אנחנו עובדים על שחזור אפליקציית Unionpedia ב-Google Play Store
יוֹצֵאנִכנָס
🌟פישטנו את העיצוב שלנו לניווט טוב יותר!
Instagram Facebook X LinkedIn

שודא דדייני

מַדָד שודא דדייני

שׁוּדָא דְּדַיָּנֵי היא הכרעה במשפט העברי, הנעשית במקום שממון מסוים מוטל בספק, ולא ניתן לברר של מי הוא, וככל הנראה גם לא יהיה ניתן לברר עוד של מי הוא. [1]

תוכן עניינים

  1. 28 יחסים: ממון המוטל בספק חולקים, משפט עברי, מתנה, מכירה, אומדנא, סברא, עדי מסירה כרתי, עדי חתימה כרתי, עדים, קובץ יסודות וחקירות השלם, ר"ן, ר"י הזקן, רשב"ם, רב (אמורא), רב נחמן, רב ששת, רבינו חננאל, שמואל (אמורא), שטר, שטר (משפט עברי), תלמיד חכם, תוספות, חלות, דעת (אתר אינטרנט), דיין (הלכה), הפקר בית דין הפקר, כל דאלים גבר, ישיבת הר עציון.

ממון המוטל בספק חולקים

ממון המוטל בספק חולקים הוא פסק הלכתי הקובע כי במצבי ספק שנוצר מוויכוח עובדתי אודות בעלות על חפץ יש לחלוק את החפץ בין הצדדים.

לִרְאוֹת שודא דדייני וממון המוטל בספק חולקים

משפט עברי

בית הדין הגדול לשעבר בהיכל שלמה בירושלים משפט עברי הוא מונח מודרני המשמש להגדרת מכלול התורה המשפטית המופיעה בהלכה היהודית ובמקורות עבריים בכלל, החל ממתן תורה.

לִרְאוֹת שודא דדייני ומשפט עברי

מתנה

מתנות תחת עץ חג המולד, ממנהגי חג המולד מתנה (מונחים נרדפים: שַׁי, תְּשׁוּרָה, מִנְחָה, דּוֹרוֹן, זֶבֶד, אֶשְׁכָּר, מַתָּת) היא הענקה של כסף, טובין וכדומה, ללא קבלת פיצוי בתמורה לכך (בניגוד למתבצע במסחר).

לִרְאוֹת שודא דדייני ומתנה

מכירה

מכירה היא פעולה עסקית של העברת בעלות (זכות הקניין) בנכס או בחפץ מסוים, מצד המוכר אל צד הקונה.

לִרְאוֹת שודא דדייני ומכירה

אומדנא

בהלכה, אוּמְדָּנָא (בארמית, ובעברית: אומדן. לעיתים מבוטא בטעות: "אוּמְדֱנָא") היא כלי המאפשר לבצע הערכה עובדתית או במקרים אחרים לפרש כוונה של אדם - על אף שאין ראיה ישירה ומפורשת לכך.

לִרְאוֹת שודא דדייני ואומדנא

סברא

סברא הוא מונח הלכתי, המתאר היגיון פשוט, שאינו נצרך לדין מפורש בתורה, אך נקבע על פי הגיון פשוט של חכמי התורה.

לִרְאוֹת שודא דדייני וסברא

עדי מסירה כרתי

#הפניה עדי חתימה כרתי או עדי מסירה כרתי.

לִרְאוֹת שודא דדייני ועדי מסירה כרתי

עדי חתימה כרתי

#הפניה עדי חתימה כרתי או עדי מסירה כרתי.

לִרְאוֹת שודא דדייני ועדי חתימה כרתי

עדים

#הפניה עדות (הלכה).

לִרְאוֹת שודא דדייני ועדים

קובץ יסודות וחקירות השלם

#הפניה קובץ יסודות וחקירות.

לִרְאוֹת שודא דדייני וקובץ יסודות וחקירות השלם

ר"ן

הדף הראשון במסכת נדרים, משני צידי הגמרא (הטקסט שבמרכז הדף), פירושי הרש"י וה'''ר"ן'''. רבי נסים בן ר' ראובן גִירוֹנְדִי (הר"ן או הרנב"ר) (ה'ן', 1290 בערך – ט' בשבט ה'קל"ו, 31 בדצמבר 1375 או 1 בינואר 1376), מן הראשונים בספרד.

לִרְאוֹת שודא דדייני ור"ן

ר"י הזקן

רבי יצחק בן שמואל הזקן מדַמְפִּיֶיר (או דַנְפִּיֶיר; בכתיבה הרבנית המקובלת: דנפירא. בצרפתית מודרנית: Dampierre-Sur-Aube), ובכינויו הנפוץ ר"י הזקן או רבינו יצחק בעל התוספות, היה מראשוני בעלי התוספות במאה ה-12 וממייסדי המפעל אדיר-ההיקף של התוספות.

לִרְאוֹת שודא דדייני ור"י הזקן

רשב"ם

רבי שמואל בן מאיר (רשב"ם) (1080 לערך – 1160 לערך) היה פרשן המקרא, פרשן התלמוד ומבעלי התוספות, נכדו של רש"י ותלמידו.

לִרְאוֹת שודא דדייני ורשב"ם

רב (אמורא)

אבא בר אייבו (175 (לערך)–247; נודע גם בשמות: רב, אבא אריכא, רבינו) היה חכם תלמודי מחשובי האמוראים, ומייסד ישיבת סורא.

לִרְאוֹת שודא דדייני ורב (אמורא)

רב נחמן

רב נחמן בר יעקב (230 לערך - 320) היה מגדולי אמוראי בבל בדור השני והשלישי, ראש ישיבת נהרדעא ומעמודי התווך של התלמוד הבבלי.

לִרְאוֹת שודא דדייני ורב נחמן

רב ששת

רב ששת היה אמורא בבלי בדור השני והשלישי (מאות 3–4 לספירה), חברו של רב נחמן ובר-הפלוגתא שלו.

לִרְאוֹת שודא דדייני ורב ששת

רבינו חננאל

#הפניה רבנו חננאל.

לִרְאוֹת שודא דדייני ורבינו חננאל

שמואל (אמורא)

שמואל (165 לספירה לערך, נהרדעא - 257 לספירה לערך) היה אמורא מפורסם בן הדור הראשון של אמוראי בבל, כהן ומנהיג הקהילה היהודית בנהרדעא.

לִרְאוֹת שודא דדייני ושמואל (אמורא)

שטר

שטר הוא מסמך המהווה פקודה או הבטחה לתשלום סכום כסף מסוים.

לִרְאוֹת שודא דדייני ושטר

שטר (משפט עברי)

שטר הוא מסמך הלכתי, המשמש בדרך כלל כראייה על זכויותיו של המחזיק בו.

לִרְאוֹת שודא דדייני ושטר (משפט עברי)

תלמיד חכם

הרב יעקב ישראל קנייבסקי בעל קהילות יעקב הסטייפלר מבני ברק גיס הרב אברהם ישעיהו קרליץ החזון אי"ש שהגדירוהו '''התלמיד חכם של הדור האחרון''' ביהדות, תלמיד חכם (במקור: תלמיד חכמים) הוא יהודי שלמד מחכמים רבניים, ולו ידע ובקיאות בספרות התורנית.

לִרְאוֹת שודא דדייני ותלמיד חכם

תוספות

העמוד הראשון בתלמוד הבבלי במהדורת וילנא. הטקסט במרכז הוא התלמוד ומסביב - דברי הפרשנים השונים: בצד הפנימי (כאן מימין) רש"י ובצד החיצוני (כאן משמאל) בעלי התוספות. התוספות הן חיבורים קולקטיביים רבים של רבני יהדות אשכנז וצרפת על התלמוד, שעריכתם נפרסה על פני תקופה של כמאתיים שנה.

לִרְאוֹת שודא דדייני ותוספות

חלות

חָלוּת (לעיתים מבוטא, בטעות, כחַלוֹת, בעגה חרדית אשכנזית: חַלוֹיס או חַלֵייס) הוא ביטוי תלמודי המקובל בעולם הישיבות, המתאר את היווצרותו ותחילת תחולתו של דין או סטטוס, משפטי או הלכתי.

לִרְאוֹת שודא דדייני וחלות

דעת (אתר אינטרנט)

דעת – לימודי יהדות ורוח הוא אתר אינטרנט עברי שעיקרו טקסטים בתחומי היהדות והרוח שלוקטו ממקורות מודפסים מגוונים.

לִרְאוֹת שודא דדייני ודעת (אתר אינטרנט)

דיין (הלכה)

דיין הוא שופט בבית דין הלכתי.

לִרְאוֹת שודא דדייני ודיין (הלכה)

הפקר בית דין הפקר

בהלכה, הפקר בית דין - הפקר הוא כלל המופיע בתלמוד בהתבסס על המשנה והמקרא, ולפיו בית דין יכול להפקיר רכוש מבעליו ללא הצדקה משפטית-פורמלית, לפי ראות עיניו.

לִרְאוֹת שודא דדייני והפקר בית דין הפקר

כל דאלים גבר

כָּל דַּאֲלִים גָּבַר (בארמית: כל החזק - גובר) הוא ביטוי שמקורו בתלמוד הבבלי מסכת בבא בתרא, ביחס למקרים שבהם אין כל דרך לבית הדין לברר את האמת, ופירושו: האלים שבידיו הכוח - זוכה.

לִרְאוֹת שודא דדייני וכל דאלים גבר

ישיבת הר עציון

ישיבת הר עציון (מכונה: ישיבת הגוש או הגוש), היא ישיבת הסדר באלון שבות שבגוש עציון שהוקמה ב-1968 (תשכ"ח).

לִרְאוֹת שודא דדייני וישיבת הר עציון

אזכור

[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שודא_דדייני