סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
הורד
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

כופה

מַדָד כופה

כופה (ערבית: الكوفة, תעתיק מדויק: אלכופה) היא עיר במחוז א-נג'ף שבדרום עיראק, המצויה כ-170 קילומטר דרומית לבגדאד, וכ-10 קילומטר צפון-מזרחית לנג'ף. [1]

76 יחסים: ממלכת פרס, ממלכת הכוזרים, מסגד, מצרים, מחוזא, מחוזות עיראק, מדבר, מדינה, מואלי, מועאויה אבן סופיאן, מוחמד, מוחמד אל-באקר, מוחמד אבן אל-חנפיה, מכה, א-נג'ף, אסלאם, אסלאם סוני, אסכולות השריעה, אל-מוח'תאר, אל-חג'אג' בן יוסף, אבו חניפה, אימאם, נג'ף, סאמרא, סלמאן הפרסי, סוריה, ערבים, ערבית, עלי בן אבי טאלב, עלייה לרגל, עבד אל מאליכ אבן מרואן, עומר בן אל-ח'טאב, עות'מאן בן עפאן, עיר, עיר בירה, עיראק, פרת, פוליטיקה, צבא, קילומטר, שבט קורייש, שיעה, תימן, ח'ליפה, חג'אז, חדית', חוסיין (בן עלי), חירה, בצרה (עיראק), בגדאד, ..., בית אומיה, בית עבאס, ג'עפר א-צאדק, דמשק, דבר (מחלה), המאה ה-11, המאה ה-7, המאה ה-8, המזרח התיכון, האסכולה המאלכית, האסכולה המאליכית, האסכולה השאפעית, האסכולה החנבלית, האסכולה החניפית, האימפריה הסאסאנית, הקוראן, היסטוריה, היסטוריון, כרבלא, כתב כופי, ישמעאל, 1 ביולי, 2018, 637, 638, 762. להרחיב מדד (26 יותר) »

ממלכת פרס

ארי, כתובות דריווש הראשון בסואץ, המאה ה-6 לפני הספירה ארמון אפדנה, גילוף מהמאה ה-5 לפני הספירה המתאר את חיילי פרס (עם הכובעים המרובעים) וחיילי מדי (עם הכובעים המעוגלים) בלבוש מסורתי שושן "פסיפס אלכסנדר" בו מתואר קרב איסוס בין אלכסנדר מוקדון משמאל, לדריווש השלישי, פסיפס מפומפיי. ממלכת פָּרַס היא ישות תרבותית עתיקת יומין, ששורשיה נטועים בעת העתיקה ובגלגולה המודרני היא מוכרת בשם איראן.

חָדָשׁ!!: כופה וממלכת פרס · ראה עוד »

ממלכת הכוזרים

שחזור של בגד גוף כללי (כפתן) מתקופת ממלכת הכוזרים. ממלכת הכוזרים או כזאריה הייתה כגאנות טורקית שהוקמה בערבה האירואסייאתית והתקיימה בראשית ימי הביניים בתקופה שבין המאה ה-7 לתחילת המאה ה-11.

חָדָשׁ!!: כופה וממלכת הכוזרים · ראה עוד »

מסגד

מסגד (ערבית: مسجد, תעתיק: מַסְגִ’ד מקום לסגידה ולפולחן, או جامع תעתיק מדויק: גַ'אמַע מקום התכנסות. "ג'אמע" מתייחס בדרך כלל למסגד ראשי בישוב) הוא בית תפילה של מאמינים מוסלמים.

חָדָשׁ!!: כופה ומסגד · ראה עוד »

מצרים

מִצְרַיִם (בימינו - רפובליקת מצרים הערבית; בערבית מצרית: جمهوريّة مصر العربيّة, גֻמְהוּרִיַּת מַצְר אֶלְעַרַבִּיַּה; בערבית: מִצְר; בתרגום לשפות זרות: הרפובליקה הערבית של מצרים) היא המדינה המאוכלסת ביותר מבין מדינות ערב, והמדינה השלישית המאוכלסת ביותר באפריקה (אחרי ניגריה ואתיופיה).

חָדָשׁ!!: כופה ומצרים · ראה עוד »

מחוזא

הקשת הגדולה, 1932 מחוזא (בארמית גם: מדינאתא; בערבית: المدائن מדאין; בפרסית: مدائن) הייתה מטרופוליס באימפריה הבבלית, שהשתרעה לאורך גדת החידקל וכללה מספר ערים, ביניהן גם קטסיפון וסלאוקיה.

