל"ה).
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ומשנה תורה · ראה עוד »
מחשב
מַחְשֵׁב הוא מכונה אלקטרונית המסוגלת לעבד נתונים על פי תוכנה, כלומר על פי רצף פקודות נתון מראש.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ומחשב · ראה עוד »
מגדים (כתב עת)
מגדים הוא ביטאון לענייני מקרא היוצא לאור על ידי הוצאת תבונות של המכללה האקדמית הרצוג.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ומגדים (כתב עת) · ראה עוד »
מגילת סתרים
מגילת סתרים הוא סוג של חיבורים שנזכר בתלמוד, והוא כלל חידושים והלכות.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ומגילת סתרים · ראה עוד »
מדרש
ביהדות, מדרש או דרשה הם שיטה של פרשנות המקרא.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ומדרש · ראה עוד »
מהפכת הדפוס
318x318 פיקסלים מהפכת הדפוס היא מהפכה טכנולוגית שהתחילה עם המצאת הדפוס המודרני על ידי יוהאן גוטנברג באמצע המאה ה-15, המצאה אשר נחשבת על ידי רבים להמצאה החשובה ביותר באלף הקודם.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ומהפכת הדפוס · ראה עוד »
מכון ממרא
מכון ממרא הוא מכון מחקר תורני אשר מטרתו היא הנגשת טקסטים בסיסיים ומדויקים של ארון הספרים היהודי: תנ"ך, משנה, תוספתא, תלמוד בבלי, תלמוד ירושלמי, משנה תורה להרמב"ם ותרגום אונקלוס.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ומכון ממרא · ראה עוד »
מיסטיקה יהודית
מיסטיקה יהודית (מיסטי.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ומיסטיקה יהודית · ראה עוד »
אמונה באלוהים (יהדות)
"אנוכי ה' אלוהיך אשר" בספר דברים, מגילה 4Q41 ממגילות מדבר יהודה, המאה הראשונה לפני הספירה. ביהדות, אמונה באלוהים או אמונה במציאות השם היא מצוות עשה מתוך תרי"ג מצוות התורה, לפיה יש להאמין באלוהים.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ואמונה באלוהים (יהדות) · ראה עוד »
אסטרולוגיה
מפה אסטרולוגית טיפוסית, במקרה זה מחושבת לרגע הכרזת העצמאות של ארצות הברית, במערכת "שווה בתים". סימנים של המזלות השונים אסטרולוגיה (מלשון אסטרו- כוכב ולוגוס - תורה, ובעברית: אִצְטַגְנִינוּת) היא האמונה הפסאודו-מדעית שקיים קשר בין מצבם של גרמי השמיים ובין מעשיהם ותכונותיהם של בני אדם.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ואסטרולוגיה · ראה עוד »
אחרונים
מתוך שולחן ערוך, חלק יורה דעה, הספר המשפיע ביותר בתקופת האחרונים אחרונים הם הרבנים והיוצרים שפעלו מן המאה ה-16 ואילך, במיוחד בהקשר של השתלשלות ההלכה, פרשנות התלמוד ותולדות עם ישראל בכלל.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ואחרונים · ראה עוד »
אגדה (יהדות)
אגדה או אגדתא היא כינוי כולל לכל מאמר חז"ל שאינו עוסק בהלכה.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ואגדה (יהדות) · ראה עוד »
אוניברסיטת בר-אילן
אוניברסיטת בר־אילן היא אוניברסיטת מחקר ציבורית מהגדולות בישראל שמרכזה ברמת גן, בגבול עם גבעת שמואל, בה לומדים מעל לכ-20,000 סטודנטים (נכון ל-2022).
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ואוניברסיטת בר-אילן · ראה עוד »
אינטרנט
כתובות IP בחלק קטן מהאינטרנט ב-15 בינואר 2005 האינטרנט (בעברית: מִרְשֶׁתֶת) הוא רשת תקשורת נתונים בהיקף כלל־עולמי.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ואינטרנט · ראה עוד »
נחמה ליבוביץ
נחמה ליבוביץ (ג באלול ה'תרס"ה - ה' בניסן ה'תשנ"ז; 3 בספטמבר 1905 - 12 באפריל 1997), הייתה פרשנית ופרופסור למקרא, מורה ומחנכת, כלת פרס ישראל בתחום החינוך (1956).
