גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
82 יחסים: מסדה (הוצאת ספרים), מרדכי ריווסמן, משמר העמק, משה שמיר, מתרגם, מחברות לספרות (הוצאת ספרים), מורה, מכתם, מינסק, א"צ גרינברג, אריה אברמזון, אוקראינה, אודסה, נחמן אביגד, סופר, עברית, פרס ביאליק, פלך מינסק, צפת, ציוני רוסיה, קונקורדנציה, קונקורדנציה לתנ"ך, רוסית, שם עט, שלמה מנדלקרן, תנועת המזרחי, תר"ע, תרנ"ח, תרס"ב, תרכ"ט, תשט"ו, תשי"ז, תל אביב-יפו, תלמוד תורה, תחום המושב, לשוננו, לשוננו לעם, ט"ו בתמוז, ח' באייר, חדר מתוקן, חיבת ציון, חיים נחמן ביאליק, בנימין גלאי, בלארוס, בלשנות, בית הספר אחד העם (תל אביב), גניזה, גירוש תל אביב, גיל אלדמע, דקדוק עברי, ..., דבר (עיתון), דואר היום, דוד קלעי, המליץ, הארץ, האימפריה הרוסית, העלייה השנייה, התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל, ויצו, ימי החנוכה, יפו, ישראל, ישיבה, יהושע שטינברג, יהושע שטיינברג, יהודה אלחריזי, יהודה לייב גורדון, יהודה בורלא, יהודה גור, יידיש, 1869, 1900, 1909, 1910, 1917, 1918, 1926, 1930, 1948, 1957, 24 ביוני, 9 במאי. להרחיב מדד (32 יותר) »
מסדה (הוצאת ספרים)
לוגו הוצאת מסדה מסדה היא הוצאת ספרים שהוקמה בשנת 1930 על ידי ברכה פֶּלִאי ובעבר הייתה מהוצאות הספרים המובילות ביישוב ובישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ומסדה (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מרדכי ריווסמן
מרדכי (מארק סמיונוביץ') ריוֶוסמן (ביידיש: ריוועסמאַן; ברוסית: Марк Семёнович Ривесман; בתעתיק לטיני (גרמני): Riwesmann; 25 ביוני (על פי הלוח היוליאני: 7 ביולי) 1868, וילנה – 9 במאי 1924, לנינגרד) היה סופר, משורר, מחזאי, הומוריסטן, מתרגם ומורה יהודי-רוסי איש סנקט פטרבורג, שכתב למבוגרים ולילדים ביידיש וברוסית.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ומרדכי ריווסמן · ראה עוד »
משמר העמק
מִשְׁמַר הָעֵמֶק הוא קיבוץ מזרם הקיבוץ הארצי השומר הצעיר במערב עמק יזרעאל, הממוקם לצד כביש 66, בתחום השיפוט של מועצה אזורית מגידו.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ומשמר העמק · ראה עוד »
משה שמיר
לוחית זיכרון בפתח ביתו של משה שמיר ברח' קהילת סופיה 16 בתל אביב משה שמיר (י"ב באלול ה'תרפ"א, 15 בספטמבר 1921 – ג' באלול ה'תשס"ד, 21 באוגוסט 2004) היה סופר, סופר ילדים, מחזאי, פובליציסט, מבקר ספרות, מרצה לדרמה, עורך מדורי ספרות בעיתונות הארצית, עורך כתבי עת ואיש ציבור ישראלי, אחד מחשובי הסופרים הישראליים של העת החדשה.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ומשה שמיר · ראה עוד »
מתרגם
מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ומתרגם · ראה עוד »
מחברות לספרות (הוצאת ספרים)
סמל הוצאת הספרים בגרסתה משנות ה-2000. בסמל קריקטורה בדמותו של ישראל זמורה שנות הארבעים (מימין לשמאל: א"ד שפיר, שמעון גנס, ד' פילר, אליהו טסלר, נתן אלתרמן, ישראל זמורה, צילה בינדר) מחברות לספרות היא הוצאת ספרים שפעלה ביישוב ובישראל בשנים 1940–1973, ושבה לפעול בשנת 1988 במסגרת הוצאת זמורה-ביתן.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ומחברות לספרות (הוצאת ספרים) · ראה עוד »
מורה
180px "מורי הכפר הקשוחים", המאה ה-19 מורה הוא אדם העוסק בהוראה.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ומורה · ראה עוד »
מכתם
מִכְתָּם, או אֶפִּיגְרָמָה (מיוונית: ἐπίγραμμα), הוא סוג של שיר, לרוב, שיר קצר בעל אופי סאטירי עוקצני או חידוד.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ומכתם · ראה עוד »
