גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
71 יחסים: מסדה (הוצאת ספרים), מעשה העז, משורר, מלחמת העולם הראשונה, מחנך, מכון גנזים, מירי דור, אליעזר שטינמן, אברהם אברונין, אוקראינה, אודסה, ספרות ילדים, עמנואל עמירן, עברית, עוזי אורנן, פנינה היילפרין, פרילוקי, צבי רין, רוסלאן, שמואל שבח קנטורוביץ, שמואל יוסף עגנון, שאול טשרניחובסקי, שטעטל, שיר ילדים, תנועת ההשכלה היהודית, תש"ג, תלמוד תורה, לימודי חול, חסידות חב"ד, חיים נחמן ביאליק, בית הקברות טרומפלדור, גן ילדים, דקדוק עברי, דוד, דוד קלעי, האימפריה הרוסית, העלייה השלישית, הקרן הקיימת לישראל, הלל צייטלין, ההנהלה הציונית, ורשה, יעקב פיכמן, יעקב לרנר, יצחק אפשטיין, יצחק אלתרמן, יצחק גרינבוים, ישיבה, יואל אנגל, יונתן רטוש, יוסף קלויזנר, ..., 1880, 19 באוקטובר, 1909, 1910, 1911, 1912, 1914, 1918, 1919, 1920, 1923, 1926, 1927, 1933, 1941, 1942, 1945, 1981, 1998, 20 באוגוסט, 2022. להרחיב מדד (21 יותר) »
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מעשה העז
כריכת "מעשה העז" (1925) בעיצוב זאב רבן מעשה העז הוא מעשייה קצרה (מעט יותר משני עמודים) מאת ש"י עגנון.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ומעשה העז · ראה עוד »
משורר
משוררת יפנית מקריאה משיריה לשתי מאזינות Belmiro de Almeida במוזיאון האמנות של סאו פאולו משורר הוא אדם הכותב שירה.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ומשורר · ראה עוד »
מלחמת העולם הראשונה
מלחמת העולם הראשונה התחוללה בין השנים 1914–1918, והייתה המלחמה הגדולה ביותר בהיסטוריה עד זמנה.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ומלחמת העולם הראשונה · ראה עוד »
מחנך
#הפניה מורה.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ומחנך · ראה עוד »
מכון גנזים
מכון "גְּנָזִים" (או ארכיון גנזים) ע"ש אשר ברש הוא המוסד המרכזי בישראל לשימור יצירתם של הסופרים העבריים.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ומכון גנזים · ראה עוד »
מירי דור
שמאל משפחת הילפרין, מימין לשמאל. יושבים: האם פנינה הלפרין, האח עוזי אורנן, והאב יחיאל הלפרין. עומדים: דבורה אשת יונתן, יונתן רטוש, האחות מירי דור מרים (מירי) דור (26 במאי 1910, י"ז באייר תר"ע – 11 באוקטובר 1945) הייתה משוררת וסופרת ילדים עברייה ביישוב.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ומירי דור · ראה עוד »
אליעזר שטינמן
#הפניה אליעזר שטיינמן.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ואליעזר שטינמן · ראה עוד »
אברהם אברונין
אברהם אברוּנין (ברוסית: Авраам (Авром) Аврунин; ט"ו בתמוז תרכ"ט, 24 ביוני 1869 – 9 במאי 1957) היה בלשן עברי ומדקדק, מתרגם, מורה וסופר עברי.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ואברהם אברונין · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ואוקראינה · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ואודסה · ראה עוד »
ספרות ילדים
ליידי בירד ג'ונסון מקריאה סיפור לילדיםילדים נהנים מספר ילדים קוראים ספר יחדיו פעוטה מעיינת בספר עם תמונות סִפרות ילדים היא סוגה ספרותית המכוונת לגילאים צעירים, מגיל הינקות ועד ראשית גיל ההתבגרות.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) וספרות ילדים · ראה עוד »
עמנואל עמירן
לוחית זיכרון לעמנואל עמירן ברח' הרב פרידמן 39 בתל אביב עמנואל עמירן-פּוּגָצ'וֹב (8 באוגוסט 1909 - 18 בדצמבר 1993) היה מלחין ישראלי ודמות מפתח בזמר העברי.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ועמנואל עמירן · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ועברית · ראה עוד »
עוזי אורנן
משפחת הילפרין, מימין לשמאל. יושבים: האם פנינה הלפרין, עוזי אורנן והאב יחיאל הלפרין. עומדים: דבורה אשת יונתן, אחיו יונתן רטוש ואחותו מירי דור עוזי אורנן (7 ביוני 1923 – 3 בנובמבר 2022) היה בלשן, פרופסור ללשון באוניברסיטה העברית ולעיבוד שפות טבעיות בטכניון וחבר באקדמיה ללשון העברית.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ועוזי אורנן · ראה עוד »
פנינה היילפרין
פנינה היילפרין, 1951 משפחת הילפרין, מימין לשמאל. יושבים: האם פנינה הלפרין, האח עוזי אורנן, והאב יחיאל הלפרין. עומדים: דבורה אשת יונתן, יונתן רטוש, האחות מירי דור פנינה היילפרין - (נקראה גם פנינה הלפרין; 1886, ורשה - 1980, רמת-גן) הייתה אחת מראשוני הגננות העבריות בגולה ובארץ ישראל, משוררת ומתרגמת של שירי ילדים.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ופנינה היילפרין · ראה עוד »
פרילוקי
פְּרילוּקי (באוקראינית ורוסית: Прилуки) היא עיר באוקראינה במחוז צ'רניהיב על גדות הנהר אודאי, יובלו של הדנייפר.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ופרילוקי · ראה עוד »
צבי רין
משפחת היילפרין בארץ ישראל בשנת 1926. מימין לשמאל, גמליאל (צבי רין), יחיאל, עוזיאל (עוזי אורנן), מירי (מירי דור), פנינה, אוריאל (יונתן רטוש). השמות בסוגריים אומצו בבגרותם. צבי רין בחזית מימין, לשמאלו אמו, פנינה הלפרין. מאחור מימין, אחיו, יונתן רטוש, ומשמאל, עוזי אורנן. שנות ה-40 של המאה ה-20. צבי רין (27 בפברואר 1914 – 26 בספטמבר 1998) היה בלשן וחוקר לשונות המזרח הקדום והשפות השמיות העתיקות.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) וצבי רין · ראה עוד »
רוסלאן
האניה רוסלאן עוגנת בנמל קושטא בדרכה מהעיר אודסה לארץ-ישראל. 1919 דמותו של הצלם שמעון קורבמן, בחוף הים בסמוך ליפו, 1920 רוּסְלָאן (בכתיב רוסי ארכאי: Русланъ; בכתיב המקובל כיום: Руслан) שנשאה את שמו של הגיבור הרוסי רוסלאן מהפואמה "רוסלאן ולודמילה" הייתה האונייה המאורגנת הרשמית הראשונה, ולמעשה גם האחרונה, שהפליגה מהאימפריה הרוסית לשעבר לארץ ישראל בשנת 1919, לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה, ועל סיפונה 671 נוסעים.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ורוסלאן · ראה עוד »
שמואל שבח קנטורוביץ
שמואל שֶבַח בן זאב קַנטורוביץ (נכתב לעיתים קנטרוביץ) (בכתיב יידי: קאַנטאָראָוויטץ (נכתב גם קאנטאראוויץ, קאנטאראוויטש); ברוסית: С. Ш. Канторовичъ (כתיב שלפני הרפורמה); בפולנית: Sz. Sz. Kantorowicz; תרל"א, 1871, מריאמפולה – כ"ז/כ"ח בטבת תרצ"א, 16/17 בינואר 1931 ורשה) היה מורה, מדקדק עברי ומחברי ספרי דקדוק.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ושמואל שבח קנטורוביץ · ראה עוד »
שמואל יוסף עגנון
שְׁמוּאֵל יוֹסֵף עַגְנוֹן, ובראשי תיבות שַׁ"י עַגְנוֹן (נולד: שמואל יוסף הלוי טשאטשקיס, בתעתיק מודרני: צַ'צְ'קֶס; י"ח באב ה'תרמ"ז, 8 באוגוסט 1887 – י"א באדר א' ה'תש"ל, 17 בפברואר 1970) היה מגדולי הסופרים העבריים בעת החדשה.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ושמואל יוסף עגנון · ראה עוד »
שאול טשרניחובסקי
תמונה של טשרניחובסקי על שטר של 50 ש"ח שאול גוטמנוביץ' טְשֶׁרְנִיחוֹבְסְקִי (בכתב רוסי: Саул Гутманович Черниховский; י"ט באב תרל"ה, 20 באוגוסט 1875 – ט"ו בתשרי (א' סוכות) תש"ד, 14 באוקטובר 1943) היה רופא, משורר עברי ומתרגם, מגדולי המשוררים העבריים.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ושאול טשרניחובסקי · ראה עוד »
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ושטעטל · ראה עוד »
שיר ילדים
שירי ילדים הם שירים שמבוגרים מחברים עבור ילדים או ילדים מחברים ושרים ביניהם באופן מסורתי, למטרות בידור או חינוך.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ושיר ילדים · ראה עוד »
תנועת ההשכלה היהודית
תנועת ההשכלה היהודית, ובפשטות ההשכלה, היא כינוי למגמה אינטלקטואלית שפעלה בקרב יהודי מרכז ומזרח אירופה, עם השפעה מועטה גם במערבה ובארצות האסלאם.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ותנועת ההשכלה היהודית · ראה עוד »
