גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
52 יחסים: מרכז בעלי מלאכה (שכונה), מלחמת העצמאות, מלון המלך דוד, אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל, אדריכל, אדריכלות, אירופה, נתן שטראוס, על המשמר, פועל בניין, פולין, קרובים קרובים, רחוב מזא"ה, רחוב ארלוזורוב (תל אביב), רחוב אלנבי, רחוב אחד העם, רחוב טשרניחובסקי, רחוב בלפור (תל אביב), רחוב דיזנגוף, רחוב הרצל (תל אביב), רחוב החשמל, רחוב החשמונאים, רחובות, שנות ה-30 של המאה ה-20, שדרות רוטשילד, תנובה, תל אביב-יפו, לשוננו, לודז', באר שבע, באוהאוס, בנק אנגלו-פלשתינה, בנק לאומי לישראל, בנימין צ'ייקין, בנימין שיינבוים, בית העלמין קריית שאול, גדנסק, דבר (עיתון), האוניברסיטה העברית בירושלים, הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל, ועד הלשון העברית, יצהר, 1 ביוני, 1901, 1921, 1924, 1925, 1927, 1930, 1931, ..., 1956, 2014. להרחיב מדד (2 יותר) »
מרכז בעלי מלאכה (שכונה)
מרכז בעלי מלאכה היא שכונה קטנה בלב תל אביב, אשר הוקמה בשלבים החל מהשנים 1912–1913 בשם "מחניים", מצפון לאחוזת בית, על ידי חברת "מרכז בעלי מלאכה".
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ומרכז בעלי מלאכה (שכונה) · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מלון המלך דוד
מלון המלך דוד הוא בית מלון בדירוג "5+ כוכבים" בירושלים המשמש גם בתור בית הארחה רשמי של מדינת ישראל עבור אישים חשובים ומפורסמים, שראשיתו כמלון פאר בימי המנדט הבריטי, ועד היום לא הועם זוהרו.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ומלון המלך דוד · ראה עוד »
אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל
תעודת חבר, 1981 אגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל היא אגודה מקצועית של מהנדסים ואדריכלים בישראל שהוקמה בשנת 1921 על ידי מהנדס הבניין ריכרד פסובסקי ושותפו האדריכל יוסף ברלין.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ואגודת האינג'ינרים והארכיטקטים בישראל · ראה עוד »
אדריכל
נורווגי משנת 1893 אַדְרִיכָל או אַרְכִיטֵקְט עוסק באדריכלות, כלומר בתכנון מבנים, אך גם מתמחה לעיתים בתכנון עירוני, אדריכלות נוף ועיצוב פנים.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ואדריכל · ראה עוד »
אדריכלות
סנטה מריה דל פיורה בפירנצה, כיפת המבנה נעשתה על ידי פיליפו ברונלסקי בין השנים 1420–1436. נאו־גותית (1248–1880). מקדש הפייסטוס באתונה, מקדש יווני קלאסי. אַדְרִיכָלוּת (או בלועזית: אַרְכִיטֶקְטוּרָה) היא אמנות הבנייה, עוסקת בתכנון ועיצוב מבנים וחללים, ונמצאת בין אמנות לבין הנדסת בניין.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ואדריכלות · ראה עוד »
אירופה
תמונת לוויין של יבשת אירופה אֵירוֹפָּה היא יבשת מבחינה היסטורית ותרבותית ותת-יבשת מבחינה גאוגרפית.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ואירופה · ראה עוד »
נתן שטראוס
נתן שטראוס (באנגלית: Nathan Straus; 31 בינואר 1848, גרמניה – 11 בינואר 1931, ניו יורק) היה איש עסקים יהודי-אמריקאי, מבעלי רשת חנויות הכלבו "מייסיס" (Macy's).
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ונתן שטראוס · ראה עוד »
על המשמר
על המשמר היה ביטאונה של תנועת "השומר הצעיר", שהופיע בשנים 1943–1995.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ועל המשמר · ראה עוד »
פועל בניין
#הפניה בנאי (מקצוע).
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ופועל בניין · ראה עוד »
פולין
רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ופולין · ראה עוד »
קרובים קרובים
הבניין של ויטק 9 (רוטשילד 123, ת"א) בצילום משנת 2023. קרובים קרובים היא קומדיית מצבים ישראלית אשר הופקה על ידי ה ושודרה ב בשנים 1983–1986.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק וקרובים קרובים · ראה עוד »
רחוב מזא"ה
בית ברלין-פסובסקי לוחית זיכרון ללוחמת האצ"ל ציונה יפת שלט זיכרון ללוחם ירחמיאל אהרונסון "אלישע" ברחוב מזא"ה 33 לוחית זיכרון של ההגנה במגדל המים ברחוב מזא"ה 36 רחוב מזא"ה הוא רחוב בלב תל אביב הקרוי על שמו של הרב יעקב מזא"ה (השם "מזא"ה" הוא ראשי תיבות של "מזרע אהרון הכהן").