מינסק
מינסק (בבלארוסית: Мінск או Менск; ברוסית: Минск; בפולנית: Mińsk) היא בירת בלארוס והעיר הגדולה ביותר בה, וכמו כן גם בירת חבר המדינות.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ומינסק · ראה עוד »
א"צ גרינברג
#הפניה אורי צבי גרינברג.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין וא"צ גרינברג · ראה עוד »
אריה אברמזון
250px 250px אריה אברמזון (1893–1941) היה מאנשי העלייה השנייה, חבר בארגון השומר וממקימי ארגון הרועה ואגודת השומרים.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ואריה אברמזון · ראה עוד »
אוקראינה
אוּקְרָאִינָה (באוקראינית: Україна) היא ארץ ומדינה השוכנת במזרח אירופה, ששטחה 603,628 קמ"ר ואוכלוסייתה מונה 43 מיליון נפש.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ואוקראינה · ראה עוד »
אודסה
לוגו העיר מדרגות פוטיומקין בית האופרה של אודסה המוזיאון הימי המוזיאון הארכאולוגי אוֹדֵסָה (באוקראינית: Одеса, ברוסית: Одесса, ביידיש: אדעס) היא עיר נמל אוקראינית לחוף הים השחור, ומרכז מחוז אודסה.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ואודסה · ראה עוד »
נחמן אביגד
נחמן אביגד (רייס) (Avigad; כ"ה באלול תרס"ה, 25 בספטמבר 1905 – כ"ג בשבט תשנ"ב, 28 בינואר 1992, ירושלים) היה ארכאולוג ישראלי.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ונחמן אביגד · ראה עוד »
סופר
ספרות העברית שזכה בפרס נובל לספרות סופר הוא אדם העוסק בכתיבת סיפורת – רומנים, נובלות, סיפורים קצרים ומסות (לעיתים נקרא כך גם מי שעוסק בכתיבת ספרי עיון).
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין וסופר · ראה עוד »
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ועברית · ראה עוד »
פרס ביאליק
פרס ביאליק לספרות יפה ולחכמת ישראל הוא פרס ספרותי, המוענק ליוצרים בתחום ספרות יפה וחכמת ישראל, על ידי עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ופרס ביאליק · ראה עוד »
פלך מינסק
פלך מינסק (רוסית: Минская губерния) היה גוברנייה באימפריה הרוסית, שבירתה הייתה העיר מינסק.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ופלך מינסק · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין וצפת · ראה עוד »
ציוני רוסיה
#הפניה ציונות ברוסיה.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין וציוני רוסיה · ראה עוד »
קונקורדנציה
מדף קונקורדנציות בספריית מוזיאון רוקפלר קוֹנְקוֹרְדַּנְצְיָה היא רשימה בסדר אלפביתי של כל המילים (או המילים העיקריות) שבשימוש ביצירה מסוימת בצירוף מראה מקום של כל מילה.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין וקונקורדנציה · ראה עוד »
קונקורדנציה לתנ"ך
קונקורדנציה לתנ"ך היא קונקורדנציה לתנ"ך, כלומר רשימה בסדר אלפביתי של כל המילים המופיעות בתנ"ך, ולצד כל מילה פירוט של מופעיה בתנ"ך.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין וקונקורדנציה לתנ"ך · ראה עוד »
רוסית
רוסית (ברוסית: Русский רוסקי) היא שפתה הרשמית של מדינת רוסיה ושל ברית המועצות לשעבר.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ורוסית · ראה עוד »
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ושם עט · ראה עוד »
שלמה מנדלקרן
ד"ר שלמה מנדלקרן (בכתיב יידי: מאַנדעלקערן; ט"ז בניסן תר"ו, 12 באפריל 1846, מלינוב, פלך ווהלין, האימפריה הרוסית – ט"ו באדר ב' תרס"ב, 24 במרץ 1902, וינה, אוסטריה (שם בדוי מינדלוףף)), חוקר מקרא וטקסטים, סופר ומשורר יהודי, מחבר הקונקורדנציה לתנ"ך "היכל הקודש".
