סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
להתקין
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

יצחק בן מאיר

מַדָד יצחק בן מאיר

רבי יצחק בן מאיר (המכונה בדרך כלל ריב"ם, ר"י בר"מ, ולעיתים רחוקות רבי יצחק צרפתי) היה פרשן התלמוד, פייטן ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י. [1]

25 יחסים: מאיר ש"ץ, מאיר בן שמואל, מסכת, אפרים אלימלך אורבך, סליחות, פרשנות התלמוד הבבלי, פיוט, ר"י הזקן, רש"י, רשב"ם, רבנו תם, רגנשבורג, שמשון משאנץ, שלמה בן מאיר, שבלי הלקט, תוספות, בנות רש"י, בעלי התוספות, בבא בתרא, ישראל עמך תחינה עורכים, יהודה מפלייזא, יהודה בן נתן, יונה פרנקל, 1095, 1135.

מאיר ש"ץ

קבר רבי מאיר בן יצחק בעל האקדמות בגוש חלב, לפי אחת המסורות רבי מאיר בן רבי יצחק ש"ץ נהוראי, הידוע בכינויו "בעל האקדמות", חי בוורמייזא במחצית השנייה של המאה האחת עשרה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר ומאיר ש"ץ · ראה עוד »

מאיר בן שמואל

רבי מאיר בן שמואל מרמרו (ד'תת"ך, 1060 - ד'תתצ"ה 1135) היה מראשוני בעלי התוספות, תלמידו וחתנו של רש"י.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר ומאיר בן שמואל · ראה עוד »

מסכת

מסכתות ברכות ומנחות מהתלמוד הבבלי מַסֶּכֶת היא ספר המרכיב את המשנה והתלמוד, כאשר המשנה והתלמוד מחולקים לנושאים שונים ובכל מסכת נידון נושא אחד או שניים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר ומסכת · ראה עוד »

אפרים אלימלך אורבך

אפרים אלימלך אוּרְבַּךְ (Urbach; י' בסיוון תרע"ב, 26 במאי 1912 – כ' בתמוז תשנ"א, 2 ביולי 1991) היה פרופסור באוניברסיטה העברית בירושלים, הוגה דעות וחוקר בתחומי היהדות.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר ואפרים אלימלך אורבך · ראה עוד »

סליחות

כותל המערבי רחבת הכותל המערבי מלאה במעמד אמירת סליחות בערב יום הכיפורים תשע"א 2010 סליחות הן קטעי פסוקים, תפילות ופיוטים, שנאמרים ביום הכיפורים ולקראתו (בחודש אלול ובעשרת ימי תשובה), ובתעניות ציבור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר וסליחות · ראה עוד »

פרשנות התלמוד הבבלי

פירוש רש"י, הנדפס בצידו הפנימי של הדף, ופירוש התוספות, הנדפס בצידו החיצוני. במעגל חיצוני יותר מובאים פירושים נוספים, הגהות וציונים. פרשנות התלמוד הבבלי מתקיימת החל מתקופת התלמוד עצמו, וחיבורים של פרשנות הולכים ונכתבים גם בימינו.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר ופרשנות התלמוד הבבלי · ראה עוד »

פיוט

הפיוט אקדמות לשבועות מאת רבי מאיר ש"ץ כפי שנכתב במחזור וורמייזא הפיוט לך אלי תשוקתי המיוחס לרבי אברהם אבן עזרא פיוט שנכתב לכבוד רבי אפרים אנקווה ב־1909 הפִּיוּט הוא שירת קודש יהודית, שבמקורה נועדה להוות נוסח חלופי שירי לתפילות, במקום נוסח הקבע, בדרך כלל בימים מיוחדים (שבתות וחגים) אך גם בימי חול ובשמחות.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר ופיוט · ראה עוד »

ר"י הזקן

רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר ור"י הזקן · ראה עוד »

