תוכן עניינים
78 יחסים: ממברנה ביולוגית, מארי קירי, מערכת דינמית, מעברי פאזה, מצב מוצק, מקס פלאנק, מקס בורן, מתכת, מבנה החומר, מגנטיות, מוליכות חשמלית, מודל חישובי, מכונה מולקולרית, מים, אנרגיה, אנזים, אסטרופיזיקה, ארתור קומפטון, ארווין שרדינגר, אלקטרון, אלקטרוסטטיקה, אלברט איינשטיין, אטום, אופטיקה קוונטית, אוגוסט פיקאר, אירווינג לאנגמיור, איזוטופים, נוקלאופרוטאין, נילס בוהר, סימטריה, עירור, פאול ארנפסט, פרס נובל, פרשנות קופנהגן, פטר דביי, פול לנז'בן, פול דיראק, פוטון, פיזיקה, פיזיקה סטטיסטית, פיזיקה של אנרגיות גבוהות, צ'ארלס וילסון (פיזיקאי), קרינה, קונפיגורציה מולקולרית, קוסמולוגיה, קוונטיזציה (פיזיקה), קישור לא קוולנטי, שנייה, שיווי משקל תרמודינמי, תרכובת אורגנית, ... להרחיב מדד (28 יותר) »
ממברנה ביולוגית
ממברנה ביולוגית היא קרום העוטף מבנה ביולוגי, כמו התא ומבנים תוך תאיים, ומשמש כמחסום בין המבנה הביולוגי לסביבתו.
לִרְאוֹת כנס סולווה וממברנה ביולוגית
מארי קירי
מארי קירי, בסביבות 1920 השלט על בית הולדתה של מארי קירי בוורשה מאריה סקוואדובסקה קירי הייתה מדענית ממוצא פולני (שבהמשך קיבלה אזרחות צרפתית), חלוצה בחקר הקרינה הרדיואקטיבית.
לִרְאוֹת כנס סולווה ומארי קירי
מערכת דינמית
במתמטיקה, מערכת דינמית היא מרחב טופולוגי X שיש עליו פעולה רציפה, במתכונת של מערכת הומיאומורפיזמים T_: X \rightarrow X כך ש-T_\circ T_.
לִרְאוֹת כנס סולווה ומערכת דינמית
מעברי פאזה
#הפניה מעבר פאזה.
לִרְאוֹת כנס סולווה ומעברי פאזה
מצב מוצק
#הפניה פיזיקה של מצב מוצק.
לִרְאוֹת כנס סולווה ומצב מוצק
מקס פלאנק
מקס קרל ארנסט לודוויג פלאנק (בשם מלא בגרמנית: Max Karl Ernst Ludwig Planck; 23 באפריל 1858 – 4 באוקטובר 1947) היה פיזיקאי גרמני, זוכה פרס נובל לפיזיקה ב-1918 על גילוי קוונט האנרגיה.
לִרְאוֹת כנס סולווה ומקס פלאנק
מקס בורן
מקס בורן (בגרמנית: Max Born; 11 בדצמבר 1882 – 5 בינואר 1970) היה מתמטיקאי ופיזיקאי גרמני יהודי מומר.
לִרְאוֹת כנס סולווה ומקס בורן
מתכת
מאורגנים בתאים. מתכות הן קבוצה של יסודות כימיים.
לִרְאוֹת כנס סולווה ומתכת
מבנה החומר
#הפניה חומר#חקר מבנה החומר.
לִרְאוֹת כנס סולווה ומבנה החומר
מגנטיות
מגנטים מַגְנֶטִיּוּת היא תופעה פיזיקלית לפיה עצם המפיק שדה מגנטי, כגון חומר פרומגנטי, מפעיל כוח דוחה או מושך על עצם אחר המפיק שדה מגנטי.
לִרְאוֹת כנס סולווה ומגנטיות
מוליכות חשמלית
מוליכות חשמלית (או אי-התנגדות חשמלית) של גוף חומר מסוים היא מידת היכולת של זרם חשמלי לעבור באותו גוף.
