סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

סיפור גן-העדן

מַדָד סיפור גן-העדן

סיפור גן-העדן (ביידיש: דאס בוך פון גן-עדן, הספר מגן-עדן) הוא סיפור סאטירי מאת איציק מאנגר ופורסם בוורשה בשנת 1939. [1]

26 יחסים: מלאך, אבישג השונמית, אדם וחוה, איציק מאנגר, סאטירה, עם עובד, עברית, קלמן אהרון ברתיני, רוח רפאים, שמואל בונים, שאול המלך, בת שבע, גן עדן, גרמנית, דוד, האנשה של המוות, התיאטרון הקאמרי, הולנדית, ורשה, ולוול טשרנין, יהודים, יידיש, 1939, 1958, 1963, 1982.

מלאך

נוצרית. יעקב נאבק עם המלאך (ציור של גוסטב דורה) ציור נוצרי, המלאך רפאל מבשר על תחייתו של ישו המלאך מיכאל מכניע את השטן, ציור מאת גווידו רני, משנת 1631 מלאכים מנגנים מאת פיירו די ג'ובאני טדסקו, משנת 1386 במוזיאון הדואומו מוזיאון הישן בברלין מלאך אוחז בסופרסקריפט מאת ג'ובאני לורנצו ברניני מלאך הוא ישות על-טבעית לרוב טרנסצנדנטלי, הקיימת לפי האמונה בדתות השונות, בהן יהדות, נצרות ואסלאם.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן ומלאך · ראה עוד »

אבישג השונמית

קצר.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן ואבישג השונמית · ראה עוד »

אדם וחוה

רמברנדט קפלה הסיסטינית. "אדם וחוה", ציורו של ויליאם בלייק (1808) אילון על-פי ספר בראשית, אָדָם וְחַוָּה היו האיש והאישה הראשונים.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן ואדם וחוה · ראה עוד »

איציק מאנגר

ישראל רובין, זלמן רייזן, נח פרילוצקי, איציק מאנגר איציק מאנגער מימין, לשמאלו, חצקל כסית, אברהם שלונסקי (חבוש בכובע), 1954 יצחק (איציק) מַנְגֶר (מאנגר; בכתיב יידי: מאַנגער; 30 במאי 1901, צ'רנוביץ – 21 בפברואר 1969, גדרה) היה משורר, מחזאי וסופר יידיש.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן ואיציק מאנגר · ראה עוד »

סאטירה

ספר "הסאטירות והאיגרות של הורטיוס", "Le satire e l'epistole di Q. Orazio Flacco". הודפס בשנת 1814 סאטירה היא טכניקה ספרותית ואמנותית שיוצרת הזרה קומית של תופעה כלשהי (רעיון, התנהגות, מפלגה וכו') כדי להעמידה לביקורת.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן וסאטירה · ראה עוד »

עם עובד

ספריה עם ספרי עם עובד בגינת ההסתדרות שליד בית הוועד הפועל הוצאת ספרים עם עובד בע"מ, המוכרת כמותג עם עובד, היא הוצאת ספרים ישראלית, נוסדה בשנת 1942 על ידי ההסתדרות הכללית ביוזמת ברל כצנלסון, שהיה העורך הראשון.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן ועם עובד · ראה עוד »

עברית

עִבְרִית היא שפה שמית, ממשפחת השפות האפרו-אסייתיות, הידועה כשפתם של היהודים ושל השומרונים.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן ועברית · ראה עוד »

קלמן אהרון ברתיני

קלמן אהרון בֶּרְתִינִי (או כפי שנהג לחתום: ק. א. ברתיני) (15 ביולי 1903, בריצ'יבה, בסרביה, האימפריה הרוסית – 20 בפברואר 1995, ישראל) היה משורר עברי, סופר לילדים, עורך, מילונאי ומתרגם.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן וקלמן אהרון ברתיני · ראה עוד »

רוח רפאים

אילוסטרציה של רוח רפאים רוח רפאים היא הופעתו העל-טבעית של אדם מת.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן ורוח רפאים · ראה עוד »