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ושלמה מנדלקרן · ראה עוד »
תנועת המזרחי
תנועת המזרחי היא תנועה פוליטית ציונית דתית, שקמה בשנת 1902.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ותנועת המזרחי · ראה עוד »
תר"ע
#הפניה ה'תר"ע.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ותר"ע · ראה עוד »
תרנ"ח
#הפניה ה'תרנ"ח.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ותרנ"ח · ראה עוד »
תרס"ב
#הפניה ה'תרס"ב.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ותרס"ב · ראה עוד »
תרכ"ט
#הפניה ה'תרכ"ט.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ותרכ"ט · ראה עוד »
תשט"ו
#הפניה ה'תשט"ו.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ותשט"ו · ראה עוד »
תשי"ז
#הפניה ה'תשי"ז.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ותשי"ז · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ותל אביב-יפו · ראה עוד »
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ותלמוד תורה · ראה עוד »
תחום המושב
מפת תחום המושב תחום המושב (ברוסית: Черта оседлости, ביידיש: דער תּחום-המושבֿ נהגה: "דֶר תחוּם הַמוֹיְשֶׁב") היה כינויים של השטחים שיוחדו עבור יהודי האימפריה הרוסית בין 1791 למהפכה הרוסית 1917.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ותחום המושב · ראה עוד »
לשוננו
לשוננו הוא כתב עת מדעי לחקר הלשון העברית והתחומים הסמוכים לה.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ולשוננו · ראה עוד »
לשוננו לעם
#הפניה העברית (כתב עת).
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ולשוננו לעם · ראה עוד »
ט"ו בתמוז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין וט"ו בתמוז · ראה עוד »
ח' באייר
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין וח' באייר · ראה עוד »
חדר מתוקן
תלמידי ומורי החדר המתוקן בטרקאי, ליטא 1911/1912. בין התלמידים ישראל קלויזנר, רביעי משמאל חדר מתוקן היה חדר (תלמוד תורה) שנוסד במזרח אירופה על ידי התנועה הציונית.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין וחדר מתוקן · ראה עוד »
חיבת ציון
#הפניהחובבי ציון.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין וחיבת ציון · ראה עוד »
חיים נחמן ביאליק
חיים נַחמן ביאליק (י' בטבת תרל"ג, 9 בינואר 1873 – כ"א בתמוז תרצ"ד, 4 ביולי 1934) היה משורר לירי, מגדולי משוררי ישראל בעת החדשה, סופר, מסאי, מתרגם, עורך ומו"ל שהשפיע רבות בשירתו ובפעליו על התרבות העברית החדשה, וזכה לתואר "המשורר הלאומי".
