סֵמֶל
יוניונפדיה
תִקשׁוֹרֶת
 Google Play כעת ב-
חָדָשׁ! הורד יוניונפדיה במכשיר אנדרואיד שלך!
חופשי
גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
 

שאטי

מַדָד שאטי

מחנה הפליטים א-שאטי (בערבית: مخيّمالشاطئ, תעתיק מדויק: מח'יּם אלשאטִא' – "מחנה החוף") הוא מחנה פליטים פלסטינים ברצועת עזה. [1]

43 יחסים: Palgrave Macmillan, משה דיין, מלחמת סיני, מלחמת ששת הימים, מלחמת חרבות ברזל, מלחמת העצמאות, מחנה פליטים, מחנה פליטים פלסטינים, מוזיאון הארכאולוגיה בעזה, מים, אנתדון, אל עריש, אונר"א, נפות הרשות הפלסטינית, ערבית, עזה, עזה (נפה), עוצר לילה, צבי אילן, רצח ילדי משפחת ארויו, רצועת עזה, רשאד א-שווא, רימאל, שפלת יהודה, שיח' רדואן, תקופת בית שני, לוד, חקלאות, חשמל, באר שבע, ביוב, דבר (עיתון), דונם, דיג, האינתיפאדה השנייה, הרשות הפלסטינית, התפוטר, הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה, החזית העממית לשחרור פלסטין, הורדוס, הים התיכון, יפו, יהודה ושומרון.

Palgrave Macmillan

#הפניה פלגרייב מקמילן.

חָדָשׁ!!: שאטי וPalgrave Macmillan · ראה עוד »

משה דיין

משה דיין (20 במאי 1915, ז' בסיון ה'תרע"ה – 16 באוקטובר 1981, י"ט בתשרי ה'תשמ"ב) היה מצביא, מדינאי ואיש ציבור ישראלי.

חָדָשׁ!!: שאטי ומשה דיין · ראה עוד »

מלחמת סיני

מלחמת סיני (ידועה בישראל גם בשם "מבצע קדש", בערבית ידועה בשם "התוקפנות המשולשת" - العُدْوَان الثُلَاثِيّ, בצרפתית: Crise du canal de Suez - "משבר תעלת סואץ" וכן המלחמה הערבית-הישראלית השנייה) הייתה מלחמה קצרה שהתנהלה בין ישראל, בריטניה וצרפת מחד לבין מצרים מאידך, בין 29 באוקטובר ל-5 בנובמבר 1956 (כ"ד בחשוון עד א' בכסלו תשי"ז).

חָדָשׁ!!: שאטי ומלחמת סיני · ראה עוד »

מלחמת ששת הימים

מלחמת ששת הימים הייתה מלחמה שנערכה מבוקר יום 5 ביוני עד 10 ביוני 1967 (כ"ו באייר - ב' בסיוון ה'תשכ"ז), בין ישראל לבין מצרים, ירדן וסוריה, שנעזרו במדינות ערביות נוספות כגון עיראק, לבנון, ערב הסעודית ועוד.

חָדָשׁ!!: שאטי ומלחמת ששת הימים · ראה עוד »

