גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
65 יחסים: מצה שמורה, מתרגם, מלאכות שבת, מגיד (דרשן), ארץ ישראל, אינדורה, נתן צבי פרידמן, נחום מלצן, נחום מליץ, נחום סוקולוב, סלוצק, סטאוויסק, סדר נשים, סידור, עלייה לארץ ישראל, עיתונאי, פוסק, פובליציסטיקה, צום גדליה, קמח, קלם, קלייפדה, קורשן, קובנה, ר"מ, ראדין, רב, שמחה זיסל זיו, שם עט, תנועת המוסר, תנועת המוסר (ספר), תלמוד תורה (קלם), לשון הקודש, חצר שטרויס, חיים אריה לייב מישקובסקי, ביאליסטוק, בית הקברות היהודי בהר הזיתים, ד' בתשרי, דב כ"ץ, דבר (עיתון), דיין (הלכה), ה'תרמ"ט, ה'תרנ"א, ה'תרס"ט, ה'תרס"ו, ה'תרע"ז, ה'תרי"ד, המודיע (פולטבה), הפלס (ירחון), התנגדות לציונות, ..., הגר"א, היתר הוראה, יצחק יעקב ריינס, ירושלים, ישראל מסלנט, ישראלי, ישיבת עץ חיים, ישיבת ראדין, יהדות ליטא, 1 באוקטובר, 1854, 1891, 1906, 1909, 1916. להרחיב מדד (15 יותר) »
מצה שמורה
מצה שמורה בעבודת יד מצה שמורה היא מצה שבמהלך הכנתה נעשתה שמירה מיוחדת על מנת שלא תחמיץ, ולא רק שלא החמיצה "במקרה".
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ומצה שמורה · ראה עוד »
מתרגם
מתרגם הוא אדם העוסק בתרגום של טקסטים כתובים.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ומתרגם · ראה עוד »
מלאכות שבת
#הפניה ל"ט אבות מלאכה.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ומלאכות שבת · ראה עוד »
מגיד (דרשן)
#הפניה דרשנות.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ומגיד (דרשן) · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וארץ ישראל · ראה עוד »
אינדורה
אינדורה (בעבר אמדור) היא עיירה במערב בלארוס במחוז גרודנו ליד הגבול עם פולין וליטא.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ואינדורה · ראה עוד »
נתן צבי פרידמן
נתן צבי פרידמן (כ"ה בתמוז תרע"ד; 21 ביולי 1914 - ו' באלול תשנ"ג; 23 באוגוסט 1993) היה רב, סופר וחוקר; מוותיקי רבני בני ברק.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ונתן צבי פרידמן · ראה עוד »
נחום מלצן
#הפניה נחום מליץ.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ונחום מלצן · ראה עוד »
נחום מליץ
נחום מליץ (מֶלצַן) (כ' באייר תרנ"א, 28 במאי 1891 – 16 בנובמבר 1964) היה עיתונאי ומתרגם ישראלי, חבר מערכת "דבר".
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ונחום מליץ · ראה עוד »
נחום סוקולוב
נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ונחום סוקולוב · ראה עוד »
סלוצק
סלוּצְק (בלארוסית: Слу́цак, או Слуцк; רוסית: Слуцк; פולנית: Słuck), היא עיר במחוז מינסק בבלארוס.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וסלוצק · ראה עוד »
סטאוויסק
#הפניה סטוויסקי.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וסטאוויסק · ראה עוד »
סדר נשים
בול של רשות הדואר המוקדש לסדר נשים. מעצבת הבול: דנה זדה סֵדֶר נָשִׁים הוא הסדר השלישי בשישה סדרי משנה.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וסדר נשים · ראה עוד »
סידור
סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וסידור · ראה עוד »
עלייה לארץ ישראל
עלייה לארץ ישראל (לעיתים נקרא בקיצור עלייה לישראל, או פשוט עלייה) הוא מונח מרכזי בהווייה היהודית ובציונות, המציין את הגירתם של יהודים אל ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ועלייה לארץ ישראל · ראה עוד »
עיתונאי
ריאיון עיתונַאי הוא אדם העוסק בעיתונאות, כלומר עובד עבור אמצעי התקשורת וכותב, מכין או מגיש מאמרים וכתבות בנושאים מגוונים או בתחום מסוים שבו הוא מתמחה.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ועיתונאי · ראה עוד »
פוסק
פוסק (או פוסק הלכה או מורה הוראה או מורה צדק, המוכר גם בראשי התיבות או), הוא שם תיאור לרב שעוסק בהכרעת שאלות הלכתיות המובאות בפניו.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ופוסק · ראה עוד »
פובליציסטיקה
אני מאשים" מאת אמיל זולא פּוּבְּליציסטיקה (הצעת האקדמיה ללשון העברית: כתיבת דעות) היא סוגה עיתונאית.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ופובליציסטיקה · ראה עוד »
צום גדליה
צום גדליה (או צום גדליהו) הוא יום תענית ביהדות החל בג' בתשרי, יום לאחר ראש השנה (אם יום זה חל ביום שבת - כ-31.9% מהשנים - הצום נדחה ליום המחרת).
