גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
115 יחסים: Journal of Palestine Studies, מנחם אוסישקין, מצבר, מקס בודנהיימר, משה שנירר, מלחמת העולם הראשונה, אספנות, ארץ ישראל, ארצות הברית, אוסטריה, אוסטריה הפדרלית, אוקראינה, אוטו ורבורג, אודסה, איסוף בולים, נתן בירנבוים, נחום סוקולוב, נורה חשמלית, ספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל, סולטאן עות'מאני, סיליקט (בית חרושת), עת־מול, עברות, פתח תקווה, צבי הרמן שפירא, צדקה, ציונות, קארל לואגר, קק"ל, קרן קיימת לישראל, קרן היסוד, קרואטיה, קריית היובל, קופת חולים, רחובות, רדיו, רודולף, נסיך הכתר האוסטרי, שלמה שבא, תל אביב-יפו, תחנת כוח, ליאון קלנר, לירה שטרלינג, חשמל, חברת החשמל, בנימין זאב הרצל, ברלין, בת ים, בול דואר, בולי קק"ל, בודפשט, ..., בוואריה, ביצרון (שכונה), בית חולים בילינסון, גני יוחנן, גרמנית, דוב גולדברג, דוד וולפסון, די ולט (שבועון ציוני), המרכז לטכנולוגיה חינוכית, המוזיאון הטכני של וינה, האנציקלופדיה העברית, האוניברסיטה הטכנית של ברלין, האימפריה האוסטרו-הונגרית, האימפריה הרוסית, הנדסת חשמל, הקונגרס הציוני העולמי, הקונגרס הציוני השני, הקונגרס הציוני השלישי, הקופסה הכחולה, התקווה, ההסתדרות הציונית העולמית, הונגריה, הכשרת היישוב, הים התיכון, וינה, ים המלח, יער חולדה, ירושלים, ישראל, יזם, יד יצחק בן-צבי, יוסף זיידנר, 15 בפברואר, 1848, 1850, 1874, 1877, 1878, 1880, 1883, 1884, 1886, 1893, 1896, 1897, 1898, 1901, 1902, 1903, 1904, 1907, 1908, 1909, 1918, 1929, 1932, 1934, 1935, 1951, 2005, 2007, 23 באוגוסט, 25 באוקטובר, 28 באוקטובר, 8 בפברואר. להרחיב מדד (65 יותר) »
Journal of Palestine Studies
Journal of Palestine Studies או בקיצור JPS (באנגלית: כתב העת ללימודים פלסטיניים) הוא כתב עת אקדמי אשר נוסד בשנת 1971 ויוצא לאור על ידי הוצאת אוניברסיטת קליפורניה והמכון ללימודים פלסטינים בביירות.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וJournal of Palestine Studies · ראה עוד »
מנחם אוסישקין
אברהם מנחם-מנדל אוּסישְקין (ברוסית: Усышкин; 14 באוגוסט 1863 – 2 באוקטובר 1941) היה מראשי הציונות, איש חובבי ציון וראש לקבוצה שכונתה ציוני ציון, אשר פעל רבות בקונגרסים הציוניים, יזם וניהל את "הכנסייה הארצישראלית" והקים מוסדות שונים של התנועה הציונית, ועמד בראש קרן קיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ומנחם אוסישקין · ראה עוד »
מצבר
#הפניה סוללה חשמלית.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ומצבר · ראה עוד »
מקס בודנהיימר
ד"ר מקס איזידור (יצחק) בודנהיימר (בגרמנית: Max I. Bodenheimer; 12 במרץ 1865, שטוטגרט – 19 ביולי 1940, ירושלים) היה מנהיג ציוני בגרמניה, יושב ראש התאחדות ציוני גרמניה, ממייסדי ההסתדרות הציונית העולמית, ויושב הראש השני של קק"ל.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ומקס בודנהיימר · ראה עוד »
משה שנירר
מוריץ (משה) טוביאס שנירר (בגרמנית: Moritz Tobias Schnirer; 1861 – 15 במרץ 1941) מראשוני הציונות, רופא וסופר, עורך כתב העת הרפואי Medizinische Wochenschrift.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ומשה שנירר · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
אספנות
שוש" משנת 1996 שבלולים במוזיאון טבע אספנות היא סוג של תחביב או עיסוק פנאי בו האספן עוסק באגירת פריטים שונים, בדרך כלל תוך התמקדות בתחום ואף בתת-תחום מסוים.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ואספנות · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וארץ ישראל · ראה עוד »
ארצות הברית
ארצות הברית של אמריקה (באנגלית: United States of America; בראשי תיבות: USA; בקיצור: United States; לעיתים מקוצר גם בראשי תיבות: US; בתרגום מילולי לעברית: "המדינות המאוחדות של אמריקה", המוכרת בשם המקוצר, ארצות הברית ובראשי תיבות ארה"ב) היא פדרציה ורפובליקה-חוקתית ומעצמת-על המורכבת מ-50 מדינות, ממחוז פדרלי אחד ו-5 טריטוריות.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וארצות הברית · ראה עוד »
אוסטריה
רֶפּוּבְּלִיקַת אוֹסְטְרִיָה (בגרמנית: Republik Österreich, קרי: "רֶפּוּבְּלִיק אֶוסטרייך") היא ארץ במרכז אירופה, בעבר ארכידוכסות וקיסרות, כיום רפובליקה פדרלית המורכבת מ-9 מדינות.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ואוסטריה · ראה עוד »
אוסטריה הפדרלית
המדינה הפדרלית של אוסטריה, או המדינה השיתופית אוסטריה (בגרמנית: Bundesstaat Österreich) הייתה המשכה של הרפובליקה האוסטרית הראשונה בין השנים 1934 ו-1938, כשהייתה מדינה חד-מפלגתית שהונהגה על ידי חזית המולדת הפשיסטית.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ואוסטריה הפדרלית · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ואוקראינה · ראה עוד »
אוטו ורבורג
אוֹטוֹ וַרְבּוּרְג (בגרמנית: Otto Warburg; 20 ביולי 1859, המבורג – 10 בינואר 1938, ברלין) היה בוטנאי יהודי-גרמני בעל שם עולמי, שהיה אחד מעמודי התווך של הציונות בגרמניה ויושב ראש ההסתדרות הציונית.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ואוטו ורבורג · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ואודסה · ראה עוד »
איסוף בולים
איסוף בולים הוא ענף של תחום הבולאות/פילטליה.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ואיסוף בולים · ראה עוד »
נתן בירנבוים
נתן בירנבוים (לעיתים: בירנבאום; בגרמנית: Nathan Birnbaum; י' באייר ה'תרכ"ד, 16 במאי 1864 – כ"א בניסן ה'תרצ"ז, 2 באפריל 1937), שנודע, בין היתר, בשם העט מתתיהו אחר, היה הוגה דעות יהודי.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ונתן בירנבוים · ראה עוד »
נחום סוקולוב
נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ונחום סוקולוב · ראה עוד »
נורה חשמלית
נורת להט נורה חשמלית היא אביזר שמשמש לתאורה באמצעות חשמל.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ונורה חשמלית · ראה עוד »
ספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל
אחד מכרכי הספר המוצג בבניין המוסדות הלאומיים בירושלים תעודת הרשמה בספר הזהב 2012 תל אביב. ספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל הוא אוסף שמות של אישים וארגונים שתרמו תרומה נכבדה לתנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וספר הזהב של הקרן הקיימת לישראל · ראה עוד »
סולטאן עות'מאני
סמל האימפריה העות'מאנית מהמאה ה-19 הסולטאן העות'מאני, או פאדישאה (טורקית Osmanlı padişahı), היה שליטה של האימפריה העות'מאנית (פרט לשלושת שליטיה הראשונים - עות'מאן הראשון, אורהן הראשון ומוראט הראשון - שנקראו ביי (Bey)).
