גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
62 יחסים: מרדכי נאור, מרדכי בן-ציון, מושבה, אמנציפציה ליהודים, ארץ ישראל, אריק איינשטיין, איזנשטט, נתניה, ספר הושע, סלובקיה, סומבטהיי, עמק עכור, עלייה לארץ ישראל, עזריאל הילדסהיימר, עבודה עברית, פתח תקווה, צבי הירש קלישר, קומארום, רמלה, שמחה רז, שלמה יצחק שטמפפר, תרס"ח, תרי"ב, לונדון, זאב ברנדה, ח' באב, חקלאות, חברון, חובבי ציון, באר מים, בית ג'יברין, בית הקברות סגולה, ג'ואיש כרוניקל, דב ימיני, דוד מאיר גוטמן, דיין (הלכה), ה' בסיוון, העלייה השנייה, השכלה, הבלדה על יואל משה סלומון, הונגריה, הכנסייה הארצישראלית, היציאה מן החומות, היישוב, כולל הולנד ודויטשלנד, יפו, ירושלים, יריחו, יהודה ראב, יורם טהרלב, ..., יין, 1852, 1869, 1876, 1878, 1879, 1883, 1886, 1890, 1908, 4 ביוני, 9 ביולי. להרחיב מדד (12 יותר) »
מרדכי נאור
מרדכי (מוטקֶה) נאור (נולד ב־19 באוגוסט 1934) הוא סופר, עיתונאי, עורך, שדרן רדיו וחוקר תולדות ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ומרדכי נאור · ראה עוד »
מרדכי בן-ציון
מרדכי (מקס) בן-ציון (ט' בסיוון ה'תר"ל, יוני 1870 – י"א באדר א' ה'תש"ו, פברואר 1946) היה בנקאי וקבלן ארץ-ישראלי, מייסד בנק אמריקה-ארץ ישראל ומבוני חיפה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ומרדכי בן-ציון · ראה עוד »
מושבה
מפת המושבות היהודיות, 1911 מפת המושבות הראשונות מושבה הייתה צורת התיישבות כפרית ציונית בארץ ישראל, שהתבססה על בעלות פרטית על הקרקע, הבית והמשק.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ומושבה · ראה עוד »
אמנציפציה ליהודים
האמנציפציה ליהודים (בקיצור: אמנציפציה או אמנסיפציה) היא תהליך, אשר כדברי כריסטיאן וילהלם פון דוהם נועד 'לשפר את מצבם של היהודים', בתמורה להפקת תועלת מכישוריהם.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ואמנציפציה ליהודים · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר וארץ ישראל · ראה עוד »
אריק איינשטיין
אריק איינשטיין (3 בינואר 1939, י"ב בטבת ה'תרצ"ט – 26 בנובמבר 2013, כ"ד בכסלו ה'תשע"ד) היה זמר-יוצר, שחקן, קומיקאי ותסריטאי ישראלי מהחשובים ביותר בישראל, מחלוצי הרוק הישראלי.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ואריק איינשטיין · ראה עוד »
איזנשטט
#הפניה אייזנשטאדט.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ואיזנשטט · ראה עוד »
נתניה
כיכר העצמאות במיקומה הראשון (2010) כיכר העצמאות. במהלך 2012 היא הועתקה מערבה ובמקומה הוקמה מזרקה אלקטרונית אינטראקטיבית. צילום של חוף סירונית מכיוון דרום לכיוון צפון בעיר חוף הים בנתניה – מבט מכיוון צפון נְתַנְיָה היא עיר במחוז המרכז, בשרון, השישית באוכלוסייתה בערי מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ונתניה · ראה עוד »
ספר הושע
ספר הושע הוא הראשון בקובץ התרי עשר.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר וספר הושע · ראה עוד »
סלובקיה
סלובקיה, המכונה כיום הרפובליקה הסלובקית (בסלובקית: Slovenská Republika) היא ארץ ומדינה במרכז אירופה ללא מוצא לים.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר וסלובקיה · ראה עוד »
סומבטהיי
סוֹמבַּטהֶיי (בהונגרית: Szombathely; בגרמנית: Steinamanger; ביידיש: סאמבאטהעלי) היא עיר במערב הונגריה (סמוך לגבול אוסטריה) ובירת מחוז ואש.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר וסומבטהיי · ראה עוד »
עמק עכור