תש"ג
#הפניה ה'תש"ג.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ותש"ג · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ותלמוד תורה · ראה עוד »
לימודי חול
לימודי חול ביהדות הדתית, ובפרט ביהדות החרדית, הם לימודים שאינם לימודי קודש, העוסקים בתורה שבכתב (תנ"ך) ובתורה שבעל פה (משנה ותלמוד ומפרשיהם, הלכה, אגדה וקבלה), אלא עוסקים בהשכלה כללית, כגון לימודי מתמטיקה ואנגלית.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ולימודי חול · ראה עוד »
חסידות חב"ד
תמונה משותפת של שלוחי הרבי מליובאוויטש בחזית מרכז חב"ד העולמי – 770 בזמן כינוס השלוחים העולמי בשנת תשע"ו-2015 חסידות חב"ד (ראשי תיבות של "חכמה, בינה, דעת") היא תנועה, חצר ושושלת חסידית, שנוסדה בשלהי המאה ה־18 על ידי אדמו"רה הראשון רבי שניאור זלמן מלאדי ברוסיה הלבנה.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) וחסידות חב"ד · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
בית הקברות טרומפלדור
בית הקברות ממרפסת אחד הבתים ברחוב הקבר הראשון בבית הקברות קברי אלמונים בית הקברות טרומפלדור ידוע גם כבית הקברות הישן של תל אביב השוכן ברחוב טרומפלדור.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ובית הקברות טרומפלדור · ראה עוד »
גן ילדים
חצר גן ילדים בירושלים שולחן יום הולדת לתאומים בגן ילדים בישראל גַּן יְלָדִים הוא מסגרת חינוכית פורמלית יומית עבור ילדים, אשר מקדימה את בית הספר.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) וגן ילדים · ראה עוד »
דקדוק עברי
שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד. דקדוק עברי הוא אנליטי למחצה, בבטאו יְחָסוֹת כגון מושא עקיף ומושא ישיר באמצעות מילות יחס ולא באמצעות הטיות מורפולוגיות.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ודקדוק עברי · ראה עוד »
דוד
דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ודוד · ראה עוד »
דוד קלעי
דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ודוד קלעי · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העלייה השלישית
חלוצים בקטיף בפרדס בעין גנים, 1923 רחוב בלפור, 1921 העלייה השלישית היא גל עלייה גדול לארץ ישראל, עם סיום מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) והעלייה השלישית · ראה עוד »
הקרן הקיימת לישראל
#הפניה קרן קיימת לישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) והקרן הקיימת לישראל · ראה עוד »
הלל צייטלין
הלל צייטלין (תרל"א, 1871 – כ"ט באלול תש"ב, 11 בספטמבר 1942) היה הוגה דעות, מיסטיקן, סופר ופובליציסט יהודי, שכתב בעברית וביידיש.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) והלל צייטלין · ראה עוד »
ההנהלה הציונית
ההנהלה הציונית היא הוועד הפועל המצומצם של ההסתדרות הציונית העולמית.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) וההנהלה הציונית · ראה עוד »
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) וורשה · ראה עוד »
יעקב פיכמן
יעקב פיכמן (25 בנובמבר 1881, ג' בכסלו ה'תרמ"ב – 17 במאי 1958, ליל כ"ח באייר תשי"ח) היה משורר, סופר, עורך, מבקר ספרותי ומתרגם עברי.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ויעקב פיכמן · ראה עוד »
יעקב לרנר
250px יעקב דב-בר לֶרנֶר (תרל"ט, 1879, ברז'אן – ב' בתמוז תרע"ח, 12 ביוני 1918, יקטרינוסלב) היה משורר ומתרגם עברי ומחנך יהודי פולני-רוסי יליד גליציה.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ויעקב לרנר · ראה עוד »
יצחק אפשטיין
יצחק אפשטיין (ט"ו בכסלו תרכ"ג, 7 בדצמבר 1862 – כ"ג באדר א' תש"ג, 26 בפברואר 1943) היה מחנך, חוקר לשון, הוגה דעות וממחדשי השפה העברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ויצחק אפשטיין · ראה עוד »