מלחמת חרבות ברזל

מלחמת חרבות ברזל היא מלחמה בין מדינת ישראל לארגוני טרור שונים, ובראשם ארגון חמאס השולט ברצועת עזה, שפרצה בבוקר שבת וחג שמחת תורה, כ"ב בתשרי ה'תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בעקבות מתקפת פתע רחבת היקף של ארגוני הטרור על עשרות יישובים ובסיסי צבא באזור עוטף עזה. מתקפת הפתע החלה במטח חריג בהיקפו של רקטות ופצצות מרגמה לעבר יישובי עוטף עזה ואזורים יותר רחוקים, כמו גוש דן, שפלת יהודה, השרון, ירושלים ובאר שבע. בחסות המטחים, חדרו לישראל כ־3,000 מחבלים, השתלטו על בסיסי צה"ל, כבשו יישובים, ביצעו מאות פשעים נגד האנושות, רצחו ישראלים, ביניהם נשים, ילדים, קשישים ואזרחים זרים, מתוכם 357 בני אדם נרצחו בטבח בפסטיבל נובה (אשר היה לפיגוע הגדול בתולדות המדינה),ביצעו מעשי אונס והתעללות שיטתיים, וחטפו ושבו לרצועת עזה חיילים, אזרחים ישראלים וזרים (מהם שוחררו כבר), ובכך היה ליום הקטלני ביותר ליהודים מאז השואה. ישראל הופתעה מהמתקפה. כוחות הצבא לא היו ערוכים להגן כראוי על האזרחים, וגם בשל חדירת החמאס למפקדת אוגדת עזה לקו התגובה והתיאום בחסר. חלק מהאזרחים ביישובים שהותקפו נותרו נצורים בבתיהם, ונלחמו על חייהם עם חברי כיתות הכוננות במשך שעות ארוכות ללא סיוע צבאי. לבסוף הרגו כוחות הביטחון הישראליים, בהובלת צה"ל ומשטרת ישראל, מעל 1,550 מחבלים בשטח ישראל ועצרו יותר מ־700 מחבלים. לאחר שחרור היישובים פינתה ישראל 29 יישובים בעוטף עזה מיושביהם. תושבי 22 יישובים בצפון ישראל קיבלו המלצה מהרשויות להתפנות, בעקבות חשש שארגון הטרור חזבאללה יעצים גם הוא את תקיפותיו. בעקבות המתקפה הכריזה מדינת ישראל מלחמה על ארגון חמאס וקבעה שני יעדים למלחמה: חיסול התשתית הצבאית של חמאס, והסרת שלטונו ברצועה. אחר כך נוסף יעד שלישי: החזרת החטופים בשלום. צה"ל גייס למילואים למעלה מ־360,000 חיילים (גיוס המילואים הגדול בתולדות המדינה), ואלפי כלי רכב אזרחיים. המלחמה התנהלה בשלבים: טיהור שטח ישראל ממחבלים, פינוי אוכלוסייה מיישובים סמוכים לגדר (בדרום ובצפון), תקיפות אוויריות וימיות על רצועת עזה, סיכולים ממוקדים של מחבלים ומפקדים בחמאס, פשיטות קרקעיות נקודתיות ברצועה, פינוי אוכלוסייה מצפון הרצועה, תמרון קרקעי מלא בצפון הרצועה, השתלטות על מוקדי טרור ושלטון בצפון הרצועה, הפוגה קצרה בלחימה במקביל לעסקת חטופים, תמרון קרקעי בדרום הרצועה ומרכזה. במלחמה נהרגו יותר מ-20,000 מתושבי רצועת עזה, בהם אלפי מחבלים, נגרם הרס נרחב ביותר למבנים ולתשתיות ברצועה, ומאות אלפים מתושבי הרצועה נאלצו לעזוב את בתיהם ולהתגורר במחנות אוהלים. המלחמה הובילה להסלמה ביטחונית וללחימה בעצימות נמוכה יותר במספר זירות: גבול ישראל–לבנון, יהודה ושומרון, הים האדום וגבול ישראל–סוריה. כמו כן הציתה שיח עולמי ער, הפגנות תמיכה והתנגדות, וגל אנטישמיות ברחבי העולם.

חָדָשׁ!!: שאטי ומלחמת חרבות ברזל · ראה עוד »

מלחמת העצמאות

מלחמת העצמאות (נקראת גם: מלחמת השחרור, מלחמת הקוממיות, מלחמת תש"ח, ומלחמת 1948; בערבית: حرب فلسطين 1948, תעתיק: חַרְבּ פִלַסְטִין 1948, תרגום: מלחמת פלשתינה 1948) פרצה ב-30 בנובמבר 1947.

חָדָשׁ!!: שאטי ומלחמת העצמאות · ראה עוד »

מחנה פליטים

מחנה פליטים בגינאה עבור פליטים מסיירה לאון רפובליקה הדמוקרטית של קונגו מחנה פליטים הוא מחנה זמני שנבנה על ידי ממשלות, האו"ם, ארגונים בינלאומיים כמו הצלב האדום או ארגונים לא ממשלתיים ומטרתו לשכן פליטים.

חָדָשׁ!!: שאטי ומחנה פליטים · ראה עוד »

מחנה פליטים פלסטינים

#הפניה מחנות הפליטים הפלסטינים.

חָדָשׁ!!: שאטי ומחנה פליטים פלסטינים · ראה עוד »

מוזיאון הארכאולוגיה בעזה

מוזיאון הארכאולוגיה בעזה (בערבית: متحف غزة – מוזיאון עזה, ועל דרך הקיצור المتحف – "המוזיאון") הוא מוזיאון עתיקות בעיר עזה, סמוך למחנה הפליטים שאטי.

חָדָשׁ!!: שאטי ומוזיאון הארכאולוגיה בעזה · ראה עוד »

מים

כשני שלישים מפני כדור הארץ מכוסים במים. מתוך מים אלו, 97.2% הם מים מלוחים המרכיבים את חמשת האוקיינוסים. הקוטב הדרומי שנראה למטה מכיל כ-90% מהמים המתוקים בעולם. נתזי מים מים הם תרכובת כימית המהווה בצורתה הנוזלית בסיס לכל צורות החיים המוכרות, כולל האדם, המים נחשבים לאחד מקבוצות אבות המזון החשובים ביותר לצריכה.

חָדָשׁ!!: שאטי ומים · ראה עוד »

אנתדון

אנתדון (ביוונית עתיקה: Ἀνθηδών) הייתה עיר נמל הלניסטית במישור החוף הדרומי של ארץ ישראל, בקרבת העיר עזה.

חָדָשׁ!!: שאטי ואנתדון · ראה עוד »

אל עריש

#הפניה אל-עריש.

חָדָשׁ!!: שאטי ואל עריש · ראה עוד »

אונר"א

חלוקת מזון, שק 30 ק"ג קמח חיטה של אונר"א אונר"א (ראשי תיבות של סוכנות הסעד והתעסוקה של האו"ם לפליטי פלסטין במזרח הקרוב; באנגלית: UNRWA; ראשי תיבות של: United Nations Relief and Works Agency for Palestine Refugees in the Near East) היא גוף של האומות המאוחדות שעוסק במתן שירותים לפליטים פלסטינים.

חָדָשׁ!!: שאטי ואונר"א · ראה עוד »

נפות הרשות הפלסטינית

נפות הרשות הפלסטינית הן חלוקה המנהלית של שטחי הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: שאטי ונפות הרשות הפלסטינית · ראה עוד »

ערבית

ערבית (בערבית: اللغة العربية; תעתיק חופשי: א-לוּעַ'ה אל-עַרַבִּיַּה; תעתיק מדויק: אללע'ה אלערביה) היא שפה בענף הדרומי של השפות השמיות המערביות בתוך קבוצת השפות השמיות של משפחת השפות האפרו-אסיאתיות.

חָדָשׁ!!: שאטי וערבית · ראה עוד »

עזה

עַזָּה (כיום בערבית: غزة, תעתיק מדויק: עַ'זַּה, תעתיק חופשי: רַ'זַּה, גַֿזַּה; בימי קדם: באכדית: ḫa-za-ti או az-za-ti, באשורית: ḫa-az-zu-tu, ביוונית: Γαζα) היא עיר הבירה של רצועת עזה והעיר הגדולה ברשות הפלסטינית, עם אוכלוסייה של 590,481 אנשים (נכון לשנת 2017).

חָדָשׁ!!: שאטי ועזה · ראה עוד »

עזה (נפה)

נפת עזה (בערבית: محافظة غزة) היא אחת מ-16 נפות הרשות הפלסטינית, והיא נמצאת בצפון-מרכז רצועת עזה.

חָדָשׁ!!: שאטי ועזה (נפה) · ראה עוד »

עוצר לילה

#הפניה עוצר.

חָדָשׁ!!: שאטי ועוצר לילה · ראה עוד »

צבי אילן

צבי אילן (בַּאוּם) (14 במאי 1936 – 17 בפברואר 1990) היה ארכאולוג, סופר, עיתונאי וחוקר ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שאטי וצבי אילן · ראה עוד »

רצח ילדי משפחת ארויו

אנדרטה לחללי כפר הנגיד וילדי משפחת ארויו רצח ילדי משפחת אָרוֹיוֹ היה פיגוע טרור ב-2 בינואר 1971 שבו נרצחו שני הילדים מרק ואביגיל ארויו, על ידי מחבל שהשליך רימון יד לתוך המכונית שבה ישבו בעת שמשפחתם עברה בסמוך לעיר עזה.

חָדָשׁ!!: שאטי ורצח ילדי משפחת ארויו · ראה עוד »

רצועת עזה

מפת רצועת עזה רצועת עזה (בערבית: قطاع غزّة – קֻטַאע עַ'זֶּה) היא רצועת אדמה חופית בדרום מישור החוף הדרומי של ארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שאטי ורצועת עזה · ראה עוד »

רשאד א-שווא

#הפניה רשאד א-שאווה.

חָדָשׁ!!: שאטי ורשאד א-שווא · ראה עוד »

רימאל

#הפניה א-רימאל.

חָדָשׁ!!: שאטי ורימאל · ראה עוד »

שפלת יהודה

שְׁפֵלָת יהודה (או בקיצור: הַשְּׁפֵלָה) היא אזור גאוגרפי בישראל במעבר בין הרי יהודה למישור החוף.

חָדָשׁ!!: שאטי ושפלת יהודה · ראה עוד »

שיח' רדואן

שיח' רדואן (בערבית: الشيخ رضوان, בתעתיק מדויק: אלשיח' רצ'ואן) היא שכונה בעיר עזה הממוקמת 3 קילומטרים צפונית־מערבית למרכז העיר.

חָדָשׁ!!: שאטי ושיח' רדואן · ראה עוד »

תקופת בית שני

תקופת בית שני היא תקופה בתולדות עם ישראל, אשר החלה בראשית שיבת ציון בשנת 538 לפנה"ס, והסתיימה בשנת 136, עם תום מרד בר כוכבא, אשר הסתיים בתבוסה והרס נרחב ליישוב היהודי בארץ ישראל.

חָדָשׁ!!: שאטי ותקופת בית שני · ראה עוד »

לוד

חאן חילו בלוד המסגד הגדול, אחד משרידיה האחרונים של לוד הממלוכית מסגד אל-עומרי מסגד אל-עומרי וכנסיית גאורגיוס הקדוש קוטל הדרקון, יוני 2005 לוד (לֹד, בערבית: اللد, תעתיק: אל-לִד) היא עיר במחוז המרכז בישראל ואחת הערים העתיקות בארץ ובעולם.

חָדָשׁ!!: שאטי ולוד · ראה עוד »

חקלאות

שדות חקלאים בעמק החולה. ניתן לראות את השדה העגול שנוצר כתוצאה מהשקיה באמצעות קונוע מחוגי. טרקטור בשימוש חקלאי חקלאות (מן המילה הארמית חקל שפירושה "שדה") היא מגוון של פעולות שמטרתן ליצור מזון, מספוא, סיבים, עורות ומוצרים נוספים, על ידי גידול צמחים ובעלי חיים או יצירה מכוונת של תנאים לגידולם, לרבות חקלאות ימית.

חָדָשׁ!!: שאטי וחקלאות · ראה עוד »

חשמל

ניצוצות כתוצאה מקצר חשמלי חשמל הוא קבוצה של תופעות פיזיקליות הקשורות לנוכחות ולתנועה של מטען חשמלי.

חָדָשׁ!!: שאטי וחשמל · ראה עוד »

באר שבע

באר שבע היא עיר במחוז הדרום המשמשת כבירת המחוז (ולעיתים מכונה "בירת הנגב").

חָדָשׁ!!: שאטי ובאר שבע · ראה עוד »

ביוב

התקנת צינור ביוב מ-PVC באונטריו, קנדה מכלית לשאיבת מי ביוב. משמשת בעיקר לטיפול בסתימות עקב עומס יתר, או, כבמקרה זה, לצורך שיפוץ המערכת באתר בנייה ביוב הוא מערכת צינורות תת-קרקעיים, אשר מיועדת לנקז את השפכים העירוניים, ולהוביל אותם למקום שבו לא יהוו מטרד, בעיקר למכון טיהור שפכים.

חָדָשׁ!!: שאטי וביוב · ראה עוד »

דבר (עיתון)

הגיליון הראשון של "דבר", 1 ביוני 1925 זלמן שזר, ברל כצנלסון, משה שרת, ביום הוצאת הגיליון הראשון חייל מגויס במלחמת העולם השנייה קורא בגיליון "דבר" דָּבָר היה עיתונה היומי של ההסתדרות הכללית, אשר יצא לאור בין 1 ביוני 1925 עד ל-21 במאי 1996.

חָדָשׁ!!: שאטי ודבר (עיתון) · ראה עוד »

דונם

דונם (בטורקית: dönüm), היא יחידת מידה עות'מאנית לשטח.

חָדָשׁ!!: שאטי ודונם · ראה עוד »

דיג

דַּיִג הוא ציד של בעלי חיים ימיים, על פי רוב דגים, לשם מזון, "ספורט" או תחביב.

חָדָשׁ!!: שאטי ודיג · ראה עוד »

האינתיפאדה השנייה

האינתיפאדה השנייה (הקרויה בפי הפלסטינים אינתיפאדת אל-אקצא בערבית: انتفاضة الأقصى; תעתיק מדויק: אנתפאצ'ת אלאקצא) הייתה התקוממות פלסטינית אלימה נגד מדינת ישראל, שהחלה בסוף ספטמבר 2000.

חָדָשׁ!!: שאטי והאינתיפאדה השנייה · ראה עוד »

הרשות הפלסטינית

השתלטות חמאס) הרשות הפלסטינית (בערבית פלסטינית: السلطة الوطنية الفلسطينية – תעתיק: א-סֻּלטה אל-וַטניּה אל-פלסטיניּה, הרשות הלאומית הפלסטינית; בראשי תיבות: הרש"פ) היא ישות אוטונומית למחצה, השולטת על 90% מהאוכלוסייה הפלסטינית בשטחי יהודה ושומרון מאז 1996.

חָדָשׁ!!: שאטי והרשות הפלסטינית · ראה עוד »

התפוטר

#הפניה התפטרות.

חָדָשׁ!!: שאטי והתפוטר · ראה עוד »

הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה

הלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה (בערבית: الجهاز المركزي للإحصاء الفلسطيني) היא הגוף האחראי לאיסוף ניתוח והצגה של מידע סטטיסטי מטעם הרשות הפלסטינית.

חָדָשׁ!!: שאטי והלשכה הפלסטינית המרכזית לסטטיסטיקה · ראה עוד »

החזית העממית לשחרור פלסטין

החזית העממית לשחרור פלסטין (בערבית: الجبهة الشعبية لتحرير فلسطين; תעתיק מדויק: אלג'בהה אלשעביה לתחריר פלסטין, ובאנגלית: Popular Front for the Liberation of Palestine - PFLP) היא מפלגה וארגון טרור פלסטיני מרקסיסטי-לניניסטי אשר חבר באש"ף.

חָדָשׁ!!: שאטי והחזית העממית לשחרור פלסטין · ראה עוד »

הורדוס

מטבעות מתקופת שלטון הורדוס, בהם מוטבעות ביוונית המילים "ΒΑΣΙΛΕΩΣ ΗΡΩΔΟΥ" ("המלך הורדוס") מטבע של הורדוס הוֹרְדוֹס (ביוונית: Ἡρῴδης (הֵרוֹדֵס), 72 כלפנה"ס – ז' בכסלו, 4 לפנה"ס) היה מלך יהודה משנת 37 לפנה"ס עד מותו, ומייסד שושלת בית הורדוס.

חָדָשׁ!!: שאטי והורדוס · ראה עוד »

הים התיכון

הגדה המזרחית של הים התיכון מראש הנקרה הים התיכון בישראל הים התיכון הוא ים בין-יבשתי הנמצא בין היבשות אסיה, אפריקה ואירופה.

חָדָשׁ!!: שאטי והים התיכון · ראה עוד »

יפו

מבט על יפו העתיקה מראה כללי של העיר ונמל יפו כנסיית פטרוס הקדוש, בראש "גבעת יפו" סירות בנמל יפו יפו (בערבית: يَافَا, "יאפא") היא עיר נמל עתיקה בארץ ישראל, לחוף הים התיכון.

חָדָשׁ!!: שאטי ויפו · ראה עוד »

יהודה ושומרון

יהודה ושומרון האזור הנקרא בישראל יהודה ושומרון (בראשי תיבות: יו"ש או איו"ש), ומוכר גם בשם הגדה המערבית (בערבית: الضِّفَّة الْغَرْبِيَّة, אַ־דִּ֗פָّה אַל־עַ'רְבִּיָּה; באנגלית: West Bank), הוא שטח הנמצא במזרח התיכון, התחום בין הקו הירוק (ממערב) לבין נהר הירדן וים המלח (ממזרח).

חָדָשׁ!!: שאטי ויהודה ושומרון · ראה עוד »

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שאטי

יוֹצֵאנִכנָס
היי! אנחנו בפייסבוק עכשיו! »