תוכן עניינים
61 יחסים: מרס (מיתולוגיה), מרץ, מרקוריוס, מטמורפוזות, מוזה, מינרווה, מיתולוגיה, אסקלפיוס, אסטרונומיה, ארה פקיס, אריאדנה, אריסטיוס, אלגיה, אטיולוגיה, אוריון (מיתולוגיה), אולימפוס, אובידיוס, אוגוסטוס קיסר, נומה פומפיליוס, עמינדב דיקמן, פרספונה, פרולוג (ספרות), פריאפוס, פלבס, פברואר, פואמה, פואטיקה, קסטור ופולוקס, קרס (מיתולוגיה), קליסטו (מיתולוגיה), קונקורדיה, קופלט, קורבן, קווירינוס (מיתולוגיה), קיבלי, רמוס ורומולוס, רומא העתיקה, ריאה (אלה), שירה, לטינית, ליוויה, טיבריוס, חקלאות, חטיפת הנשים הסביניות, חופש הביטוי, גנאלוגיה, גרמאניקוס יוליוס קלאודיאנוס קיסר, דיאלוג, דיוניסוס, הרקולס, ... להרחיב מדד (11 יותר) »
מרס (מיתולוגיה)
מרס (או מארס; מלטינית: Mars) היה אל המלחמה במיתולוגיה הרומית, ואחד מהאלים החשובים והמכובדים ביותר בפנתאון האלים הרומי.
לִרְאוֹת פסטיבלים ומרס (מיתולוגיה)
מרץ
מרץ או מרס (מלטינית, Martius, דרך גרמנית ויידיש) הוא החודש השלישי בלוח הגרגוריאני.
לִרְאוֹת פסטיבלים ומרץ
מרקוריוס
מטה והצרור שהוא נושא לצדו. הציור "מרקוריוס" מאת הנדריק גולציוס. מֶרְקוּרְיוּס (בלטינית: Mercurius), היה אחד מהאלים המרכזיים במיתולוגיה הרומית.
לִרְאוֹת פסטיבלים ומרקוריוס
מטמורפוזות
כריכת הספר בגרסה האנגלית בעריכת ג'ורג' סנדיס, 1632 מטמורפוזות (בלטינית: Metamorphoseon - "שינוי צורה") הוא שיר אפי בן חמישה-עשר חלקים פרי עטו של המשורר הרומאי אובידיוס שחי בין השנים 43 לפנה"ס – 17 לספירה.
לִרְאוֹת פסטיבלים ומטמורפוזות
מוזה
במיתולוגיה היוונית, תשע המוזות היו אלות היצירה, האמנויות והמדעים, פטרוניות תחומי המחול, המוזיקה, ההיסטוריה, הספרות, המחזאות והאסטרונומיה.
לִרְאוֹת פסטיבלים ומוזה
מינרווה
מינרווה היא אלת החוכמה, המסחר, האמנויות, המדע, המלחמה והאסטרטגיה הצבאית במיתולוגיה הרומית.
לִרְאוֹת פסטיבלים ומינרווה
מיתולוגיה
מיתולוגיה היוונית מיתולוגיה מתייחסת בדרך כלל לאוסף של מיתוסים הקשורים במסורות הקדומות של קבוצת אנשים, עם או תרבות מסוימת והעוסקים בעיקר בעלילותיהם של אלים וגיבורים.
לִרְאוֹת פסטיבלים ומיתולוגיה
אסקלפיוס
מקדש אסקלפיוס למרגלות האקרופוליס באתונה אסקלפיוס (ביוונית: Ἀσκλήπιος, בלטינית: Aesculapius) היה אל הרפואה של היוונים והרומים.
לִרְאוֹת פסטיבלים ואסקלפיוס
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
לִרְאוֹת פסטיבלים ואסטרונומיה
ארה פקיס
250px ארה פאקיס (בלטינית: Ara Pacis Augustae - "מזבח השלום האוגוסטיני") הוא מזבח אשר הוקדש לאלה הרומית פאקס לרגל חזרתו של הקיסר אוגוסטוס ממסעותיו הצבאיים בגאליה ובספרד בשנת 13 לפנה"ס.
לִרְאוֹת פסטיבלים וארה פקיס
אריאדנה
ציור של סבסטיאנו ריצ'י המתאר את אריאדנה ודיוניסוס (בכחוס) פרסקו מפומפיי של דיוניסוס ופמליתו מוצאים את אריאדנה ישנה על ברכי היפנוס ציפורי אריאדנה (ביוונית: Ἀριάδνη) היא דמות מהמיתולוגיה היוונית.
