סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

לבנה (עיר מקראית)

מַדָד לבנה (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל לִבְנָה הייתה עיר מקראית בשפלת יהודה, הנזכרת בתנ"ך. [1]

34 יחסים: מקדה, משכן שילה, אשנה, אשור, אלעזר הכהן, אדום (עם), אונומסטיקון, אוסביוס, אכזיב (עיר מקראית בשפלה), נציב (עיר מקראית), נחלת שבט יהודה, סנחריב, ספר יהושע, ספירת הנוצרים, עדולם, עיר מקלט, צבי אילן, צדקיהו, קעילה, שפלת יהודה, שלוש עשרה ערי הכהנים, תנ"ך, תל עירני, תל לכיש, תל בורנה, תל גודד, זכריה קלאי, בית גוברין (עיר קדומה), המאה ה-4, הטלת גורל, היסטוריה של עם ישראל, יהואחז (מלך יהודה), יהושע בן נון, יורם (מלך יהודה).

מקדה

250px מַקֵּדָה הייתה עיר כנענית ולאחר מכן ישראלית בשפלת יהודה בתקופת המקרא.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ומקדה · ראה עוד »

משכן שילה

שילה. האתר המזוהה כיום עם שילה המקראית, שם על פי המקרא שכן משכן שילה משכן שילֹה (או מקדש שילה) הוא אתר פולחן ישראלי ששכן בשילה בתקופת ההתנחלות ובתקופת השופטים, טרם בניית בית המקדש הראשון על ידי שלמה המלך.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ומשכן שילה · ראה עוד »

אשנה

נחלות שבטי ישראל אַשְׁנָה היה שמן של שתי ערים מקראיות בשפלת יהודה.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ואשנה · ראה עוד »

אשור

אַשּׁוּר הוא שמה של ציוויליזציה מסופוטמית-שמית קדומה שהתקיימה כעיר-מדינה בין המאה ה-21 לפנה"ס עד המאה ה-14 לפנה"ס והפכה למדינה ולאחר מכן לאימפריה בין המאה-14 ועד סוף המאה ה-7 לפנה"ס, עת נכבשה בידי בבל.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ואשור · ראה עוד »

אלעזר הכהן

אֶלְעָזָר הוא דמות מקראית, בנו השלישי של אהרן הכהן ואחיינו של משה.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ואלעזר הכהן · ראה עוד »

אדום (עם)

באדום בהיר: ארץ אדום; באדום כהה: שטחי אידומיאה בה ישבו האדומים בימי בית שני, בעקבות דחיקתם מארצם על־ידי הנבטים אֱדוֹם ((באדומית: 𐤀𐤃𐤌 – אדם (בכתיב חסר); באוגריתית 𐎜𐎄𐎎 – אֻדם; באשורית ú-du-mu) הוא שמו של עם קדום וממלכה, ששכנה בהרי אדום שבדרום עבר הירדן ובאזורים נרחבים ממזרח וממערב להם. חפירות ארכאולוגיות באזור מצאו כי הייתה זו תרבות יישובית-חקלאית עשירה שהוקמה בין המאה ה-13 לפנה"ס למאה ה-11 לפנה"ס. השפה האדומית היא שפה כנענית, כמעט זהה לעברית מקראית, שנכחדה. בכתובות בולט הרכיב התאופורי "קוס", הוא האל האדומי. עם חורבן ממלכת יהודה בידי הבבלים, גלו האדומים מארץ מכורתם בשל לחץ הנבטים, והתיישבו באזור דרום הר חברון, שאוכלוסייתו היהודית הידללה. במקורות מימי בית שני נודע אזור זה בשם אִידוּמיאָה, ועריו הראשיות היו מרשה ואדורים. בימי החשמונאים, חבל אידומיאה סופח לממלכתם והאדומים גוירו, ולבסוף נטמעו בעם ישראל. בתרבות היהודית מתחילת הגלות נעשה "אדום" כינוי לקיסרות הרומית ובהמשך לכלל העמים הנוצרים. על פי ספר בראשית עשו הוא אדום, וצאצאיו וארצו נקראים על שמו.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ואדום (עם) · ראה עוד »

אונומסטיקון

אוֹנוֹמַסְטִיקוֹן (ביוונית: ὀνομαστικόν, משמעות השמות) עוסק באיסוף וניתוח של שמות ומונחים בדיסציפלינה מסוימת.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ואונומסטיקון · ראה עוד »

אוסביוס

#הפניה אוסביוס מקיסריה.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ואוסביוס · ראה עוד »

אכזיב (עיר מקראית בשפלה)

נחלות שבטי ישראל אַכְזִיב (גם: כְּזִיב) הייתה עיר מקראית בנחלת שבט יהודה, אשר זיהויה טרם נתאשר במחקר (אכזיב נוספת הנזכרת בתנ"ך הייתה בנחלת שבט אשר, ונזכרה רבות אצל חז"ל).

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ואכזיב (עיר מקראית בשפלה) · ראה עוד »

נציב (עיר מקראית)

נחלות שבטי ישראל נְצִיב הייתה עיר מקראית בשפלת יהודה, בסמוך לקעילה, הנזכרת בספר יהושע:.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ונציב (עיר מקראית) · ראה עוד »

נחלת שבט יהודה

נחלות שבטי ישראל. '''נחלת שבט יהודה צבועה בחום בדרום מפת ההתנחלויות''' נחלת שבט יהודה נקבעה על ידי יהושע בן נון, לאחר סיום הכיבוש של ארץ כנען יחד עם קביעת שאר נחלות השבטים.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ונחלת שבט יהודה · ראה עוד »

סנחריב

סַנְחֵרִיב (באכדית: סִין-אחֵ'-אֵרִבּ, סין ערב.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) וסנחריב · ראה עוד »

ספר יהושע

סֵפֶר יְהוֹשֻׁעַ הוא הספר הראשון בסדר נביאים ראשונים בתנ"ך.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) וספר יהושע · ראה עוד »

ספירת הנוצרים

ספירת הנוצרים היא השיטה לפיה נמנות שנים יחסית לשנת לידתו המשוערת של ישו.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) וספירת הנוצרים · ראה עוד »

עדולם

חורבות עדולם עֲדֻלָּם הייתה עיר מקראית מרכזית בשפלת יהודה, בנחלת שבט יהודה.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ועדולם · ראה עוד »

עיר מקלט

מפת ערי המקלט עִיר מִקְלָט היא עיר שאותה מצווה התורה להפריש כמקום מסתור לרוצח בשגגה, נקראת גם עיר המוּעָדָה על שם ששם מתוועדים ומתקבצים הרוצחים בשגגה.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ועיר מקלט · ראה עוד »

צבי אילן

צבי אילן (בַּאוּם) (14 במאי 1936 – 17 בפברואר 1990) היה ארכאולוג, סופר, עיתונאי וחוקר ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) וצבי אילן · ראה עוד »

צדקיהו

איור משנת 1553. צִדְקִיָּהוּ בֶּן יֹאשִׁיָּהוּ הוא דמות מקראית, מלכה האחרון של ממלכת יהודה בין השנים 597 – 586 לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) וצדקיהו · ראה עוד »

קעילה

נחלות שבטי ישראל קעילה הייתה עיר ממלכה כנענית, הנזכרת בתעודות מצריות קדומות, ולאחר מכן עיר בנחלת שבט יהודה, הנזכרת רבות בתנ"ך ובספרות חז"ל.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) וקעילה · ראה עוד »

שפלת יהודה

שְׁפֵלָת יהודה (או בקיצור: הַשְּׁפֵלָה) היא אזור גאוגרפי בישראל במעבר בין הרי יהודה למישור החוף.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ושפלת יהודה · ראה עוד »

שלוש עשרה ערי הכהנים

#הפניה ערי הלויים.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ושלוש עשרה ערי הכהנים · ראה עוד »

תנ"ך

הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ותנ"ך · ראה עוד »

תל עירני

תל עירני הוא תל עתיקות גדול מול קריית גת, מצפון לכביש 35.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ותל עירני · ראה עוד »

תל לכיש

קטע מתבליט לכיש. המוזיאון הבריטי תל לכיש (בערבית: تل الدوير, תל אֶ-דֻּוֵיר) הוא תל מרכזי בשפלת יהודה.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ותל לכיש · ראה עוד »

תל בורנה

תל בורנה הוא אתר ארכאולוגי באזור השפלה הסמוך לקיבוץ בית ניר.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ותל בורנה · ראה עוד »

תל גודד

מערכת מסתור למרגלות תל גודד תל גּוֹדֵד הוא אתר ארכאולוגי באזור שפלת יהודה, הכולל בין השאר שרידים מתקופת המקרא והתקופה הרומית ומערכות מסתור מימי בר כוכבא.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ותל גודד · ראה עוד »

זכריה קלאי

זכריה קלאי (24 ביוני 1923 – 17 בינואר 2016) היה פרופסור במכון לארכיאולוגיה ובחוג להיסטוריה של עם ישראל באוניברסיטה העברית בירושלים.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) וזכריה קלאי · ראה עוד »

בית גוברין (עיר קדומה)

בית גוברין היא עיר קדומה בשפלת יהודה, בין נחל גוברין לנחל מרשה, סמוך לקיבוץ בית גוברין.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ובית גוברין (עיר קדומה) · ראה עוד »

המאה ה-4

המאה ה-4 היא התקופה שהחלה בשנת 301 והסתיימה בשנת 400.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) והמאה ה-4 · ראה עוד »

הטלת גורל

עצמות שהוטלו לבירור גורלות, זמביה, סוף המאה ה-19 הטלת גורל או הטלת גורלות הוא טקס שנעשה כדי לבחור אפשרות אחת מתוך מגוון אפשרויות.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) והטלת גורל · ראה עוד »

היסטוריה של עם ישראל

היסטוריה של עם ישראל היא ההיסטוריה של העם והתרבות היהודית.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) והיסטוריה של עם ישראל · ראה עוד »

יהואחז (מלך יהודה)

יְהוֹאָחָז (גם יוֹאָחָז) הוא דמות מקראית, בנו של יאשיהו, הראשון מבין ארבעת מלכי יהודה האחרונים שמלכו לאחר מות יאשיהו.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ויהואחז (מלך יהודה) · ראה עוד »

יהושע בן נון

ירדן עם ארון הברית''', שמן על עץ, 1800 רחוב על שמו בירושלים יְהוֹשֻׁעַ בִּן נוּן (הושע בן נון) הוא דמות מקראית.

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ויהושע בן נון · ראה עוד »

יורם (מלך יהודה)

#הפניה יהורם (מלך יהודה).

חָדָשׁ!!: לבנה (עיר מקראית) ויורם (מלך יהודה) · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/לבנה_(עיר_מקראית)

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »