גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
49 יחסים: מרא דאתרא, מוריה (כתב עת), מכירת ספרים, מיכאל שמעון מייא, אפרים זלמן מרגליות, ארבעה טורים, אב בית דין, אב"ד, אורח חיים, עקיבא איגר, צבי הירש אשכנזי, רב, שאלות ותשובות, שאילתות דרב אחא, שולחן ערוך, תק"פ, תקמ"ו, תקנ"ט, תקנ"ה, תקע"א, תקע"ה, תלמוד בבלי, ליב חנליש, ד' בכסלו, דפוס, דיהרנפורט, ה' בטבת, ה'תקע"א, ה'תקכ"ה, התמדה (לימוד תורה), ורוצלב, וינה, י"ח בשבט, י"ד בטבת, י' באב, ישעיה פיק ברלין, יהושע מונדשיין, יוסף בוקסבוים, 1 בדצמבר, 1 בינואר, 1764, 1765, 1795, 1810, 1815, 1820, 21 ביולי, 29 בדצמבר, 29 בינואר.
מרא דאתרא
מָרָא דְאַתְרָא, (מארמית "אדון המקום") הוא כינויו של הרב המקומי.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ומרא דאתרא · ראה עוד »
מוריה (כתב עת)
מוריה הוא כתב עת תורני היוצא לאור בירושלים משנת ה'תשכ"ט (1969), בתחילה כיוזמה עצמאית ומשנות ה-70 במסגרת מכון ירושלים.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ומוריה (כתב עת) · ראה עוד »
מכירת ספרים
חנות ספרים משומשים "מרתף הספר" בחיפה חנות ספרים ברומא מכירת ספרים היא פעילות מסחרית, הכוללת סחר, הפצה וקמעונאות של ספרים (ומוצרי דפוס אחרים), בסוף תהליך הוצאתם לאור.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ומכירת ספרים · ראה עוד »
מיכאל שמעון מייא
הרב מיכאל שמעון מייא (? - י"א בסיון ה'תקצ"ג, 29 במאי 1833) היה למדן ובעל בית דפוס משפחתי בברסלאו.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ומיכאל שמעון מייא · ראה עוד »
אפרים זלמן מרגליות
הרב אפרים זלמן מרגליות (י"ט בכסלו ה'תקכ"א, 27 בנובמבר 1760 – כ"ד באב ה'תקפ"ח, 4 באוגוסט 1828) היה רב מחכמי ה"קלויז" בברודי, מחבר ספרות תורנית פורה ומחשובי הפוסקים בדורו.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ואפרים זלמן מרגליות · ראה עוד »
ארבעה טורים
ארבעה טורים או הטור הוא קובץ פסקי הלכה שיטתי, המסכם את כל ההלכה הנוהגת לאחר החורבן, שכתב רבי יעקב בן אשר, המכונה גם בעל הטורים (ה'ל'-ה'ק"ב 1270~ - 1343~).
חָדָשׁ!!: יוסף מייא וארבעה טורים · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ואב בית דין · ראה עוד »
אב"ד
#הפניה אב בית דין.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ואב"ד · ראה עוד »
אורח חיים
#הפניה חיים אישיים.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ואורח חיים · ראה עוד »
עקיבא איגר
רבי עקיבא איגר. ציור במוזיאון וולף באייזנשטט רבי עֲקִיבָא (גינְז) אֵיגֶר (מכונה בקיצור גם: רעק"א, רע"א או רע"ק איגר; א' בחשוון ה'תקכ"ב, 29 באוקטובר 1761 – י"ג בתשרי ה'תקצ"ח, 12 באוקטובר 1837) היה רב, ראש ישיבה ופוסק הלכה רב-השפעה.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ועקיבא איגר · ראה עוד »
צבי הירש אשכנזי
הרב צבי הירש אשכנזי א' באלול ה'תי"ח, 30 באוגוסט 1658, טרביטש, מוראביה – א' באייר ה'תע"ח, 3 במאי 1718, לבוב) היה רב ופוסק, מחשובי הרבנים בסוף מאה ה-17 ובתחילת מאה ה-18, מכונה החכם צבי על שם ספרו. אביו ורבו של רבי יעקב עמדין.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא וצבי הירש אשכנזי · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ורב · ראה עוד »
שאלות ותשובות
ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ושאלות ותשובות · ראה עוד »
שאילתות דרב אחא
השאילתות הוא ספר הלכתי מאת רב אחא משבחא גאון, מראשית תקופת הגאונים, והוא כנראה הספר הראשון המצוי בידינו שנתחבר אחרי תקופת התלמוד.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ושאילתות דרב אחא · ראה עוד »
שולחן ערוך
שולחן ערוך, חלק אבן העזר, אמסטרדם, ה'תקס"ג שולחן ערוך הוא ספר הלכה שכתב רבי יוסף קארו בצפת בשנת 1558 (ה'שי"ח) ונדפס לראשונה בעיר ונציה, במהלך שנת 1565 (ה'שכ"ה–ה'שכ"ו).