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וסולטאן עות'מאני · ראה עוד »
סיליקט (בית חרושת)
לוחית זיכרון לבית החרושת סיליקט ברחוב דרויאנוב 5 בית חרושת סיליקט בתקופת הקמתו, 1922. בשורה הקדמית, יושבים, יונה קרמנצקי שני משמאל, דוב גולדברג במרכז, יוסף זיידנר שני מימין בית החרושת לייצור אבני סיליקט פעל בתל אביב בשנים 1922–1936 והיה המפעל התעשייתי הראשון הגדול ביותר בעיר המתפתחת.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וסיליקט (בית חרושת) · ראה עוד »
עת־מול
#הפניה עת-מול.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ועת־מול · ראה עוד »
עברות
001859667 מכתבו של יחזקאל דנין (סוכובולסקי) לרשויות העות'מאניות בנושא עברות שם המשפחה מסוכובולסקי לדנין דבר" (1937): "למתאזרחים בארץ: הסירו את שמות הנכר מקרבכם! יבחר לו כל אזרח בישראל שם עברי מקורי, שהוא נאה לחיינו המתחדשים בארץ."תמונה להחלפה הוראות לשכת ההדרכה של הסוכנות היהודית לעניין עברות שם ולוח שמות משפחה (תש"ד 1944) עִברוּת הוא מתן צורה עברית למילה, ובפרט שינוי שמו של אדם משם לועזי לשם עברי.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ועברות · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ופתח תקווה · ראה עוד »
צבי הרמן שפירא
המצבה על קברו של צבי הרמן שפירא בהר המנוחות צבי הרמן שפירא (בגרמנית: Hermann Schapira; 30 באוגוסט 1840, א' באלול ת"ר – 8 במאי 1898, ט"ז באייר תרנ"ח), היה משכיל יהודי-ליטאי שחי ופעל ברוסיה ואחר כך בגרמניה, מתמטיקאי, מראשוני חובבי ציון ותנועת הציונות המדינית.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וצבי הרמן שפירא · ראה עוד »
צדקה
עניים במנזר בצרפת, ציור מאת Louise-Magdeleine Horthemels מסביבות 1710 מבחר קופות צדקה ניידות צדקה היא עזרה התנדבותית-חומרית לנזקקים.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וצדקה · ראה עוד »
ציונות
קונגרס הציוני השני בבזל 1898. דגל התנועה הציונית מונף בכינוס אספת הנבחרים בשנת 1944 הציונות היא תנועה לאומית ואידאולוגיה התומכת בקיום מדינה המהווה בית לאומי לעם היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וציונות · ראה עוד »
קארל לואגר
#הפניה קרל לואגר.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וקארל לואגר · ראה עוד »
קק"ל
#הפניה קרן קיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וקק"ל · ראה עוד »
קרן קיימת לישראל
"הקופסה הכחולה", 2006 ורבה בפולין, בשנת 1937 לאות הוקרה על פעילותו עבור הקק"ל. התעודה מציגה באופן אומנותי את פעילויות הקק"ל בארץ ישראל. קרן קיימת לישראל (קק"ל; או בראשי תיבות בלועזית: KKL, באנגלית נודעת גם בשם: Jewish National Fund או בראשי תיבות: JNF) היא חברה לתועלת הציבור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וקרן קיימת לישראל · ראה עוד »
קרן היסוד
סמל 'קרן היסוד', מתוך חוברת בהוצאתהּ (1926) קרן היסוד – המגבית המאוחדת לישראל היא המוסד הכספי המרכזי לפעולותיה של ההסתדרות הציונית בארץ ישראל, מרכזת את כל המגביות בחו"ל (למעט ארצות הברית) לאיסוף תרומות לבניין הארץ.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וקרן היסוד · ראה עוד »
קרואטיה
הבנק הלאומי של קרואטיה רפובליקת קרואטיה (בקרואטית: Republika Hrvatska,, הגייה:, תעתיק: חְרְוַאטְסְקָה) היא מדינה במערב חבל הבלקן.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וקרואטיה · ראה עוד »
קריית היובל
270x270 פיקסלים הנוף משכונת קריית יובל מזרחה קריית היובל (בית מזמיל לשעבר) היא שכונה בת כ-24,500 נפש בדרום־מערב ירושלים.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וקריית היובל · ראה עוד »
קופת חולים
אורחים מהולנד פוגשים ילדים ישראליים בסניף קופת החולים של מעברת כפר סבא, בשנת 1958 קופת חולים (קופ"ח) היא ארגון המעניק שירותי בריאות לעמיתיו, על ידי ביטוח בריאות, עובדי בריאות ומתקנים השייכים לו או מצויים בהסדר עמו.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וקופת חולים · ראה עוד »
רחובות
רְחוֹבוֹת היא עיר במחוז המרכז בישראל.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ורחובות · ראה עוד »