לִרְאוֹת כנס סולווה ומוליכות חשמלית
מודל חישובי
מכונת טיורינג, המודל החישובי השקול למחשב בתורת הסיבוכיות ובתורת הרקורסיה, מודל חישובי הוא אוסף של פעולות המותרות בחישוב והעלות שלהן.
לִרְאוֹת כנס סולווה ומודל חישובי
מכונה מולקולרית
מכונה מולקולרית או מכונה ננומטרית, היא מכונה שמורכבת ממספר רכיבים מולקולריים המייצרים תנועות מכניות (פלט) כתגובה לגירויים מסוימים (קלט).
לִרְאוֹת כנס סולווה ומכונה מולקולרית
מים
כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.
לִרְאוֹת כנס סולווה ומים
אנרגיה
חום, אור וקול, שהם צורות אחרות של אנרגיה. בפיזיקה, אֵנֶרְגִּיָּה היא גודל פיזיקלי סקלרי, שמציין את כמות העבודה היכולה להיעשות על ידי כוח.
לִרְאוֹת כנס סולווה ואנרגיה
אנזים
המבנה התלת-ממדי של האנזים נויראמינידאז המבנה התלת-ממדי של האנזים קטלאז אֶנְזִים (קרוי גם: תַּסָּס; באנגלית: Enzyme, מיוונית: Ένζυμο, שפירושו: 'בתוך שמר') הוא חלבון המזרז תהליכים כימיים ביצורים חיים.
לִרְאוֹת כנס סולווה ואנזים
אסטרופיזיקה
קבוצה שערות ברניקי, היא בעלת קוטר של כ-56,000 שנות אור ונמצאת במרחק של כ-60 מיליון שנות אור מכדור הארץ אסטרופיזיקה (מיוונית: אסטרון – כוכב) היא ענף של האסטרונומיה העוסק בפיזיקה של היקום, ובפרט בתכונותיהם הפיזיות (בהירות נראית, צפיפות, טמפרטורה, הרכב כימי) של עצמים אסטרונומיים כגון כוכבים, גלקסיות, חורים שחורים והחומר הבין-כוכבי, ובפעולות הגומלין ביניהם.
לִרְאוֹת כנס סולווה ואסטרופיזיקה
ארתור קומפטון
ארתור הולי קומפטון (באנגלית: Arthur Holly Compton; 10 בספטמבר 1892 – 15 במרץ 1962), פיזיקאי אמריקאי שזכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1927, על גילוי האפקט הקרוי על שמו.
לִרְאוֹת כנס סולווה וארתור קומפטון
ארווין שרדינגר
אֶרווין רוּדוֹלְף יוֹזֶף אָלֶכְּסַנְדֶר שְׁרֶדִינְגֶר (בגרמנית: Erwin Rudolf Josef Alexander Schrödinger; 12 באוגוסט 1887 - 4 בינואר 1961) היה פיזיקאי אוסטרי נודע בתרומתו למכניקת הקוונטים.
לִרְאוֹת כנס סולווה וארווין שרדינגר
אלקטרון
אֵלֶקְטְרוֹן (סימול) הוא חלקיק יסודי תת-אטומי.
לִרְאוֹת כנס סולווה ואלקטרון
אלקטרוסטטיקה
חתול לתקליטור אלקטרוסטטיקה הוא התחום בפיזיקה העוסק בחקר תופעות הקשורות במטענים חשמליים שאינם נעים (סטטיים).
לִרְאוֹת כנס סולווה ואלקטרוסטטיקה
אלברט איינשטיין
ממוזער פסל של אלברט אינשטיין בקמפוס האוניברסיטה העברית בגבעת רם. הפסל הוא גאורגי פראנגוליאן (2015) אלברט איינשטיין (בגרמנית:; 14 במרץ 1879 – 18 באפריל 1955) היה פיזיקאי יהודי-גרמני-אמריקאי, מגדולי המדענים בכל הזמנים.
לִרְאוֹת כנס סולווה ואלברט איינשטיין
אטום
אלקטרונים, ובמרכז בסגול גרעין האטום. רוב הנפח שאנו חשים הוא למעשה ריק. חיתוך של גביש הזהב לצורך הסריקה, הגורם לסידור מחדש של פני השטח. האָטוֹם (ביוונית: ἄτομος, "אָ֫טוֹמוֹס"), שפירושו "אינו ניתן לחיתוך" – "א" (לא ניתן/לא אפשרי) "טומי" (חתך/חיתוך) – הוא המערך החלקיקי הקטן ביותר שמטענו החשמלי הכולל הוא אפס, והמאפיין יסוד כימי ומבדיל אותו מיסודות כימיים אחרים.
לִרְאוֹת כנס סולווה ואטום
אופטיקה קוונטית
ניסוי מָחַק קוונטי (quantum eraser) אופטיקה קוונטית (באנגלית: Quantum optics, בראשי תיבות: QO) היא תחום מחקר בפיזיקה המשתמש בפיזיקה סמי־קלאסית ומכניקת הקוונטים כדי לחקור תופעות הכוללות אור בצורתו הקוונטית הבדידה הידועה בשם פוטון ואינטראקציות שלו עם החומר ברמות תת־מיקרוסקופיות.
לִרְאוֹת כנס סולווה ואופטיקה קוונטית
אוגוסט פיקאר
אוגוסט אנטואן פיקאר (Auguste Antoine Piccard; 28 בינואר 1884 - 24 במרץ 1962) היה פיזיקאי, ממציא וחוקר שווייצרי.
לִרְאוֹת כנס סולווה ואוגוסט פיקאר
אירווינג לאנגמיור
אירווינג לאנגמיור (באנגלית: Irving Langmuir; 31 בינואר 1881 בברוקלין, ניו יורק – 16 באוגוסט 1957 בוודס הול, מסצ'וסטס) היה כימאי ופיזיקאי אמריקאי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1932, "על עבודתו בכימיה של פני שטח".
לִרְאוֹת כנס סולווה ואירווינג לאנגמיור
איזוטופים
#הפניה איזוטופ.
לִרְאוֹת כנס סולווה ואיזוטופים
נוקלאופרוטאין
נוקלאופרוטאין (באנגלית: Nucleoprotein, "חלבון גרעיני") הוא אחד מכמה מערכות המצויות בתאיהם של יצורים חיים והמורכבות מחלבונים וחומצות גרעין.
לִרְאוֹת כנס סולווה ונוקלאופרוטאין
נילס בוהר
נילס הנריק דויד בוהר (בדנית: Niels Henrik David Bohr, הגייה דנית:, בעברית נהגה "בור"; 7 באוקטובר 1885 – 18 בנובמבר 1962) היה פיזיקאי יהודי-דני, חתן פרס נובל לפיזיקה (1922), ואחד הפיזיקאים המשפיעים ביותר במאה ה-20.
לִרְאוֹת כנס סולווה ונילס בוהר
סימטריה
דוגמה לאיור של עץ סימטרי (משמאל) ועץ אסימטרי (מימין). סִימֶטְרִיָּה (מיוונית: συμμετρεῖν – למדוד ביחד) בשפה היומיומית מתארת תחושה של פרופורציה, הרמוניה ושיווי משקל, או מושג מתמטי מדויק, שמשתמשים בו במסגרת החוקים של מערכות פורמליות, כגון גאומטריה ופיזיקה לתאר בדרך כלל אובייקט שאינו משתנה תחת כמה טרנספורמציות.
לִרְאוֹת כנס סולווה וסימטריה
עירור
בפיזיקה, עירוּר (אקסיטציה) הוא תהליך של עלייה של חלק במערכת ממצב היסוד (כלומר מצב האנרגיה המינימלית האפשרית) למצב מְעוֹרָר (כלומר מצב בעל אנרגיה גבוהה יותר).
לִרְאוֹת כנס סולווה ועירור
פאול ארנפסט
פאול ארנפסט (18 ביוני 1880 – 25 בספטמבר 1933) היה פיזיקאי עיוני יהודי ממוצא אוסטרי.