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וצום גדליה · ראה עוד »
קמח
קמח חיטה וקמח כוסמין מלא קמח תפוחי אדמה קמח אורז לבן קמח הוא אבקה דקה הנוצרת מטחינת רכיבים מסוימים של צמחים לאחר ייבוש או קלייה שלהם.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וקמח · ראה עוד »
קלם
קלם (בליטאית: Kelmė, נהגה: קֵלְמֶה) היא עיר במחוז שאולאי בצפון-מרכז ליטא.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וקלם · ראה עוד »
קלייפדה
מפה של ממל בין שתי מלחמות העולם 20 מיליון טון סחורה משונעים דרך נמל קלייפדה בשנה קְלַייפֶּדָה (בליטאית: Klaipėda,; בגרמנית: מֶמֶל או ממלבורג) היא עיר הנמל היחידה של ליטא לחוף הים הבלטי.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וקלייפדה · ראה עוד »
קורשן
קורשן (בליטאית:, קורשנאי; בפולנית: Kurszany, קורשני) היא עיר קטנה במחוז שאולאי שבצפון מערב ליטא, בה התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וקורשן · ראה עוד »
קובנה
קוֹבְנָה (ליטאית: Kaunas ומבוטא קאונס) היא העיר השנייה בגודלה בליטא אחרי הבירה וילנה ומרכז כלכלי, תרבותי ואקדמי משמעותי.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וקובנה · ראה עוד »
ר"מ
ר"מ בהקשר המודרני הוא תוארו של רב המלמד תלמוד בישיבה.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ור"מ · ראה עוד »
ראדין
ראַדין (מיידיש) או רדון (בבלארוסית: Радунь. בפולנית: Raduń) היא עיירה במחוז גרודנו בבלארוס.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וראדין · ראה עוד »
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ורב · ראה עוד »
שמחה זיסל זיו
רבי שמחה מרדכי זיסקינד זיו (תקפ"ד, 1824 – ח' באב תרנ"ח, 26 ביולי 1898), היה מגדולי תלמידיו של רבי ישראל מסלנט ומראשי תנועת המוסר, עמד בראש ה"תלמוד תורה" בקלם.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ושמחה זיסל זיו · ראה עוד »
שם עט
שם עט, שם ספרותי או פְּסֶבְדוֹנִים (פְּסֵידוֹנִים, על פי חוקי התעתיק לעברית) הוא שם בדוי, לרוב מתוך בחירת הכותב, שתחתיו מתפרסמים חומרים ספרותיים, שירים, ספרים או מאמרים, לעיתים משום שהמחבר חפץ בעילום שם, ולעיתים מסיבות אחרות.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ושם עט · ראה עוד »
תנועת המוסר
תנועת המוסר היא תנועה שייסד הרב ישראל ליפקין מסלנט במזרח-אירופה באמצע המאה ה-19 במטרה לפעול באופן ציבורי למען תיקון המידות.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ותנועת המוסר · ראה עוד »
תנועת המוסר (ספר)
תנועת המוסר: תולדותיה, אישיה ושיטותיה היא סדרת ספרים שחיבר הרב דב כ"ץ על תולדותיה ואישיה של תנועת המוסר.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ותנועת המוסר (ספר) · ראה עוד »
תלמוד תורה (קלם)
ישיבת תלמוד תורה (כונתה תדיר בפשטות: קלם) היא ישיבה ליטאית שהתקיימה בעיר קלם שבליטא.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ותלמוד תורה (קלם) · ראה עוד »
לשון הקודש
קריאה בתורה ביהדות, לשון הקודש היא שפה קדושה וכינוי לשפה העברית, שבה נכתבו כתבי הקודש, וששימשה (לאחר הפסקת השימוש בשפה העברית כשפה מדוברת במאה השנייה לספירה), בזמן תקופת הביניים של העברית, לצורכי ענייני הדת, הליטורגיה וההלכה - בניגוד ללשון החול ששימשה לצורכי יום-יום, כגון יידיש.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ולשון הקודש · ראה עוד »
חצר שטרויס
חצר שטרויס (כיום רח' הע"ח 20), היא מבנן של כ-30 דירות ובית מדרש בלב שכונת מוסררה בירושלים, שהקים הנדבן שמואל שטרויס מקרלסרוהה שבגרמניה, ונקראת על שמו.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וחצר שטרויס · ראה עוד »
חיים אריה לייב מישקובסקי
הרב חיים אריה לייב (רוטנבורג) מישקובסקי (ידוע בכינויו: ר' חיים לייב סטוויסקר; תקצ"ו, 1836 – כ"ח בסיוון תרנ"ח, 1898) היה הרב של סטוויסק.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וחיים אריה לייב מישקובסקי · ראה עוד »
ביאליסטוק
בִּיַאלִיסְטוֹק (פולנית: (מבוטא ביאוִּיסטוק); יידיש: ביאַליסטאָק; רוסית: Белосто́к; בלארוסית: Беласто́к; ליטאית: Balstogė) היא עיר בצפון-מזרח פולין, מרכז תעשייה וצומת מסילות ברזל.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וביאליסטוק · ראה עוד »
בית הקברות היהודי בהר הזיתים
מבט מבית הקברות אל הר הבית קברים ומצבות משוחזרים על הר הזיתים צילום אוויר של בית הקברות בית הקברות היהודי בהר הזיתים הוא בית קברות יהודי המתפרש במדרונותיו של הר הזיתים, ממרגלותיו שבנחל קדרון ועד פסגתו הצופה על העיר העתיקה והר הבית.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ובית הקברות היהודי בהר הזיתים · ראה עוד »