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין וחיים נחמן ביאליק · ראה עוד »
בנימין גלאי
בנימין גלאי (12 באפריל 1921 – 24 במאי 1995) היה סופר, משורר, מחזאי, מתרגם ופובליציסט ישראלי.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ובנימין גלאי · ראה עוד »
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ובלארוס · ראה עוד »
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ובלשנות · ראה עוד »
בית הספר אחד העם (תל אביב)
"בית הספר אחד העם" הוא מבנה בית ספר השוכן ברחוב אחד העם 37 בתל אביב.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ובית הספר אחד העם (תל אביב) · ראה עוד »
גניזה
מיכלי גניזה בתל אביב מיכלי מחזור וגניזה ברמת גן שלט הסבר בקשר לגניזה ברמת גן גניזה היא שמירת חפצים מקודשים שיצאו מכלל שימוש, ומאחר שדבקה בהם קדושה אין להשתמש בהם לצורכי חולין.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין וגניזה · ראה עוד »
גירוש תל אביב
ג'מאל פאשה – המושל הטורקי שיזם את הגירוש גירוש תל אביב היה אירוע בתולדות היישוב בתקופת מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין וגירוש תל אביב · ראה עוד »
גיל אלדמע
גיל אַלדֶמַע (17 בספטמבר 1928, ג' בתשרי תרפ"ט – 28 בספטמבר 2014, ד' בתשרי תשע"ה) היה מלחין ומעבד מוזיקלי ישראלי, מבכירי המעבדים בזמר העברי.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין וגיל אלדמע · ראה עוד »
דקדוק עברי
שער "ספר השרשים" מאת יונה בן ג'נאח, ממדקדקי העברית בימי הביניים, כפי שהודפס בברלין תרנ"ו "דקדוק לשון עברית" מאת יהודה מוניש, 1735. נכתב עבור הסטודנטים של אוניברסיטת הרווארד. דקדוק עברי הוא אנליטי למחצה, בבטאו יְחָסוֹת כגון מושא עקיף ומושא ישיר באמצעות מילות יחס ולא באמצעות הטיות מורפולוגיות.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ודקדוק עברי · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דואר היום
ישעיהו קרניאל (עזמות). בשורה השנייה שני מימין - העיתונאי והסופר אהרן אבן-חן. מימינו: רעייתו עטרה אבן חן. שלישי משמאל עומד העיתונאי אורי קיסרי. מוכר עיתוני דואר היום בירושלים, שנות ה-20 דואר היום (בכתיב חסר: דֹאר היום באנגלית: Palestine daily mail) היה יומון עברי שהופיע בארץ ישראל בין השנים 1919–1936, בעריכתו של איתמר בן-אב"י.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ודואר היום · ראה עוד »
דוד קלעי
דוד קַלָעִי (גולד) (כ"ט בשבט תרנ"ח, 21 בפברואר 1898 – ח' בחשון תש"ט, 10 בנובמבר 1948) היה פעיל ציוני, איש תנועת העבודה, ממקימי שכונת בורוכוב, ספרן, מתרגם, סופר ומעורכי אנציקלופדיות בהוצאת "מסדה".
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ודוד קלעי · ראה עוד »
המליץ
שער עיתון המליץ ב-1861 המליץ היה כתב עת עברי שיצא לאור באימפריה הרוסית בין 29 בספטמבר 1860 עד 1904, תחילה במתכונת של שבועון, ומ-1886 כעיתון יומי.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין והמליץ · ראה עוד »
הארץ
הארץ הוא היומון הוותיק ביותר הפועל בישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין והארץ · ראה עוד »
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין והאימפריה הרוסית · ראה עוד »
העלייה השנייה
העלייה השנייה היא גל ההגירה היהודי שהגיע לארץ ישראל בשלטון האימפריה העות'מאנית משנת תרס"ד (1904) עד קיץ 1914, תשעה באב תרע"ד, ונקטעה על ידי מלחמת העולם הראשונה.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין והעלייה השנייה · ראה עוד »
התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל
התאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל היה ארגון נשים פמיניסטי ציוני, על-מפלגתי, שפעל בתקופת היישוב בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין והתאחדות נשים עבריות לשיווי זכויות בארץ ישראל · ראה עוד »
ויצו
ויצו (WIZO – ראשי תיבות באנגלית של ארגון נשים ציוני בינלאומי, Women's International Zionist Organization) הוא ארגון נשים יהודיות בישראל ובעולם.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין וויצו · ראה עוד »
ימי החנוכה
מחבר השיר המקורי ביידיש, מרדכי ריווסמן מחבר הגרסה העברית, אברהם אברונין ימי החנוכה הוא גירסה עברית לשיר היידי חנוכּה, אוי חנוכּה (חנוכה, הו חנוכה) מאת הסופר, המתרגם והמורה המשכיל היהודי-רוסי מרדכי (מארק) ריוֶוסמן (ריוועסמאַן).