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ונחמה ליבוביץ · ראה עוד »
נביאים
נביאים הוא שמו של המדור השני בתנ"ך, בו מצויים הספרים המתארים את קורות ישראל לאחר הכניסה לארץ ישראל, וספרי הנביאים.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ונביאים · ראה עוד »
סנונית (אתר)
#הפניה סנונית (עמותה).
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית וסנונית (אתר) · ראה עוד »
סעדיה גאון
#הפניה רב סעדיה גאון.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית וסעדיה גאון · ראה עוד »
ספרייה תורנית
ספרייה תורנית (הקרויה לעיתים קרובות אוצר ספרים) היא ספרייה המכילה ספרי קודש יהודיים וספרי עזר אשר נוצרה כדי לאפשר לימוד תורה כמצווה דתית.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית וספרייה תורנית · ראה עוד »
ספירות
#הפניה ספירה (קבלה).
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית וספירות · ראה עוד »
פסק הלכה
#הפניה פסיקת הלכה.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ופסק הלכה · ראה עוד »
פרשנות המקרא
#הפניה פרשני המקרא היהודים.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ופרשנות המקרא · ראה עוד »
פרדס (יהדות)
בכתבי חז"ל, פרדס (כך, ולא בראשי תיבות) הוא כינויה של תורת הסוד היהודית, העוסקת במה שמכונה "סתרי האלוהות".
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ופרדס (יהדות) · ראה עוד »
פרויקט השו"ת
פרס ישראל לפרויקט השו"ת לשנת 2007 בספרות תורנית פרויקט השו"ת (בשמו הרשמי: מאגר היהדות הממוחשב) הוא כינוי לתוכנית ליצירת מאגר מידע ממוחשב של כתבים יהודיים תורניים עם דגש על ספרות הלכתית וספרי שאלות ותשובות (שו"ת), ופיתוח מנוע חיפוש המאפשר אחזור מידע מהמאגר על פי מילות חיפוש.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ופרויקט השו"ת · ראה עוד »
פירוש רש"י לתלמוד
פירוש רש"י לתלמוד הוא הפירוש הידוע ביותר לתלמוד הבבלי, משמש כפירוש לכל לומד, וכנדבך חשוב ובעל משקל נכבד בקרב פוסקי ההלכה.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ופירוש רש"י לתלמוד · ראה עוד »
פילוסופיה
350x350 פיקסלים פִילוֹסוֹפְיָה (מיוונית: Φιλοσοφία) היא תחום ידע מדעי, דיסציפלינה, שמטרתו לברר ולהבין באופן שיטתי את עקרונות הבסיס ומושגי היסוד של תחומי המציאות השונים וההכרה האנושית.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ופילוסופיה · ראה עוד »
צדק חברתי
צדק חברתי הוא מושג המבטא את הרעיון של קיום משותף במסגרת חברתית שמבוססת על עקרונות של צדק ומאפשרת ליחידים ולקבוצות קיום ראוי, הוגן וצודק.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית וצדק חברתי · ראה עוד »
קאנוניזציה של כתבים
משמעותה היסודית של קאנוניזציה היא תהליך איסופם וגיבושם הסופי של כתבים לקובץ סגור שאין מוסיפים עליו ואין גורעים ממנו.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית וקאנוניזציה של כתבים · ראה עוד »
רמב"ן
רבי משה בן נחמן (ידוע בראשי התיבות רמב"ן; ד'תתקנ"ד, 1194 בערך – ה'ל' 1270 בערך) היה מגדולי חכמי ספרד, פוסק, פרשן, משורר, הוגה, מקובל ורופא.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ורמב"ן · ראה עוד »
רמב"ם
רבי משה בן מימון (נולד: ד'תתצ"ח, 1138, נפטר: כ' בטבת ד'תתקס"ה, 13 בדצמבר 1204), מכונה גם בראשי תיבות רמב"ם (בערבית מוכר כמוסא בן מימון או כאבן עבד אללה, ובלשונות אירופה כמיימונידֶס) היה מגדולי הפוסקים בכל הדורות, מחשובי הפילוסופים בימי הביניים, איש אשכולות ורופא.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ורמב"ם · ראה עוד »
ראשי תיבות
International Research Association for Talent Development and Excellence ראשי תיבות (ר"ת; מכונה לעיתים בלשון חז"ל גם: נוטריקון - מלטינית: "לכתוב", "לסמן באותיות") הם טכניקה של כתיב מקוצר שבה נכתב ביטוי נפוץ רק באמצעות האות הראשונה של כל מילה המרכיבה אותו.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית וראשי תיבות · ראה עוד »
ראשי התיבות
#הפניה ראשי תיבות.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית וראשי התיבות · ראה עוד »
רש"י
רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ורש"י · ראה עוד »
רשב"ם
רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ורשב"ם · ראה עוד »
רלב"ג
רבי לוי בן גרשום (או בן גרשוןבראשי תיבות: רלב"ג, ובכינויו הלועזי: מגיסטר ליאו הבריאוס – Magister Leo Hebraeus או גרסונידס - Gersonides; 1288–1344) היה תלמיד חכם צרפתי בתקופת הראשונים, פרשן מקרא, אסטרונום, מתמטיקאי, מדען, מהנדס, ממציא, איש אשכולות, רופא ומחשובי הפילוסופים היהודים.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ורלב"ג · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ורב · ראה עוד »
רבי עקיבא
מתחם קבר רבי עקיבא והרמח"ל בטבריה רבי עקיבא בן יוסף (נולד במאה ה-1, ככל הנראה לפני חורבן בית המקדש השני, ונהרג בערך ב-136 לספירה, ג'תתצ"ו), מגדולי חכמי ישראל, היה תנא ארץ ישראלי, בן הדור השלישי של התנאים, מתומכי מרד בר כוכבא, מקובל כי נהרג על קידוש השם כאחד מעשרת הרוגי מלכות, אך יש שפיקפקו על כך. התגורר בבני ברק ובלוד. היה בר פלוגתא של רבי ישמעאל, רבי טרפון, רבי יוחנן בן נורי ואחרים. פיתח שיטה לפירוש המקרא שעל פיה יש לייחס משמעות לכל מילה ואף לכל אות במקרא. הטביע את חותמו על הלכות רבות ועל ערכים במסורת ובחשיבה היהודית.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ורבי עקיבא · ראה עוד »
רבי יהודה הנשיא
רבי יהודה הנשיא (ידוע גם בכינוי המקוצר "רבי") (חי בסביבות 135–220) היה תנא בדור החמישי, נשיא הסנהדרין ועורך המשנה, נצר למשפחת הלל הזקן וחותֵם תקופת התנאים.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ורבי יהודה הנשיא · ראה עוד »
רי"ף
הרי"ף - רבי יצחק בן יעקב אלפסי (ד'תשע"ג, 1013 – י' באייר ד'תתס"ג, 1103) מן הראשונים, היה מגדולי פוסקי ההלכה היהודית.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ורי"ף · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שאלה
השאלה היא ביטוי המשמש לבקשת מידע, אשר עשוי להינתן בדרך של תשובה. הרמת יד יכולה לשמש כביטוי לא מילולי לרצון לשאול שאלה. שאלה היא ביטוי לשוני המשמש לבקשת מידע.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ושאלה · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ושולחן ערוך · ראה עוד »
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ותנ"ך · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ותקופת בית שני · ראה עוד »
תקופת התנאים
#הפניהתנאים.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ותקופת התנאים · ראה עוד »
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ותלמוד · ראה עוד »
תלמוד תורה (מצווה)
חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ותלמוד בבלי · ראה עוד »
תלמוד ירושלמי
דפוס וילנא התלמוד הירושלמי (נקרא גם תלמוד ארץ ישראל, תלמוד מערבא, תלמוד המערב או הירושלמי) הוא חיבור המפרש את המשנה, מוסיף עליה ומרחיב אותה.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ותלמוד ירושלמי · ראה עוד »
תלמיד חכם
הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ותלמיד חכם · ראה עוד »
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ותוספתא · ראה עוד »
תוספות
העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ותוספות · ראה עוד »
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ותורה · ראה עוד »
תורה שבעל פה
#הפניה תורה שבעל-פה.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ותורה שבעל פה · ראה עוד »
תורה שבעל-פה
ששה סדרי המשנה על רקע מעמד הר סיני, על פי מסורת חז"ל. תּוֹרָה שֶׁבְּעַל־פֶּה (בראשי תיבות: תושב"ע) הוא מונח חז"לי למכלול הפירושים וההלכות שאינם כתובים בתורה שבכתב, ואשר עברו במסורת או התחדשו על ידי חכמים.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ותורה שבעל-פה · ראה עוד »
תיקון המידות
תיקון המידות או מצוות הליכה בדרכי ה' הם תחום מרכזי ביהדות העוסק בזיכוך תכונות הנפש והטבת רגשות האדם, במטרה לעשותו לאדם שלם וטוב יותר.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ותיקון המידות · ראה עוד »
לשון הקודש
קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ולשון הקודש · ראה עוד »
חז"ל
חָזָ"ל (ראשי תיבות: חכמינו זכרם לברכה. כינוי נפוץ פחות: רז"ל - רבותינו זכרונם לברכה) היו המנהיגים הרוחניים וההלכתיים של עם ישראל לאחר חתימת המקרא, מימי אנשי כנסת הגדולה, ובעיקר מתקופת בית שני (החל מתחילת תקופת הזוגות במאה ה-3 לפנה"ס), עד לחתימת התלמוד הבבלי בתחילת המאה ה-6.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית וחז"ל · ראה עוד »
חוץ לארץ
חוץ לארץ הוא מונח תלמודי-הלכתי, כלפי כל הארצות מחוץ לישראל.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית וחוץ לארץ · ראה עוד »
חורבן בית שני
#הפניה המצור על ירושלים (70)#הכרעת המרד והחורבן.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית וחורבן בית שני · ראה עוד »
חיים בן עטר
רבי חיים בן עֲטַר (או אִבְּן עטר; נודע בכינוי אור החיים או אור החיים הקדוש על שם ספרו; 2 באוגוסט 1696, ד' אב ה'תנ"ו; סלא, מרוקו – 7 ביולי 1743, ט"ו בתמוז ה'תק"ג, ירושלים) היה מגדולי פרשני המקרא בתקופת האחרונים, פרשן התלמוד, מקובל ופוסק הלכה.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית וחיים בן עטר · ראה עוד »
בראשית רבה
בראשית רבה הוא מדרש אגדה אמוראי על ספר בראשית, שנוצר בארץ ישראל ונערך או במאה הרביעית או במאה החמישית או במאה השישית.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ובראשית רבה · ראה עוד »
גניזה
מיכלי גניזה בתל אביב מיכלי מחזור וגניזה ברמת גן שלט הסבר בקשר לגניזה ברמת גן גניזה היא שמירת חפצים מקודשים שיצאו מכלל שימוש, ומאחר שדבקה בהם קדושה אין להשתמש בהם לצורכי חולין.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית וגניזה · ראה עוד »
גלות
גלות (באכדית: Galitu - גירוש, הגליה) היא עקירה, בדרך כלל מאולצת, של אדם או קבוצה ממולדתם.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית וגלות · ראה עוד »
דעת מקרא
דעת מקרא הוא מפעל פרשנות אורתודוקסי-מודרני לתנ"ך, בן 30 כרכים.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ודעת מקרא · ראה עוד »
דת
כוכב בעל תשעה קודקודים (הדת הבהאית), קהנדה (סיקהיזם). דת היא התארגנות חברתית או תרבותית הכוללת מערכת של אמונות או השקפות עולם, אשר בדרך כלל מקשרות את מאמיניה לרוחניות ולעקרונות מוסריים מחייבים.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ודת · ראה עוד »
דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבן
דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבן הוא האיסור לכתוב את התורה שבעל פה.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ודברים שבעל פה אי אתה רשאי לכותבן · ראה עוד »
דונש בן לברט
דונש הלוי בן לברט או בשמו העברי אדונים הלוי (920 - סביבות 990) היה פרשן, משורר ומדקדק יהודי-ספרדי בתור הזהב של יהדות ספרד.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ודונש בן לברט · ראה עוד »
המאה ה-12
טקסט.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית והמאה ה-12 · ראה עוד »
המאה ה-14
המאה ה-14 היא התקופה שהחלה בשנת 1301 והסתיימה בשנת 1400 (בין התאריכים 1 בינואר 1301 ל-31 בדצמבר 1400).
