תוכן עניינים
18 יחסים: מתמטיקאי, מחזור מטוני, מועדים, אסטרונום, סטטיסטי, פיתגוראי, צמח בן חיים, ראש ישיבה, רב, שנה, שבוע, תנ"ך, תלמוד, בבל, גאונים, גימטריה, הלוח העברי, ישיבת סורא.
מתמטיקאי
קרל פרידריך גאוס, מגדולי המתמטיקאים בכל הזמנים. פרס אָבֶּל למתמטיקה מתמטיקאי הוא אדם העוסק במתמטיקה.
לִרְאוֹת נחשון גאון ומתמטיקאי
מחזור מטוני
מערכת שמש הליוצנטרית מחזור מטוני הוא מחזור של תשע-עשרה שנות חמה, המשמש בסיס לקביעת השנים המעוברות בלוחות שנה ירחיים־שמשיים, זאת לצורך התאמת הלוח, המבוסס על חודשי ירח, לשנת החמה.
לִרְאוֹת נחשון גאון ומחזור מטוני
מועדים
#הפניה חגי ישראל ומועדיו.
לִרְאוֹת נחשון גאון ומועדים
אסטרונום
גלילאו גליליי, נחשב כאבי האסטרונומיה המודרנית אסטרונום סיני. איור משנת 1675 לערך. אסטרונום (נקרא בעבר גם: תוכן) הוא מדען החוקר את מיקומם ואת תכונותיהם של גרמי השמיים.
לִרְאוֹת נחשון גאון ואסטרונום
סטטיסטי
סטטיסטי (באנגלית: Statistic) היא תמצית של תכונה מסוימת של מדגם (למשל הממוצע האריתמטי).
לִרְאוֹת נחשון גאון וסטטיסטי
פיתגוראי
#הפניה האסכולה הפיתגוראית.
לִרְאוֹת נחשון גאון ופיתגוראי
צמח בן חיים
צמח בן חיים היה גאון סורא בין השנים 879 ל-886.
לִרְאוֹת נחשון גאון וצמח בן חיים
ראש ישיבה
ראש ישיבה (בארמית: ריש מתיבתא; על הקיצור ר"מ) הוא תוארו של רב המנהיג ישיבה.
לִרְאוֹת נחשון גאון וראש ישיבה
רב
רב הוא שם תואר שבעיקרו תיאר דמות כתלמיד חכם או פוסק הלכה אולם בהמשך התואר מופנה גם לצדיק או לסמכות הרוחנית בבית כנסת או במוסדות דתיים.
לִרְאוֹת נחשון גאון ורב
שנה
שנה היא פרק זמן שאורכו מבוסס על זמן ההקפה של כדור הארץ סביב השמש, והוא משמש כאלמנט בתאריך ברוב התרבויות האנושיות.
לִרְאוֹת נחשון גאון ושנה
שבוע
שבוע הוא יחידת זמן בת שבעה ימים.
לִרְאוֹת נחשון גאון ושבוע
תנ"ך
הַתַּנַ"ךְ (ראשי תיבות של '''ת'''ורה, '''נ'''ביאים ו'''כ'''תובים), או המקרא, הוא קובץ הספרים שהם כתבי הקודש היסודיים של היהדות.
לִרְאוֹת נחשון גאון ותנ"ך
תלמוד
תַּלְמוּד הוא סוגה לימודית שהחלה ונפוצה בתקופת האמוראים, חכמי ישראל בתקופה שלאחר חתימת המשנה, בתחילת המאה ה-3.
לִרְאוֹת נחשון גאון ותלמוד
בבל
בָּבֶל הוא שמה המקראי של ממלכה ועיר-מדינה עתיקה במסופוטמיה.
לִרְאוֹת נחשון גאון ובבל
גאונים
גאון היה התואר של ראשי ישיבות סורא ופומבדיתא שבבבל ושל ישיבת ארץ ישראל, מסוף המאה ה-6 (או סוף המאה ה-7) ועד אמצע המאה ה-11 – תקופה הידועה בתולדות ישראל כתקופת הגאונים.
לִרְאוֹת נחשון גאון וגאונים
גימטריה
גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.
לִרְאוֹת נחשון גאון וגימטריה
הלוח העברי
אדר ב' בשנים המעוברות משנת ה'תרפ"ז לשנת ה'תש"ח דמות המופיעה בלוח עברי מימי הביניים ומזכירה ליהודים בחודש תשרי לרכוש ארבעת המינים לקראת חג הסוכות. הלוח העברי הוא לוח שנה המבוסס על שילוב מחזור הירח ומחזור השמש (לוח ירחי-שמשי) עם התחשבות בימות השבוע.
לִרְאוֹת נחשון גאון והלוח העברי
ישיבת סורא
ישיבת סורא הייתה אחת משתי הישיבות הגדולות בבבל, מתחילת תקופת האמוראים ועד לסוף ימי הגאונים, במקביל לישיבת פומבדיתא.
לִרְאוֹת נחשון גאון וישיבת סורא