גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
45 יחסים: מסגד, מסגד סיכסיכ, מלחמת העצמאות, מגדל השעון (יפו), אנטבלטורה, ארמנים, ארקדה, נצרות יוונית-אורתודוקסית, נגב, סביל, עיריית תל אביב, קשת (מבנה), רחוב יפת, רות קרק, שמות רחובות בישראל, שקשוקה, שלושת המצפים, שוק (מסחר), שוק הפשפשים (יפו), תל אביב-יפו, טאפוס, טריפולי (לוב), חאן (מבנה), חאן מנולי, חומות יפו, בולגריה, בינו גבסו, בית אשל, דיליז'נס, המאה ה-19, האימפריה העות'מאנית, הנגב, העשור הראשון של המאה ה-20, העלייה הראשונה, העלייה הרביעית, השוק היווני, התנועה האסלאמית בישראל, וקף, כתר פלסטיק, כיכר השעון, יפו, ירושלים, 1943, 1948, 2011.
מסגד
מסגד (ערבית: مسجد, תעתיק: מַסְגִ’ד מקום לסגידה ולפולחן, או جامع תעתיק מדויק: גַ'אמַע מקום התכנסות. "ג'אמע" מתייחס בדרך כלל למסגד ראשי בישוב) הוא בית תפילה של מאמינים מוסלמים.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ומסגד · ראה עוד »
מסגד סיכסיכ
מסגד סיכסיכ בשנת 2008. מסגד סיכסיכ (בערבית: مسجد السكسك, תעתיק: מסג'ד א-סכסכ) הוא מסגד ברחוב בית אשל ביפו.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ומסגד סיכסיכ · ראה עוד »
מלחמת העצמאות
מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ומלחמת העצמאות · ראה עוד »
מגדל השעון (יפו)
מגדל השעון, אוגוסט 1954 המגדל והכיכר ב-1929 המגדל, הכיכר והסראייה חלקו העליון של המגדל עבודות מתכת בעיצוב האמן אריק קורן, המשולבות בחזית המגדל מגדל השעון בשעת ערב מגדל השעון של יפו, צילום מזווית נמוכה. מגדל השעון ביפו הוא מגדל שעון שהוקם על ידי מוריץ שינברג, יזם נדל״ן, שען וצורף יהודי מיפו.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ומגדל השעון (יפו) · ראה עוד »
אנטבלטורה
כותרת העמוד אנטבלטורה (באנגלית: entablature) היא האלמנט האדריכלי העיקרי במבנים בסגנון קלאסי.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ואנטבלטורה · ראה עוד »
ארמנים
ארמנים (בארמנית: Հայեր) הם אומה וקבוצה אתנית עתיקה ממוצא הודו-אירופי, שמקורה בשטח שמדרום לים השחור (הקווקז והרמה הארמנית).
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל וארמנים · ראה עוד »
ארקדה
ילדים בארקדה מוארת בהוואנה, קובה הארקדה של קליוולנד ארקדה של קלויסטר מקורה בקמרון חבית אַרְקַדָה, בעברית: מקמֶרֶת או מִקְשָׁת, היא מעבר המקורה ברצף של קשתות או קמרונות הנתמכים בעמודים.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל וארקדה · ראה עוד »
נצרות יוונית-אורתודוקסית
כנסית יוחנן המטביל - הכנסייה האורתודוקסית החדשה בחיפה מנזר המצלבה, ירושלים נצרות יוונית-אורתודוקסית (ביוונית: Ἑλληνορθόδοξη Ἑκκλησία, "הכנסייה היוונית-אורתודוקסית") מונה את כל הכנסיות בתוך הנצרות האורתודוקסית ששפת התפילה שלהן או לפחות אחת מהמשמשות בהן היא יוונית-קוינה ושסדריהן שואבים מהנהוג במורשת הביזנטית.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ונצרות יוונית-אורתודוקסית · ראה עוד »
נגב
#הפניה הנגב.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ונגב · ראה עוד »
סביל
סביל אבו נבוט, פארק אבו נבוט, תל אביב-יפו "סביל סולימאן" בחזית הדרומית של מסגד המחמודייה ביפו סביל בפתח תקווה שהוקם על ידי אברהם שפירא (זקן השומרים) לזכר אימו ראש עיריית תל אביב חיים לבנון. הסביל נמצא בחזית מוזיאון ארץ ישראל ברחוב חיים לבנון מזרקת שתייה בסגנון מרוקאי במקנס סַבִּיל (בערבית: سَبِيل; בטורקית: Sebil; בעברית: רהט) הוא מבנה בו מצוי מתקן מים ציבורי המיועד לשתייה של בני אדם ולעיתים גם בהמות.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל וסביל · ראה עוד »
עיריית תל אביב
#הפניה עיריית תל אביב-יפו.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ועיריית תל אביב · ראה עוד »
קשת (מבנה)
אמת המים בקיסריה אדם עומד בפתח דמוי קשת שלוש קשתות בכניסה למנזר הלזריסטים בירושלים קשת היא דרך גישור או קירוי בין שני סמכים בצורה של חצי מעגל או בצורות דומות אחרות, המסוגלת לשאת משקל רב.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל וקשת (מבנה) · ראה עוד »
רחוב יפת
רחוב יפת הוא אחד הרחובות הראשיים של יפו.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ורחוב יפת · ראה עוד »
רות קרק
רות קַרְק לבית קליינר (נולדה ב-28 במרץ 1941 בהרצליה) היא פרופסור אמריטה במחלקה לגאוגרפיה של האוניברסיטה העברית בירושלים.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ורות קרק · ראה עוד »
שמות רחובות בישראל
שילוט עירוני לרחוב רמב"ם בתל אביב דוגמה לקריאת רחובות על שמות של אישים: צומת הרחובות שמעון פרס, הנרי קיסינג'ר, ואלי ויזל (שלט הרחוב על שמו אינו נראה בתמונה) בקריית חתני פרס נובל בראשון לציון. שלושתם זכו בפרס נובל לשלום, ולכן הונצחו בחייהם. שמות הרחובות ביישובי ישראל נקבעים על ידי ועדת השמות העירונית.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ושמות רחובות בישראל · ראה עוד »
שקשוקה
שַׁקְשׁוּקָה (בערבית: شكشوكة) היא מאכל מן המטבח הצפון אפריקאי, העשוי מביצה המבושלת עם עגבניות, בצל, שום ופלפלים.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ושקשוקה · ראה עוד »
שלושת המצפים
נטיעות בבית אשל, 1944 שלושת המצפים הם שלוש נקודות יישוב יהודיות שהוקמו בנגב בימי מלחמת העולם השנייה: מצפה גבולות, מצפה רביבים ובית אשל.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ושלושת המצפים · ראה עוד »
שוק (מסחר)
שוק רמלה שוּק (ברבים: שְׁוָקִים) הוא מקום פיזי המשמש למסחר, בעיקר במוצרי מזון אך גם במוצרים אחרים.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ושוק (מסחר) · ראה עוד »
שוק הפשפשים (יפו)
250px סחורה בשוק הפשפשים ביפו 250px מראה בשוק עמיעד, בסמוך לשוק הפשפשים מראה בשוק עמיעד שליד שוק הפשפשים שוק הפשפשים ביפו הוא שוק פשפשים בו נמכרים חפצים שונים, בגדים ופריטי ריהוט, חדשים ומשומשים.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ושוק הפשפשים (יפו) · ראה עוד »
תל אביב-יפו
קו החוף של תל אביב-יפו תל אביב-יפו (בערבית: تل أَبيب-يافا), המוכרת לרוב כתל אביב, היא עיר מעורבת במחוז תל אביב בישראל, במישור החוף הדרומי, המרכזית מבין ערי גוש דן והשנייה בגודל אוכלוסייתה בישראל.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ותל אביב-יפו · ראה עוד »
טאפוס
#הפניהנצרות יוונית-אורתודוקסית#טאפוס.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל וטאפוס · ראה עוד »
טריפולי (לוב)
טְרִיפּוֹלִי (בערבית: طرابلس – טַרָאבֻּלֻס; ברברית וטריפוליטאית יהודית: טְרָאבְּלֶס) היא בירת לוב והעיר הגדולה בה.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל וטריפולי (לוב) · ראה עוד »
חאן (מבנה)
תרשים של חאן אופייני חאן אל-עומדאן בעכו "חאן אורחה" הנטוש, בסמוך לגבעת אורחה שברמת הגולן שרידי החאן בשער הגיא ח'אן או חאן (ברבים: ח'אנים או חאנות; ערבית: خان; פרסית: کاروانسرا; טורקית: Kervansaray) הוא אכסניה לשיירות סוחרים, שבה יכולות השיירות הנוסעות בדרכים לעצור למנוחת לילה מבלי לחשוש משודדי הדרכים.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל וחאן (מבנה) · ראה עוד »
חאן מנולי
חאן מנולי חאן מנולי הוא מבנה ברחוב בית אשל 11 ביפו הקרוי על שם בעליו הארמני שאה מנוליאן שהיה הקאוואס של הקונסול האוסטרי ביפו.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל וחאן מנולי · ראה עוד »
חומות יפו
מפת העיר יפו מוקפת בחומה מן השנים 1840/41 שער ירושלים בתוך חומות יפו העתיקה ומאחוריו "המצודה" באזור של רחוב יפת כיום פינת רחוב מפרץ שלמה תותחים עות'מאניים שהוצבו מחוץ לחומות יפו לצורך הגנה מפני פשיטות בדואים מהיבשה ופיראטים מהים חומות יפו הן החומות שהקיפו את יפו העתיקה במהלך התקופה העות'מאנית בארץ ישראל מתחילת המאה ה-19 עד לפירוקה בשנת 1868.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל וחומות יפו · ראה עוד »
בולגריה
איוון שישמן בּוּלְגַרְיָה, או בשמה הרשמי: הָרֶפּוּבְּלִיקָה הַבּוּלְגָרִית (בבולגרית: Република България) היא מדינה בחצי האי הבלקני, במזרח אירופה.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ובולגריה · ראה עוד »
בינו גבסו
בינו גבסו (נולד ביוני 1952) הוא מסעדן ישראלי שמוכר בציבור בכינוי "ד"ר שקשוקה" והבעלים של רשת המסעדות בשם זה.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ובינו גבסו · ראה עוד »
בית אשל
בית אשל, 2013 בית אשל היה יישוב עברי שננטש לאחר מלחמת העצמאות.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ובית אשל · ראה עוד »
דיליז'נס
דיליז'נסים מחוץ לשער יפו בירושלים. דיליזַ'נְס (מצרפתית: Diligence, שקדנות, התמדה. בערבית: "חנטור" (עגלה) ובעברית: "מהירה") הייתה כרכרת נוסעים ובה מקום לשישה עד עשרה נוסעים שהייתה רתומה לשני סוסים (בעיר, במישור או בדרך טובה) או שלושה (בדרכים בין-עירוניות ובעליות) והיוותה את אמצעי התחבורה הציבורית העיקרי בארץ ישראל בין אמצע המאה ה-19 לראשית המאה ה-20.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ודיליז'נס · ראה עוד »
המאה ה-19
מפת העולם בשנת 1897, האימפריה הבריטית מסומנת באדום מהפכת יולי 1830המאה ה־19 היא תקופה שהחלה בשנת 1801 והסתיימה בשנת 1900.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל והמאה ה-19 · ראה עוד »
האימפריה העות'מאנית
האימפריה העוֹתְ'מָאנִית הטורקית (בטורקית עות'מאנית: دولت علیۂ عثمانیہ, בטורקית מודרנית: Osmanlı İmparatorluğu, בערבית: الدولة العثمانية. נכתב גם: האימפריה העותמאנית) הייתה אימפריה שהתקיימה במשך 624 שנים, משלהי המאה ה-13 עד תחילת המאה ה-20, והשתרעה מדרום-מזרח אירופה עד לצפון אפריקה וחצי האי ערב.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל והאימפריה העות'מאנית · ראה עוד »
הנגב
מפת הנגב מפת ישראל כשהנגב מודגש נחל צין אוניברסיטת בן-גוריון בנגב בתים טיפוסיים בעיר הבדואית רהט הַנֶּגֶב (בערבית: النقب - מעבר ההר, תעתיק: אל-נקבּ, ובהגייה בדואית: "אל-נגב") הוא אזור גאוגרפי המשתרע בחלקה הדרומי של ארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל והנגב · ראה עוד »
העשור הראשון של המאה ה-20
רעידת אדמה של 1906 החריבה את העיר סן פרנסיסקו וגרמה למותם של לפחות 3,000 בני אדם.שב-1902 מלחמת ארצות הברית–הפיליפינים מסתיימת בניצחונה של ארצות הברית.שבניית תעלת פנמה.שאדמירל הצי היפני היהאצ'ירו טוגו על גשר הפיקוד של מיקאסה בתחילת קרב צושימה ב-1905 שהיה אחד מהקרבות המכריעים במלחמת רוסיה–יפן ושהוביל להקמתה של יפן כמעצמה גדולה. העשור הראשון של המאה העשרים החל ב־1 בינואר 1900 והסתיים ב־31 בדצמבר 1909.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל והעשור הראשון של המאה ה-20 · ראה עוד »
העלייה הראשונה
העלייה הראשונה היא גל עלייה המוני של יהודים לארץ ישראל העות'מאנית משנת תרמ"ב עד שנת תרס"ד (1882–1903).
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל והעלייה הראשונה · ראה עוד »
העלייה הרביעית
בית האדריכל יוסף ברלין בקרן הרחובות בלפור ושדרות רוטשילד בתל אביב, נבנה בשנת 1929, עוטה לבני סיליקט חשופות רחוב אחוזה (מערב) רעננה, 1927 העלייה הרביעית שגם נקראת עליית גרבסקי, היא גל העלייה הגדול בין השנים 1924–1931 לארץ ישראל.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל והעלייה הרביעית · ראה עוד »
השוק היווני
מתחם השוק היווני בתחילת המאה ה-20 החנות של קסטרו במתחם בצד הפונה לכיכר השעון חיילים בריטים עומדים בחזית השוק היווני בשנת 1936 השוק היווני ביפו (בערבית נקרא:'סוק א דיר' – שוק המנזר) הוא מתחם חנויות ודירות בין כיכר השעון ושוק הפשפשים של יפו, שהיה המתחם המסחרי המודרני הראשון אשר נבנה מחוץ לחומות יפו העתיקה.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל והשוק היווני · ראה עוד »
התנועה האסלאמית בישראל
#הפניה התנועה האסלאמית.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל והתנועה האסלאמית בישראל · ראה עוד »
וקף
מסגד הגדול ברמלה באסלאם, וקף (בערבית: وقف, חרם/הקדש) הוא הקדשתם של נכסים למטרות דתיות וחברתיות.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ווקף · ראה עוד »
כתר פלסטיק
#הפניה כתר מוצרים לבית ולגינה.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל וכתר פלסטיק · ראה עוד »
כיכר השעון
כיכר השעון היא כיכר מרכזית ביפו, צפון מזרחית ליפו העתיקה.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל וכיכר השעון · ראה עוד »
יפו
מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ויפו · ראה עוד »
ירושלים
יְרוּשָׁלַיִם (נהגה אל־קֻדְס; או לחלופין أُورُشَلِيم, אוּרֻשַׁלִים) היא עיר הבירה של מדינת ישראל, והעיר עם האוכלוסייה הגדולה ביותר במדינה.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל וירושלים · ראה עוד »
1943
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ו1943 · ראה עוד »
1948
מכריז על הקמת מדינת ישראל.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ו1948 · ראה עוד »
2011
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: רחוב בית אשל ו2011 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/רחוב_בית_אשל