לִרְאוֹת פסטיבלים ואריאדנה
אריסטיוס
אריסטיוס (ביוונית: Ἀρισταῖος; בלטינית: Aristaeus) הוא אל במיתולוגיה היוונית.
לִרְאוֹת פסטיבלים ואריסטיוס
אלגיה
אֵלֶגְיָה (מיוונית: ἐλεγεία) הוא מונח שבמקורו ציון משקל שירי מסוים, ובהמשך קיבל שתי הוראות נוספות.
לִרְאוֹת פסטיבלים ואלגיה
אטיולוגיה
אֶטְיוֹלוֹגְיָה (מיוונית: αιτιολογία, תרגום לעברית: "תורת הסיבות". על פי האקדמיה ללשון העברית: מערך הסיבות) היא חקר הסיבות, הגורמים והמקורות של תופעה מסוימת.
לִרְאוֹת פסטיבלים ואטיולוגיה
אוריון (מיתולוגיה)
קבוצת הכוכבים אוריון, עם דמותו של אוריון, ציור של יוהנס הווליוס. אוריון הוא דמות צייד מהמיתולוגיה היוונית.
לִרְאוֹת פסטיבלים ואוריון (מיתולוגיה)
אולימפוס
אולימפוס הוא ההר הגבוה ביוון, גובהו 2,917 מטרים.
לִרְאוֹת פסטיבלים ואולימפוס
אובידיוס
פּוּבְּלִיוּס אוֹבִידִיוּס נָאסוֹ (בלטינית: Publius Ovidius Naso; 20 או 21 במרץ 43 לפנה"ס – 17 לספירה) היה משורר רומי, שחי ופעל בימי שלטונו של הקיסר אוגוסטוס.
לִרְאוֹת פסטיבלים ואובידיוס
אוגוסטוס קיסר
אוגוסטוס במוזיאון הארכאולוגיה בכרתים "ארה פקיס" - "מזבח השלום" של אוגוסטוס אוגוסטוס ככהן דת, מוזיאון הוותיקן גַּאיוּס יוּלְיוּס קֵיסָר אוֹקְטַבְיָאנוּס (בלטינית: CAIVS•IVLIVS•CAESAR•OCTAVIANVS; 23 בספטמבר 63 לפנה"ס – 19 באוגוסט 14 לספירה), המוכר בשם "אוֹגוּסְטוּס" (Augustus), היה מייסד השושלת היוליו-קלאודית וראשון קיסרי רומא, ולדעת היסטוריונים רבים - גם החשוב שבהם.
לִרְאוֹת פסטיבלים ואוגוסטוס קיסר
נומה פומפיליוס
נוּמָה פׂומְפִּילִיוּס (753 לפנה"ס – 673 לפנה"ס) היה מלכה האגדי השני של רומא.
לִרְאוֹת פסטיבלים ונומה פומפיליוס
עמינדב דיקמן
עמינדב אלכסנדר דיקמן (21 בדצמבר 1958 – 2 ביוני 2022) היה מתרגם וחוקר ספרות ישראלי, פרופסור בחוגים לספרות עברית ולספרות כללית והשוואתית באוניברסיטה העברית בירושלים.
לִרְאוֹת פסטיבלים ועמינדב דיקמן
פרספונה
פרספונה, ציור של דנטה גבריאל רוזטי מ-1874 האדס ופרספונה, תבליט מיוון העתיקה. פרספונה, פסל משנת 460 לפנה"ס לערך, מאיטליה. מוצג כיום במוזיאון פרגמון בברלין. פרספונה (ביוונית: Περσεφόνη - מחריבת האור) היא מלכת העולם התחתון ואשתו של האדס, אל השאול, במיתולוגיה היוונית.
לִרְאוֹת פסטיבלים ופרספונה
פרולוג (ספרות)
פרולוג (בעברית: פֶּתַח דָּבָר) הוא חלק בסיפור המשמש כרקע לסיפור, יכול להכיל פרטים על המקום והזמן בהם מתרחשת העלילה, דמויות העלילה או אפילו להוות סיפור עצמאי שמתקשר לסיפור הראשי שבא בעקבותיו.
לִרְאוֹת פסטיבלים ופרולוג (ספרות)
פריאפוס
פריאפוס (ביוונית עתיקה: Πρῐ́ᾱπος) הוא במיתולוגיה היוונית אל משני של הפריון והחקלאות, מגן חיות המשק, עצי הפירות, הגנים ואיבר המין הגברי.
לִרְאוֹת פסטיבלים ופריאפוס
פלבס
פְּלֵבְּס (ואנשיו: פּלֶבֶּאים; בלטינית: plebs, plebis, "המון, ציבור גדול"; השווּ יוונית: πλῆθος) היו כל האזרחים הרומאים החופשיים שלא היו בני מעמד הפטריקים.
לִרְאוֹת פסטיבלים ופלבס
פברואר
פברואר (מלטינית Februarius; נהגה: "פבואר") הוא החודש השני בלוח השנה הגרגוריאני.
לִרְאוֹת פסטיבלים ופברואר
פואמה
#הפניה שירה#פואמה.
לִרְאוֹת פסטיבלים ופואמה
פואטיקה
#הפניה שירה.
לִרְאוֹת פסטיבלים ופואטיקה
קסטור ופולוקס
אחד התאומים, פסל שיש מיוון העתיקה. מקדש קסטור ופולוקס בפורום רומאנום. קסטור ופולוקס בפסל רומאי עתיק במוזיאון הפראדו. קסטור ופולוקס בהעתק של אנטואן קואזוו בארמון ורסאי.
לִרְאוֹת פסטיבלים וקסטור ופולוקס
קרס (מיתולוגיה)
#הפניה דמטר.
לִרְאוֹת פסטיבלים וקרס (מיתולוגיה)
קליסטו (מיתולוגיה)
קליסטו עם זאוס המחופש לארטמיס; ציור שמן מאת פרנסואה בושה, 1744. במיתולוגיה היוונית, קליסטו (ביוונית: Καλλιστώ) היא נימפה של האלה ארטמיס.
לִרְאוֹת פסטיבלים וקליסטו (מיתולוגיה)
קונקורדיה
פסל קונקורדיה בשטוטגרט קרנות שפע. מטבע שהונפק לכבוד אקוויליאה סוורה. קונקורדיה (בלטינית: Concordia) הייתה אלת ההסכמה, ההבנה וההרמוניה בחיי הנישואים על פי המיתולוגיה הרומית.
לִרְאוֹת פסטיבלים וקונקורדיה
קופלט
קופלט זהו מבנה שירי בן שתי שורות, אשר לרוב חרוזות (עם זאת, לא בהכרח, הקופלט ניתן להפרדה גם על ידי רווחים).
לִרְאוֹת פסטיבלים וקופלט
קורבן
תגליף של הבל מקריב את קורבנו תגליף של קין, שהקריב את הקורבן, העצוב על כך שמנחתו לא התקבלה דוגמה מודרנית לקרבן - צאן מועלה לקורבן על ידי כוהני דת שומרונים בהר גריזים קורבן (עם ניקוד: קָרְבָּן, מקובל גם הכתיב החסר קרבן) הוא סוג של פולחן חליפין, בו מוותרים המשתתפים בפולחן על נכס כלשהו לטובת האל או האלים להם נועד הפולחן.
לִרְאוֹת פסטיבלים וקורבן
קווירינוס (מיתולוגיה)
דנריוס מדמיין קווירינוס על פני המטבע, והכתרתה של קרס בצד השני, הונצח ברומא של שנת 56 לפנה"ס במיתולוגיה הרומית קווירינוס (בלטינית: Quirīnus) הוא אל קדמון מתקופת המלוכה הרומית.
לִרְאוֹת פסטיבלים וקווירינוס (מיתולוגיה)
קיבלי
קיבלי על כס המלכות, עם אריה, קרן השפע וכתר מוראלי. שיש רומי, סביב שנת 50 לספירה. מוזיאון פול גטי קִיבֶּלֵי (בלטינית Cybele; בפריגית: מאטר קובילייה, כנראה "אם ההר"; ב: קובאבה; ביוונית: Κυβέλη קיבלי, Κυβήβη קייביבי, Κύβελις קיבליס) היא האלה האם האנטולית.
לִרְאוֹת פסטיבלים וקיבלי
רמוס ורומולוס
פסל הזאבה הקפיטולינית מניקה את התינוקות רמוס ורומולוס רֵמוּס ורוֹמוּלוּס (בלטינית: Romulus et Remus) הם דמויות מהמיתולוגיה הרומית, אשר להם מיוחס ייסודה של העיר רומא.
לִרְאוֹת פסטיבלים ורמוס ורומולוס
רומא העתיקה
רומא העתיקה הוא שמה של התרבות והאימפריה שצמחה מעיר המדינה רומא שבאיטליה החל מהמאה ה-8 לפנה"ס ועד המאה החמישית לספירה.
לִרְאוֹת פסטיבלים ורומא העתיקה
ריאה (אלה)
במיתולוגיה היוונית, ריאה (ביוונית: Ῥέα) הייתה בתם הטיטאנית של אורנוס, אל השמים ומלך האלים הראשון, ואשתו גאיה, אלת האדמה וראשית הכל.
לִרְאוֹת פסטיבלים וריאה (אלה)
שירה
אירוע הקראת שירה בארצות הברית, 2009 שִׁירָה (באנגלית: Poetry) היא סוגה של אמנות, הבאה לידי ביטוי כיצירה ספרותית, בה נעשה שימוש בתכונותיה האסתטיות של השפה, זאת בנוסף למשמעות המילולית או במקומה.
לִרְאוֹת פסטיבלים ושירה
לטינית
כתובת באנגלית ובלטינית, בתחנת הרכבת וולסנד שבטיין אנד ור שבצפון אנגליה. כתובת דואנוס, אחד הטקסטים הקדומים ביותר בלטינית, המאה השביעית לפנה"ס לטינית (Lingua latīna, תעתיק: "לִינְגְּוַּה לַטִינַה"), או בשמה האחר רומית, היא שפה אחת מתוך קבוצת השפות האיטליות של משפחת השפות ההודו-אירופאיות.
לִרְאוֹת פסטיבלים ולטינית
ליוויה
ליוויה דרוסילה (ידועה גם כיוליה אוגוסטה) (30 בינואר 58 או 59 לפנה"ס – 29 לספירה).
לִרְאוֹת פסטיבלים וליוויה
טיבריוס
טִיבֶּרְיוּס קְלַאוּדִיוּס נֵירוֹן קֵיסָר (16 בנובמבר 42 לפנה"ס – 16 במרץ 37 לספירה) היה קיסר רומא בשנים 14–37 לספירה.
לִרְאוֹת פסטיבלים וטיבריוס
חקלאות
שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.
לִרְאוֹת פסטיבלים וחקלאות
חטיפת הנשים הסביניות
חטיפת הנשים הסביניות, מאת ג'אמבולוניה. חטיפת הנשים הסביניות, מאת ניקולא פוסן, (1634-1635), מוצג במוזיאון המטרופוליטן לאמנות שבניו יורק. חטיפת הנשים הסביניות, מאת ניקולא פוסן, (1637-1638), מוצג במוזיאון הלובר שבפריז.
לִרְאוֹת פסטיבלים וחטיפת הנשים הסביניות
חופש הביטוי
נואם בפינת נואמים בלונדון, 1974 חופש הביטוי וההבעה הוא זכותו של כל אדם להביע את דעתו ולומר את שברצונו לומר מבלי שיוטלו הגבלות שרירותיות על כך, בכל הדרכים המשמשות לכך: דיבור, כתיבה, צילום, הסרטה, וכל דרך תקשורת אחרת.
לִרְאוֹת פסטיבלים וחופש הביטוי
גנאלוגיה
אילן יוחסין (עץ משפחה) הוא אחת מצורות התיעוד הגנאלוגי הנפוצות ביותר, בתמונה: תרשים אילן היוחסין של ויליאם הראשון, מלך אנגליה גֵּנֵאָלוֹגְיָה, או בעברית חקר יוחסין, היא מדע עזר בהיסטוריה ואנתרופולוגיה לחקר ההקשר הגנטי של קבוצת אורגניזמים.
לִרְאוֹת פסטיבלים וגנאלוגיה
גרמאניקוס יוליוס קלאודיאנוס קיסר
גֵרְמַאנִיקוּס יוּלִיוּס קְלַאוּדִיאַנוּס קֵיסָר (24 במאי 15 לפנה"ס – 10 באוקטובר 19) היה מצביא רומאי בולט, שנודע במלחמותיו בגרמאניה.
לִרְאוֹת פסטיבלים וגרמאניקוס יוליוס קלאודיאנוס קיסר
דיאלוג
תבליט דיאלוג בין אפלטון ואריסטו על ידי לוקה דלה רוביה דִּיאָלוֹג (בעברית: דּוּ שִׂיחַ או שיח) הוא שיחה הדדית בין שתי ישויות או יותר.
לִרְאוֹת פסטיבלים ודיאלוג
דיוניסוס
פסל דיוניסוס (עותק רומי של פסל יווני מהמאה ה-4 לפנה"ס), המוזיאון הבריטי בלונדון צלמית של בכחוס מחרס, מהתקופה הרומית המאה ה-1 עד המאה ה-3. אוסף המוזיאון הימי הלאומי, חיפה דיוניסוס אוחז קנתרוס (כלי שתייה), ציור על גבי אמפורה, סביבות 480–490 לפנה"ס, מוזיאון הלובר דיוניסוס (ביוונית: Διόνυσος, מבוטא Dionysos.
לִרְאוֹת פסטיבלים ודיוניסוס
הרקולס
הרקולס (ביוונית: Ἡρακλῆς, הֵרַקְלֵס; בלטינית: Hercules; נולד בשם אַלקאיוֹס Ἀλκαῖος או אַלקֵיידֵס Ἀλκείδης) הוא גיבור מן המיתולוגיה היוונית והמיתולוגיה הרומית.
לִרְאוֹת פסטיבלים והרקולס
הבה
טקסט.
לִרְאוֹת פסטיבלים והבה
ונוס
"הולדת ונוס" - סנדרו בוטיצ'לי ונוס (בלטינית: Venus) היא אלת האהבה, היופי, התשוקה, המין, הפוריות, השגשוג והניצחון במיתולוגיה הרומית.
לִרְאוֹת פסטיבלים וונוס
וסטה
מקדש וסטה ברומא '''"במקדש וסטה"''' ציור מאת Constantin Hölscher במיתולוגיה הרומית וסטה (Vesta) הייתה אלת הבית, המשפחה ואש האח.
לִרְאוֹת פסטיבלים ווסטה
ורגיליוס
פובליוס ורגיליוס מארו (בלטינית: Publius Vergilius Maro; 15 באוקטובר 70 לפנה"ס – 21 בספטמבר 19 לפנה"ס), המכונה ורגיליוס, היה משורר רומי.
לִרְאוֹת פסטיבלים וורגיליוס
כרונולוגיה
כרונולוגיה (מלטינית chronologia, מיוונית: χρόνος, כרונוס, זמן בתוספת λογία, לוגיה, דיבור או לימוד) היא רשימה או מחקר המתאר רצף של אירועים על פי סדר התרחשותם.
לִרְאוֹת פסטיבלים וכרונולוגיה
יאנוס
יאנוס (בלטינית: IANVS) הוא אל השערים במובנם המורחב במיתולוגיה הרומית, ובכלל זה התחלות וסיומים, לידה, נמלים – שער למסחר או למסעות, ועוד.
לִרְאוֹת פסטיבלים ויאנוס
ינואר
ינואר (מלטינית Ianuarius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש הראשון בלוח השנה הגרגוריאני.
לִרְאוֹת פסטיבלים וינואר
יונו (מיתולוגיה)
מטבע מימי האימפריה הרומית; בצידו האחד של המטבע מופיעה האלה '''יונו''', ומחזיקה בידיה סמלי מלכות. מסביב לה מופיע הכיתוב IVNO REGINA, דהיינו "יונו המלכה". במיתולוגיה הרומית, יוּנוֹ (בלטינית: IVNO) הייתה מלכת האלים ומגינת המדינה הרומאית, אחת מהאלות החשובות והמכובדות בפנתאון האלים הרומי.
לִרְאוֹת פסטיבלים ויונו (מיתולוגיה)
יוני
יוני (מלטינית Iunius, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השישי בלוח השנה הגרגוריאני.
לִרְאוֹת פסטיבלים ויוני
יופיטר (מיתולוגיה)
במיתולוגיה הרומית, יופיטר (בלטינית: Iuppiter), המכונה גם יוביס, היה ראש האלים ופטרונה של המדינה הרומאית, האל החשוב והמכובד ביותר בפנתאון האלים הרומי.
לִרְאוֹת פסטיבלים ויופיטר (מיתולוגיה)
יוליוס קיסר
גאיוס יוליוס קיסר (בלטינית: Gaius Iulius Caesar; 12 ביולי 100 לפנה"ס – 15 במרץ 44 לפנה"ס) היה מנהיג צבאי פוליטי ומדינאי חשוב ברפובליקה הרומית.
לִרְאוֹת פסטיבלים ויוליוס קיסר