יצחק אלתרמן
#הפניה יצחק אלטרמן.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ויצחק אלתרמן · ראה עוד »
יצחק גרינבוים
קבר יצחק גרינבוים בקיבוץ גן שמואל יצחק גִרִינְבּוֹיְם (בפולנית: Izaak Grünbaum; 24 בנובמבר 1879, ורשה – 7 בספטמבר 1970, גן שמואל) היה מנהיג ציוני, מראשי התנועה הציונית של יהודי פולין בין שתי מלחמות העולם.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ויצחק גרינבוים · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) וישיבה · ראה עוד »
יואל אנגל
יואל אנגל לוחית זיכרון על הבית בו חי יואל אנגל בימיו האחרונים ברח' הרב קוק 35 בתל אביב קברו של יואל אנגל בבית הקברות טרומפלדור יואל (יולי) אֶנְגֶל (16 באפריל (כך על פי הלוח היוליאני; על פי הלוח הגריגוריאני: 28 באפריל) 1868 – 11 בפברואר 1927) היה מלחין יהודי שפעל בעיקר באימפריה הרוסית, אשר הטביע חותמו על הזמר המוקדם של היישוב העברי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ויואל אנגל · ראה עוד »
יונתן רטוש
משפחת היילפרין, מימין לשמאל. יושבים: האם פנינה היילפרין, האח עוזי אורנן, והאב יחיאל היילפרין. עומדים: דבורה אשת יונתן, יונתן רטוש, האחות מירי דור יונתן רָטוֹשׁ (18 בנובמבר 1908 – י"ט באדר ב' ה'תשמ"א 25 במרץ 1981) הוא שמו הספרותי של אוריאל שלח (לשעבר היילפרין).
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ויונתן רטוש · ראה עוד »
יוסף קלויזנר
#הפניה יוסף קלוזנר.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ויוסף קלויזנר · ראה עוד »
1880
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ו1880 · ראה עוד »
19 באוקטובר
19 באוקטובר הוא היום ה-292 בשנה, (293 בשנה מעוברת), בשבוע ה-42 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ו19 באוקטובר · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ו1909 · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ו1910 · ראה עוד »
1911
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ו1911 · ראה עוד »
1912
הטיטאניק.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ו1912 · ראה עוד »
1914
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ו1914 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ו1918 · ראה עוד »
1919
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ו1919 · ראה עוד »
1920
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ו1920 · ראה עוד »
1923
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ו1923 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ו1926 · ראה עוד »
1927
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ו1927 · ראה עוד »
1933
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ו1933 · ראה עוד »
1941
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ו1941 · ראה עוד »
1942
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ו1942 · ראה עוד »
1945
אלפרד יודל חותם על כניעת גרמניה הנאצית הטלת פצצה גרעינית על הירושימה ונגסאקי, אוגוסט 1945.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ו1945 · ראה עוד »
1981
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ו1981 · ראה עוד »
1998
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ו1998 · ראה עוד »
20 באוגוסט
20 באוגוסט הוא היום ה-232 בשנה בלוח הגרגוריאני (233 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ו20 באוגוסט · ראה עוד »
2022
15 בינואר - ההתפרצות הגעשית של הונגה טונגה בדרום האוקיינוס השקט הצבא הרוסי פולש לאוקראינה נרצח בעת שנשא נאום בחירות בנארה אירועים מתמשכים.
חָדָשׁ!!: יחיאל היילפרין (מחנך) ו2022 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יחיאל_היילפרין_(מחנך)
