אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

מאיר יחיאל הולשטוק

מַדָד מאיר יחיאל הולשטוק

רבי מאיר יחיאל הלוי הולשטוק (תרי"א, 1851 – י"ט באדר ה'תרפ"ח, 11 במרץ 1928), היה האדמו"ר מאוסטרובצה. [1]

תוכן עניינים

  1. 54 יחסים: אלימלך שפירא (גרודז'יסק), אב"ד, אדמו"ר, אהרן סורסקי, אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי, נפתלי הלברשטאם (בורו פארק), נשלסק, ניו יורק, סאווין, סקרנביץ, פשיסחא, פורום (אינטרנט), פולין, צום, קלונימוס קלמיש שפירא, קבלה, קושיית הבית יוסף, ראש ישיבה, שמואל ברוט, שאלות ותשובות, תרי"א, תל אביב-יפו, תלמוד, תלמוד בבלי, תורה, לובלין, לודז', לוי יצחק בנדר, לילה, חסידות, חסידות ברסלב, חצר חסידית, חיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא), חיים אלעזר וואקס, חיים הלברשטאם, בני ברק, ביוגרפיה, גרודזיסק מזובייצקי, דרשה, הלכה, הוצאת נצח, היסטוריה, וורקא, כעך, יעקב חנוך סנקביץ, יעקב יצחק מפשיסחה, יצחק ידידיה פרנקל, ירושלים, ישעיהו שפירא, ישראל יהושע מקוטנא, ... להרחיב מדד (4 יותר) »

אלימלך שפירא (גרודז'יסק)

רבי אלימלך שפירא מגרודז'יסק (תקפ"ד – א' בניסן תרנ"ב, 1892), נינם של רבי אלימלך מליז'נסק ורבי ישראל מקוז'ניץ, מחשובי האדמו"רים בדורו, מייסד שושלת גרודז'יסק.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ואלימלך שפירא (גרודז'יסק)

אב"ד

#הפניה אב בית דין.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ואב"ד

אדמו"ר

טקסט.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ואדמו"ר

אהרן סורסקי

אהרן סורסקי (נולד בכ' בניסן ה'ת"ש, 28 באפריל 1940) הוא סופר חרדי בולט, בעיקר בתחום הספרות ההגיוגרפית-היסטורית.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ואהרן סורסקי

אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי

אוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי (בפולנית: Ostrowiec Świętokrzyski; ביידיש: אוסטרובצה) היא עיר בדרום-מרכז פולין, באזור ההיסטורי של פולין קטן, על הנהר קמיינה.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ואוסטרובייץ שוויינטוקז'יסקי

נפתלי הלברשטאם (בורו פארק)

רבי נפתלי הלברשטאם (כ"א בניסן ה'תרפ"ד, 25 באפריל 1924 – י"ב בתמוז תש"ף, 4 ביולי 2020) היה האדמו"ר מצאנז בארצות הברית.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ונפתלי הלברשטאם (בורו פארק)

נשלסק

#הפניה נאשיילסק.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ונשלסק

ניו יורק

נְיוּ יוֹרְק (באנגלית: New York City; בקיצור: New York ובראשי תיבות: NYC) היא עיר במדינת ניו יורק והעיר המאוכלסת והצפופה ביותר בארצות הברית.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק וניו יורק

סאווין

סאווין (בפולנית: Sawin) הוא כפר במחוז חלם שבפרובינציית לובלין בפולין, כ-14 ק"מ צפונית לחלם ובסמוך לגבול אוקראינה, על גדות נהר לפיטוחה, בו התקיימה עד השואה קהילה יהודית גדולה.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק וסאווין

סקרנביץ

סקרנביץ (בפולנית: Skierniewice, סקיירנייביצה; ביידיש: סקערניעוויץ) הוא עיר מחוז בפרובינציית לודז' בפולין, בין ורשה ולודז'.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק וסקרנביץ

פשיסחא

#הפניה פשיסחה.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ופשיסחא

פורום (אינטרנט)

פוֹרוּם מְקֻוָּן הוא אתר אינטרנט או חלק ממנו המשמש לקיום דיונים או למענה של שאלות ותשובות.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ופורום (אינטרנט)

פולין

רפובליקת פּוֹלִין (בפולנית: Rzeczpospolita Polska, "זֶ'צְ'פּוֹסְפּוֹלִיטַה פּוֹלְסְקַה") היא מדינה במרכז אירופה, הגובלת בגרמניה במערב, בצ'כיה ובסלובקיה בדרום, באוקראינה ובבלארוס במזרח, ובליטא, ברוסיה (מחוז קלינינגרד) ובים הבלטי בצפון.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ופולין

צום

נוצרית צום הוא הימנעות רצונית מאכילה ומשתייה למשך פרק זמן מסוים.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק וצום

