גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
38 יחסים: משה בר אשר, משה בר-אשר, ארמית, אברהם צפרוני, אהרן ממן, נפתלי הרץ טור-סיני, ניב (סיווג שפה), עברית מקראית, עברית ישראלית, פילולוגיה, רמב"י, שרגא אברמסון, תרפ"ט, תרצ"ד, תש"ם, תשמ"א, תשנ"ט, תשל"ג, תשל"ו, תשט"ו, תשכ"ה, תשכ"ו, תשי"ד, לשון חז"ל, זאב בן-חיים, חלקת לשון, חידושי לשון, בלשנות, דגש חזק, האקדמיה ללשון העברית, העברית (כתב עת), הלשון העברית, ועד הלשון העברית, כתב עת, כתב עת מדעי, יחזקאל קוטשר, יהושע בלאו, 1929.
משה בר אשר
#הפניה משה בר-אשר.
חָדָשׁ!!: לשוננו ומשה בר אשר · ראה עוד »
משה בר-אשר
משה בר-אשר משה בר-אשר (בלידתו: בן הרוש; נולד בי"ב בתמוז תרצ"ט, 29 ביוני 1939, מרוקו) הוא בלשן ישראלי, שכיהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית בשנים 1993–2022.
חָדָשׁ!!: לשוננו ומשה בר-אשר · ראה עוד »
ארמית
אֲרָמִית היא שפה שמית צפון מערבית, שמדוברת ברציפות מאז האלף הראשון לפני הספירה ועד ימינו.
חָדָשׁ!!: לשוננו וארמית · ראה עוד »
אברהם צפרוני
תצלום דיוקנו של אברהם צפרוני. בתחתית הכרטיס, חתם צפרוני את שמו: "ד"ר א. ציפרינוביץ. ורשה, התרע"א". תצלום זה נשלח על ידי צפרוני למערכת כתב העת "השלח" לשם פרסום בגיליון היובל, 1912. ישראל אהרוני, '''אברהם צפרוני''', שמואל איזנשטדט, שמחה אסף, שמחה בן-ציון, חיים נחמן ביאליק, שמואל יוסף עגנון, יעקב פיכמן, דוד שמעוני, אריה סמיאטיצקי. יושבים (משמאל לימין): אברהם אברונין, מרדכי אזרחי, אליעזר מאיר ליפשיץ, דוד ילין, יצחק ליב גולדברג, אהרן מאיר מזי"א, יהודה גור, יוסף בר"נ מיוחס. צילום: אברהם סוסקין. ד"ר אברהם צפרוני אברהם צפרוני (ציפרונוביץ, ציפרינוביץ, ציפרונוביטש) (כ' בכסלו תרמ"ג 1 בדצמבר 1882 – י"א באלול תרצ"ג 2 בספטמבר 1933) היה פילולוג, חוקר יהדות וספרות עתיקה, מתרגם, איש חינוך והעורך הראשון של כתב העת "לשוננו" לחקר הלשון העברית.
חָדָשׁ!!: לשוננו ואברהם צפרוני · ראה עוד »
אהרן ממן
אהרן ממן (נולד בי"ח בחשוון תש"ח, 1 בנובמבר 1947, במרוקו) הוא בלשן ישראלי, מכהן כנשיא האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: לשוננו ואהרן ממן · ראה עוד »
נפתלי הרץ טור-סיני
נפתלי הרץ טור-סיני (Tur-Sinai) (טוֹרְטְשִינֶר (Torczyner)) (13 בנובמבר 1886, למברג, גליציה, האימפריה האוסטרו-הונגרית – 17 באוקטובר 1973, ירושלים) היה פילולוג וחוקר מקרא ישראלי נודע, ובפרט של לשונות שמיות עתיקות.
חָדָשׁ!!: לשוננו ונפתלי הרץ טור-סיני · ראה עוד »
ניב (סיווג שפה)
נִיב, דִּיאָלֵקְט או לַהַג הוא וריאציה נבדלת של השפה המשמשת קבוצה מסוימת באוכלוסייה.
חָדָשׁ!!: לשוננו וניב (סיווג שפה) · ראה עוד »
עברית מקראית
עברית מקראית (המכונה גם "עברית תנ"כית" או "לשון המקרא" או "יהודית") היא הניב של השפה העברית כפי שדובר בסוף האלף השני לפני הספירה ולאורך האלף הראשון לפני הספירה ברחבי ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: לשוננו ועברית מקראית · ראה עוד »
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: לשוננו ועברית ישראלית · ראה עוד »
פילולוגיה
פילולוגיה (בעברית: חקר תעודות; מיוונית: פילוס - Φιλος, שפירושו אוהב או ידיד, ולוגוס - λογος, שפירושו מילה) היא מחקר של טקסטים כתובים או נמסרים על פה, בעיקר טקסטים עתיקים, תוך שימוש בכלים מתחום חקר השפה והספרות כדי להכריע בשאלות שקשורות להבנת תוכנו, קביעת נוסחו המקורי, זיהוי מחברו, השתלשלות מסירתו והעתקתו וכיוצא בזה.
חָדָשׁ!!: לשוננו ופילולוגיה · ראה עוד »
רמב"י
כרכים של הגרסה המודפסת של רמב"י רשימת מאמרים במדעי היהדות (רמב"י) היא אינדקס מאמרים ממוין ומקוטלג (או ביבליוגרפיה) של מאות אלפי מאמרים אקדמיים ואחרים בקשת רחבה של תחומים במדעי היהדות, חקר ארץ ישראל ומדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: לשוננו ורמב"י · ראה עוד »
שרגא אברמסון
שרגא אברמסון (24 בנובמבר 1915, י"ז בכסלו תרע"ו - 6 באפריל 1996, י"ח בניסן תשנ"ו), היה חוקר תלמוד וספרות עברית וערבית מימי הביניים.
חָדָשׁ!!: לשוננו ושרגא אברמסון · ראה עוד »
תרפ"ט
#הפניה ה'תרפ"ט.
חָדָשׁ!!: לשוננו ותרפ"ט · ראה עוד »
תרצ"ד
#הפניה ה'תרצ"ד.
חָדָשׁ!!: לשוננו ותרצ"ד · ראה עוד »
תש"ם
#הפניה ה'תש"ם.
חָדָשׁ!!: לשוננו ותש"ם · ראה עוד »
תשמ"א
#הפניה ה'תשמ"א.
חָדָשׁ!!: לשוננו ותשמ"א · ראה עוד »
תשנ"ט
#הפניה ה'תשנ"ט.
חָדָשׁ!!: לשוננו ותשנ"ט · ראה עוד »
תשל"ג
#הפניה ה'תשל"ג.
חָדָשׁ!!: לשוננו ותשל"ג · ראה עוד »
תשל"ו
#הפניה ה'תשל"ו.
חָדָשׁ!!: לשוננו ותשל"ו · ראה עוד »
תשט"ו
#הפניה ה'תשט"ו.
חָדָשׁ!!: לשוננו ותשט"ו · ראה עוד »
תשכ"ה
#הפניה ה'תשכ"ה.
חָדָשׁ!!: לשוננו ותשכ"ה · ראה עוד »
תשכ"ו
#הפניה ה'תשכ"ו.
חָדָשׁ!!: לשוננו ותשכ"ו · ראה עוד »
תשי"ד
#הפניה ה'תשי"ד.
חָדָשׁ!!: לשוננו ותשי"ד · ראה עוד »
לשון חז"ל
לשון חז"ל או עברית משנאית (נקראת גם לשון חכמים) היא ניב של השפה העברית, שהגיע לשיא תפוצתו בקרב יהודים שחיו בין המאה הראשונה למאה החמישית לספירה.
חָדָשׁ!!: לשוננו ולשון חז"ל · ראה עוד »
זאב בן-חיים
זאב בן-חיים (28 בדצמבר 1907 - 6 באוגוסט 2013) היה מחשובי הבלשנים העבריים, חתן פרס ישראל, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים ולשעבר נשיא האקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: לשוננו וזאב בן-חיים · ראה עוד »
חלקת לשון
חלקת לשון הוא כתב עת ישראלי לבלשנות עיונית ושימושית.
חָדָשׁ!!: לשוננו וחלקת לשון · ראה עוד »
חידושי לשון
#הפניה תחדיש.
חָדָשׁ!!: לשוננו וחידושי לשון · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: לשוננו ובלשנות · ראה עוד »
דגש חזק
דגש חזק, המכונה גם "מִכְפָּל" או "כַּפְלָן", הוא סימן ניקוד בעברית, המורה להכפיל את האות שבה הוא נמצא.
חָדָשׁ!!: לשוננו ודגש חזק · ראה עוד »
האקדמיה ללשון העברית
סמליל האקדמיה ללשון עד 2007 האקדמיה ללשון העברית (נקראת גם בקיצור: "האקדמיה ללשון") היא "המוסד העליון למדע הלשון העברית" במדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: לשוננו והאקדמיה ללשון העברית · ראה עוד »
העברית (כתב עת)
עטיפת "לשוננו לעם" העברית הוא כתב עת לענייני השפה העברית בהוצאת האקדמיה ללשון העברית, המופץ כארבע פעמים בשנה.
חָדָשׁ!!: לשוננו והעברית (כתב עת) · ראה עוד »
הלשון העברית
#הפניה עברית.
חָדָשׁ!!: לשוננו והלשון העברית · ראה עוד »
ועד הלשון העברית
חברי ועד הלשון העברית ומקורבים לוועד, ירושלים תרע"ב. יושבים (מימין): אליעזר בן-יהודה, יוסף קלוזנר, דוד ילין, אליעזר מאיר ליפשיץ; עומדים (מימין): חיים אריה זוטא, קדיש יהודה סילמן, אברהם צבי אידלסון, אברהם יעקב ברור. רשימת מילים שהוציא ועד הלשון. עם המילים שלא התקבלו נמנות "מלוחית" לסלט ו"לפד" לקומפוט.שמתוך: זכרונות ועד הלשון, א-ג, ירושלים תרפ"ט (1929) מכתב מבן-גוריון אל ועד הלשון, בקשה לפעילות לקראת הקמת המדינה, פברואר 1948 ועד הלשון העברית היה ארגון שנוסד בידי אליעזר בן-יהודה וליווה את תחיית הלשון העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: לשוננו וועד הלשון העברית · ראה עוד »
כתב עת
עמוד השער של עיתון "כלנוע", כתב עת העוסק בקולנוע עמוד השער של עיתון "בגלל", כתב עת העוסק בספרות שער מגזין ערוך למגזין גיטרות כתב עת הוא דבר דפוס היוצא לאור, בדרך כלל, בתדירות קבועה ולפחות אחת לשנה בדפוס או באופן אלקטרוני.
חָדָשׁ!!: לשוננו וכתב עת · ראה עוד »
כתב עת מדעי
עמוד השער הראשון, של כתב העת Nature, נובמבר 1869 כתב עת מדעי, כתב עת אקדמי, או כתב עת שפיט הוא כתב עת אשר מפרסם מאמרים בנושאים הקשורים לתחום אקדמי מסוים, אשר עוברים ביקורת עמיתים.
חָדָשׁ!!: לשוננו וכתב עת מדעי · ראה עוד »
יחזקאל קוטשר
יחזקאל קוּטשר (1 ביוני 1909, י"ב בסיוון ה'תרס"ט - 12 בדצמבר 1971) היה בלשן ופילולוג ישראלי בתחום חקר השפה העברית, יליד סלובקיה.
חָדָשׁ!!: לשוננו ויחזקאל קוטשר · ראה עוד »
יהושע בלאו
יהושע בלאו (22 בספטמבר 1919 – 20 באוקטובר 2020) היה בלשן ישראלי, פרופסור בחוג לשפה וספרות ערבית באוניברסיטה העברית בירושלים, הנשיא השלישי של האקדמיה ללשון העברית, חבר חוץ של האקדמיה הבריטית, חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס רוטשילד, וחתן פרס ישראל לשנת תשמ"ה (1985).
חָדָשׁ!!: לשוננו ויהושע בלאו · ראה עוד »
1929
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: לשוננו ו1929 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/לשוננו