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין וימי החנוכה · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ויפו · ראה עוד »
ישראל
יִשְׂרָאֵל היא מדינה במזרח התיכון, בדרום-מערב אסיה, השוכנת על החוף הדרום־מזרחי של הים התיכון.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין וישראל · ראה עוד »
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין וישיבה · ראה עוד »
יהושע שטינברג
#הפניה יהושע שטיינברג.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ויהושע שטינברג · ראה עוד »
יהושע שטיינברג
יהושע שטיינברג (בכתיב יידי: שטיינבערג; ברוסית: Осий (Иошуа) Штейнберг; 1839, וילנה, האימפריה הרוסית – מרץ 1908) היה בלשן עברי, מילונאי ומדקדק נודע, משורר, סופר ומתרגם, מחנך, מפקח בסמינר למורים יהודיים בווילנה ופעיל בהקמת בתי ספר ממשלתיים יהודיים, רב מטעם הממשלה בביאליסטוק ובווילנה, וצנזור עברי מטעם שלטונות רוסיה.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ויהושע שטיינברג · ראה עוד »
יהודה אלחריזי
יהודה בן שלמה אלחריזי (נקרא גם יהודה חריזי, בערבית: يهودا بن سليمان الحريزي ابن شاؤول ابو زكريا; בספרדית: Yehudá al-Harizí; 1165, טולדו, ממלכת קסטיליה – 3 בדצמבר 1225, כ"ד בכסלו ד'תתקפ"ה, חלב, הסולטנות האיובית) היה נוסע, משורר, יוצר ומתרגם יהודי-ספרדי.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ויהודה אלחריזי · ראה עוד »
יהודה לייב גורדון
יהודה לֶיְיבּ גורדון (בראשי תיבות: יל"ג; ביידיש: יהודה לייב גאָרדאָן; ברוסית: Лев О́сипович Гордо́н, לב אוסיפוביץ' גורדון; (כ"א בכסלו תקצ"א, 7 בדצמבר 1830, וילנה – כ"ד באלול תרנ"ב, 16 בספטמבר 1892, סנקט פטרבורג) היה משורר, סופר ועורך עברי. נחשב לאחד מגדולי המשוררים בתנועת ההשכלה, שנודע גם במלחמתו הנוקבת בממסד הרבני. קריאתו בשירו "הקיצה עמי": "הֱיֵה אָדָם בְּצֵאתְךָ וִיהוּדִי בְּאָהֳלֶךָ" הפכה לסיסמת המשכילים בני דורו.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ויהודה לייב גורדון · ראה עוד »
יהודה בורלא
קבוצת סופרים ומורים בירושלים, 1922: דב קמחי, דוד אבישר, יהודה בורלא, יוסף יואל ריבלין, אביעזר ילין ומשה כרמון טאגור 8 בתל אביב יהודה בּוּרְלָא (18 בספטמבר 1886 – 7 בנובמבר 1969) היה סופר ישראלי, חתן פרס ישראל לספרות יפה לשנת תשכ"א (1961), ומהסופרים הבולטים ב"כותל המזרח" של הספרות העברית החדשה.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ויהודה בורלא · ראה עוד »
יהודה גור
אוצר הלמוד העברי. י. גרזובסקי, ש.ל. גרדון. 1904 יהודה גוּר (גְרָזוֹבְסקי) (31 בינואר 1862, ל' בשבט ה'תרכ"ב - 21 בינואר 1950, ג' בשבט ה'תש"י) היה בלשן, מחנך, מילונאי, סופר ומתרגם, מראשוני הכותבים בעברית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ויהודה גור · ראה עוד »
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ויידיש · ראה עוד »
1869
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ו1869 · ראה עוד »
1900
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ו1900 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ו1909 · ראה עוד »
1910
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ו1910 · ראה עוד »
1917
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ו1917 · ראה עוד »
1918
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ו1918 · ראה עוד »
1926
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ו1926 · ראה עוד »
1930
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ו1930 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ו1948 · ראה עוד »
1957
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ו1957 · ראה עוד »
24 ביוני
24 ביוני הוא היום ה-175 בשנה (176 בשנה מעוברת), בשבוע ה-26 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ו24 ביוני · ראה עוד »
9 במאי
9 במאי הוא היום ה-129 בשנה, (130 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: אברהם אברונין ו9 במאי · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/אברהם_אברונין