רש"י

רבנו שלמה יצחקי, הנודע בכינויו רש"י (ה' באדר ד'ת"ת, 1040 בערך – כ"ט בתמוז ד'תתס"ה, 13 ביולי 1105) היה תלמיד חכם צרפתי נודע, וממכונני יהדות צרפת בימי הביניים.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר ורש"י · ראה עוד »

רשב"ם

רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר ורשב"ם · ראה עוד »

רבנו תם

רבי יעקב בן מאיר (בערך 1100–ד' בתמוז ד'תתקל"א, 9 ביוני 1171), מכונה בדרך כלל רבנו תם, בראשי תיבות: ר"ת, היה נכדו של רש"י, ומגדולי בעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר ורבנו תם · ראה עוד »

רגנשבורג

#הפניה רגנסבורג.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר ורגנשבורג · ראה עוד »

שמשון משאנץ

רבי שמשון בן אברהם משאנץ (בערך 1150 − 1214), הר"ש משאנץ (מכונה לפעמים גם הרשב"א), היה מחשובי בעלי התוספות במאה ה-12, מחבר תוספות שאנץ ופירוש הר"ש למשנה, ומראשי "עליית בעלי התוספות".

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר ושמשון משאנץ · ראה עוד »

שלמה בן מאיר

רבי שלמה בן הרב מאיר הוא נכדו של רש"י אשר נולד לאחר פטירתו ולכן קרוי על שמו, היה אחד מבעלי התוספות.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר ושלמה בן מאיר · ראה עוד »

שבלי הלקט

#הפניה שיבולי הלקט.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר ושבלי הלקט · ראה עוד »

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר ותוספות · ראה עוד »

בנות רש"י

לרבי שלמה יצחקי (רש"י), גדול פרשני התנ"ך והתלמוד בכל הזמנים, נולדו שלוש בנות – יוכבד, מרים ורחל; בנים לא היו לו.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר ובנות רש"י · ראה עוד »

בעלי התוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעלי התוספות הוא כינוי למספר רב (כמה מאות) של תלמידי חכמים שלקחו חלק בכתיבת פירושים, המכונים תוספות, על 30 ממסכתות התלמוד הבבלי, ועל פירוש רש"י לתלמוד.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר ובעלי התוספות · ראה עוד »

בבא בתרא

מסכת בבא בתרא, ש"ס ונציה בָּבָא בַּתְרָא הוא החלק השלישי במסכת נזיקין, שהיא המסכת הראשונה בסדר נזיקין שבמשנה.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר ובבא בתרא · ראה עוד »

ישראל עמך תחינה עורכים

יִשְׂרָאֵל עַמְּךָ תְּחִנָּה עוֹרְכִים הוא פיוט מסוג סליחה שנאמר כיום בקהילות ישראל בסדר הסליחות לעשרת ימי תשובה (הן בנוסח פולין והן בנוסח ליטא) ובסליחות לתענית שני קמא.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר וישראל עמך תחינה עורכים · ראה עוד »

יהודה מפלייזא

#הפניה יהודה בן יום טוב.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר ויהודה מפלייזא · ראה עוד »

יהודה בן נתן

רבי יהודה בן נתן (נודע בראשי תיבות: הריב"ן) היה תלמיד חכם, פרשן ופוסק צרפתי.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר ויהודה בן נתן · ראה עוד »

יונה פרנקל

יונה פרנקל (י"ז באב ה'תרפ"ח, 3 באוגוסט 1928 – ט"ו באלול ה'תשע"ב, 2 בספטמבר 2012) היה פרופסור לספרות האגדה והמדרש, וחתן פרס ישראל בחקר התלמוד.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר ויונה פרנקל · ראה עוד »

1095

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר ו1095 · ראה עוד »

1135

מפת ארץ ישראל והארצות סמוכות בשנת 1135.

חָדָשׁ!!: יצחק בן מאיר ו1135 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יצחק_בן_מאיר

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »