גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
48 יחסים: מנחם מנדל משקלוב, משה ריבלין, מוצא, מודיעין עילית, ארץ ישראל, אב בית דין, אברהם שלמה זלמן צורף, נטורי קרתא, סעדיה משקלוב, עליית תלמידי הגר"א, פרושים, פתח תקווה, צפת, קהל פרושים, רעידת האדמה בצפת (1837), שמואל סלנט, שלמה זלמן צורף, שטריימל, תקס"ח, תקופת בית שני, תלמוד תורה (מצווה), ליטאים (זרם), טבריה, חסידים, בתי ורשה (ירושלים), בית מדרש, בית שמש, בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים, בית הכנסת מנחם ציון, בית הכנסת החורבה, ביתר עילית, דתיים לאומיים, המאה ה-19, התנגדות לחסידות, הגר"א, היישוב הישן, ירושלים, ישעיה ברדקי, ישראל משקלוב, יהושע לייב דיסקין, יהודה החסיד (ירושלים), יוסף זונדל מסלנט, 1808, 1816, 1840, 1846, 1864, 1909.
מנחם מנדל משקלוב
רבי מנחם מנדל אשכנזי בן ברוך בנדט משקלוב (ת"ק 1740 בערך - ל' בשבט ה'תקפ"ז, 27 בפברואר 1827) היה רב, מקובל, מתלמידיו המובהקים של הגר"א, ראשון העולים בעליית תלמידי הגר"א, מנהיג קהילת הפרושים בצפת ולאחר מכן בירושלים.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ומנחם מנדל משקלוב · ראה עוד »
משה ריבלין
הרב משה ריבלין (מכונה משה מגיד ריבלין; אלול ה'תק"ם, קיץ 1780 - כ"ח באלול ה'תר"ו, 19 בספטמבר 1846) היה מגיד מישרים ומנהיג הקהילה האשכנזית בירושלים בשנים תר"א - תר"ו (1841–1846).
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ומשה ריבלין · ראה עוד »
מוצא
בתי שכונת מוצא המודרנית במבט מכיוון "סיבוב מוצא" תיאור אוהד של מתיישבי מוצא בעיתון הצבי, 1908 תמונה מימין: הדרך לירושלים - עד היום: בצד שמאל המבנה: תמונה משמאל חגיגת תושבים בשנים 1893–1895 ברוזה, 1912 מוצא (או מוצא תחתית) היא שכונה בירושלים הממוקמת בהרי ירושלים, בפאתיה המערביים של הבירה, בסמוך לנחל שורק, בגובה ממוצע של 580 מטר מעל פני הים, בעבר הייתה מושבה חקלאית עצמאית, ומשנת 1993 צורפה לירושלים.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ומוצא · ראה עוד »
מודיעין עילית
מודיעין עילית במבט מהאוויר, פברואר 2014 מודיעין עילית (מכונה גם קריית ספר) היא עיר והתנחלות חרדית, הממוקמת בהרי בנימין ממזרח לקו הירוק, במרחק של כ־5 קילומטרים מהעיר מודיעין-מכבים-רעות.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ומודיעין עילית · ראה עוד »
ארץ ישראל
תצלום לוויין של '''ארץ ישראל''', משנת 2003, הכולל את מדינת ישראל, שטחי הרשות הפלסטינית, וחלקים מירדן, לבנון, סוריה ומצרים ארץ ישראל (בראשי תיבות: א"י, נקראת בלועזית: פָּלֶשְׂתִּינָה, ובערבית: فلسطين, בתעתיק לעברית: פָלַסְטִין) היא חבל ארץ הנמצא בדרום-מערב יבשת אסיה, באגן הים התיכון ובחלק של המזרח התיכון המכונה לבנט, אשר מחולק בין המדינות ישראל, ירדן, לבנון וסוריה.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) וארץ ישראל · ראה עוד »
אב בית דין
ראב"ד פוזן רבי עקיבא איגר (במרכז) ושני הדיינים שעמו, השליש הראשון של המאה ה-19. אַב בֵּית דִּין (בראשי תיבות: אב"ד) הוא הדיין או השופט היושב בראש בית הדין.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ואב בית דין · ראה עוד »
אברהם שלמה זלמן צורף
הרב אברהם שלמה זלמן צורף (הראש"ז) (תקמ"ו/ 1786 – י"ט באלול ה'תרי"א /16 בספטמבר 1851), נמנה עם מחדשי היישוב האשכנזי בירושלים בראשית המאה ה-19 ושימש כשד"ר של יהודי ירושלים.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ואברהם שלמה זלמן צורף · ראה עוד »
נטורי קרתא
הפגנה של נטורי קרתא בריטים בכיכר טרפלגר שבלונדון, אנגליה כיתוב באנגלית המציג את העמדה "הציונות היא שואה" פשקווילים המודיעים על כינוס נטורי קרתא השנתי בית המדרש "תורה ויראה" נטורי קרתא בניין בית המדרש "תורה ויראה" פשקוויל המבזה את ההולכים לאיראן ביהמ"ד בית בערגער של נטורי קרתא נְטוּרֵי קַרְתָּא (מארמית: שומרי העיר) היא תת-קבוצה חרדית בישראל, שחבריה סבורים שאין להקים מדינה יהודית טרם בוא המשיח, ולכן מתנגדים למדינת ישראל ולציונות.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ונטורי קרתא · ראה עוד »
סעדיה משקלוב
#הפניה סעדיה תלמיד הגר"א.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) וסעדיה משקלוב · ראה עוד »
עליית תלמידי הגר"א
עליית תלמידי הגר"א או עליית הפרושים הוא גל עליות של מספר קבוצות עולים מליטא ורוסיה הלבנה שהתיישבו בארץ ישראל בתחילת המאה ה-19.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ועליית תלמידי הגר"א · ראה עוד »
פרושים
"הפרושים מאשימים את ישוע", דוצ'ו, בערך 1310. פרושים היו אחת מהכיתות היהודיות העיקריות במחצית השנייה של תקופת בית שני.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ופרושים · ראה עוד »
פתח תקווה
מיצג "אני אוהב את פתח תקווה" פתח תקווה (בניקוד: פֶּתַח תִּקְוָה), המכונה "אֵם הַמּוֹשָׁבוֹת", היא עיר במישור החוף הדרומי במחוז המרכז בישראל והעיר החמישית באוכלוסייתה עם 257,196 תושבים (על פי נתוני משרד הפנים אוגוסט 2023).
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ופתח תקווה · ראה עוד »
צפת
כתובת על קיר בעיר צפת, קיץ 2018 מפת העיר העתיקה של צפת סימטה בעיר העתיקה של צפת גשר העיר העתיקה של צפת 250px 250px צְפַת היא עיר במחוז הצפון בישראל, הנחשבת לבירת הגליל העליון, ושוכנת באזור הררי בחלקו המזרחי של הגליל.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) וצפת · ראה עוד »
קהל פרושים
פרושים הוא שמה של קהילה חרדית-ירושלמית, שהוקמה בחנוכה ה'תשנ"ט (1998), ומשמרת את מסורת הפרושים בני היישוב הישן.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) וקהל פרושים · ראה עוד »
רעידת האדמה בצפת (1837)
רעידת האדמה של שנת 1837 (תקצ"ז) הייתה רעידת אדמה חזקה שפגעה באזור הגליל בארץ ישראל ובלבנון, הותירה אלפי הרוגים והחריבה את העיר צפת וסביבותיה, וכן פגעה קשות בעיר טבריה.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ורעידת האדמה בצפת (1837) · ראה עוד »
שמואל סלנט
הרב שמואל סָלַנט (נכתב גם שמואל סלאנט) (ב' בשבט תקע"ו, 1 בפברואר 1816 - כ"ט באב תרס"ט, 16 באוגוסט 1909) היה מורה הוראה, רבה ומנהיגה של עדת האשכנזים בירושלים במשך כ-44 שנים.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ושמואל סלנט · ראה עוד »
שלמה זלמן צורף
#הפניה אברהם שלמה זלמן צורף.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ושלמה זלמן צורף · ראה עוד »
שטריימל
שטריימל, תמונה מאוסף פיליפי אדם חובש שטריימל איש חבוש שטריימל בכותל אדמו"רי רוז'ין. שְׁטרַיימְל (מיידיש לעברית: מִזְנֶבֶת) הוא כובע פרווה שחלקים מהגברים היהודים החרדים נוהגים לחבוש (לאחר הנישואין) בשבתות, חגים ובימי חול המועד.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ושטריימל · ראה עוד »
תקס"ח
#הפניה ה'תקס"ח.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ותקס"ח · ראה עוד »
תקופת בית שני
תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ותקופת בית שני · ראה עוד »
תלמוד תורה (מצווה)
חדר בבני ברק, 1965 מצוות תלמוד תורה היא מצוות עשה מהתורה ללמוד את התורה, שבכתב ושבעל פה, על כל רבדיה, וללמדה לאחרים.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ותלמוד תורה (מצווה) · ראה עוד »
ליטאים (זרם)
ליטאים (ביידיש: ליטוואקעס) הם יהודים חרדים אשכנזים שאינם משתייכים לתנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) וליטאים (זרם) · ראה עוד »
טבריה
טְבֶרְיָה (בערבית: طبريا, תעתיק: טַבָּרִיַא; ביוונית עתיקה: Τιβεριάς, תעתיק: טיבריאס, במלרע; בלשון התלמוד הבבלי: טִבַרְיַא) היא עיר במחוז הצפון בישראל, בגליל התחתון ובבקעת כינרות.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) וטבריה · ראה עוד »
חסידים
#הפניה תנועת החסידות.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) וחסידים · ראה עוד »
בתי ורשה (ירושלים)
בור המים בבתי וורשא בתי וורשא מראה כללי של בתי וורשא בתי ורשה (נקראת גם נחלת יעקב) היא שכונה חרדית בשולי מאה שערים, סמוך לכיכר השבת.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ובתי ורשה (ירושלים) · ראה עוד »
בית מדרש
בית המדרש בישיבת שבי חברון שבחברון, 11/2005 בית מדרש הוא מקום המשמש ללימוד תורה, לדיון ולתפילה.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ובית מדרש · ראה עוד »
בית שמש
בית שמש היא עיר במחוז ירושלים שבישראל אשר הוקמה בראשית שנות החמישים כמעברה והוכרזה כעיר ב־25 ביוני 1991.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ובית שמש · ראה עוד »
בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים
בית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים (בשמו הרשמי: בית דין צדק דקהל הקודש אשכנזים, כונה גם בד"ץ פרושים) היה בית הדין האשכנזי הראשי בירושלים, שעסק בעיקר בענייניה של הקהילה האשכנזית הפרושית בירושלים ובישראל, והיה אחד המוסדות החשובים ביישוב הישן.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ובית דין צדק אשכנזים פרושים בירושלים · ראה עוד »
בית הכנסת מנחם ציון
בית הכנסת מנחם ציון הוא בית הכנסת הראשון בעת החדשה שנבנה על ידי העדה האשכנזית בירושלים.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ובית הכנסת מנחם ציון · ראה עוד »
בית הכנסת החורבה
בית הכנסת "החורבה", תשע"ח-2019 בית הכנסת המשוחזר בתשעה באב, 2012 בית הכנסת המשוחזר בסוכות בית הכנסת החורבה (או חורבת רבי יהודה החסיד, מכונה בקיצור החורבה) הוא בית כנסת במרכז הרובע היהודי בעיר העתיקה בירושלים, על יד כיכר החורבה ומול בית הכנסת צמח צדק.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ובית הכנסת החורבה · ראה עוד »
ביתר עילית
ביתר הקדומה - ח'רבת אליהוד בכפר בתיר בתי ביתר עילית קו פרשת המים. כיכר על שם הרב אברהם רביץ פארק שבעת המינים בעיר עם מתקני אומגה לגלישה זוויתית בֵּיתָר עִילִּית היא התנחלות ועיר חרדית כ-8 קילומטרים דרום-מערבית מירושלים וצפונית לגוש עציון, על גבול הקו הירוק.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) וביתר עילית · ראה עוד »
דתיים לאומיים
דתיים־לאומיים הוא שם כולל לקבוצה חברתית ודתית בישראל המזוהים עם אידאולוגיית הציונות הדתית ובכלל זה ניהול אורח חיים שומר מצוות לצד השתלבות פעילה בחברה הישראלית.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ודתיים לאומיים · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) והמאה ה-19 · ראה עוד »
התנגדות לחסידות
#הפניה ההתנגדות לחסידות.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) והתנגדות לחסידות · ראה עוד »
הגר"א
#הפניה הגאון מווילנה.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) והגר"א · ראה עוד »
היישוב הישן
פועלים יהודים בכרם אברהם, ירושלים, 1855 מפת ארץ ישראל וסביבתה, מעשה ידי הנרי ליבו, משנת 1729 מפת ארץ ישראל, מעשי ידי י"ב אלן, משנת 1851 המושג היישוב הישן מתייחס לחברה היהודית הוותיקה בארץ ישראל, שהתעצמה דמוגרפית ברבע האחרון של המאה ה-18 ובמשך המאה ה-19 במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) והיישוב הישן · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) וירושלים · ראה עוד »
ישעיה ברדקי
רבי ישעיה ברדקי (ה'תק"ן, 1790 - י"ח בחשוון ה'תרכ"ג, 11 בנובמבר 1862) היה מראשי הקהילה האשכנזית הפרושית במאה התשע עשרה בירושלים.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) וישעיה ברדקי · ראה עוד »
ישראל משקלוב
רבי ישראל בן שמואל אשכנזי משְקְלוֹב (שקלוב, תק"ל, 1770 – טבריה, ט' בסיוון תקצ"ט, 22 במאי 1839) היה רב, שד"ר, ממנהיגי עליית תלמידי הגר"א, מחבר הספר פאת השולחן.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) וישראל משקלוב · ראה עוד »
יהושע לייב דיסקין
#הפניה משה יהושע יהודה לייב דיסקין.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ויהושע לייב דיסקין · ראה עוד »
יהודה החסיד (ירושלים)
רבי יהודה חסיד (סג"ל; ה'ת"כ, 1660, דוּבְּנוֹ – ו' בחשוון ה'תס"א, 1700, ירושלים) היה דרשן בליטא.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ויהודה החסיד (ירושלים) · ראה עוד »
יוסף זונדל מסלנט
רבי יוסף זונדל מסַלַנְט (1786 – אוקטובר 1865) היה מגדולי תלמידי התלמידים של הגר"א, איש תורה מוסר וחסידות, ומהמנהיגים של העדה האשכנזית בירושלים.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ויוסף זונדל מסלנט · ראה עוד »
1808
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ו1808 · ראה עוד »
1816
שנה זו נודעה כשנה ללא קיץ, בשל הטמפרטורות הנמוכות, בעונת הקיץ, בחצי הכדור הצפוני, שנגרמו מחסימת אור השמש בידי אבק געשי מהתפרצות הר הגעש טמבורה, שנה קודם לכן.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ו1816 · ראה עוד »
1840
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ו1840 · ראה עוד »
1846
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ו1846 · ראה עוד »
1864
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ו1864 · ראה עוד »
1909
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: פרושים (היישוב הישן) ו1909 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פרושים_(היישוב_הישן)