ד' בתשרי
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וד' בתשרי · ראה עוד »
דב כ"ץ
קברו בהר הזיתים הרב דב כ"ץ (ב' בטבת תרס"ג, 1 בינואר 1903 - ט' בטבת תש"מ, 29 בדצמבר 1979) היה מנהל בתי הדין הרבניים, חוקר תנועת המוסר ומחבר סדרת "תנועת המוסר" על תולדותיה ואישיה.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ודב כ"ץ · ראה עוד »
דבר (עיתון)
הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ודבר (עיתון) · ראה עוד »
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ודיין (הלכה) · ראה עוד »
ה'תרמ"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וה'תרמ"ט · ראה עוד »
ה'תרנ"א
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וה'תרנ"א · ראה עוד »
ה'תרס"ט
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וה'תרס"ט · ראה עוד »
ה'תרס"ו
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וה'תרס"ו · ראה עוד »
ה'תרע"ז
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וה'תרע"ז · ראה עוד »
ה'תרי"ד
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וה'תרי"ד · ראה עוד »
המודיע (פולטבה)
שער הגיליון הראשון ביידיש, 23 באוקטובר 1914 (לפי הלוח היוליאני) קול קורא למען המודיע מבכירי הרבנים בפולין וליטא, פורסם בהמודיע 16.6.1911 (מתוך האתר עיתונות יהודית היסטורית על ידי הספרייה הלאומית ואוניברסיטת ת"א) המודיע היה שבועון חרדי בעברית שיצא לאור בעיר פולטבה, באימפריה הרוסית בין השנים ה'תר"ע–ה'תרע"ה (1910–1915).
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן והמודיע (פולטבה) · ראה עוד »
הפלס (ירחון)
הפלס היה ירחון בעברית שיצא לאור בעיר פולטבה באימפריה הרוסית, בין השנים 1900–1905.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן והפלס (ירחון) · ראה עוד »
התנגדות לציונות
#הפניה אנטי-ציונות.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן והתנגדות לציונות · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן והגר"א · ראה עוד »
היתר הוראה
#הפניה סמיכה לרבנות.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן והיתר הוראה · ראה עוד »
יצחק יעקב ריינס
הרב יצחק יעקב ריינס (ט' בחשוון ת"ר, 1839 – י' באלול תרע"ה, 1915) היה רב ליטאי.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ויצחק יעקב ריינס · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וירושלים · ראה עוד »
ישראל מסלנט
רבי ישראל ליפקין מסַלַנְט (או סַלַנְטֶר; ו' בחשוון ה'תקע"א, 3 בנובמבר 1810 – כ"ה בשבט ה'תרמ"ג, 2 בפברואר 1883) היה מייסד "תנועת המוסר", שהוקמה בליטא במאה ה-19.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וישראל מסלנט · ראה עוד »
ישראלי
#הפניה ישראלים.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וישראלי · ראה עוד »
ישיבת עץ חיים
תצלום מתחילת המאה ה-20 של מורים בישיבת "עץ חיים", כשהייתה ממוקמת בבית הכנסת 'החורבה'. ישיבת עץ חיים היא ישיבה ותיקה של היישוב הישן בירושלים, הכוללת תלמוד תורה, ישיבה וכולל.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וישיבת עץ חיים · ראה עוד »
ישיבת ראדין
המבנה היום ישיבת ראדין הייתה ישיבתו של רבי ישראל מאיר הכהן בעל ה"חפץ חיים".
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן וישיבת ראדין · ראה עוד »
יהדות ליטא
ווילנה יהדות ליטא מנתה את הקהילות היהודיות שהתקיימו בכלל המרחב הליטאי למן ראשיתן במאה ה-12, ומתייחסת במובן הרחב ביותר לכל היהודים שמוצאם מאותן קהילות (לרבות יהדות בלארוס, לטביה וצפון מזרח פולין), ובמובן המצומצם ביותר לאלו המתגוררים במדינת ליטא המודרנית.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ויהדות ליטא · ראה עוד »
1 באוקטובר
1 באוקטובר הוא היום ה-274 בשנה בלוח הגריגוריאני (275 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ו1 באוקטובר · ראה עוד »
1854
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ו1854 · ראה עוד »
1891
תמונה של מגרש הכדורסל הראשון (1891).
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ו1891 · ראה עוד »
1906
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ו1906 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ו1909 · ראה עוד »
1916
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: יצחק מלצן ו1916 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/יצחק_מלצן