לִרְאוֹת כנס סולווה ופאול ארנפסט
פרס נובל
פְּרַס נוֹבֶּל (במלרע; בשוודית: Nobelpriset, בנורווגית: Nobelprisen) הוא פרס המוענק בכל שנה לאנשים או לארגונים, עבור מחקר יוצא דופן, המצאה ראשונית של ציוד או טכנולוגיה, או תרומה יוצאת דופן לחברה.
לִרְאוֹת כנס סולווה ופרס נובל
פרשנות קופנהגן
פרשנות קופנהגן היא אחת הפרשנויות של מכניקת הקוונטים אשר נוסחה בין השנים 1925–1927.
לִרְאוֹת כנס סולווה ופרשנות קופנהגן
פטר דביי
פטרוס יוספוס וילהלמוס דביי (בהולנדית: Petrus Josephus Wilhelmus Debije; 24 במרץ 1884 – 2 בנובמבר 1966) היה כימאי פיזיקלי הולנדי, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1936, "על עבודתו בנושא מבנה מולקולרי דרך מחקריו במומנט דיפול והשתברות קרני רנטגן ואלקטרונים בגזים".
לִרְאוֹת כנס סולווה ופטר דביי
פול לנז'בן
אלברט איינשטיין, פאול ארנפסט, פול לנז'בן, האיקה קמרלינג אונס, ופייר וייס בביתו של ארנפסט בליידן פול לנז'בן (בצרפתית: Paul Langevin; 23 בינואר 1872 – 19 בדצמבר 1946) היה פיזיקאי צרפתי בולט, שפיתח את משוואת לנז'בן ודינמיקת לנז'בן.
לִרְאוֹת כנס סולווה ופול לנז'בן
פול דיראק
דיראק ואשתו, 1963 דיראק (משמאל) עם הפיזיקאים וולפגנג פאולי ורודולף פיירלס, 1953 פול אדריאן מוריס דיראק (באנגלית: Paul Adrien Maurice Dirac; 8 באוגוסט 1902 – 20 באוקטובר 1984) היה פיזיקאי תאורטי בריטי, ממניחי יסודות מכניקת הקוונטים, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1933.
לִרְאוֹת כנס סולווה ופול דיראק
פוטון
פֿוֹטוֹן (Photon) הוא חלקיק יסודי, המהווה את הקוונטום של השדה האלקטרומגנטי ונשא הכוח של הכוח האלקטרומגנטי.
לִרְאוֹת כנס סולווה ופוטון
פיזיקה
דוגמאות שונות לתופעות פיזיקליות עריסתו של ניוטון פִיזִיקָה (מהמילה היוונית φύσις, "פיסיס" – "טבע") היא ענף במדעי הטבע החוקר את חוקי היסוד של הטבע כפי שהם באים לידי ביטוי בכל מערכת הניתנת לתצפית, בכדור הארץ ובחלל.
לִרְאוֹת כנס סולווה ופיזיקה
פיזיקה סטטיסטית
כוס התה הוא בלתי אפשרי, אך ניתן למצוא גדלים כלליים של המערכת, כמו את הטמפרטורה של התה, נפחו או הלחץ שהוא מפעיל על דפנות הכוס. פיזיקה סטטיסטית (או מכניקה סטטיסטית) היא תחום בפיזיקה, המנתח את התנהגותן של מערכות פיזיקליות בכלים מתמטיים של תורת ההסתברות.
לִרְאוֹת כנס סולווה ופיזיקה סטטיסטית
פיזיקה של אנרגיות גבוהות
#הפניה פיזיקת חלקיקים.
לִרְאוֹת כנס סולווה ופיזיקה של אנרגיות גבוהות
צ'ארלס וילסון (פיזיקאי)
צ'ארלס תומסון ריס וילסון (באנגלית: Charles Thomson Rees Wilson; 14 בפברואר 1869 – 15 בנובמבר 1959) היה פיזיקאי סקוטי ומטאורולוג שזכה בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1927 על שיטתו לגרום למסלולי חלקיקים טעונים חשמלית להיות נראים באמצעות עיבוי אדים (תא הערפל).
לִרְאוֹת כנס סולווה וצ'ארלס וילסון (פיזיקאי)
קרינה
בפיזיקה, קרינה היא שם כללי למספר תופעות בהן אנרגיה נפלטת מחומר ומתפשטת לסביבתה.
לִרְאוֹת כנס סולווה וקרינה
קונפיגורציה מולקולרית
הקונפיגורציה של מולקולה היא הגאומטריה הקבועה שלה, תוצאה של הסידור המרחבי של הקשרים הכימיים.
לִרְאוֹת כנס סולווה וקונפיגורציה מולקולרית
קוסמולוגיה
ביקום הנצפה מוערך ביותר מ-2 טריליון. קוֹסְמוֹלוֹגְיָה (מיוונית: κοσμολογία; "קוסמוס" – יקום, "לוגיה" – תורה) היא ענף של אסטרופיזיקה שמטרתו לחקור את מקור והתפתחות היקום.
לִרְאוֹת כנס סולווה וקוסמולוגיה
קוונטיזציה (פיזיקה)
בפיזיקה, קוונטיזציה (קְוַנְטִיזַצְיָה) (באנגלית: Quantization) הוא התהליך שבו נבנית מכניקת הקוונטים ממכניקה קלאסית או תורת שדות קוונטית מתוך תורת שדות קלאסית.
לִרְאוֹת כנס סולווה וקוונטיזציה (פיזיקה)
קישור לא קוולנטי
קישור לא קוולנטי הוא מושג בכימיה, המבטא שם כללי לקישור כימי הקושר בין אטומים או מולקולות, שלא דרך קשר קוולנטי.
לִרְאוֹת כנס סולווה וקישור לא קוולנטי
שנייה
מנגנון של שעון מטוטלת המתקתק מדי שנייה שנייה היא יחידת המידה לזמן במערכת היחידות הבינלאומית, SI.
לִרְאוֹת כנס סולווה ושנייה
שיווי משקל תרמודינמי
שיווי משקל תרמודינמי הוא מצב של מערכות תרמודינמיות מאקרוסקופיות אותו מאפיינים ההיבטים הבאים.
לִרְאוֹת כנס סולווה ושיווי משקל תרמודינמי
תרכובת אורגנית
ייצוג תלת-ממדי של מולקולת מתאן, התרכובת האורגנית הפשוטה ביותר. נוסחת קו של מולקולת גלוקוז, התרכובת האורגנית הנפוצה ביותר על פני כדור הארץ. כל זווית בתרשים מייצגת אטום פחמן.
לִרְאוֹת כנס סולווה ותרכובת אורגנית
תגובתיות
תגובתיות היא תכונה כימית של חומרים, המציינת את הקצב בו החומר מגיב בתגובה כימית.
לִרְאוֹת כנס סולווה ותגובתיות
תגובה כימית
התמרה, מטתזה. תגובה כימית (או ריאקציה כימית) היא תהליך שבו משתנה מבנה המולקולות המרכיבות את החומר.
לִרְאוֹת כנס סולווה ותגובה כימית
תורת הקוונטים
#הפניה מכניקת הקוונטים.
לִרְאוֹת כנס סולווה ותורת הקוונטים
תורת השדות הקוונטית
תורת השדות הקוונטית היא תאוריה מדעית פיזיקלית המשלבת את תורת השדות הקלאסית, את תורת היחסות הפרטית, ואת מכניקת הקוונטים.
לִרְאוֹת כנס סולווה ותורת השדות הקוונטית
לאון ברילואן
לֵאוֹן ניקוֹלא בְּרילוּאַן (בצרפתית: Léon Nicolas Brillouin; 7 באוגוסט 1889 - 4 באוקטובר 1969) היה פיזיקאי צרפתי.
לִרְאוֹת כנס סולווה ולאון ברילואן
לואי דה ברויי
לואי ויקטור פייר רמון דה ברויי (בצרפתית:; 15 באוגוסט 1892 – 19 במרץ 1987), הדוכס השביעי של ברויי, היה פיזיקאי צרפתי שזכה בפרס נובל לפיזיקה בשנת 1929 על גילוי האופי הגלי של האלקטרונים.
לִרְאוֹת כנס סולווה ולואי דה ברויי
זרז
חלבונים המשמשים כזרזים של תגובות ביוכימיות בכל היצורים החיים זָרָז (בלועזית: קָטָלִיזָטוֹר) הוא חומר המסוגל להאיץ מהלכן של תגובות כימיות.
לִרְאוֹת כנס סולווה וזרז
חמצן
חמצן (Oxygen) הוא יסוד כימי שסמלו הכימי O ומספרו האטומי הוא 8.
לִרְאוֹת כנס סולווה וחמצן
חמצון
#הפניה חמצון-חיזור.
לִרְאוֹת כנס סולווה וחמצון
חלקיקים אלמנטריים
#הפניה חלקיק יסודי.
לִרְאוֹת כנס סולווה וחלקיקים אלמנטריים
חלבון
מבנה רביעוני של חלבון קטלאז, המתפקד כאנזים חלבון (בלועזית: פרוטאין, מיוונית - πρώτειος, פְּרוֹטַאִיוֹס - "ראשוני") הוא תרכובת אורגנית גדולה ומורכבת יחסית, הבנויה משרשרת מקופלת של חומצות אמיניות הקשורות ביניהן בקשרים פפטידיים בין הקבוצה הקרבוקסילית של החומצה האמינית לקבוצה האמינית של החומצה השנייה.
לִרְאוֹת כנס סולווה וחלבון
בריסל
בית עיריית בריסל, עוטה צבעים חגיגיים בערב השנה החדשה מיקום בריסל על מפת האיחוד האירופי בריסל (בהולנדית: Brussel, בצרפתית: Bruxelles, בגרמנית: Brüssel) היא עיר הבירה של בלגיה והמרכז האדמיניסטרטיבי של האיחוד האירופי.
לִרְאוֹת כנס סולווה ובריסל
ביולוגיה
צורות חיים זעירות שנצפו דרך המיקרוסקופ על ידי אנטוני ואן לוונהוק. עובר אנושי בגיל 8 שבועות. בִּיּוֹלוֹגְיָה היא ענף במדעי הטבע, העוסק בהרכבו של עולם החי והצומח, במקור החיים, ברבגוניותם, ובהתנהגותם של היצורים החיים, וביחסי הגומלין בינם לבין עצמם ובינם לבין סביבתם.
לִרְאוֹת כנס סולווה וביולוגיה
גרעין האטום
תרשים המתאר אטום הליום (מימין למעלה: הגרעין) גרעין האטום היא תאוריה מדעית המתארת אזור במרכז האטום המורכב מנוקליאונים – פרוטונים ונייטרונים – הקשורים זה לזה כתוצאה מהכוח הגרעיני.
לִרְאוֹת כנס סולווה וגרעין האטום
גרביטציה
#הפניה כבידה.
לִרְאוֹת כנס סולווה וגרביטציה
גז
איור המדמה תנועת מולקולות גז גז הוא מצב צבירה של החומר, בו המולקולות רחוקות אחת מהשנייה, המשיכה ביניהן נמוכה, והן נעות בחופשיות בהתאם לצורת הכלי בו הן נמצאות.
לִרְאוֹת כנס סולווה וגז
הנס קרמרס
הנדריק אנתוני "הנס" קרמרס (באנגלית: Hendrik Anthony "Hans" Kramers; 2 בפברואר 1894 - 24 באפריל 1952) היה פיזיקאי הולנדי מפורסם שעבד ביחד עם נילס בוהר כדי להבין כיצד גלים אלקטרומגנטיים יוצרים אינטראקציה עם החומר.
לִרְאוֹת כנס סולווה והנס קרמרס
הנדריק לורנץ
הנדריק אנטון לורנץ (בהולנדית: Hendrik Antoon Lorentz) (18 ביולי 1853 – 4 בפברואר 1928) היה פיזיקאי הולנדי וזוכה פרס נובל לפיזיקה (ביחד עם פיטר זימן) בשנת 1902 בזכות תרומתו למחקר על השפעת המגנטיות על תופעת הקרינה.
לִרְאוֹת כנס סולווה והנדריק לורנץ
הורמון
הורמון (מיוונית: όρμή, "להפעיל"; מונח שנטבע ב-1905 על ידי הפיזיולוג האנגלי ויליאם בייליס) הוא תרכובת כימית המשמשת לתקשורת בין תא אחד (או קבוצת תאים) לתאים אחרים.
לִרְאוֹת כנס סולווה והורמון
היקום
ביקום הנצפה בימינו מוערך ביותר מ-2 טריליון. היְקום הוא כל החלל והזמן.
לִרְאוֹת כנס סולווה והיקום
ורנר הייזנברג
ורנר קרל הייזנברג (בגרמנית: Werner Karl Heisenberg; 5 בדצמבר 1901 – 1 בפברואר 1976) היה פיזיקאי גרמני, ממניחי היסודות למכניקת הקוונטים, חתן פרס נובל לפיזיקה לשנת 1932.
לִרְאוֹת כנס סולווה וורנר הייזנברג
ולטר נרנסט
ולטר הרמן נרנסט (בגרמנית: Walther Hermann Nernst; 25 ביוני 1864 - 18 בנובמבר 1941) היה כימאי גרמני, חתן פרס נובל לכימיה לשנת 1920, "על מחקריו בתרמוכימיה".
לִרְאוֹת כנס סולווה וולטר נרנסט
וולפגנג פאולי
וולפגנג ארנסט פאולי (בגרמנית: Wolfgang Ernst Pauli; 25 באפריל 1900 – 15 בדצמבר 1958) היה פיזיקאי אוסטרי, שנודע בעקבות עבודתו על תאוריית הספין, ובפרט עקב עקרון האיסור הנקרא על שמו.
לִרְאוֹת כנס סולווה ווולפגנג פאולי
ויליאם לורנס בראג
סר וִילְיִאם לוֹרֶנְס בְּרַאג FRS, CH (באנגלית: Sir William Lawrence Bragg; 31 במרץ 1890 – 1 ביולי 1971) היה פיזיקאי אנגלי יליד אוסטרליה, שזכה יחד עם אביו, ויליאם הנרי בראג, בפרס נובל לפיזיקה לשנת 1915, על המחקר שערכו על המבנה הגבישי של החומר באמצעות עקיפה של קרני רנטגן.
לִרְאוֹת כנס סולווה וויליאם לורנס בראג
ויטמין
הנוסחה הכימית של ויטמין A (רטינול) פירות וירקות נחשבים כמקור טוב לוויטמינים ויטמין (באנגלית: Vitamin) הוא תרכובת אורגנית, או קבוצת תרכובות אורגניות קרובות, החיונית לגוף ודרושה לו בכמויות מזעריות ושהגוף לא מסוגל לסנתז בעצמו.
לִרְאוֹת כנס סולווה וויטמין
כנס
תמונה מכנס סולווה הראשון, שהתקיים בבריסל ב-1911, והיה הכנס הבינלאומי הראשון שהוקדש לפיזיקה כֶּנֶס (וגם כינוס, קונגרס, ועידה) הוא מפגש, בן שעות אחדות או ימים מעטים, המוקדש לנושא מסוים.
לִרְאוֹת כנס סולווה וכנס
כימיה
הטבלה המחזורית, המודל המוצלח ביותר כיום למיון כל היסודות הכימיים הידועים לאדם. כִימְיָה (מיוונית: Χημια) היא ענף במדעי הטבע העוסק בהרכב החומר, מבנהו, תכונותיו והשינויים החלים בו במהלך אינטראקציה עם חומר אחר.
לִרְאוֹת כנס סולווה וכימיה
כימיה אי-אורגנית
כימיה אי-אורגנית (או אנאורגנית) היא ענף בכימיה העוסק בסינתזה והתנהגות של תרכובות אי-אורגניות ואורגנו-מתכתיות.
לִרְאוֹת כנס סולווה וכימיה אי-אורגנית