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ושולחן ערוך · ראה עוד »
תק"פ
#הפניה ה'תק"ף.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ותק"פ · ראה עוד »
תקמ"ו
#הפניה ה'תקמ"ו.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ותקמ"ו · ראה עוד »
תקנ"ט
#הפניה ה'תקנ"ט.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ותקנ"ט · ראה עוד »
תקנ"ה
#הפניה ה'תקנ"ה.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ותקנ"ה · ראה עוד »
תקע"א
#הפניה ה'תקע"א.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ותקע"א · ראה עוד »
תקע"ה
#הפניה ה'תקע"ה.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ותקע"ה · ראה עוד »
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י. פורמט זה מקובל כבר למעלה מ-500 שנה מאז דפוס שונצינו. דף גמרא תַּלְמוּד בַּבְלִי נקרא גם גְּמַרַא, ובפי פרשני התלמוד יַם הַתַּלְמוּד, וכן שַּׁ"סּ, בַּבְלִי, הַבַּבְלִּי, תַּלְמוּדַא דְבַּבְלַאֵי, או תַּלְמוּדַה שֶׁל בַּבֶל הוא אחד משני התלמודים המפרטים את הגותם ההלכתית והאגדית המרכזית של האמוראים - חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, מתחילת המאה ה-3 ועד לסוף המאה ה-5, שהתגוררו בבבל ובארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ותלמוד בבלי · ראה עוד »
ליב חנליש
רבי יהודה ליב חנה'ליש (נפטר בכ"א בשבט ה'שנ"ו; מכונה בדרך כלל: ר' ליב חנליש, ובראשי תיבות: מהרל"ח) היה ראש ישיבה בלובלין, ומחבר "חידושי מהרל"ח" על ספר ארבעה טורים.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא וליב חנליש · ראה עוד »
ד' בכסלו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא וד' בכסלו · ראה עוד »
דפוס
מכונת דפוס דפוס הוא טכנולוגיה שמטרתה יצירת מספר עותקים זהים של חומר ויזואלי מאותו מקור.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ודפוס · ראה עוד »
דיהרנפורט
צילום של בית הקברות היהודי בדיהרנפורט ב-1910 דִיהֶרנפוּרט (בגרמנית: Dyhernfurth) ובשמה הנוכחי בז'ג דולני (בפולנית: Brzeg Dolny; נהגה) היא עיירה בשלזיה תחתית, שבדרום-מערב פולין, על גדות נהר האודר, כ-30 ק"מ צפונית מערבית לוורוצלב.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ודיהרנפורט · ראה עוד »
ה' בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בה' טבת היא ברוב השנים פרשת ויגש.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא וה' בטבת · ראה עוד »
ה'תקע"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא וה'תקע"א · ראה עוד »
ה'תקכ"ה
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא וה'תקכ"ה · ראה עוד »
התמדה (לימוד תורה)
התמדה או שקידה בלימוד תורה, היא הקדשת מלוא הזמן ללימוד בלא לבזבז את הזמן על דברים אחרים.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא והתמדה (לימוד תורה) · ראה עוד »
ורוצלב
חנות הכלבו של האחים באראש בסגנון אר-נובו בורוצלב ורוצלב (בפולנית: Wrocław, נהגה: וְרוֹצְווַאף;; גרמנית: Breslau,, בְּרֶסְלָאוּ; בצ'כית: Vratislav; בלטינית: Wratislavia או Vratislavia; ביידיש: ברעסלע או ברעסלוי), היא העיר הרביעית בגודלה בפולין ושוכנת בדרום מערב פולין, על גדות נהר האודר.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא וורוצלב · ראה עוד »
וינה