חָדָשׁ!!: כופה ומחוזא · ראה עוד »

מחוזות עיראק

מחוזות עיראק הם המחוזות האדמיניסטרטיבים המרכיבים את עיראק.

חָדָשׁ!!: כופה ומחוזות עיראק · ראה עוד »

מדבר

תפוצת המדבריות בעולם נוף ממדבר נמיב דיונות במדבר לוב מדבר גובי מדבר אטקמה נוף ממדבר יהודה מִדְבָּר (ברבים: מִדְבָּרוֹת או מִדְבָּרִיּוֹת; נקרא גם אזור צחיח) הוא אזור נרחב שהאקלים בו יבש ביותר ולעיתים קרובות גם חם במשך היום.

חָדָשׁ!!: כופה ומדבר · ראה עוד »

מדינה

מְדִינָה היא ארגון פוליטי ליישום אינטרסים אזרחיים בשטח גאוגרפי ספציפי.

חָדָשׁ!!: כופה ומדינה · ראה עוד »

מואלי

מָוָאלי (موالي, בערבית: בני חסות) היה כינוי למוסלמים לא-ערביים, בעיקר ממוצא פרסי במאות הראשונות לאסלאם.

חָדָשׁ!!: כופה ומואלי · ראה עוד »

מועאויה אבן סופיאן

#הפניה מועאויה הראשון.

חָדָשׁ!!: כופה ומועאויה אבן סופיאן · ראה עוד »

מוחמד

מוחמד בן עבדאללה בן עבד אל-מוטלב, הידוע כמֻחַמַּד (בערבית: مُحَمَّد,, 570 בערך – 8 ביוני 632) הוא מייסד דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: כופה ומוחמד · ראה עוד »

מוחמד אל-באקר

מֻחַמַּד אל-בַּאקִר אִבְּן עַלִי (ערבית: محمد الباقر) היה האימאם השיעי החמישי, נולד בשנת 676 במדינה.

חָדָשׁ!!: כופה ומוחמד אל-באקר · ראה עוד »

מוחמד אבן אל-חנפיה

מוחמד אבן אל-חַנַפיָה (בערבית: محمد بن الحنفية) הוא בנו של הח'ליף המוסלמי הרביעי, עלי בן אבי טאלב ואחת מנשותיו ח'אולה בנת ג'עפר, שכונתה "החנפיה", על שם שבטה, בַּנוּ חנפיה.

חָדָשׁ!!: כופה ומוחמד אבן אל-חנפיה · ראה עוד »

מכה

מֶכָּה (בערבית: مَكَّة الْمُكَرَّمَة; בתעתיק מדויק: מַכַּה אלְמֻכַרַּמַה) היא בירת מחוז מכה במערב ערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: כופה ומכה · ראה עוד »

א-נג'ף

מְחוֹז אַ-נַּגַ'ף (בערבית: محافظة النجف) הוא מחוז בעיראק ששטחו 28,824 קמ"ר.

חָדָשׁ!!: כופה וא-נג'ף · ראה עוד »

אסלאם

אִסְלַאם (בערבית:, בעברית: השלמה) היא דת מונותאיסטית אברהמית שמהותה השלמה מלאה עם סונת מוחמד, כלומר, השלמה מלאה עם משנתו של מוחמד בן עבדאללה, הנחשב בקרב כלל המוסלמים כנביא החשוב והאחרון אי פעם וגם השלמה מלאה עם מה שמוסלמים מבינים כרצון האל אללה, דרך מילוי מצוות ספר הקוראן, אשר נחשב בקרב כלל המוסלמים לדברו הישיר של אללה.

חָדָשׁ!!: כופה ואסלאם · ראה עוד »

אסלאם סוני

האסלאם הסוני הוא הזרם המרכזי באסלאם. מקור השם 'סונים' (בערבית: "أهل السنة والجماعة"; תעתיק מדויק: אהל א (ל)סֻנה ואלג'מאעה, ובקיצור: أهل السنة – אהל א (ל)סֻנה) לקוח מהמילה הערבית "סונה" ("سنة") שפירושו נוהג, דרך חיים.

