גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
52 יחסים: JPL, UCLA, מאדים, מנוע יוני, מנוע יונים, מסלול קוטבי, מעגל משולב, מקפת, מקלעת כבידתית, מתקף סגולי, אנטנה, אנגלית, אסטרואיד, אור נראה, נמל החלל קייפ קנוורל, נאס"א, נייטרון, ספקטרומטר אופטי, סטריאוסקופיה, קסנון, קרס (כוכב לכת ננסי), קרינת גמא, תא פוטו-וולטאי, תת אדום, תוכנית דיסקברי, תוכנית וויאג'ר, לוויין, חגורת האסטרואידים, גשושית, דצמבר, דלתא 2, המעבדה להנעה סילונית, המכון הטכנולוגי של קליפורניה, התקבצות (אסטרונומיה), ואט, וסטה (אסטרואיד), כוכב לכת ננסי, יעף (תעופה), 1 בנובמבר, 16 ביולי, 17 בפברואר, 2007, 2009, 2011, 2012, 2014, 2015, 2018, 2018 במדע, 27 בספטמבר, ..., 6 במרץ, 9 בספטמבר. להרחיב מדד (2 יותר) »
JPL
#הפניה המעבדה להנעה סילונית.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) וJPL · ראה עוד »
UCLA
#הפניה אוניברסיטת קליפורניה בלוס אנג'לס.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) וUCLA · ראה עוד »
מאדים
הירח של כדור הארץ ממאדים (צולם ב-2016 על ידי המקפת MRO) מאדים (בלטינית: Mars, בתעתיק מדויק: מַארס) הוא כוכב הלכת הרביעי במערכת השמש.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ומאדים · ראה עוד »
מנוע יוני
#הפניה מנוע יונים.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ומנוע יוני · ראה עוד »
מנוע יונים
מנוע יונים בניסוי של נאס"א מנוע יונים הוא מנוע־דחף חשמלי המשמש בעיקר להנעת גשושיות או לתיקוני מסלול של לוויינים.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ומנוע יונים · ראה עוד »
מסלול קוטבי
מסלול קוטבי מסלול קוטבי או מסלול פולארי הוא מסלול בו לוויין מקיף גוף מעל או בקרוב לקטביו (בדרך כלל כוכב לכת כמו כדור הארץ אבל גם סביב גוף כמו השמש).
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ומסלול קוטבי · ראה עוד »
מעגל משולב
מעגל משולב באריזת פלסטיק על־גבי מעגל מודפס. העיגולים הכסופים בהיקף הרכיב, הם נקודות החיבור של הרכיב עם הלוח עליו הותקן מעגל משולב (לעיתים מכונה: שְׁבָב, ג'וק או צִ'יפּ, באנגלית: integrated circuit או IC) הוא מעגל חשמלי הפועל בעזרת טרנזיסטורים.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ומעגל משולב · ראה עוד »
מקפת
מקפת היא גשושית אשר מקיפה כוכב לכת או גרם שמים אחר.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ומקפת · ראה עוד »
מקלעת כבידתית
האצה על ידי מקלעת כבידתית, הגרף מתאר את מהירות הגשושית האטה על ידי מקלעת כבידתית, הגרף מתאר את מהירות הגשושית מקלעת כבידתית היא שיטה לתמרון גשושיות על ידי שימוש בהשפעת כוח הכבידה של כוכב לכת בחליפה קרובה.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ומקלעת כבידתית · ראה עוד »
מתקף סגולי
מתקף סגולי של סוגי מנועים שונים כתלות במספר מאך מתקף סגולי הוא המתקף שיוצר מנוע סילון או מנוע רקטי ליחידת מסה של דלק, והוא מידה ליעילות המנוע.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ומתקף סגולי · ראה עוד »
אנטנה
סוגים נפוצים של אנטנות. העיר העתיקה בירושלים שלושה רכיבי RFID מבפנים, ניתן לראות את הסליל המשמש כאנטנה NFC וכדומה אנטנה (מאיטלקית: Antenna, בעברית: מְשׁוֹשָׁה) היא מתמר, רכיב חשמלי או מתקן המורכב ממוליכים המיועד לשדר או לקלוט גלי רדיו.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ואנטנה · ראה עוד »
אנגלית
אנגלית (באנגלית: English) היא שפה ממשפחת השפות הגרמאניות שמקורה באנגליה, והיא אחת השפות המדוברות ביותר בעולם.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ואנגלית · ראה עוד »
אסטרואיד
האסטרואיד גספרהאסטרואיד (מיוונית: αστεροιεδης) הוא גוף קטן במערכת השמש, הנמצא במסלול סביב השמש.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ואסטרואיד · ראה עוד »
אור נראה
#הפניה הספקטרום הנראה.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ואור נראה · ראה עוד »
נמל החלל קייפ קנוורל
נמל החלל קייפ קנוורל (באנגלית: CCAFS - Cape Canaveral Air Force Station) הוא נמל חלל השייך למפקדת החלל של חיל האוויר האמריקאי.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ונמל החלל קייפ קנוורל · ראה עוד »
נאס"א
מנהל האווירונאוטיקה והחלל הלאומי (באנגלית: National Aeronautics and Space Administration ובקיצור NASA - נאס"א) היא סוכנות החלל של ארצות הברית האחראית על תוכנית החלל האמריקאית וחקר האווירונאוטיקה והחלל מטעם ממשלת ארצות הברית.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ונאס"א · ראה עוד »
נייטרון
נֵיטְרוֹן (Neutron; מלטינית: "שאינו נוטה לשום צד". ידוע בעברית גם באיות ובשמות: ניוטרון, נויטרון) הוא נוקליאון חסר מטען חשמלי.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ונייטרון · ראה עוד »
ספקטרומטר אופטי
עקרון פעולה של ספקטרוסקופים שונים. מונוכרומטור מבוסס סריג (למעלה), ספקטרומטר מבוסס מנסרה (באמצע), ומהלך קרני האור בספקטרומטר מבוסס סיב אופטי. דוגמה לספקטרוסקופ פשוט. בתמונה העליונה מוצג צילום על של המערכת: מקור אור, חריר המאפשר מעבר של פס אור דק ומנסרה. מוצג ספקטרום רציף של נורת להט (תמונה אמצעית) וספקטרום פליטה בדיד של גז הכספית בנורת פלואורסצנט ספקטרומטר אופטי הוא מכשיר מדידה אופטי לצפייה בספקטרום קרינה של גופים.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) וספקטרומטר אופטי · ראה עוד »
סטריאוסקופיה
מצלמה סטריאוסקופית עתיקה, באנציקלופדיית ברוקהאוס, מהדורת 1895 הבדלים בין שני דימויים שצולמו במצלמה סטראוסקופית במלחמת העולם הראשונה מכשיר צפייה בתצלום סטריאוגראפי, Holmes Stereoscope מצלמה סטריאוסקופית ילדה מתבוננת בסטריאוסקופ ממוזער ה-View-Master, להתבוננות בתמונות סטראוסקופיות, נחשב בדרך כלל צעצוע, והיה נפוץ במחצית השנייה של המאה ה-20. בכל גלגל יש 7 תמונות סטראוסקופיות, ביניהן "מדפדפים" בעזרת המנוף שבצד ימין. ניתן היה לרכוש גלגלים כאלו, לעיתים סטים של שניים, שלושה, ואף ארבעה גלגלים שסיפרו סיפור. בגלגל שמחוץ לעטיפה, התמונות ממוספרות מ-8 עד 14, והוא כנראה הגלגל השני בסיפור צילום סטריאוסקופי הוא שיטת צילום וצפייה בתמונות המורכבות משני דימויים כמעט זהים, אשר מוצבים זה לצד זה (ראו תמונות להלן להמחשה).
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) וסטריאוסקופיה · ראה עוד »
קסנון
קסנון (Xenon) הוא יסוד כימי ממשפחת הגזים האצילים שסמלו הכימי Xe ומספרו האטומי 54.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) וקסנון · ראה עוד »
קרס (כוכב לכת ננסי)
קֶרֶס (מלטינית: Cerēs; לעיתים נקרא צֶרֶס; שם מלא: 1 קרס; באנגלית:, נהגה סיריז; סמל) הוא כוכב לכת ננסי בחגורת האסטרואידים והעצם הגדול ביותר שבין מאדים לצדק.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) וקרס (כוכב לכת ננסי) · ראה עוד »
קרינת גמא
קרינת הגמא מהווה את הגלים בקצה הימני של הספקטרום האלקטרומגנטי איור של קרינת גמא מגרעין אטום קרינת גמא (γ) היא קרינה אלקטרומגנטית מייננת, הבאה לידי ביטוי בפליטה של פוטון בעת תהליך דעיכה רדיואקטיבי.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) וקרינת גמא · ראה עוד »
תא פוטו-וולטאי
תא פוטו-וולטאי רחוב שבעמק המעיינות תא פוטו-וולטאי (PV) או תא סולארי הוא התקן סולארי להפקה ישירה של אנרגיה חשמלית על ידי קליטת קרינה אלקטרומגנטית (אור) מן השמש (או מקור אור אחר).
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ותא פוטו-וולטאי · ראה עוד »
תת אדום
#הפניה תת-אדום.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ותת אדום · ראה עוד »
תוכנית דיסקברי
לוגו תוכנית דיסקברי תוכנית דיסקברי (באנגלית: Discovery Program) היא תוכנית לחקר החלל של נאס"א במסגרתה משוגרות משימות זולות וממוקדות לחקר מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ותוכנית דיסקברי · ראה עוד »
תוכנית וויאג'ר
תוכנית החלל וויאג'ר (באנגלית: The Voyager program) היא משימת חלל של שתי גשושיות לא מאוישות של נאס"א, ששולחו למסע של עשרות שנים בין כוכבי לכת, ולאחר מכן הלאה אל מחוץ למערכת השמש.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ותוכנית וויאג'ר · ראה עוד »
לוויין
הלוויין הראשון בחלל ספוטניק 1 לווין על רקע כדור הארץ מסלול סביב כדור הארץ לוויין הוא גוף שמיימי המקיף גוף שמימי אחר, לרוב כוכב או כוכב לכת, המונח לוויין בעברית בא מהשורש ל־ו־ה, שכן הלוויין "מלווה" את כוכב הלכת.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ולוויין · ראה עוד »
חגורת האסטרואידים
מיקום חגורת האסטרואידים במערכת השמש מערכת השמש: השמש, כוכבי הלכת הפנימיים, חגורת האסטרואידים, וכוכבי הלכת החיצונים חגורת האסטרואידים (באנגלית: Asteroid Belt) היא אזור במערכת השמש הפנימית שאינה כוללת גופים טרנס-נפטוניים, שבו מצויים כ-95% מהאסטרואידים במערכת השמש, שהם עצמים קטנים ומוצקים הסובבים את השמש.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) וחגורת האסטרואידים · ראה עוד »
גשושית
טכנאים עובדים על הגשושית יוליסס ג'נסיס לאיסוף דוגמאות של רוח השמש והחזרתן לכדור הארץ טיטאן גָּשוֹשִית היא חללית בלתי מאוישת המשוגרת על מנת לחקור את הירח, כוכבי לכת וגופים אחרים במערכת השמש, כולל השמש עצמה.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) וגשושית · ראה עוד »
דצמבר
דצמבר (מלטינית: December, ההגייה העברית נגזרת מהשפה הגרמנית) הוא החודש השנים עשר והאחרון בלוח השנה הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ודצמבר · ראה עוד »
דלתא 2
דלתא 2 (באנגלית: Delta II) היה משגר לוויינים וחלליות לא מאוישות, הוא תוכנן ונבנה במקור על ידי חברת מקדונל דגלאס, והופעל בשנים האחרונות על ידי ULA (חטיבת הטילים השייכת לבואינג וללוקהיד מרטין במשותף).
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ודלתא 2 · ראה עוד »
המעבדה להנעה סילונית
המעבדה להנעה סילונית (באנגלית: Jet Propulsion Laboratory) היא אחד ממרכזי סוכנות החלל האמריקנית נאס"א, ותפקידה העיקרי פיתוח גשושיות מחקר בלתי מאוישות, הפעלתן, שליטה על משימות מחקר פלנטריות וניתוח מדעי של ממצאי הגשושיות.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) והמעבדה להנעה סילונית · ראה עוד »
המכון הטכנולוגי של קליפורניה
המכון הטכנולוגי של קליפורניה (באנגלית: California Institute of Technology; ידוע גם בכינוי Caltech) הוא אוניברסיטה פרטית שבסיסה בעיר פסדינה, בקליפורניה שבארצות הברית.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) והמכון הטכנולוגי של קליפורניה · ראה עוד »
התקבצות (אסטרונומיה)
התקבצות הוא מצב בו שני גופים אסטרונומיים נראים בקרבה זוויתית זה לזה.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) והתקבצות (אסטרונומיה) · ראה עוד »
ואט
ג'יימס ואט, שעל שמו נקראת יחידת ההספק ואט (באותיות לטיניות: Watt; מסומן בקיצור ב־W) היא יחידת מידה המציינת הספק במערכת היחידות הבינלאומית.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) וואט · ראה עוד »
וסטה (אסטרואיד)
וסטה (שם מלא: 4 וסטה; באנגלית: ‎4 Vesta) הוא האסטרואיד הרביעי שהתגלה, מיד אחרי קרס, פאלאס ויונו.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ווסטה (אסטרואיד) · ראה עוד »
כוכב לכת ננסי
1.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) וכוכב לכת ננסי · ראה עוד »
יעף (תעופה)
בואינג B-17 ביעף הפצצה. יעף בתעופה הוא מונח המתאר מצב בו כלי הטיס (או החללית) נכנס למתאר טיסה מבצעי המתאים לשימוש במערכת לטובת ביצוע משימה בצמוד למטרה.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ויעף (תעופה) · ראה עוד »
1 בנובמבר
1 בנובמבר הוא היום ה־305 בשנה בלוח הגרגוריאני (306 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ו1 בנובמבר · ראה עוד »
16 ביולי
16 ביולי הוא היום ה-197 בשנה (198 בשנה מעוברת), בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ו16 ביולי · ראה עוד »
17 בפברואר
17 בפברואר הוא היום ה-48 בשנה, בשבוע ה-7 בלוח הגריגוריאני.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ו17 בפברואר · ראה עוד »
2007
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ו2007 · ראה עוד »
2009
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ו2009 · ראה עוד »
2011
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ו2011 · ראה עוד »
2012
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ו2012 · ראה עוד »
2014
למרות קור עז בתחילת השנה, 2014 הייתה שנה חמה במיוחד ועל פי פרסום NOAA באוקטובר, היו עשרת החודשים הראשונים החמים ביותר שתועדו אי פעם.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ו2014 · ראה עוד »
2015
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ו2015 · ראה עוד »
2018
הנחתת InSight ששוגרה ב-5 במאי לעבר מאדים.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ו2018 · ראה עוד »
2018 במדע
העדות הקדומה בעולם לנדידת בני מיננו מחוץ לאפריקה התגלתה במערת מיסליה שבהר הכרמל.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ו2018 במדע · ראה עוד »
27 בספטמבר
27 בספטמבר הוא היום ה־270 בשנה (271 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ו27 בספטמבר · ראה עוד »
6 במרץ
6 במרץ הוא היום ה-65 בשנה (66 בשנה מעוברת) בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ו6 במרץ · ראה עוד »
9 בספטמבר
9 בספטמבר הוא היום ה-252 בשנה בלוח הגרגוריאני (253 בשנה מעוברת).
חָדָשׁ!!: שחר (גשושית) ו9 בספטמבר · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/שחר_(גשושית)