סקילת עכן בעמק עכור, באיורו של גוסטב דורה. עֵמֶק עָכוֹר הוא כינוי שניתן במקרא לעמק באזור יריחו, בו נסקל עכן בן כרמי.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ועמק עכור · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עזריאל הילדסהיימר
הרב ד"ר עזריאל הילדסהיימר (כ"ז באייר תק"ף, 11 במאי 1820 – ד' בתמוז תרנ"ט, 12 ביולי 1899) היה ממנהיגי אסכולת תורה עם דרך ארץ, או 'נאו-אורתודוקסיה', בגרמניה ומייסד בית המדרש לרבנים בברלין.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ועזריאל הילדסהיימר · ראה עוד »
עבודה עברית
הפגנה למען עבודה עברית מחוץ לפרדס רפפורט, כפר סבא, 1927 עבודה עברית הוא מונח במסכת הרעיונות הציונית שמשמעותו עבודה והתכשרות לעבודה של יהודים בכל ענף ומקצוע; והעדפתם בהעסקה אצל יהודים, על פני פועלים נכרים.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ועבודה עברית · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ופתח תקווה · ראה עוד »
צבי הירש קלישר
הרב צבי הירש קלישר (ח' בניסן תקנ"ה, 1795 – ה' בחשוון תרל"ה, 16 באוקטובר 1874), היה רב שנמנה עם מבשרי הציונות ונודע בעיקר בתמיכתו ברעיון העלייה לארץ ישראל וחידוש ההתיישבות בה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר וצבי הירש קלישר · ראה עוד »
קומארום
קומארום (בהונגרית: Komárom), באופן לא רשמי העיר נקראת דרום קומארום, עיר בהונגריה, שהיא מרכז תרבותי, תיירותי ומסחרי על הגדה הימנית (הדרומית) של הדנובה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר וקומארום · ראה עוד »
רמלה
בית עיריית רמלה סמל רמלה בכניסה המערבית לעיר רמלה בשנת 1932 רַמְלָה (נהגה גם: רַמְלֶה; בערבית: الرملة) היא עיר בשפלת יהודה, בירת מחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ורמלה · ראה עוד »
שמחה רז
שמחה רז (נולד בב' באלול תרצ"א, 15 באוגוסט 1931) הוא סופר, יליד ירושלים, בן למשפחת רקובר ונכד למשפחת מנדלבוים, מהמשפחות הנכבדות בירושלים.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ושמחה רז · ראה עוד »
שלמה יצחק שטמפפר
ראש העיר שלמה שטמפפר ובנו בנימין בפרדס שטמפפר בפתח-תקווה, שנות השלושיםשלמה יצחק שטַמפּפֶר (7 ביולי 1877 – 13 במרץ 1961) היה ראש העיר הראשון של פתח תקווה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ושלמה יצחק שטמפפר · ראה עוד »
תרס"ח
#הפניה ה'תרס"ח.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ותרס"ח · ראה עוד »
תרי"ב
#הפניה ה'תרי"ב.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ותרי"ב · ראה עוד »
לונדון
לונדון, כפי שצולמה מלוויין לנדסט. ניתן להבחין בבירור בפיתולי נהר התמזה. לונדון (באנגלית: London,; הגייה באלפבית הפונטי הבינלאומי: /‎ˈlʌndən/) היא עיר הבירה של אנגליה ושל הממלכה המאוחדת, והעיר והמטרופולין הגדולה ביותר בממלכה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ולונדון · ראה עוד »
זאב ברנדה
זאב (וולף) ברנדה (1848–1918) היה מחלוצי היישוב ומראשוני מתיישבי פתח תקווה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר וזאב ברנדה · ראה עוד »
ח' באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' אב היא, פרשת דברים, אם בר המצווה חל בשנה בה פסח, וממילא תשעה באב, הוא בשבת או יום ראשון (שנים מקביעויות זחא, בשז, גכז, הכז, החא, השא) ופרשת ואתחנן אם פסח חל בשנת הבר מצווה ביום שלישי או ביום חמישי.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר וח' באב · ראה עוד »
חקלאות
שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר וחקלאות · ראה עוד »
חברון
חֶבְרוֹן (בערבית: الخليل; בתעתיק מדויק: אַלְחַ'לִיל) היא עיר במרכז הר חברון שבהרי יהודה, כ-35 ק"מ דרומית לירושלים.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר וחברון · ראה עוד »
חובבי ציון
חובבי ציון או חיבת ציון הוא שם כולל למספר אגודות ציוניות שנוסדו במזרח אירופה בסוף המאה ה-19 ודגלו בציונות מעשית, למשל: עלייה והתיישבות יהודית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר וחובבי ציון · ראה עוד »
באר מים
ההבדל בין באר לבור - מקור המים באר מים הגאולוג ליאו פיקרד (בחולצה לבנה) בודק קידוח באר מים בעין חמד (1964~) באר מים או באר היא מבנה מלאכותי שנוצר בחפירה או בקידוח במטרה להעלות מי תהום מן האקוויפר התת-קרקעי אל פני השטח.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ובאר מים · ראה עוד »
בית ג'יברין
בית ג'יברין (בערבית: بيت جبرين) היה כפר ערבי גדול, ששכן 21 קילומטרים מצפון מערב לחברון.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ובית ג'יברין · ראה עוד »
בית הקברות סגולה
בית הקברות סגולה הוא בית הקברות הראשון בפתח תקווה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ובית הקברות סגולה · ראה עוד »
ג'ואיש כרוניקל
ג'ואיש כרוניקל (באנגלית: Jewish Chronicle) הוא העיתון המרכזי של יהדות בריטניה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר וג'ואיש כרוניקל · ראה עוד »
דב ימיני
דב ימיניתמונה להחלפה דב ימיני (ט"ז בשבט תרכ"ו, 1866 – א' באב תרצ"ט, יולי 1939) היה מאישי הציבור הבולטים של פתח תקווה בראשיתה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ודב ימיני · ראה עוד »
דוד מאיר גוטמן
#הפניה דוד גוטמן.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ודוד מאיר גוטמן · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ודיין (הלכה) · ראה עוד »
ה' בסיוון
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר וה' בסיוון · ראה עוד »
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר והעלייה השנייה · ראה עוד »
השכלה
השכלה היא ידע כללי שאדם רוכש במהלך חייו על ידי למידה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר והשכלה · ראה עוד »
הבלדה על יואל משה סלומון
הבלדה על יואל משה סלומון (בשמו המלא "הבלדה על יואל משה סלומון ושלושת רעיו"; במילותיו הראשונות: "בבוקר לח בשנת תרל"ח") הוא פזמון שכתב יורם טהרלב והלחין שלום חנוך, ואשר התפרסם בשנת 1970.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר והבלדה על יואל משה סלומון · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר והונגריה · ראה עוד »
הכנסייה הארצישראלית
צירי הכנסייה הארצישראלית בתמונה קבוצתית הכנסייה הארצישראלית הייתה ניסיון לכנס גוף כעין-פרלמנטרי של ציוני ארץ ישראל, במקביל לקונגרס הציוני העולמי, אשר ייצג את ציוני ציון החיים בארץ ישראל הן בפני השלטון העות'מאני והן בפני מוסדות הקונגרס וגורמים אחרים בישראל ומחוצה לה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר והכנסייה הארצישראלית · ראה עוד »
היציאה מן החומות
פריסת השכונות היהודיות הראשונות מחוץ לחומות כרם אברהם, חלוצת היציאה הנוצרית מהחומות חלוצת הכנסיות מחוץ לחומות - כנסיית 'השילוש הקדוש' במגרש הרוסים בית מחניים, דוגמה לבית אמידים נוצרים ברחוב הנביאים בית טיכו, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת הנשאשיבים שברחוב הנביאים מלון אמריקן קולוני, דוגמה לבית אמידים מוסלמים בשכונת החוסיינים מאה שערים. השכונה החמישית שנבנתה מחוץ לחומות משכנות שאננים עם הקמתה טחנת הרוח במשכנות שאננים מדרגות ומעברים במחנה ישראל שכונת מחנה ישראל (משמאל) רחוב יוסף ריבלין בנחלת שבעה מאה שערים בשנות ה-50 "היציאה מן החומות" הוא תהליך ההתפשטות העירונית של מבנים, דרכים ושכונות מגורים בירושלים אל מחוץ לחומות העיר העתיקה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר והיציאה מן החומות · ראה עוד »
היישוב
היישוב הוא כינוי לישות היהודית שקמה בארץ ישראל החל מהרבע האחרון של המאה ה-19, עם יציאתם של אנשי היישוב הישן מבין חומות העיר העתיקה בירושלים וייסודן של מקוה ישראל ופתח תקווה, ונמשכה בעלייה הראשונה בשנת 1881 וייסוד המושבות, וברצף היסטורי עד ליום הכרזת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר והיישוב · ראה עוד »
כולל הולנד ודויטשלנד
כולל הו"ד (הולנד ודויטשלנד) – אגודת יהודים יוצאי הולנד וגרמניה בארץ ישראל במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר וכולל הולנד ודויטשלנד · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ויפו · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר וירושלים · ראה עוד »
יריחו
קזינו אואסיס. משמאל (צפון) על הרכס רואים אנטנה, זהו "מצפה דיה" הסמוך למנזר קרנטל יְרִיחוֹ (בערבית: – אַרִיחַא) היא עיר ברשות הפלסטינית בבקעת יריחו בדרום בקעת הירדן, כ-10 ק"מ מצפון לים המלח.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ויריחו · ראה עוד »
יהודה ראב
#הפניה יהודה בן-עזר.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ויהודה ראב · ראה עוד »
יורם טהרלב
יורם טהרלב, 1970, אוסף דן הדני, הספרייה הלאומית קברו של יורם טהרלב ושל רעייתו השנייה לינדה, בבית הקברות בקיבוץ יגור, יום לאחר הלווייתו של טהרלב יוֹרָם טַהַרְלֵב (24 בינואר 1938 – 6 בינואר 2022) היה משורר, פזמונאי, עורך, מחזאי, סופר, מתרגם וסטנדאפיסט ישראלי, נחשב אחד המעצבים החשובים של הזהות והאתוס הישראליים.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ויורם טהרלב · ראה עוד »
יין
משתה יין באיראן; ציור קיר מהמאה ה-17 בארמון צ'הל סותון באספהאן יין הוא משקה משכר המיוצר מענבים.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ויין · ראה עוד »
1852
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ו1852 · ראה עוד »
1869
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ו1869 · ראה עוד »
1876
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ו1876 · ראה עוד »
1878
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ו1878 · ראה עוד »
1879
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ו1879 · ראה עוד »
1883
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ו1883 · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ו1886 · ראה עוד »
1890
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ו1890 · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ו1908 · ראה עוד »
4 ביוני
4 ביוני הוא היום ה-155 בשנה (156 בשנה מעוברת), בשבוע ה-23 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ו4 ביוני · ראה עוד »
9 ביולי
9 ביולי הוא היום ה-190 בשנה (191 בשנה מעוברת), בשבוע ה-28 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יהושע שטמפפר ו9 ביולי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יהושע_שטמפפר