שמואל בונים

להקת הצ'יזבטרון באוגוסט 1949. שורה ראשונה: נעמי פולני, חיים חפר. שורה שנייה: אדי גרינברג (באקורדיון), גדעון זינגר. שורה שלישית: שייקה אופיר, זם דגן, שמואל בונים. מאחור (שורה רביעית): יואל זילברג שמואל בונים עם השחקנים מאיר מרגלית (משמאל) ונתן מייזלר בחזרות להצגה "מנחם מנדל בעל החלומות", תיאטרון חיפה, 1966 שמואל בונים, מדגים לשחקנים תנועה אופיינית לו בחזרות להצגה "המגילה", 1965 שמואל בּוּנים (3 ביוני 1919, ה' בסיוון ה'תרע"ט – 8 במאי 1998, י"ב באייר ה'תשנ"ח) היה שחקן, במאי תיאטרון וצייר ישראלי.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן ושמואל בונים · ראה עוד »

שאול המלך

#הפניה שאול.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן ושאול המלך · ראה עוד »

בת שבע

קצר.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן ובת שבע · ראה עוד »

גן עדן

"אדם וחווה בגן עדן" ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. "נפילת האדם" – אדם וחווה אוכלים את פרי עץ הדעת – ציור מעשה ידי לוקאס קראנאך האב, מהמאה השש עשרה. ארמנית מרי בליאן בירושלים. גן עדן באיור מתוך ספר השעות העשירות מאוד של דוכס ברי. אדם וחוה מגורשים מגן עדן. תחריט מאת גוסטב דורה. מפת המיקום של "גן העדן על פני האדמה" על פי פייר מורטייר. מיקום גן העדן על פי המפה (מוקף במרכז המפה) הוא באזור בו ישבו אבותינו גן עדן ביהדות, בנצרות ובאסלאם, הוא גן אגדי שניטע על־ידי אלוהים.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן וגן עדן · ראה עוד »

גרמנית

גרמנית (- דּוֹיְטְש) היא שפה גרמאנית מערבית השייכת לקבוצת השפות הגרמאניות במשפחת השפות ההודו־אירופיות.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן וגרמנית · ראה עוד »

דוד

דָּוִד מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל (1040 לפני הספירה – 970 לפני הספירה), היה מלכהּ השני של ממלכת ישראל המאוחדת (אחרי שאול המלך), ומייסדה של שושלת בית דוד ששלטה בממלכת יהודה במשך למעלה מ-400 שנה לאחר מותו עד חורבן בית המקדש הראשון.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן ודוד · ראה עוד »

האנשה של המוות

מלאך המוות, או The Grim Reaper, מתואר כשלד נושא חרמש הלבוש בגלימה שחורה. בתרבויות וביצירות ספרותיות לא מעטות, התופעה והמושג של המוות מתוארים או מיוצגים על ידי דמות אנושית או דמוית-אדם המבצעת את עבודת ההפרדה בין הנשמה לגוף, דמות המכונה על פי רוב מלאך המוות או פשוט המוות.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן והאנשה של המוות · ראה עוד »

התיאטרון הקאמרי

לוגו הקאמרי לרגל חגיגות ה-70 הכניסה לתיאטרון פוסטר ההכרזה על פרס ישראל לקאמרי, 2005תמונה להחלפההתיאטרון הקאמרי הוא התיאטרון העירוני של תל אביב, המהווה אחד מהתיאטראות הגדולים והחשובים בישראל.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן והתיאטרון הקאמרי · ראה עוד »

הולנדית

הולנדית (בהולנדית: Nederlands) היא שפה אירופית, המשתייכת לענף השפות הגרמאניות המערביות במשפחת השפות ההודו-אירופיות.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן והולנדית · ראה עוד »

ורשה

כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן וורשה · ראה עוד »

ולוול טשרנין

וֶלוְול (זאב) טשֶרנין (נכתב גם וולוול, ועלוול, וועלוול; ביידיש: וועלוול טשערנין; ברוסית: Велвл Чернин; נולד ב–1958) הוא משורר יידיש, אתנוגרף, מתרגם ומבקר ספרות ישראלי.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן וולוול טשרנין · ראה עוד »

יהודים

יהודים, להם נהוג להתייחס גם בשם "עם ישראל", הם לאום וקבוצה אתנו-דתית שמקורה על פי המסורת בחלק משבטי ישראל, ובממלכות העבריות ישראל ויהודה, שהיו מתושבי ארץ ישראל שב בסוף האלף השני לפנה"ס.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן ויהודים · ראה עוד »

יידיש

ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן ויידיש · ראה עוד »

1939

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן ו1939 · ראה עוד »

1958

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן ו1958 · ראה עוד »

1963

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן ו1963 · ראה עוד »

1982

אין תיאור.

חָדָשׁ!!: סיפור גן-העדן ו1982 · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/סיפור_גן-העדן

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »