גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
76 יחסים: מנחת חביתין, מרדכי ברויאר, מזבח העולה, אהרן, אהרן בן אשר, איסור אכילת מנחת כהן, איסור אכילת חלב, איסור אכילת דם, איסור החמצת שיירי המנחות, נוסח איטליה, נוסח רומניא, נותר, ערב פסח שחל בשבת, פסח, פרשת פרה, פרשת השבוע, פרשת ויקרא, פרשה, פורים, פיגול, קסת הסופר, קורבן (יהדות), קורבן מנחה, קורבן אשם, קורבן שלמים, קורבן חטאת, שמן המשחה, שמיני, שנת זשג, שנת זשה, שנת זחא, שנת זחג, שנת בשז, שנת בשה, שנת בחג, שנת בחה, שנת גכז, שנת גכה, שנת השא, שנת השג, שנת החא, שנת הכז, שנה מעוברת, שנה פשוטה, שפתי כהן, שבעת ימי המילואים, שבת זכור, שבת הגדול, תצווה, תרומת הדשן, ..., תכלאל, ט"ז באדר ב', ט"ו באדר ב', טומאה וטהרה, ח' בניסן, חנוכת המשכן, חלוקת הפרקים בתנ"ך, ביאור הלכה, גימטריה, דוד אבודרהם, המשכן, הפטרה, הגעלת כלים, הגהות מיימוניות, ההיכל, ויקרא, ויקרא (פרשה), כ' באדר ב', כתר ארם צובא, כהן, י"ח באדר ב', י"ב בניסן, י"ג באדר ב', י"ד בניסן, י' בניסן, ירמיהו. להרחיב מדד (26 יותר) »
מנחת חביתין
מנחת חביתין היא אחת ממיני קורבן מנחה, והיא מוקרבת על ידי הכהן הגדול מדי יום, מחציתה בסמוך לתמיד של שחר ומחציתה השנייה בסמוך לתמיד של בין הערביים.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ומנחת חביתין · ראה עוד »
מרדכי ברויאר
הרב מרדכי בְּרוֹיֶאר (Marcus Breuer; ו' באייר ה'תרפ"א – ו' באדר ה'תשס"ז, 14 במאי 1921 – 24 בפברואר 2007) היה חוקר תנ"ך, דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית, זוכה פרס ביאליק וחתן פרס ישראל לספרות תורנית, ההדיר את נוסח המקרא, ופיתח את "שיטת הבחינות", המשלבת את השערת התעודות עם אמונה בתורה מן השמים.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ומרדכי ברויאר · ראה עוד »
מזבח העולה
אילוסטרציה של מזבח העולה, 1901 אילוסטרציה של מזבח העולה, 1890 מזבח העולה (מכונה גם מזבח החיצון או בפשטות המזבח; בתקופת המשכן כונה גם מזבח הנחושת) היה אחד מכלי-הקודש המרכזיים בפולחן העברי, בתחילה במשכן ולאחר מכן בבית המקדש הראשון והשני.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ומזבח העולה · ראה עוד »
אהרן
אַהֲרֹן (– א' באב) הוא דמות מקראית.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ואהרן · ראה עוד »
אהרן בן אשר
אהרן בן משה בן אשר המכונה בערבית "אבו סעיד", חי במחצית הראשונה של המאה ה-10.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ואהרן בן אשר · ראה עוד »
איסור אכילת מנחת כהן
איסור אכילת מנחת כהן הוא מצוות לא תעשה מתרי"ג מצוות, לפיה קיים איסור לאכול כל מנחה שכהן מקריב.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ואיסור אכילת מנחת כהן · ראה עוד »
איסור אכילת חלב
איסור אכילת חֵלֶב הוא מצווה ביהדות אשר אוסרת אכילה של חלקים שומניים מוגדרים של בהמה.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ואיסור אכילת חלב · ראה עוד »
איסור אכילת דם
איסור אכילת דם הוא מצוות לא תעשה מהתורה האוסרת על אכילת דם חיה, בהמה או עוף.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ואיסור אכילת דם · ראה עוד »
איסור החמצת שיירי המנחות
האיסור להחמיץ את שיירי המנחות היא מצוות לא תעשה מתוך תרי"ג מצוות, לפיה אסור לעשות חמץ משיירי המנחות שמיועדים לכהנים.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ואיסור החמצת שיירי המנחות · ראה עוד »
נוסח איטליה
סידור איטליני נוסח איטליה (או בשמותיו האחרים "מנהג איטליאני", "מנהג בני רומי", "מנהג לועזים") הוא נוסח תפילה המקובל על יהודי איטליה שאינם ממוצא אשכנזי או ספרדי.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ונוסח איטליה · ראה עוד »
נוסח רומניא
נוסח רומניא (הידוע גם כ"נוסח הרומניוטים") הוא נוסח התפילה של היהודים הרומניוטים.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ונוסח רומניא · ראה עוד »
נותר
בהלכות קרבנות, נותר הוא קרבן שלא נאכל בזמן שנקבע בתורה לאכילתו, או לא הוקרב על המזבח בזמן שקבעה התורה להקרבתו.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ונותר · ראה עוד »
ערב פסח שחל בשבת
ערב פסח שחל בשבת מתרחש כאשר י"ד בניסן חל בשבת, וליל הסדר נערך במוצאי שבת.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וערב פסח שחל בשבת · ראה עוד »
פסח
חַג הפֶּסַח (או בשמו המקראי: חַג הַמַּצּוֹת) הוא חג יהודי מקראי, הראשון מבין שלוש הרגלים.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ופסח · ראה עוד »
פרשת פרה
#הפניה ארבע פרשיות#שבת פרה.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ופרשת פרה · ראה עוד »
פרשת השבוע
פרשת השבוע היא קטע נבחר מתוך חמשת חומשי התורה המיועד לקריאה שבועית, במטרה להשלים את לימוד התורה כולה במשך שנה אחת.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ופרשת השבוע · ראה עוד »
פרשת ויקרא
קצר.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ופרשת ויקרא · ראה עוד »
פרשה
הוראה בשכרות. הציווי נכתב כפרשה פתוחה פרשה או פרשיה הוא מונח המשמש כינוי לקטעים קצרים אשר מכונים פרשה פתוחה או פרשה סתומה בהתאם לצורת העימוד בתחילת הפרשה.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ופרשה · ראה עוד »
פורים
אוזני המן, מאכל שנאכל בפורים ביהדות אירופה חג פּוּרִים הוא אחד מחגי ישראל, הנחוג ברוב המקומות בי"ד באדר ("פורים דפרזים"), ובערים מוקפות חומה בט"ו באדר ("פורים דמוקפים" או "שושן פורים").
חָדָשׁ!!: פרשת צו ופורים · ראה עוד »
פיגול
פיגול הוא מושג הלכתי המלמד על קורבן שנפסל להקרבה או לאכילה, עקב מחשבה לא רצויה של הכהן בשעת ההקרבה.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ופיגול · ראה עוד »
קסת הסופר
#הפניה שלמה גאנצפריד#מספריו.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וקסת הסופר · ראה עוד »
קורבן (יהדות)
Rodolfo Amoedo. משכן, תחריט משנת 1670, מאת ג'ראר ז'ולה (Gerard Jollain). ביהדות, קָרְבָּנוֹת הם סוגי בעלי חיים או מינים מסוימים מן הצומח אשר היו מוצעים בבית המקדש בירושלים, בזמנים ובמועדים שונים, ושם היו מוקטרים על ידי הכהנים על אש המזבח, או נאכלים על ידם, בהתאם לסוג הקורבן.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וקורבן (יהדות) · ראה עוד »
קורבן מנחה
קורבן מנחה הוא קורבן מן הצומח שהיה מובא לבית המקדש.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וקורבן מנחה · ראה עוד »
קורבן אשם
קורבן אשם הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש, הבא ככפרה על חטאים שונים.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וקורבן אשם · ראה עוד »
קורבן שלמים
קָרְבָּן שְׁלָמִים הוא אחד מסוגי הקורבנות שהיו קרבים בבית המקדש ובמקדשים פיניקיים.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וקורבן שלמים · ראה עוד »
קורבן חטאת
כבשה, כשירה לקרבן חטאת קורבן חַטָּאת הוא אחד מסוגי הקורבנות שהוקרבו בבית המקדש.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וקורבן חטאת · ראה עוד »
שמן המשחה
שֶׁמֶן הַמִּשְׁחָה הוא שמן שנעשה משמן זית, מור, קינמון, קידה וקנה בושם, אשר איתו היו מושחים כהנים גדולים, מלכים ואת כלי המקדש הראשונים כדי שיוכלו לכהן בתפקידם.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ושמן המשחה · ראה עוד »
שמיני
#הפניה פרשת שמיני.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ושמיני · ראה עוד »
שנת זשג
שנת זשג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ושנת זשג · ראה עוד »
שנת זשה
שנת זשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ושנת זשה · ראה עוד »
שנת זחא
שנת זחא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ושנת זחא · ראה עוד »
שנת זחג
שנת זחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ושנת זחג · ראה עוד »
שנת בשז
שנת בשז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ושנת בשז · ראה עוד »
שנת בשה
שנת בשה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ושנת בשה · ראה עוד »
שנת בחג
שנת בחג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ושנת בחג · ראה עוד »
שנת בחה
שנת בחה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ושנת בחה · ראה עוד »
שנת גכז
שנת גכז היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ושנת גכז · ראה עוד »
שנת גכה
שנת גכה היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ושנת גכה · ראה עוד »
שנת השא
שנת השא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ושנת השא · ראה עוד »
שנת השג
שנת השג היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ושנת השג · ראה עוד »
שנת החא
שנת החא היא אחת מארבעה עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ושנת החא · ראה עוד »
שנת הכז
שנת הכז היא אחת מארבעה-עשר סוגי השנים בלוח העברי הקבוע.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ושנת הכז · ראה עוד »
שנה מעוברת
שנה מעוברת בלוח ירחי-שמשי היא שנה שנוסף לה חודש אחד ובלוח שנה שמשי היא שנה שנוסף לה יום או מספר ימים.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ושנה מעוברת · ראה עוד »
שנה פשוטה
#הפניה עיבור השנה קטגוריה:שנים עבריות פשוטות.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ושנה פשוטה · ראה עוד »
שפתי כהן
שפתי כהן (בראשי תיבות - הש"ך), הוא פירוש על החלקים יורה דעה וחושן משפט מתוך השולחן ערוך, מאת הרב שבתי הכהן.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ושפתי כהן · ראה עוד »
שבעת ימי המילואים
משה נותן מדם איל המילואים על תנוך האוזן הימנית, האגודל הימני והבוהן הימני של אהרון ובניו. שבעת ימי המילואים הם כינוי לשבעה ימים שקדמו לחנוכת המשכן שאירעה ביום א' בניסן.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ושבעת ימי המילואים · ראה עוד »
שבת זכור
#הפניה ארבע פרשיות#שבת זכור *.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ושבת זכור · ראה עוד »
שבת הגדול
שַׁבַּת הַגָּדוֹל הוא כינוי מיוחד לשבת שלפני חג הפסח.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ושבת הגדול · ראה עוד »
תצווה
#הפניה פרשת תצוה.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ותצווה · ראה עוד »
תרומת הדשן
תרומת הדשן היא מצווה שמתבצעת על ידי סילוק כמות קטנה של אפר, שנוצר על מזבח העולה משריפת הקרבנות.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ותרומת הדשן · ראה עוד »
תכלאל
עמוד שער, תכלאל קדמונים התִּכְּלַאל (ברבים "תְּכַּאלִיל") הוא שמו של הסידור אצל יהודי תימן.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ותכלאל · ראה עוד »
ט"ז באדר ב'
#הפניה ט"ז באדר.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וט"ז באדר ב' · ראה עוד »
ט"ו באדר ב'
#הפניה ט"ו באדר.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וט"ו באדר ב' · ראה עוד »
טומאה וטהרה
בהלכה, טֻמְאָה היא הגדרה למצב שבו נמצא אדם או חפץ בעקבות התרחשות מסוימת, שבגללו נאסר על אותו פרט טמא להתקרב לכל דבר קודש.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וטומאה וטהרה · ראה עוד »
ח' בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד בח' ניסן היא תמיד בשנים פשוטות פרשת צו, בשנים מעוברות, פרשת בר המצווה, ברוב השנים, היא פרשת מצורע, אבל בשנים מקביעות (החא והשג) פרשת בר המצוה היא פרשת אחרי מות.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וח' בניסן · ראה עוד »
חנוכת המשכן
חנוכת המשכן הוא אירוע המתואר בפרשת שמיני שבספר ויקרא, אשר פתח את העבודה במשכן אחרי סיום בנייתו.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וחנוכת המשכן · ראה עוד »
חלוקת הפרקים בתנ"ך
תרגום התנ"ך לארמית מהמאה ה-11, מגניזת כורדיסטן. בתחתית הטור הימני מסומן תחילת סדר. חלוקת הפרקים בתנ"ך ומספור הפסוקים הם פיתוחים מאוחרים מימי הביניים, והם מיוחסים לראשונה לתאולוג הנוצרי סטיבן לנגטון.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וחלוקת הפרקים בתנ"ך · ראה עוד »
ביאור הלכה
#הפניה משנה ברורה.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וביאור הלכה · ראה עוד »
גימטריה
גִּימַטְרִיָּה (בספרות הרבנית: גִּימַטְרִיָּא, ובהתאם לזאת לעיתים בלשון רבים: גִּימַטְרִיאוֹת) היא שיטת מספור על פי אותיות.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וגימטריה · ראה עוד »
דוד אבודרהם
רבי דוד אַבּוּדִרְהַם היה פרשן תפילות נודע שחי במאה ה-14 סביב שנת ה'ק, 1340 בספרד.
חָדָשׁ!!: פרשת צו ודוד אבודרהם · ראה עוד »
המשכן
איור המשכן, 1919 המשכן (או בשמו הנפוץ הנוסף: "אוהל מועד", או 'מקדש המדבר' (לשון הרמב"ם)), הוא מעין אוהל, שעל פי המסורת, הקימו בני ישראל בציווי האל בעת ששהו במדבר סיני.
חָדָשׁ!!: פרשת צו והמשכן · ראה עוד »
הפטרה
ההפטרה היא קטע מספרי הנביאים שנהוג לקרוא בציבור בבית הכנסת בשבתות, במועדי ישראל, ובחלק מהקהילות גם בתעניות ציבור בתפילת מנחה, לאחר סיום קריאת התורה.
חָדָשׁ!!: פרשת צו והפטרה · ראה עוד »
הגעלת כלים
#הפניה הכשרת כלים.
חָדָשׁ!!: פרשת צו והגעלת כלים · ראה עוד »
הגהות מיימוניות
הגהות מיימוניות הוא חיבור הלכתי מהמאה ה-13 שחיבר רבי מאיר הכהן מרוטנבורג.
חָדָשׁ!!: פרשת צו והגהות מיימוניות · ראה עוד »
ההיכל
ההיכל בדגם המשכן בתמנע מיקום ההיכל בדגם המשכן ההיכל (או הקודש) היה חדר בבית המקדש ועמד בין הדביר (או "קודש הקודשים") לאולם.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וההיכל · ראה עוד »
ויקרא
סֵפֶר וַיִּקְרָא הוא הספר השלישי מחמשת חומשי התורה.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וויקרא · ראה עוד »
ויקרא (פרשה)
#הפניה פרשת ויקרא.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וויקרא (פרשה) · ראה עוד »
כ' באדר ב'
#הפניה כ' באדר.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וכ' באדר ב' · ראה עוד »
כתר ארם צובא
כתר ארם צובא, ספר ישעיהו. ניתן להבחין בסימני נזק כתוצאה מעובש דף מכתר ארם צובה, פרשת וזאת הברכה. באדיבות מכון בן צבי. כֶּתֶר אֲרַם צוֹבָא הוא כתב יד חשוב של התנ"ך שנכתב בטבריה, על פי כל כללי המסורה הטברנית, בתחלת המאה העשירית.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וכתר ארם צובא · ראה עוד »
כהן
ברכת כהנים ברחבת הכותל המערבי, סוכות ה'תשע"ה כֹּהֵן הוא המעמד הגבוה ביותר בין שלושת המעמדות בעם ישראל לפי התורה.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וכהן · ראה עוד »
י"ח באדר ב'
#הפניה י"ח באדר.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וי"ח באדר ב' · ראה עוד »
י"ב בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ב בניסן היא בחלק מהשנים הפשוטות פרשת צו, בשנים פשוטות מקביעות (הכז, גכה, בשה) פרשת בר המצוה תהיה חול המועד פסח.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וי"ב בניסן · ראה עוד »
י"ג באדר ב'
#הפניה י"ג באדר.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וי"ג באדר ב' · ראה עוד »
י"ד בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד י"ד בניסן היא ברוב מהשנים הפשוטות חול המועד פסח ויהיו שידחו את בר המצווה לשבת שאחרי הפסח בה קוראים בשנים פשוטות את פרשת שמיני, בשנים פשוטות מקביעות (השא, זחא) פרשת בר המצוה תהיה פרשת צו.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וי"ד בניסן · ראה עוד »
י' בניסן
פרשת בר המצוה של ילד שנולד י' בניסן היא ברוב השנים הפשוטות פרשת צו, אך בשנים פשוטות מקביעות (הכז) פרשת בר המצוה תהיה חול המועד פסח.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וי' בניסן · ראה עוד »
ירמיהו
ירמיהו על חורבות ירושלים (1844) - ציור מאת הוראס ורנה ירמיה (1911) מאת בוריס שץ ציור מדומין של ירמיהו הנביא באחד מארבעת מדליונים משוחזרים ומשובצים בחזית בית בנק הספנות לישראל בע"מ (לשעבר בית פ' קצמן) ברחוב אחד העם 35 בתל אביב יִרְמְיָהוּ (או יִרְמְיָה) בן חלקיהו היה נביא וכהן שהתנבא בסוף תקופת בית המקדש הראשון ולאחר חורבנו.
חָדָשׁ!!: פרשת צו וירמיהו · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/פרשת_צו