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ורחוב מזא"ה · ראה עוד »
רחוב ארלוזורוב (תל אביב)
רחוב ארלוזורוב הוא רחוב רוחב ראשי בצפון הישן של תל אביב המוביל מחוף ימה של תל אביב וממשיך מזרחה עד רחוב על פרשת דרכים בו נמצא מסוף 2000.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ורחוב ארלוזורוב (תל אביב) · ראה עוד »
רחוב אלנבי
רחוב אלנבי הוא רחוב מרכזי בתל אביב הנקרא על שמו של אדמונד אלנבי.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ורחוב אלנבי · ראה עוד »
רחוב אחד העם
מלון פלטין בפינת רחוב נחלת בנימין בניין הבורסה לניירות ערך, עד למעבר ב 2014. מימין, בניין בנק הספנות. '''בית פריד''' במספר 93 ובתכנון זאב רכטר משנת 1935, 10/08 בית הספר בית יעקב רחוב אחד העם הוא אחד הרחובות הוותיקים במרכזה ההיסטורי של תל אביב הקרוי על שמו של הסופר הציוני אחד העם (שם העט של אשר צבי גינצברג) שגם התגורר ברחוב עד מותו.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ורחוב אחד העם · ראה עוד »
רחוב טשרניחובסקי
#הפניה רחובות תל אביב-יפו#טשרניחובסקי.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ורחוב טשרניחובסקי · ראה עוד »
רחוב בלפור (תל אביב)
רחוב בלפור הוא רחוב מרכזי בתל אביב אשר חוצה את שכונת לב תל אביב ונחשב אחד הרחובות המרכזיים בעיר.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ורחוב בלפור (תל אביב) · ראה עוד »
רחוב דיזנגוף
רחוב דיזנגוף בתל אביב, 1965. צילום: דן הדני בית קפה ברחוב רחוב דיזנגוף לעת ערב עמוס במבלים רחוב דיזנגוף הוא רחוב מרכזי בתל אביב שנקרא על שמו של מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל אביב הראשון.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ורחוב דיזנגוף · ראה עוד »
רחוב הרצל (תל אביב)
רחוב הרצל הוא רחוב מסחרי ראשי בעיר תל אביב הקרוי על שמו של בנימין זאב הרצל.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ורחוב הרצל (תל אביב) · ראה עוד »
רחוב החשמל
#הפניה רחובות תל אביב-יפו#החשמל.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ורחוב החשמל · ראה עוד »
רחוב החשמונאים
רחוב החשמונאים הוא רחוב בתל אביב המשמש בחלקו כציר כניסה למרכז העיר מכיוון מזרח, ואורכו כקילומטר וחצי.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ורחוב החשמונאים · ראה עוד »
רחובות
רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ורחובות · ראה עוד »
שנות ה-30 של המאה ה-20
מצעד המחאה על מונופול המלח (מרץ 1930) שנות ה-30 של המאה ה-20 היו העשור הרביעי של המאה ה-20, החלו ב-1 בינואר 1930 והסתיימו ב-31 בדצמבר 1939.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ושנות ה-30 של המאה ה-20 · ראה עוד »
שדרות רוטשילד
"מקהלה", פסלה של הפסלת עפרה צימבליסטה, 1996, בשדרות רוטשילד 96, הפסל מוצב כיום בשדרות רוטשילד 88 מרכז ההיסטורי של תל אביב, מפגש רחוב אלנבי עם שד' רוטשילד, 2022 שְׂדֵרוֹת רוֹטְשִׁילְד היא שדרה ראשית במרכז העיר תל אביב, הקרויה על שם הברון אדמונד ג'יימס דה רוטשילד.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ושדרות רוטשילד · ראה עוד »
תנובה
תנובה מרכז שיתופי לשיווק תוצרת חקלאית בישראל בע"מ המוכרת בשם המקוצר תנובה היא חברה ליצור ושיווק מזון.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ותנובה · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ותל אביב-יפו · ראה עוד »
לשוננו
לשוננו הוא כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ולשוננו · ראה עוד »
לודז'
לודז' (בפולנית: Łódź - ווּג' - IPA) היא העיר השלישית בגודלה בפולין.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ולודז' · ראה עוד »
באר שבע
באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ובאר שבע · ראה עוד »
באוהאוס
באוהאוס (בגרמנית: Bauhaus) הוא שמו של בית ספר לעיצוב ואדריכלות שנוסד על ידי ולטר גרופיוס, ופעל בגרמניה בתקופה שבין שתי מלחמות העולם, בין השנים 1919–1933.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ובאוהאוס · ראה עוד »
בנק אנגלו-פלשתינה