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית והמאה ה-14 · ראה עוד »
המאה ה-17
המאה ה-17 היא התקופה שהחלה בשנת 1601 והסתיימה בשנת 1700.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית והמאה ה-17 · ראה עוד »
המאה ה-18
המאה ה־18 (המאה השמונה־עשרה) היא תקופת זמן שהחלה בשנת 1701 והסתיימה בשנת 1800.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית והמאה ה-18 · ראה עוד »
המאה ה-4
המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית והמאה ה-4 · ראה עוד »
האלף הראשון
האלף הראשון (המילניום הראשון) היא התקופה שנמשכה בפרק הזמן שבין שנת 1 לספירה עד שנת 1000 לספירה.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית והאלף הראשון · ראה עוד »
הספרייה הלאומית
הספרייה הלאומית של ישראל (בעבר "בית הספרים הלאומי והאוניברסיטאי") היא הגוף הלאומי של ישראל המופקד על שמירת האוצרות המודפסים של המדינה ושל תרבות העם היהודי.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית והספרייה הלאומית · ראה עוד »
הסכמה
תחילת ההסכמות לספרו של הרב י"ד זינגר, "זיו המנהגים" בספרות התורנית, "הסכמה" היא מכתב נלווה המופיע בראשית ספר, שבו מעידה אישיות תורנית חשובה על טיבו של הספר.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית והסכמה · ראה עוד »
הלכה
תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית והלכה · ראה עוד »
הלכות גדולות
שער ספר "הלכות גדולות" ונציה ש"ח, 1548 הלכות גדולות הוא ספר הלכה מתקופת הגאונים, שהפך לחלק אינטגרלי בלימוד ההלכה בישיבות הגאונים.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית והלכות גדולות · ראה עוד »
הגהה
הגהה בכתב יד על טקסט מודפס הגהה ממוחשבת הגהה היא שלב של עריכת טקסט, לרוב לאחר שהוא גמור.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית והגהה · ראה עוד »
הגות
#הפניה פילוסופיה.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית והגות · ראה עוד »
כנסת הגדולה
כנסת הגדולה הייתה המוסד הרוחני העליון של חכמי ישראל, מימי עזרא ונחמיה ועד סמוך לכהונתו של שמעון הצדיק, כלומר בפרק הזמן שבין סוף תקופת הנביאים האחרונים (שיבת ציון) לתחילת תקופת הזוגות והתנאים - חכמי תקופת המשנה.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית וכנסת הגדולה · ראה עוד »
כשפים
#הפניה כישוף.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית וכשפים · ראה עוד »
כתר ארם צובא
כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית וכתר ארם צובא · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית וכתב עת · ראה עוד »
כתב יד (העתק)
עותק של יצירה שנכתב ביד נקרא כתב יד.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית וכתב יד (העתק) · ראה עוד »
כתבי הקודש
#הפניה כתבי קודש.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית וכתבי הקודש · ראה עוד »
כתובים
בחלק כתובים של התנ"ך מונים על פי המסורה אחד-עשר ספרים, והם: תהילים, משלי, איוב, שיר השירים, רות, איכה, קהלת, אסתר, דניאל, עזרא ונחמיה, ודברי הימים.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית וכתובים · ראה עוד »
ימי הביניים
מריה הקדושה בתחתית הצלב)קתדרלת טורנה המשלבת אדריכלות רומנסקית עם אדריכלות גותית, מסגנונות הבנייה הבולטים בימי הביניים. ימי הביניים (בלטינית: Medium Aevum) היא תקופה במהלך ההיסטוריה האירופית שתחילתה עם סיום העת העתיקה וסופה עם הופעת הרנסאנס ותחילתה של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית וימי הביניים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית וישראל · ראה עוד »
יהדות
היהדות היא רצף המסורת וההמשכיות הדתית, התרבותית והמשפטית הקולקטיבית של היהודים.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ויהדות · ראה עוד »
יהודים
יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ויהודים · ראה עוד »
יואל קטן
הרב יואל קטן (נולד בי"א בסיון תשט"ז, 21 במאי 1956) הוא מהדיר, עורך וחוקר ספרות תורנית.
חָדָשׁ!!: ספרות תורנית ויואל קטן · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/ספרות_תורנית