רדיו
אנטנות גלי רדיו באלבקרקי, ניו מקסיקו שידור רדיו של קול לוחמי חרות ישראל אולפן רדיו מקלט רדיו עתיק רדיו טרנזיסטור מודרני רַדְיוֹ הוא אמצעי טכנולוגי המשמש להעברה (שידור וקליטה) של גלי קול באמצעות גלי רדיו.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ורדיו · ראה עוד »
רודולף, נסיך הכתר האוסטרי
#הפניה רודולף, נסיך הכתר של אוסטריה.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ורודולף, נסיך הכתר האוסטרי · ראה עוד »
שלמה שבא
שלמה שְבָא (28 ביוני 1929 – 5 במאי 2015) היה סופר, עיתונאי ותסריטאי ישראלי.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ושלמה שבא · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תחנת כוח
גיאותרמית - איסלנד תחנת כוח היא מתקן תעשייתי גדול להפקת אנרגיה חשמלית.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ותחנת כוח · ראה עוד »
ליאון קלנר
ליאון קלנר (בגרמנית ובאנגלית: Leon Kellner; 17 באפריל 1859 – 5 בדצמבר 1928) היה מילונאי ומומחה לדקדוק בשפה האנגלית, חוקר יצירתו של ויליאם שייקספיר ומראשוני הציונות.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וליאון קלנר · ראה עוד »
לירה שטרלינג
לירה שטרלינג (בראשי תיבות: ליש"ט; באנגלית: Pound sterling, בראשי תיבות: stg, ובקיצור פאונד או בסלנג: "קוויד") היא המטבע הרשמי בממלכה המאוחדת (בריטניה הגדולה וצפון אירלנד).
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ולירה שטרלינג · ראה עוד »
חשמל
ניצוצות כתוצאה מקצר חשמלי חשמל הוא קבוצה של תופעות פיזיקליות הקשורות לנוכחות ולתנועה של מטען חשמלי.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וחשמל · ראה עוד »
חברת החשמל
#הפניה חברת החשמל לישראל.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וחברת החשמל · ראה עוד »
בנימין זאב הרצל
בנימין זאב תאודור הרצל (בגרמנית: Theodor Herzl; בהונגרית: Herzl Tivadar; י' באייר ה'תר"ך, 2 במאי 1860 – כ' בתמוז ה'תרס"ד, 3 ביולי 1904) היה עיתונאי, משפטן, סופר, מחזאי ומדינאי יהודי; מפתח רעיון הציונות המדינית ומייסד הציונות כתנועה לאומית-מדינית ממוסדת בתנועה הציונית, ואחר כך בציבוריות היהודית ביישוב בארץ ישראל וברחבי העולם, וכן בספרות, ביצירה ובמחקר.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ובנימין זאב הרצל · ראה עוד »
ברלין
בֶּרְלִין (בגרמנית: Berlin) היא בירת הרפובליקה הפדרלית של גרמניה, העיר הגדולה ביותר בגרמניה ואחת מ-16 המדינות המרכיבות אותה.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וברלין · ראה עוד »
בת ים
האמפיתיאטרון של בת ים רחובות בת ים משחק כדורעף חופים בחוף בת ים, נובמבר 2021 250px בת ים ויפו בצילום מהאוויר מכיוון דרום בשנת 1937 חוף "הסלע" בבת ים, החוף הגדול בעיר. שמו של החוף נגזר מסלע אדם, הנחשב לאחד מסמליה של העיר. בת ים היא עיר במחוז תל אביב.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ובת ים · ראה עוד »
בול דואר
מדען הטילים רוברט גודרד על בול שמונה סנט של ארצות הברית בול דואר, או בקצרה בול, מצורף מכתב כדי להוכיח ששולח המכתב שילם לרשות הדואר המעבירה את המכתב.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ובול דואר · ראה עוד »
בולי קק"ל
#הפניהבולי קרן קיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ובולי קק"ל · ראה עוד »
בודפשט
בּוּדַפֶּשְׁט (בהונגרית) היא עיר הבירה והמרכז הכלכלי, התעשייתי, התחבורתי והתרבותי של הונגריה.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ובודפשט · ראה עוד »
בוואריה
רביעיית בולים ממדינת בוואריה החופשית עליהם הדפס רכב הנושא את הכתובת "האימפריה הגרמנית" בוואריה, בשמה הרשמי הנוכחי המדינה החופשית של בוואריה (בגרמנית: Freistaat Bayern) היא חבל ארץ בגרמניה ואחת מ-16 מדינות גרמניה.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ובוואריה · ראה עוד »
ביצרון (שכונה)
מטה חברת צ'ק פוינט ולידו פרויקט "סנטרל פארק" מקלט בשדרות ההשכלה המעוצב כרהיט סביבתי ומספק מידע אודות תנועת ההשכלה היהודית מראה בשדרות ההשכלה שכונת ביצרון היא שכונה במזרח העיר תל אביב השוכנת ברובע מזרח של עיריית תל אביב.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וביצרון (שכונה) · ראה עוד »
בית חולים בילינסון
#הפניה מרכז רפואי רבין#בית חולים בילינסון.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ובית חולים בילינסון · ראה עוד »
גני יוחנן
גַּנֵּי יוֹחָנָן הוא מושב עובדים כ- 3 קילומטר דרומית מזרחית לעיר רחובות.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וגני יוחנן · ראה עוד »
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וגרמנית · ראה עוד »
דוב גולדברג
מימין לשמאל: מיכאל אליניקוב, בוריס גולדברג, אברהם אידלסון גולדברג יושב במרכז, עם מייסדי בית החרושת סיליקט, תל אביב, 1922. יונה קרמנצקי יושב שני משמאל, יוסף זיידנר שני מימין דוב (בוריס) גולדברג (ברוסית: Борис Александрович Гольдберг; 1866 – 20 ביולי 1922) היה פעיל ציוני ותעשיין.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ודוב גולדברג · ראה עוד »
דוד וולפסון
המשלחת הציונית לירושלים, 1898. מימין לשמאל: יוסף זיידנר, משה שנירר, בנימין זאב הרצל, דוד וולפסון, מקס בודנהיימר. דוד וולפסון (בכתיב יידי: וואָלפסאָן; 9 באוקטובר 1856, דורביאני, פלך קובנה, האימפריה הרוסית – 15 בספטמבר 1914, באד הומבורג, הקיסרות הגרמנית) היה איש עסקים, מנהיג ופעיל ציוני.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ודוד וולפסון · ראה עוד »
די ולט (שבועון ציוני)
הודעתו של קלמנט היל ממשרד החוץ הבריטי לעוזרו של הרצל על תמיכה ב"תוכנית אוגנדה", פורסמה בשער העיתון הציוני "די ולט", ב-27 באוגוסט 1903 "די ולט" (גרמנית: Die Welt, "העולם") היה שבועון מיסודו של תיאודור הרצל, שיצא לאור בווינה ובקלן מיום 4 ביוני 1897 ועד שנת 1914.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ודי ולט (שבועון ציוני) · ראה עוד »
המרכז לטכנולוגיה חינוכית
המרכז לטכנולוגיה חינוכית (מוכר בראשי התיבות "מטח") הוא חברה לתועלת הציבור הפועלת למען קידום מערכת החינוך בישראל ומתמקדת בשילוב טכנולוגיה ופדגוגיה.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי והמרכז לטכנולוגיה חינוכית · ראה עוד »
המוזיאון הטכני של וינה
המוזיאון הטכני של וינה (גרמנית: Technisches Museum Wien) הוא מוזיאון המתעד את תרומתה של אוסטריה להתפתחות הטכנולוגיה, החל במוצרים תוצרת בית כגון מכונת כתיבה חובבנית מעץ, ועד להמצאת המכונית.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי והמוזיאון הטכני של וינה · ראה עוד »
האנציקלופדיה העברית
האנציקלופדיה העברית (בלועזית נקראת Encyclopaedia Hebraica) היא אנציקלופדיה מקיפה בשפה העברית שיצאה לאור במחצית השנייה של המאה העשרים.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי והאנציקלופדיה העברית · ראה עוד »
האוניברסיטה הטכנית של ברלין
האוניברסיטה הטכנית של ברלין (בגרמנית: Technische Universität Berlin; ידועה בשם TU Berlin) היא אוניברסיטת מחקר בעיר ברלין, גרמניה.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי והאוניברסיטה הטכנית של ברלין · ראה עוד »
האימפריה האוסטרו-הונגרית
אוסטרו-הונגריה, הידועה גם בשמות אוסטריה-הונגריה, הקיסרות האוסטרו-הונגרית והאימפריה האוסטרו-הונגרית (ובשמה הרשמי: הממלכות והארצות המיוצגות במועצה הקיסרית ובארצות הכתר ההונגרי הקדוש של סטפן הקדוש), הייתה אימפריה גדולה ורבת עוצמה שהתקיימה באירופה בשנים 1867–1918.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי והאימפריה האוסטרו-הונגרית · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
הנדסת חשמל
מהנדסי חשמל מתכננים מגוון של התקנים. תכנון ה-iPod (בתמונה) דרש ידע מתת-תחומים מגוונים של הנדסת חשמל כגון עיבוד אותות, אלקטרוניקה והנדסת מחשבים. הנדסת חשמל (לרוב: הנדסת חשמל ואלקטרוניקה) היא תחום הנדסי אשר עוסק – במובנו הרחב ביותר – במניפולציה של גלים אלקטרומגנטיים.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי והנדסת חשמל · ראה עוד »
הקונגרס הציוני העולמי
קונגרס הציוני השני בבזל, 1898. תצלום קבוצתי של קבוצת צירים מקרב ציוני רוסיה, משתתפי הקונגרס הציוני השביעי בבזל, 1905. צירים אלה הצטלמו על רקע הבניין שבו נערך הקונגרס. בשורה הראשונה, יושבים, מימין לשמאל: ישראל יסינובסקי, יעקב ברנשטיין-כהן, יחיאל צ'לנוב, ולדימיר זאב טיומקין, צבי בילקובסקי. בשורה השנייה עומדים, מימין לשמאל: מנחם שיינקין, יצחק ליב גולדברג, צבי ברוק ושלושה צירים נוספים הקונגרס הציוני העולמי הוא כינוס פומבי של נציגי היהודים הציוניים ממדינות שונות, המוסד העליון מבחינת חקיקה וקבלת ההחלטות של ההסתדרות הציונית העולמית, מעין "בית מחוקקים" יהודי כלל-עולמי.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי והקונגרס הציוני העולמי · ראה עוד »
הקונגרס הציוני השני
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי השני.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי והקונגרס הציוני השני · ראה עוד »
הקונגרס הציוני השלישי
#הפניה הקונגרס הציוני העולמי השלישי.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי והקונגרס הציוני השלישי · ראה עוד »
הקופסה הכחולה
הקופסה הכחולה הוא כינוין של קופות איסוף תרומות עבור הקרן הקיימת לישראל, אשר שימשו הן אמצעי מעשי לגיוס כספים והן כלי חינוכי להטמעת האידאולוגיה הציונית.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי והקופסה הכחולה · ראה עוד »
התקווה
"הַתִּקְוָה" הוא ההמנון הלאומי של מדינת ישראל, ועד הקמתה הייתה המנונה של התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי והתקווה · ראה עוד »
ההסתדרות הציונית העולמית
בנימין זאב תאודור הרצל, אבי הציונות המוסדות הציוניים עד מלחמת העולם הראשונה ההסתדרות הציונית העולמית (באנגלית: World Zionist Organization) היא ארגון של התנועה הציונית שהוקם ביוזמתו של בנימין זאב הרצל ב-3 בספטמבר 1897, בקונגרס הציוני הראשון שהתכנס בבזל שבשווייץ.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וההסתדרות הציונית העולמית · ראה עוד »
הונגריה
קטע מתוך הציקלורמה "בואם של המדיארים", שצייר ארפאד פסטי לציון 1000 שנה לפלישה המדיארית הונגריה, 1867–1920 ממלכת הונגריה, בוורוד, בתוך האימפריה האוסטרו-הונגרית, 1914. הגבולות באדום הם גבולות 1920 בניין הפרלמנט ההונגרי, בודפשט שטר בן 500 פורינט הונגרי, הנושא את דיוקנו של פרנץ ראקוצי, נסיך טרנסילבניה הוּנְגַרְיָה (בהונגרית) היא מדינה ללא מוצא לים הנמצאת במרכז אירופה.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי והונגריה · ראה עוד »
הכשרת היישוב
#הפניה הכשרת הישוב.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי והכשרת היישוב · ראה עוד »
הים התיכון
הגדה המזרחית של הים התיכון מראש הנקרה הים התיכון בישראל הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי והים התיכון · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ווינה · ראה עוד »
ים המלח
גבישי מלח בים המלח סלעים בים המלח, 06/07/2022 יַם הַמֶּלַח (באנגלית: The Dead Sea, בערבית: البحر الميت, הים המת; מכונה גם ים המוות) הוא אגם מלח חסר-מוצא לים, הנמצא בתחום הבקע הסורי-אפריקני ובמרכזו עובר הגבול בין ישראל לירדן.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וים המלח · ראה עוד »
יער חולדה
בית הרצל ביער חולדה 250px בריכת השילוח ביער חולדה אנדרטת "עבודה והגנה" של בתיה לישנסקי ביער חולדה מפת יער חולדה על קיר בכניסה לאתר יער חולדה שדרת דקלי הוושינגטוניה שמובילה לבית הרצל מצפון יער חולדה הנקרא גם יער הרצל, נמצא מזרחית לקיבוץ חולדה.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ויער חולדה · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וירושלים · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי וישראל · ראה עוד »
יזם
גוגל, סרגיי ברין ולארי פייג', 2008 יזם הוא אדם היוזם, מחליט ומארגן עסק מסחרי או מיזם חדש או קיים, כדי להשיג מטרות עסקיות מסוימות.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ויזם · ראה עוד »
יד יצחק בן-צבי
בית ולירו מצד רחוב אלחריזי בו שוכנים משרדי יד יצחק בן-צבי מראה בצריף תמונותיהם של יצחק ורחל בן-צבי ולצדם מנורת עץ מגולפת מעשי ידי בתיה לישנסקי (2013) יד יצחק בן-צבי הוא מוסד ממלכתי ישראלי השוכן בירושלים, העוסק בתחומי המחקר והלימוד של תולדות ארץ-ישראל וירושלים ושל קהילות ישראל בארצות המזרח.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ויד יצחק בן-צבי · ראה עוד »
יוסף זיידנר
יוסף זיידנר, 1932 לערך יוסף זיידנר מימין עם יתר חברי משלחת הציונית לירושלים, 2 בנובמבר 1898 (לשמאלו: משה שנירר, תאודור הרצל, דוד וולפסון ומקס בודנהיימר) יוסף זיידנר יושב שני מימין, דוב גולדברג במרכז ויונה קרמנצקי שני משמאל, עם מייסדי בית החרושת סיליקט, תל אביב, 1922 יוסף זיידנר (15 בדצמבר 1860 – 5 ביוני 1942) היה פעיל ציוני ומתומכיו הראשונים של בנימין זאב הרצל, תעשיין ומהנדס ארצישראלי.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ויוסף זיידנר · ראה עוד »
15 בפברואר
15 בפברואר הוא היום ה-46 בשנה בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו15 בפברואר · ראה עוד »
1848
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1848 · ראה עוד »
1850
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1850 · ראה עוד »
1874
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1874 · ראה עוד »
1877
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1877 · ראה עוד »
1878
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1878 · ראה עוד »
1880
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1880 · ראה עוד »
1883
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1883 · ראה עוד »
1884
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1884 · ראה עוד »
1886
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1886 · ראה עוד »
1893
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1893 · ראה עוד »
1896
האולימפיאדה המודרנית הראשונה.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1896 · ראה עוד »
1897
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1897 · ראה עוד »
1898
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1898 · ראה עוד »
1901
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1901 · ראה עוד »
1902
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1902 · ראה עוד »
1903
הטיסה הראשונה של האחים רייט.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1903 · ראה עוד »
1904
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1904 · ראה עוד »
1907
רוברט באדן פאוול, צולם ב-1919.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1907 · ראה עוד »
1908
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1908 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1909 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1918 · ראה עוד »
1929
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1929 · ראה עוד »
1932
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1932 · ראה עוד »
1934
ראו גם: 1934 בספרות 1934 במדע 1934 בקולנוע 1934 בספורט.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1934 · ראה עוד »
1935
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1935 · ראה עוד »
1951
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו1951 · ראה עוד »
2005
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו2005 · ראה עוד »
2007
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו2007 · ראה עוד »
23 באוגוסט
23 באוגוסט הוא היום ה-235 בשנה בלוח הגרגוריאני (236 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו23 באוגוסט · ראה עוד »
25 באוקטובר
25 באוקטובר הוא היום ה-298 בשנה (299 בשנה מעוברת), בשבוע ה-43 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו25 באוקטובר · ראה עוד »
28 באוקטובר
28 באוקטובר הוא היום ה-301 בשנה, (302 בשנה מעוברת) בשבוע ה-44 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו28 באוקטובר · ראה עוד »
8 בפברואר
8 בפברואר הוא היום ה-39 בשנה, בשבוע ה-6 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יונה קרמנצקי ו8 בפברואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יונה_קרמנצקי