בנק אנגלו-פלשתינה, 1950 משכנו הראשון של הסניף הראשון של בנק אפ"ק ברחוב עג'מי שהפך לימים לרחוב יפת 18, יפו דלת משרדי הבנק ברחוב יפת 18, יפו. מתוך לוחית זיכרון בראש הדלת: "בבית זה נפתח ב-ב' באב ה'תרס"ג המשרד הראשי של חברת אנגלו-פלשתינא בע"מ (עתה בנק לאומי לישראל בע"מ) חברת בת של אוצר התיישבות היהודים מיסודו של ד"ר תיאודור הרצל". 260px הבניין ההיסטורי של בנק אנגלו פלשתינה בשדרות ירושלים 1 פינת רחוב אפ"ק (אנגלו פלשתינה קומפני) בתכנונו של האדריכל יוסף ברלין (נהרס באוקטובר 2016) סניף בנק אפ"ק בחברון 1907 בנק אנגלו-פלשתינה (עד שנת 1931, בנק אַפַּ"ק) היה המוסד הפיננסי המרכזי של היישוב בסוף התקופה העות'מאנית בארץ ישראל, בכל תקופת המנדט הבריטי, ואף בראשית ימי מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ובנק אנגלו-פלשתינה · ראה עוד »
בנק לאומי לישראל
לוגו בנק לאומי לישראל עד שנת 2022 בנק לאומי לישראל בע"מ הוא התאגיד הבנקאי הוותיק בישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ובנק לאומי לישראל · ראה עוד »
בנימין צ'ייקין
בנימין צ'ייקין או חייקין (באנגלית: Benjamin Chaikin; 1883, סנקט פטרבורג – 23 באפריל 1950, ירושלים) היה אדריכל ישראלי (יהודי בריטי לשעבר), ממתכנני האוניברסיטה העברית בירושלים ומתכננם של מבנים רבים בירושלים ובתל אביב.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ובנימין צ'ייקין · ראה עוד »
בנימין שיינבוים
בנימין שיינבוים (15 באוקטובר 1901, תר"ס, קייב, האימפריה הרוסית – 4 באוגוסט 1960, תשי"ט, רמת גן, ישראל) היה מאנשי העלייה השנייה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ובנימין שיינבוים · ראה עוד »
בית העלמין קריית שאול
בית העלמין קריית שאול הוא בית קברות בתל אביב.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ובית העלמין קריית שאול · ראה עוד »
גדנסק
בזיליקת מריה הקדושה בגדנסק, כנסיית הלבנים השנייה בגודלה בעולם, לאחר בזיליקת פטרוניוס הקדוש מזרקת נפטון בגדנסק גְדַנְסְק (בפולנית: Gdańsk,; בגרמנית: Danzig,; בקשובית: Gduńsk; ביידיש: דאַנציג) היא עיר הנמל החשובה בפולין, והעיר השישית בגודלה במדינה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק וגדנסק · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ודבר (עיתון) · ראה עוד »
האוניברסיטה העברית בירושלים
האוניברסיטה העברית בירושלים היא האוניברסיטה הציבורית הראשונה שהוקמה בארץ ישראל (בשנת 1925) והמוסד האקדמי השני שנוסד בה (אחרי הטכניון).
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק והאוניברסיטה העברית בירושלים · ראה עוד »
הסגנון הבינלאומי בארץ ישראל
#הפניה הסגנון הבין-לאומי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק והסגנון הבינלאומי בארץ ישראל · ראה עוד »
ועד הלשון העברית
חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק וועד הלשון העברית · ראה עוד »
יצהר
יִצְהָר היא התנחלות ויישוב קהילתי דתי-תורני בגב ההר בשומרון, מדרום לשכם.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ויצהר · ראה עוד »
1 ביוני
1 ביוני הוא היום ה-152 בשנה (153 בשנה מעוברת), בשבוע ה-22 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ו1 ביוני · ראה עוד »
1901
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ו1901 · ראה עוד »
1921
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ו1921 · ראה עוד »
1924
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ו1924 · ראה עוד »
1925
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ו1925 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ו1927 · ראה עוד »
1930
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ו1930 · ראה עוד »
1931
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ו1931 · ראה עוד »
1956
אות מלחמת סיני אשר פרצה ב-29 באוקטובר 1956. "דגל ישראל על הר סיני", שער דבר לילדים בתום המלחמה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ו1956 · ראה עוד »
2014
למרות קור עז בתחילת השנה, 2014 הייתה שנה חמה במיוחד ועל פי פרסום NOAA באוקטובר, היו עשרת החודשים הראשונים החמים ביותר שתועדו אי פעם.
חָדָשׁ!!: יהושע שטיינבוק ו2014 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהושע_שטיינבוק
