תוכן עניינים
24 יחסים: משנה, מושא, את (מילת יחס), אינגלוז, נשוא, נושא (דקדוק), עברית, עברית ישראלית, ראובן סיוון, רוביק רוזנטל, תנ"ך, תפוז, תלמוד בבלי, תוספתא, לשוננו לעם, חיים רוזן, בלשנות, בלוג, גרמנית, דברים רבה, המאה ה-9, האייל הקורא, ישרא-בלוג, יחסה.
משנה
כותרת מעוטרת למשניות בש"ס מהדורת פרנקפורט ה'ת"פ הַמִּשְׁנָה היא קובץ ספרותי מקיף שנכתב במשך דורות ובמרכזו הפרשנות בעל פה לסוגיות העולות מהתנ"ך.
לִרְאוֹת יש את ומשנה
מושא
בתחביר מושא (אובייקט) הוא השלמה מוצרכת לנשוא פועלי, והוא מתקשר לפועל כהשלמה מוצרכת, כלומר, הפועל "זקוק" לה.
לִרְאוֹת יש את ומושא
את (מילת יחס)
טור "ואת.. ואת... ואת..." במניין עשרת בני המן במגילת אסתר (מימין) אֶת היא מילת יחס עברית המשמשת לקישור בין נשוא לבין מושא ישיר מיודע.
לִרְאוֹת יש את ואת (מילת יחס)
אינגלוז
אנגלוז או אַנגליזציזם (Anglicism) הוא הטמעה של תבניות לשוניות שמקורן באנגלית בשפות אחרות.
לִרְאוֹת יש את ואינגלוז
נשוא
נָשׂוּא (בלועזית: פּרֵדִיקָט) הוא מונח בתורת התחביר המציין את מעמדו התחבירי של רכיב המשפט, המתאר או מאפיין את נושא המשפט (בלועזית: סובייקט).
לִרְאוֹת יש את ונשוא
נושא (דקדוק)
#הפניה נושא (תחביר).
לִרְאוֹת יש את ונושא (דקדוק)
עברית
עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.
לִרְאוֹת יש את ועברית
עברית ישראלית
אזורים בהם עברית אינה מדוברת כלל עברית או עברית ישראלית (על שמות נוספים ראו להלן) היא הניב של השפה העברית המדוברת במדינת ישראל, ובחלק מהקהילות היהודיות-ציוניות ברחבי העולם, החל מתחילת המאה ה-20.
לִרְאוֹת יש את ועברית ישראלית
ראובן סיוון
ראובן סיוון (סילמן) (י"ג בתמוז תרע"ב, 28 ביוני 1912 – כ"א בכסלו תשנ"ה, 23 בנובמבר 1994) היה מחנך ובלשן, חוקר, עורך ומתרגם, בוגר הגימנסיה העברית ירושלים ובית המדרש למורים העברי מיסודו של דוד ילין ומראשוני התשבצאים העברים.
לִרְאוֹת יש את וראובן סיוון
רוביק רוזנטל
רוביק רוזנטל ביום עיון של האיגוד הישראלי לארכיונאות ומידע בבית ציוני אמריקה בתל אביב ראובן (רוּבִיק) רוזנטל (נולד ב-7 בנובמבר 1945) הוא בלשן, מילונאי, עיתונאי וסופר ישראלי, היה בעל הטור השבועי "הזירה הלשונית" בעיתון "מעריב", שבעקבותיו עשה דוקטורט בבלשנות והקים אתר אינטרנט בשם זה, העוסק בענייני שפה ובלשנות עם העדפה לשפה העברית.
לִרְאוֹת יש את ורוביק רוזנטל
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת יש את ותנ"ך
תפוז
תפוז בצלחת פירות פרח התפוז ילדה עם תפוזים מלא הסל, ציור משנת 1887 תפוז (ראשי תיבות של תפוח זהב) הוא מין של עץ מסוג הדרים.
לִרְאוֹת יש את ותפוז
תלמוד בבלי
עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.
לִרְאוֹת יש את ותלמוד בבלי
תוספתא
הַתּוֹסֶפְתָּא היא קובץ מסודר של מסורות מתקופת התנאים, שלא נכללו במשנה שערך רבי יהודה הנשיא, אלא הן חלק מהברייתות.
לִרְאוֹת יש את ותוספתא
לשוננו לעם
#הפניה העברית (כתב עת).
לִרְאוֹת יש את ולשוננו לעם
חיים רוזן
חיים ברוך רוזן (ד' באדר תרפ"ב, 4 במרץ 1922 – כ"ב בתשרי תש"ס, 2 באוקטובר 1999) היה פרופסור לבלשנות כללית ולבלשנות הודו-אירופית באוניברסיטה העברית, חתן פרס ישראל לבלשנות בשנת תשל"ח (1978) וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים.
לִרְאוֹת יש את וחיים רוזן
בלשנות
בַּלְשָׁנוּת או לשונאות (ובלעז לִינְגְּוִויסְטִיקָה) היא חקר שפה טבעית אנושית, וחקר היכולת האנושית להשתמש בשפה.
לִרְאוֹת יש את ובלשנות
בלוג
בְּלוֹג (מאנגלית Blog, בעברית: יוֹמַן רֶשֶׁת או רְשׁוּמוֹן) הוא חלק מאתר אינטרנט שבו נכתבות רשומות ("פוסטים") העוסקות בחוויות, חדשות ומאמרים, לעיונם של גולשי האינטרנט לשם קריאה ובדרך כלל אף לתגובה.
לִרְאוֹת יש את ובלוג
גרמנית
גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.
לִרְאוֹת יש את וגרמנית
דברים רבה
דברים רבה הוא מדרש אגדה על ספר דברים.
לִרְאוֹת יש את ודברים רבה
המאה ה-9
המאה ה-9 היא התקופה שהחלה בשנת 801 והסתיימה בשנת 900 (בין התאריכים 1 בינואר 801 ל-31 בדצמבר 900).
לִרְאוֹת יש את והמאה ה-9
האייל הקורא
לוגו "האייל הקורא" האייל הקורא הוא כתב עת מקוון אשר עלה לרשת ב-12 בספטמבר 1999 (ערב ראש השנה תש"ס).
לִרְאוֹת יש את והאייל הקורא
ישרא-בלוג
יריב חבוט, מייסד האתר ישרא-בלוג הוא אתר אינטרנט ישראלי קהילתי של בלוגים.
לִרְאוֹת יש את וישרא-בלוג
יחסה
בדקדוק, יַחֲסָה (ברבים: יְחָסוֹת, באנגלית: case, בספרדית: caso) היא סימון של מילים או צירופים מחלקי דיבר מסוימים בהתאם למעמדם התחבירי במשפט.
לִרְאוֹת יש את ויחסה