קלונימוס קלמיש שפירא

רבי קלונימוס קלמיש שפירא - האדמו"ר מפיאסצנה (י"ד בתמוז ה'תרמ"ט - ה' בחשוון ה'תש"ד; 13 ביולי 1889 - 3 בנובמבר 1943) היה אדמו"ר שפעל בפולין בין שתי מלחמות העולם.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק וקלונימוס קלמיש שפירא

קבלה

עץ החיים - תרשים של עשר הספירות - מבנה היסוד של הקבלה - ו-22 אותיות האלף בית, שמרכיבים ביחד את 32 נתיבות החכמה. התרשים לפי קבלת הארי. הקַבָּלָה היא תורת הסוד והמיסטיקה היהודית.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק וקבלה

קושיית הבית יוסף

קושיית הבית יוסף היא קושיה ידועה בענייני חנוכה שנשאלה לראשונה בתקופת הראשונים והתפרסמה בספר "בית יוסף" של רבי יוסף קארו.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק וקושיית הבית יוסף

ראש ישיבה

ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק וראש ישיבה

שמואל ברוט

הרב שמואל יום טוב הלוי ברוט (כ"ט באב ה'תרמ"ה, אוגוסט 1885 - ה' בניסן ה'תשכ"ג, 30 במרץ 1963) היה רב, דיין ועסקן ציבור פולני.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ושמואל ברוט

שאלות ותשובות

ספרי שו"ת (בתמונה, מאת ר' עקיבא איגר) בספרייה תורנית שאלות ותשובות (בראשי תיבות: שו"ת) היא אחת מהסוגות הענפות והפוריות בספרות התורנית, בעיקר בתחום ההלכה.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ושאלות ותשובות

תרי"א

#הפניה ה'תרי"א.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ותרי"א

תל אביב-יפו

קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ותל אביב-יפו

תלמוד

תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ותלמוד

תלמוד בבלי

עמוד התוכן הראשון בתלמוד הבבלי (מסכת ברכות) במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד אחד רש"י ובצד שני בעלי התוספות. בעוד שהתלמוד כתוב בגופן מרובע הפרשנים כתובים בגופן כתב רש"י.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ותלמוד בבלי

תורה

הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ותורה

לובלין

לוּבְּלִין (בפולנית: Lublin,; בליטאית: Liublinas; באוקראינית: Люблін) היא עיר במזרח פולין ומושב הגמון.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ולובלין

לודז'

לודז' (בפולנית: Łódź - ווּג' - IPA) היא העיר השלישית בגודלה בפולין.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ולודז'

לוי יצחק בנדר

הרב לוי יצחק בנדר (כ"ג בסיוון ה'תרנ"ז, 23 ביוני 1897 – כ"ב בתמוז ה'תשמ"ט, 25 ביולי 1989) היה ממנהיגיה הבולטים של חסידות ברסלב במאה ה-20.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ולוי יצחק בנדר

לילה

קו הרקיע של מלבורן בעת לילה חיפאי. לילה הוא שעות היממה החשוכות, שבהן אין אור שמש, מלאחר שקיעת השמש ועד זריחתה, להבדיל מיום.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ולילה

חסידות

#הפניה תנועת החסידות.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק וחסידות

חסידות ברסלב

בית המדרש של חסידות ברסלב במאה שערים קבר הרשב"י חסידות ברסלב היא זרם בחסידות, שנוסד על ידי רבי נחמן מברסלב (1772–1810), נינו של הבעל שם טוב וסביב כתביו.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק וחסידות ברסלב

חצר חסידית

תנועת החסידות שפרחה החל מתקופת הבעל שם טוב מתאפיינת החל מהדור השני בפיצולים רבים ובאדמו"רים עצמאיים שאינם כפופים זה לזה.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק וחצר חסידית

חיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא)

רבי חיים מאיר יחיאל שפירא (תקמ"ט – ט"ו באייר תר"ט), "השרף ממוגלניצא", היה מהבולטים באדמו"רי פולין בזמנו.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק וחיים מאיר יחיאל שפירא (מוגלניצא)

חיים אלעזר וואקס

#הפניה חיים אלעזר וקס.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק וחיים אלעזר וואקס

חיים הלברשטאם

רבי חיים הלברשטאם מצאנז (מכונה: "הדברי חיים" על שם ספרו; ה'תקנ"ז, 1797 – כ"ה בניסן ה'תרל"ו, 19 באפריל 1876), היה רבה של העיר צאנז ומייסדה של חסידות צאנז.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק וחיים הלברשטאם

בני ברק

בְּנֵי בְּרַק היא עיר במחוז תל אביב, השמינית בגודל אוכלוסייתה בישראל.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ובני ברק

ביוגרפיה

העמוד הראשון של הביוגרפיה של משה מנדלסון, מאת יצחק אייכל העמוד הראשון של הביוגרפיה של נוסטרדמוס מאת Jean-Aimé de Chavigny, משנת 1594 המונח בִּיּוֹגְרַפְיָה (מיוונית: ביו - חיים, גרפיה - כתיבה) משמעו כתיבת תולדות חיים של אדם (במינוח האקדמיה ללשון העברית: סִפּוּר חַיִּים).

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק וביוגרפיה

גרודזיסק מזובייצקי

#הפניה גרודז'יסק מזובייצקי.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק וגרודזיסק מזובייצקי

דרשה

#הפניה דרשנות.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ודרשה

הלכה

תלמוד הבבלי, מהדורת וילנא הֲלָכָה היא כינוי ביהדות לכלל החוקים שעל פיהם מצווה היהודי לנהוג, שנקבעו על ידי התורה או על ידי הרבנים.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק והלכה

הוצאת נצח

#הפניה נצח (הוצאת ספרים).

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק והוצאת נצח

היסטוריה

"פלטת נערמר", אחד מהכתבים ההיסטוריים העתיקים ביותר (סביבות 3100 לפנה"ס), המתעד את איחוד מצרים העתיקה על ידי הפרעה נערמר. היסטוריה היא חקר מאורעות העבר בתולדות האנושות.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק והיסטוריה

וורקא

ווֹרְקא (כך בפי היהודים; בפולנית: Warka, וַרְקה) היא עיירה על הגדה המערבית של הנהר פיליצה במרכז פולין, 60 קילומטר מדרום לוורשה.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ווורקא

כעך

כַּעַךְ, בֵּיְגְל או בֵּיְגָּלֶה (באנגלית: Bagel) הוא לחם בצורת טבעת העשוי מקמח חיטה.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק וכעך

יעקב חנוך סנקביץ

#הפניה יעקב חנוך סנקביץ'.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ויעקב חנוך סנקביץ

יעקב יצחק מפשיסחה

קברו של היהודי בפשיסחא רבי יעקב יצחק רבינוביץ' (ה'תקכ"ו – י"ט בתשרי ה'תקע"ד; 1766–1813) המכונה "היהודי הקדוש", הוא מייסד חסידות פשיסחה המאופיינת בחריפות, למדנות, והמעטת העיסוק במופתים.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ויעקב יצחק מפשיסחה

יצחק ידידיה פרנקל

בית הכנסת "אהבת חסד", ברחוב אברבנאל 46 פלורנטין. דרום תל אביב. הרב יצחק ידידיה פרנקל (כ"ו בתשרי תרע"ד, אוקטובר 1913 - ד' באלול תשמ"ו, 8 בספטמבר 1986) היה הרב הראשי וראש אבות בתי הדין בתל אביב-יפו.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ויצחק ידידיה פרנקל

ירושלים

יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק וירושלים

ישעיהו שפירא

הרב ישעיהו שפירא (י"א בשבט תרנ"א, 28 בינואר 1891 – ה' בסיוון תש"ה, 17 במאי 1945) היה מנהיג חסידי ציוני נלהב, ממנהיגי תנועת העבודה של הציונות הדתית.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק וישעיהו שפירא

ישראל יהושע מקוטנא

הרב ישראל אליהו יהושע טרונק מקוטנא (ח' בכסלו תקפ"א - כ"ה בתמוז תרנ"ג; 1820–1893) היה פוסק חשוב בפולין במחצית השנייה של המאה ה-19.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק וישראל יהושע מקוטנא

יחזקאל שרגא משינאווא

#הפניה יחזקאל שרגא הלברשטאם.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ויחזקאל שרגא משינאווא

יחזקאל הולשטוק

רבי יחזקאל הלוי הולשטוק (ה'תרמ"ז, 1886 - עשרה בטבת ה'תש"ג, 13 בדצמבר 1942) היה האדמו"ר השני מאוסטרובצה ובנו של מייסד החסידות, ר' מאיר יחיאל.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ויחזקאל הולשטוק

יהודה אריה ליב אלתר

רבי יהודה אריה ליב אלתר (כ"ט בניסן ה'תר"ז, 15 באפריל 1847 – ה' בשבט תרס"ה, 11 בינואר 1905) היה אדמו"ר בשושלת אדמו"רי חסידות גור, ומן הבולטים במנהיגי יהדות פולין בשלהי המאה ה-19.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ויהודה אריה ליב אלתר

11 במרץ

11 במרץ הוא היום ה-70 בשנה (71 בשנה מעוברת), בשבוע ה-10 בלוח הגרגוריאני.

לִרְאוֹת מאיר יחיאל הולשטוק ו11 במרץ

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/מאיר_יחיאל_הולשטוק

ידוע גם בשם מאיר יחיאל מאוסטרובצה, חיים מאיר יחיאל הולשטוק.

, יחזקאל שרגא משינאווא, יחזקאל הולשטוק, יהודה אריה ליב אלתר, 11 במרץ.