המוזיאון לתולדות האמנות בית קפה וינאי הפרלמנט האוסטרי בניין האופרה הממלכתי קתדרלת סטפנוס הקדוש בניין התיאטרון בשנת 1900 המדרחוב בווינה שניצל וינאי "בית הדקלים", בסמוך למוזיאון לתולדות האומנות, משמש כגן זואולוגי לפרפרים קתדרלת סטפנוס הקדוש מול בנין מסחרי בן זמננו נאו-גותית חשמלית העוברת בעיר אצטדיון ארנסט האפל (Ernst Happel Stadium) בו התקיים משחק הגמר של אליפות אירופה בכדורגל ב-2008 מרכז טי-מוביל מבט על רובע המשרדים שבווינה ארמון שנברון וינר ריזנראד מוזיאון להיסטוריה של הטבע עגלון מוביל כרכרת סוסים וינה (בגרמנית: Wien, נהגה וין, בווארית: Wean, נהגה במקורב וֶן) היא בירת אוסטריה ואחת מבין תשע מדינות הפדרציה האוסטרית.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ווינה · ראה עוד »
י"ח בשבט
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ח שבט היא, ברוב השנים, פרשת יתרו.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא וי"ח בשבט · ראה עוד »
י"ד בטבת
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצווה של ילד שנולד בי"ד טבת היא ברוב השנים פרשת ויחי.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא וי"ד בטבת · ראה עוד »
י' באב
על פי הלוח העברי הקבוע, פרשת בר המצוה של ילד שנולד בי' אב היא פרשת ואתחנן.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא וי' באב · ראה עוד »
ישעיה פיק ברלין
רבי ישעיה פיק מכונה גם רבי ישעיה ברלין (ה'תע"ט, 1719 - ח' באייר ה'תקנ"ט, 1799) היה רב, פוסק ואב בית דין.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא וישעיה פיק ברלין · ראה עוד »
יהושע מונדשיין
יהושע מונדשיין (ט' בשבט ה'תש"ז, 30 בינואר 1947 – ב' בטבת ה'תשע"ה, 24 בדצמבר 2014) היה היסטוריון, ביבליוגרף, וחוקר חסידות בכלל וחסידות חב"ד בפרט.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ויהושע מונדשיין · ראה עוד »
יוסף בוקסבוים
הרב יוסף אשר בוקסבוים (ב' בתמוז תש"ג, 5 ביולי 1943 - י' באדר תשס"ז, 28 בפברואר 2007) היה סופר, חוקר ועורך תורני, מייסד ומנהל מכון ירושלים.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ויוסף בוקסבוים · ראה עוד »
1 בדצמבר
1 בדצמבר הוא היום ה-335 בשנה (336 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ו1 בדצמבר · ראה עוד »
1 בינואר
1 בינואר הוא היום הראשון בשנה בלוח הגרגוריאני, מאז 1622 עד לסיום השנה נשארו עוד 364 ימים (365 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ו1 בינואר · ראה עוד »
1764
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ו1764 · ראה עוד »
1765
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ו1765 · ראה עוד »
1795
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ו1795 · ראה עוד »
1810
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ו1810 · ראה עוד »
1815
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ו1815 · ראה עוד »
1820
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ו1820 · ראה עוד »
21 ביולי
21 ביולי הוא היום ה-202 בשנה (203 בשנה מעוברת), בשבוע ה-29 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ו21 ביולי · ראה עוד »
29 בדצמבר
29 בדצמבר הוא היום ה-363 בשנה (364 בשנה מעוברת), בשבוע ה-52 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ו29 בדצמבר · ראה עוד »
29 בינואר
29 בינואר הוא היום ה-29 בשנה, (29 בשנה מעוברת) בשבוע ה-5 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: יוסף מייא ו29 בינואר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יוסף_מייא