חָדָשׁ!!: כופה ואסלאם סוני · ראה עוד »

אסכולות השריעה

#הפניה מד'הב.

חָדָשׁ!!: כופה ואסכולות השריעה · ראה עוד »

אל-מוח'תאר

אל-מוח'תאר בן אבו עובייד א-ת'קפי (בערבית: المختار بن أبي عبيد الثقفي) היה מהפכן בראשית ימיו של האסלאם, שהנהיג מרידה כושלת נגד הח'ליפים האומיים ששלטו על האימפריה המוסלמית, לאחר מותו של הח'ליף הרביעי, עלי בן אבי טאלב.

חָדָשׁ!!: כופה ואל-מוח'תאר · ראה עוד »

אל-חג'אג' בן יוסף

ממוזעראל-חג'אג' בן יוסף א-ת'קפי (בערבית: الحجاج بن يوسف الثقفي).

חָדָשׁ!!: כופה ואל-חג'אג' בן יוסף · ראה עוד »

אבו חניפה

#הפניה אל נעמאן בן ת'אבת אבו חניפה.

חָדָשׁ!!: כופה ואבו חניפה · ראה עוד »

אימאם

מוגולי בשיחה אִמאם (בערבית: إمام‎. מילולית: זה שלפני) היא עמדת הנהגה אסלאמית.

חָדָשׁ!!: כופה ואימאם · ראה עוד »

נג'ף

נַגַ'ף (בערבית: النجف) היא בירת המחוז הקרוי על שמה בדרום-מרכז עיראק, העיר שוכנת כ-150 ק"מ מדרום לבירה בגדאד.

חָדָשׁ!!: כופה ונג'ף · ראה עוד »

סאמרא

סאמַרא (בערבית: سامرّاء, תעתיק מדויק: סאמרּאא') היא עיר במחוז סלאח-א דין שבצפון עיראק השוכנת כ-110 ק"מ צפון-מערבית לבירה בגדאד על הגדה המזרחית של נהר החידקל.

חָדָשׁ!!: כופה וסאמרא · ראה עוד »

סלמאן הפרסי

ציון לזכרו של סלמאן הפרסי בשטח היישוב יצהר, 2006 סלמאן הפרסי (בערבית: سلمان الفارسي; תעתיק: סלמאן אלפארסי), היה אחד מחברי הנביא מוחמד ועלי לפי המסורת המוסלמית.

חָדָשׁ!!: כופה וסלמאן הפרסי · ראה עוד »

סוריה

הרפובליקה הערבית הסורית (בערבית), היא מדינה ערבית במזרח התיכון הגובלת בישראל בדרום-מערב, בלבנון ובים התיכון במערב, בטורקיה בצפון, בעיראק במזרח, ובירדן בדרום.

חָדָשׁ!!: כופה וסוריה · ראה עוד »

ערבים

שפת שיתוף רשמית בשל מיעוטים משמעותיים, היסטוריה, או מסיבות תרבותיות. ערבים (או העם הערבי), הם קבוצה אתנית המאכלסת את המזרח התיכון, צפון אפריקה, קרן אפריקה ואיי מערב האוקיינוס ההודי (כולל קומורו).

חָדָשׁ!!: כופה וערבים · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: כופה וערבית · ראה עוד »

עלי בן אבי טאלב

קליגרפיה של השם "עלי" (علي), כפי שמוצג באיה סופיה עלי בן אבי טאלב (בערבית: علي بن ابي‌ طالب, נכתב לעיתים גם: עלי אבן אבו טאלב; 599 (600) - 661 לערך) היה בן דודו וחתנו של מוחמד דרך בתו פאטמה, ומראשוני המוסלמים.

חָדָשׁ!!: כופה ועלי בן אבי טאלב · ראה עוד »

עלייה לרגל

עלייה לרגל או צליינות (בארמית צלי - מתפלל) היא פעולה מקובלת בדתות רבות, בה יוצאים המאמינים במסע למקום קדוש על פי דתם על מנת לטהר את עצמם או למלא אחר מצווה.

חָדָשׁ!!: כופה ועלייה לרגל · ראה עוד »

עבד אל מאליכ אבן מרואן

#הפניה עבד אל-מלכ.

חָדָשׁ!!: כופה ועבד אל מאליכ אבן מרואן · ראה עוד »

עומר בן אל-ח'טאב

| תאריך לידה.

