תוכן עניינים
44 יחסים: מסחר ספרים, מקסים גורקי, מרדכי ספקטור, מדע פופולרי, מו"ל, מורה פרטי, ארכיון האינטרנט, אברהם שלום פרידברג, נחום סוקולוב, ספר לימוד, סלונים, סידור, פלך גרודנה, רוז'ינוי, שאול פנחס רבינוביץ, שטעטל, תרפ"ח, תרכ"ז, תלמוד תורה, תורה, לוח אחיאסף, זאב יעבץ, זלמן רייזן, ח' בכסלו, חיים דב הורביץ, חיים יחיאל בורנשטיין, בשפל, בלארוס, בוריס קלצקין, בית הקברות היהודי בוורשה, דיין (הלכה), האימפריה הרוסית, הצפירה, הצופה (ורשה), הלל צייטלין, הזמן, הורדנה, הושענא רבה, ורשה, ישיבה, יהדות פולין, יידיש, 1 בדצמבר, 10 בספטמבר.
מסחר ספרים
#הפניה מכירת ספרים.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ומסחר ספרים
מקסים גורקי
אלכסיי מקסימוֹביץ' פֶּשְקוֹב (ברוסית: Алексей Максимович Пешков; 28 במרץ (כך על פי הלוח הגרגוריאני, המקובל בימינו; על פי הלוח היוליאני: 16 במרץ) 1868 – 18 ביוני 1936), הידוע בשם מקסִים גוֹרקִי (ברוסית: Максим Горький; "גורקי" פירושו "מר"), היה סופר ופעיל פוליטי רוסי.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ומקסים גורקי
מרדכי ספקטור
מרדכי סְפֶּקטוֹר (ביידיש: ספּעקטאָר; 5 במאי 1858 או א' באייר תרי"ח, אומן, פלך קייב, רוסיה (אוקראינה) – 15 במרץ 1925, ניו יורק) היה סופר יידיש, עורך ומתרגם.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ומרדכי ספקטור
מדע פופולרי
פרסומת לירחון מדע פופולרי מסוף המאה ה-19 מדע פופולרי הוא דיווח על תאוריות מדעיות, השערות מדעיים, ניסויים ותגליות מדעיות באופן המובן לקהל הרחב ולהדיוטות, אבל שאינו מספק את צורכיהם ודרישותיהם של העוסקים במדע, כחוקרים, סטודנטים או בעלי מקצועות המיישמים ידע מדעי.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ומדע פופולרי
מו"ל
#הפניה הוצאה לאור.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ומו"ל
מורה פרטי
נערה בשיעור פרטי במרכז הדרכה מלומד צעיר ומורהו, דרך לימוד מקובלת לבני אצולה עד תחילת המאה העשרים, רמברנדט, שמן על בד, בסביבות 1630, מוזיאון גטי, לוס אנג'לס מורה פרטי הוא מדריך או מורה אשר מלמד נושא לימודי מסוים לתלמיד יחיד או לקבוצה קטנה של תלמידים במתכונת אשר נקראת שיעור פרטי.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ומורה פרטי
ארכיון האינטרנט
ארכיון האינטרנט (באנגלית: Internet Archive) הוא ארכיון דיגיטלי ללא כוונות רווח, שמטרתו המוצהרת היא "גישה אוניברסלית לכלל הידע".
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ וארכיון האינטרנט
אברהם שלום פרידברג
Friedberg_Avraham_Shalom נראית המצבה בימים טובים יותר. אברהם שלום פְרִידברג (בכתיב היידי שנהג בזמנו: פריעדבערג, לעיתים נכתב פרידבערג; נודע בשם העט הר שלום (שהוא תרגום שם משפחתו) או בראשי התיבות הַ"ש; בפולנית: Abraham Szalom Friedberg; 6 בנובמבר 1838, גרודנו – 21 במרץ 1902, י"א באדר ב' תרס"ב, ורשה) היה סופר עברי, מחבר "זכרונות לבית דוד", עורך כתבי העת העבריים "הצפירה", "המליץ", האלמנך "לוח אחיאסף" והאנציקלופדיה העברית "האשכול".
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ואברהם שלום פרידברג
נחום סוקולוב
נחום ט' סוקולוב (בכתיב יידי: סאָקאָלאָוו; 10 בינואר 1859, וישוגרוד, ליד פלוצק – 17 במאי 1936, לונדון) היה נשיא ההסתדרות הציונית העולמית החמישי, סופר, מתרגם, עיתונאי, עורך "הצפירה", חוקר, מנהיג ציוני ומדינאי.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ונחום סוקולוב
ספר לימוד
ספר לימוד להוראת השפה האנגלית ילדים קוראים מספרי לימוד ספר לימוד הוא ספר שמטרתו העיקרית היא לשמש את הקורא בעת לימודיו - לימודים במסגרת בית ספר או לימוד עצמאי.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ וספר לימוד
סלונים
כיכר השוק ורחוב פאראדנה (Paradna), נראים על גבי גלויה ישנה סְלוֹנִים (בבלארוסית: Сло́нім; ברוסית: Сло́ним; בפולנית: Słonim; בכתיב יידי: סלאָנים) היא עיר במחוז משנה סלונים, במחוז גרודנו שבבלארוס.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ וסלונים
סידור
סידורים לשימוש המתפללות בכותל המערבי סידור רב סעדיה גאון הסידור הוא ספר המרכז בתוכו את התפילות שמתפלל יהודי בימי החול וביום השבת, ואת החשובות שבתפילות החגים.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ וסידור
פלך גרודנה
#הפניה פלך גרודנו.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ופלך גרודנה
רוז'ינוי
רוֹזִ'ינוֹי (בבלארוסית: Ружаны, "רוּזַ'אנִי"; בפולנית: Różana, "רוּזַ'נַה"; ביידיש: ראָזשינאָי; מקובלים גם השמות Ражана, "רַזַ'נַה", וכן Ражаная, "רַזַ'נַיַה") היא עיירה קטנה השוכנת לגדות הנהר רוז'נקה, בנפת פרוז'ני שבמחוז ברסט שבמערב בלארוס.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ורוז'ינוי
שאול פנחס רבינוביץ
ועידת קטוביץ, 1884 (שאול פנחס רבינוביץ עומד ראשון משמאל. במרכז התמונה יושבים הרב שמואל מוהליבר וד"ר יהודה לייב פינסקר) קונגרס הציוני השמיני, 1907.שבין היושבים: הרב קובלסקי, הרב יצחק ניסנבוים, ה.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ושאול פנחס רבינוביץ
שטעטל
"שטעטל", חנה קובלסקה, 1934 תור לבית תמחוי בעיירה לובומל בווהלין שבמזרח פולין (כיום באוקראינה), 1917. הכיתוב על גבי השלט מורה "פאָלקס קיך" (יידיש: בית תמחוי). שטעטל (יידיש: עיירה; מבוטא "שְטֶטְל" או "שְטֵייטְל") או העיירה היהודית הייתה צורת היישוב הטיפוסית של יהדות מזרח אירופה, בטריטוריות שהשתייכו בעבר לאיחוד הפולני-ליטאי, עד מלחמת העולם הראשונה.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ושטעטל
תרפ"ח
#הפניה ה'תרפ"ח.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ותרפ"ח
תרכ"ז
#הפניה ה'תרכ"ז.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ותרכ"ז
תלמוד תורה
מורה ותלמיד בתלמוד תורה, בני ברק, 1965 תלמוד תורה הוא מוסד ללימודי קודש לילדים בקהילה היהודית המסורתית.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ותלמוד תורה
תורה
הַתּוֹרָה (נקראת גם: תּוֹרָה שֶׁבִּכְתָב ביהדות האורתודוקסית) היא החלק הראשון בתנ"ך, הכולל חמישה ספרים הקרויים חֲמִשָּׁה חֻמְּשֵׁי תּוֹרָה.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ותורה
לוח אחיאסף
"אל הקוראים", לוח אחיאסף 1, תרנ"ד, עמ' VI. שער פנימי, תרנ"ד לוח אֲחיאסף היה אלמנך (חיבור היוצא לאור פעם בשנה) בעברית שראה אור בהוצאת אחיאסף בשנים 1893 עד 1904 בוורשה (ופעם נוספת ב-1923).
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ולוח אחיאסף
זאב יעבץ
הרב זאב (ווֹלף) יעבץ (ט"ז בתשרי ה'תר"ח, 26 בספטמבר 1847, פולין –י"ח בשבט ה'תרפ"ד, 24 בינואר 1924, לונדון) היה סופר, היסטוריון ואיש חינוך.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ וזאב יעבץ
זלמן רייזן
זלמן רייזן (בכתיב יידי: זלמן רייזען; ברוסית: Залман Рейзен; לעיתים גם רייזין (Рейзин), ריזין, ריזן) (1887, בלארוס – הוצא להורג כנראה ב-1939) היה פילולוג של השפה היידית, היסטוריון של הספרות, עורך ומתרגם ליידיש, ביוגרף, מחבר ספרי לימוד, מבקר ספרות, סופר ועיתונאי, ממייסדי מכון ייִוואָ.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ וזלמן רייזן
ח' בכסלו
פרשת בר המצווה של ילד שנולד בח' כסלו היא פרשת וישלח אם בר המצוה חל בשנה המתחילה ביום חמישי, או פרשת ויצא אם בר המצווה חל בשנה המתחילה בימים שני, שלישי או שבת.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ וח' בכסלו
חיים דב הורביץ
חיים דב הורביץ (נכתב גם: חיים דוב הורוויץ, ומוכר בראשי התיבות חיד"ה; ה'תרכ"ה, 1865 – ה'תרצ"ג, 1933) היה סופר, עיתונאי ועורך, ביידיש ובעברית, כלכלן ופעיל ציוני.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ וחיים דב הורביץ
חיים יחיאל בורנשטיין
חיים יחיאל הלוי בורנשטיין (בכתיב מיושן: בארנשטיין; 15 ביוני 1845 – 14 באוגוסט 1928) היה חוקר, תוכן, כרונולוג ומתרגם.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ וחיים יחיאל בורנשטיין
בשפל
מבנה ששימש בעבר מעון לעניים חסרי בית, ששימש השראה לדמויות במחזה "בשפל". כיום משמש הבניין כמשרדי סוכנות ההגירה של ניז'ני נובגורוד בשפל (ברוסית: На дне) הוא מחזה בארבע מערכות, פרי עטו של מקסים גורקי.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ובשפל
בלארוס
רפובליקת בֵּלָארוּס, ובקיצור בלארוס (בבלארוסית: Рэспубліка Белару́сь וברוסית: Респу́блика Белару́сь) היא מדינה ללא מוצא לים במזרח אירופה, הגובלת ברוסיה ממזרח, באוקראינה מדרום, בפולין ממערב ובליטא ולטביה מצפון.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ובלארוס
בוריס קלצקין
בּוֹרִיס ארקַאדיֶיוויץ' קְלֶצקין (בכתיב יידי: באָריס קלעצקין; 1875, וילנה – ספטמבר 1937, שם) היה מו"ל יידי, מגדולי המו"לים היידישאים שלפני השואה.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ובוריס קלצקין
בית הקברות היהודי בוורשה
מצבות בבית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה בוורשה קטע מחומת המצבות בבית הקברות היהודי בוורשה בית הקברות היהודי ברחוב אוקופובה (Okopowa) שברובע וולה (Wola) בוורשה בירת פולין (שמו הוא "בית העלמין גנשא", וביידיש: "דער גענשער בית עלמין"; מכונה גם "בית הקברות אוקופובה"), הוא בית הקברות היהודי השני בגודלו בפולין, החשוב שבכ-1400 בתי העלמין שבמדינה, ואחד מהגדולים ביותר בעולם.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ובית הקברות היהודי בוורשה
דיין (הלכה)
דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ודיין (הלכה)
האימפריה הרוסית
האימפריה הרוסית (ברוסית: Российская Империя), או רוסיה הקיסרית, הייתה מדינה ומערכת שלטונית שהתקיימה ברוסיה מאז עלייתו לשלטון של פיוטר הגדול בסוף המאה ה-17 ועד להדחתו של הצאר האחרון ניקולאי השני במהפכת פברואר ב-1917.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ והאימפריה הרוסית
הצפירה
כ"ז באדר א' תרכ"ב שלט רחוב על שם עיתון הצפירה בירושלים "הצפירה" (מ-צפרא - בוקר) היה אחד העיתונים העבריים החשובים והפופולריים שיצאו לאור בתחום המושב, ונקרא בעולם היהודי כולו, החל מהמחצית השנייה של המאה ה-19 ועד תחילת המאה ה-20.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ והצפירה
הצופה (ורשה)
הצופה (הצֹפֶה) היה יומון עברי שראה אור בעיר ורשה מ-1903 עד 1905.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ והצופה (ורשה)
הלל צייטלין
הלל צייטלין (תרל"א, 1871 – כ"ט באלול תש"ב, 11 בספטמבר 1942) היה הוגה דעות, מיסטיקן, סופר ופובליציסט יהודי, שכתב בעברית וביידיש.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ והלל צייטלין
הזמן
כריכה אחורית של הספר '''על עיתונים ואנשים''' הזמן היה עיתון בשפה העברית שיצא לאור ברוסיה בין השנים 1903–1915 בתחילתה במתכונת של פעמיים בשבוע ובהמשכו כעיתון יומי.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ והזמן
הורדנה
#הפניה גרודנו.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ והורדנה
הושענא רבה
הקפות הושענא רבה בבית הכנסת החורבה בירושלים הוֹשַׁעְנָא רַבָּה (בארמית: הושענא רבא; בעברית: הושענא הגדול) הוא כינויו של היום השביעי והאחרון של חג סוכות, היום השישי של חול המועד סוכות, שחל בכ"א בתשרי, יום לפני שמיני עצרת.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ והושענא רבה
ורשה
כנסייה ברחוב קרקובסקה פשדמיישצ'ה ציור של ורשה מאת בולטו ורשה (בפולנית: Warszawa – וארְשַאווה – IPA) היא בירת פולין והעיר הגדולה ביותר בה.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ וורשה
ישיבה
ישיבת וולוז'ין - הישיבה הממוסדת הראשונה והישיבה שכונתה '''אם הישיבות''' שאנגחאי בזמן מלחמת העולם השנייה, 1942 ישיבה או מתיבתא (מארמית) היא מוסד ללימוד תורה על כל תחומיה, על פי המסורת היהודית.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ וישיבה
יהדות פולין
מפת האיחוד הפולני-ליטאי, 1569–1795, בצבעים ורוד (כתר פולין), סגול (דוכסות ליטא) ירוק (דוכסות ליבוניה). בכל מרחב זה ישבה בימי הביניים יהדות פולין. ש לאחר התפרקות האיחוד נותרו אזורים אלה בתחום המושב בהם הותר ליהודים להתיישב.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ויהדות פולין
יידיש
ייִדִישׁ או אידיש (בעברית נקראת לפעמים גם אִידִית, כנראה קיצור של ייִדיש-דײַטש - "יהודית-גרמנית") היא שפה יהודית השייכת למשפחת השפות הגרמאניות ונכתבת באותיות האלפבית העברי.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ויידיש
1 בדצמבר
1 בדצמבר הוא היום ה-335 בשנה (336 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ו1 בדצמבר
10 בספטמבר
10 בספטמבר הוא היום ה-253 בשנה בלוח הגרגוריאני (254 בשנה מעוברת).
לִרְאוֹת פנחס קנטורוביץ ו10 בספטמבר