חָדָשׁ!!: כופה ועומר בן אל-ח'טאב · ראה עוד »

עות'מאן בן עפאן

עות'מאן בן עַפַאן (בערבית: عثمان بن عَفَّان; 574–656) היה הח'ליפה השלישי במניין "ארבעת הח'ליפים הצדיקים" ששלטו באימפריה המוסלמית לאחר מוחמד.

חָדָשׁ!!: כופה ועות'מאן בן עפאן · ראה עוד »

עיר

נוף מעל טוקיו, בירת יפן. (ברקע הר פוג'י) עִיר היא דפוס התיישבות אנושי המאופיין בצפיפות גבוהה ובריכוז גבוה של אוכלוסייה ליחידת שטח, ביחס לצורות התיישבות אחרות.

חָדָשׁ!!: כופה ועיר · ראה עוד »

עיר בירה

עיר בירה היא עיר המשמשת כמרכז השלטוני והפוליטי של מדינה, טריטוריה או אזור מנהלי.

חָדָשׁ!!: כופה ועיר בירה · ראה עוד »

עיראק

רפובליקת עיראק (בערבית:, גֻ'מְהוּרִיַּת (א)לְעִרַאק; בכורדית: كۆماری عێراق, Komarî Êraq, כומארי עיראק) היא מדינה במזרח התיכון בדרום מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: כופה ועיראק · ראה עוד »

פרת

נהר פְּרָת (בערבית: الْفُرَات, אל-פֻרַאת; בטורקית: Fırat, פִירַאט; בכורדית: Firat; בארמית: ܦܪܬ, פְּרָת; בארמנית: Եփրատ, יֶפְּ'רַת; במקור כולם מאכדית: 𒀀𒇉𒌓𒄒𒉣, פּוּרַתּוּ, "רחב מאוד") הוא נהר העובר בטורקיה, סוריה ועיראק.

חָדָשׁ!!: כופה ופרת · ראה עוד »

פוליטיקה

מדיניות (פּוֹלִיטִיקָה) היא מכלול הסוגיות במרחב פרט – חברה – ריבון.

חָדָשׁ!!: כופה ופוליטיקה · ראה עוד »

צבא

תאריך_וידוא.

חָדָשׁ!!: כופה וצבא · ראה עוד »

קילומטר

קילומטר (בראשי תיבות: ק"מ; ביוניקוד וב-SI km) הוא יחידת מידה תקנית למדידת מרחק (אורך) במערכת היחידות הבינלאומית, SI.

חָדָשׁ!!: כופה וקילומטר · ראה עוד »

שבט קורייש

שבט קוּרייש (בערבית: قريش, בתעתיק מדויק: קֻרַ֫יְש) הוא שבטו של הנביא מוחמד, מייסד האסלאם.

חָדָשׁ!!: כופה ושבט קורייש · ראה עוד »

שיעה

#הפניה אסלאם שיעי.

חָדָשׁ!!: כופה ושיעה · ראה עוד »

תימן

אל-קאעידה ושלוחותיו תֵּימָן (נקראת רשמית: הרפובליקה התימנית; בערבית תימנית: ٱلْجُمْهُورِيَّة ٱلْيَمَنِيَّة, אָלְגֻ'מְהוּרִיָּה (א)לְיָמָנִּיָּה) היא מדינה מזרח-תיכונית בחצי האי ערב, בדרום-מערב אסיה.

חָדָשׁ!!: כופה ותימן · ראה עוד »

ח'ליפה

ח'ליפה (ערבית: خليفة) הוא כינויו – או תוארו – של המנהיג האסלאמי של ה"אֻמָּה" (أمة), היא אומת האסלאם.

חָדָשׁ!!: כופה וח'ליפה · ראה עוד »

חג'אז

חִג'אז (בערבית: الحجاز) הוא אזור במערב ערב הסעודית.

חָדָשׁ!!: כופה וחג'אז · ראה עוד »

חדית'

החדית' (בערבית: الحديث) הוא אוסף של הלכות, סיפורים אודות (הנביא) מוחמד ודרך חייו, אשר מופיעים בסונה, הכוללת גם את הביוגרפיה שלו (הסירה), ואת הצהרותיו ועצותיו בנושאים שונים.

חָדָשׁ!!: כופה וחדית' · ראה עוד »

חוסיין (בן עלי)

חוסיין בן עלי (בערבית: الحسين بن علي; תעתיק מדויק: חֻסַין בן עלי) הוא בנם הצעיר של עלי בן אבי טאלב (הח'ליף הרביעי באסלאם) ופאטמה, בתו של מוחמד; הוא מייסד השיעה.

חָדָשׁ!!: כופה וחוסיין (בן עלי) · ראה עוד »

חירה

#הפניה אל-חירה.

חָדָשׁ!!: כופה וחירה · ראה עוד »

בצרה (עיראק)

בצרה (בערבית: البصرة, תעתיק לעברית: אלבצרה, ובהגייה פשוטה: אלבסרה) היא עיר הנמל הראשית של עיראק ובירתו של המחוז הקרוי על שמה בדרום-מזרח המדינה.

חָדָשׁ!!: כופה ובצרה (עיראק) · ראה עוד »

בגדאד

בַּגְדַאד (תעתיק מדויק: בַּעְ'דַאד) היא בירת עיראק ואחת הערים הגדולות במזרח התיכון.

חָדָשׁ!!: כופה ובגדאד · ראה עוד »

בית אומיה

המסגד האומיי בדמשק שושלת בֵּית אוּמַיָּה (ערבית: بَنُو أُمَيَّةَ, בַּנוּ אֻמַיַּה; الأمويون, אל-אֻמַוִיּוּן) הייתה שושלת הח'ליפים הראשונה של האימפריה המוסלמית אחרי תקופת ארבעת ה"ראשידון" ("ישרי הדרך": אבו בכר, עומר, עות'מאן ועלי).

חָדָשׁ!!: כופה ובית אומיה · ראה עוד »

בית עבאס

הח'ליפות העבאסית (בערבית: الدولة العباسية, בתעתיק מנוקד: אַ-דַּ֫אוּלַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה, מילולית: "המדינה העבאסית", לפעמים – الخلافة العباسية אַל-חִ'לַ֫אפַה אל-עַבַּّאסִ֫יַּה) הייתה אימפריה ערבית-מוסלמית בהנהגת שושלת בית עבאס שהתקיימה בשטחים נרחבים במזרח התיכון ובצפון אפריקה בין שנת 750 לשנת 1258.

חָדָשׁ!!: כופה ובית עבאס · ראה עוד »

ג'עפר א-צאדק

גַ'עַפְר אַ(ל)-צאדק אבן מֻחַמַד (בערבית: جعفر الصادق) היה האימאם השיעי השישי, בראיית התריסריים.

חָדָשׁ!!: כופה וג'עפר א-צאדק · ראה עוד »

דמשק

דַּמֶּשֶׂק (בערבית: دمشق, דִמַשְׁק; בסורית: ܕܰܪܡܣܘܩ) היא בירתה של סוריה ואחת הערים העתיקות בעולם.

חָדָשׁ!!: כופה ודמשק · ראה עוד »

דבר (מחלה)

דֶּבֶר היא מחלה מידבקת הנגרמת על יד חיידק ופוגעת במכרסמים ובאדם.

חָדָשׁ!!: כופה ודבר (מחלה) · ראה עוד »

המאה ה-11

המאה ה-11 היא התקופה שהחלה בשנת 1001 והסתיימה בשנת 1100 (בין התאריכים 1 בינואר 1001 ל-31 בדצמבר 1100).

חָדָשׁ!!: כופה והמאה ה-11 · ראה עוד »

המאה ה-7

המאה ה-7 היא התקופה שהחלה בשנת 601 והסתיימה בשנת 700.

חָדָשׁ!!: כופה והמאה ה-7 · ראה עוד »

המאה ה-8

המאה ה-8 היא התקופה שהחלה בשנת 701 והסתיימה בשנת 800.

חָדָשׁ!!: כופה והמאה ה-8 · ראה עוד »

המזרח התיכון

המזרח התיכון מפה מדינית של מדינות ההגדרה המצומצמת למזרח התיכון מפת דרום הלבנט: מדינת ישראל, ולידה מדינות ערב שוכנות כגון לבנון, ירדן, מצרים ועודהמזרח התיכון (באנגלית: The Middle East) הוא הגדרה פוליטית-היסטורית של אזור גאוגרפי בדרום-מערב אסיה הכולל בתוכו את חצי האי ערב, הסהר הפורה, פרס, ואסיה הקטנה.

חָדָשׁ!!: כופה והמזרח התיכון · ראה עוד »

האסכולה המאלכית

האסכולה המַאלִכִּית או המד'הב המאלכי (ערבית: مالكي) היא אחת מארבע האסכולות הפרשניות של חוקי הדת באסלאם הסוני.

חָדָשׁ!!: כופה והאסכולה המאלכית · ראה עוד »

האסכולה המאליכית

#הפניה האסכולה המאלכית.

חָדָשׁ!!: כופה והאסכולה המאליכית · ראה עוד »

האסכולה השאפעית

האסכולה השאפעית (בערבית: المذهب الشافعي, בתעתיק מדויק: "אלמד'הב אלשאפעי") היא אחת מארבע האסכולות ההלכתיות הקיימות במשפט המוסלמי הסוני.

חָדָשׁ!!: כופה והאסכולה השאפעית · ראה עוד »

האסכולה החנבלית

האסכולה החנבלית (בערבית: حنبلى) היא אסכולה סונית המיוחסת לאימאם אחמד אבן חנבל (855-780) מבגדאד.

חָדָשׁ!!: כופה והאסכולה החנבלית · ראה עוד »

האסכולה החניפית

#הפניה האסכולה החנפית.

חָדָשׁ!!: כופה והאסכולה החניפית · ראה עוד »

האימפריה הסאסאנית

האימפריה הסאסאנית (224–651) הייתה האימפריה הפרסית הקדם-אסלאמית האחרונה.

חָדָשׁ!!: כופה והאימפריה הסאסאנית · ראה עוד »

הקוראן

כתב צנעא, כתב היד הקדום ביותר של הקוראן שנמצא ומתוארך לאמצע המאה ה-7 הקֻרְאַן (בערבית: القـُرْآن או القـُرْآن الكَريم, בתעתיק: "אלקֻראַאן אלכַּרים" - "הקוראן הנכבד"), נקרא גם "הקוראן הגדול" (בערבית: القُرْآن العَظيمْ), הוא ספר הקודש העיקרי של דת האסלאם.

חָדָשׁ!!: כופה והקוראן · ראה עוד »

היסטוריה

"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.

חָדָשׁ!!: כופה והיסטוריה · ראה עוד »

היסטוריון

הרודוטוס, נחשב לאבי ההיסטוריונים היסטוריון הוא אדם העוסק בחקר ההיסטוריה האנושית ובתיאורה; בהערכת האירועים הקובעים בהיסטוריה; בהצעת תיקוף של פרק זמן מוגדר; בהצבעה על העיקר ועל הטפל במסכת האירועים של האנושות; ובפרשנות וההדרה של תעודות היסטוריות.

חָדָשׁ!!: כופה והיסטוריון · ראה עוד »

כרבלא

כרבלא (בערבית: كربلاء, תעתיק מדויק: כַּרְבַּלַאא') היא עיר באזור הפרת האמצעי במרכז עיראק ובירת המחוז הקרוי על שמה, כ-88 ק"מ מדרום-מערב לבירה בגדאד.

חָדָשׁ!!: כופה וכרבלא · ראה עוד »

כתב כופי

פסוק "בשם אללה" בכתב כופי כתב כופי (בערבית: خط كوفي) הוא הצורה הקליגרפית העתיקה ביותר של הכתב הערבי, והוא מבוסס על הכתב הנבטי.

חָדָשׁ!!: כופה וכתב כופי · ראה עוד »

ישמעאל

יח הגר וישמעאל במדבר, ציור מעשה ידי אנטוניו מריה אסקיבל, 1856 יִשְׁמָעֵאל הוא דמות מקראית, בנם של אברהם והגר, שפחתה המצרית של שרה, ואחיו למחצה של יצחק.

חָדָשׁ!!: כופה וישמעאל · ראה עוד »

1 ביולי

1 ביולי הוא היום ה-182 בשנה (183 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.

חָדָשׁ!!: כופה ו1 ביולי · ראה עוד »

2018

הנחתת InSight ששוגרה ב-5 במאי לעבר מאדים.

חָדָשׁ!!: כופה ו2018 · ראה עוד »

637

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כופה ו637 · ראה עוד »

638

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כופה ו638 · ראה עוד »

762

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: כופה ו762 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/כופה

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »