גישה מהירה יותר מאשר בדפדפן!
25 יחסים: מעבר (אסטרונומיה), מעבר נוגה על פני השמש, מישור המילקה, אסטרונומיה, אורנוס, נוגה, צדק (כוכב לכת), שמי הלילה, שקיעה, שביט, טבעת פלנטרית, זריחה, זווית, גרם שמיים, הסתרה (אסטרונומיה), השמש, הירח, כדור הארץ, כוכב, כוכב לכת, כוכב חמה, כוכב בית לחם, 1 בדצמבר, 10 ביולי, 2008.
מעבר (אסטרונומיה)
אנימציה ממוחשבת המדמה את מעבר נוגה על פני השמש במרכז אירופה, יוני 2012 באסטרונומיה, מעבר או מעבר אסטרונומי הוא אירוע בו גרם שמים נצפה כאשר הוא חולף על פני גרם שמים אחר ומסתיר חלק ממנו.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) ומעבר (אסטרונומיה) · ראה עוד »
מעבר נוגה על פני השמש
אפקט הטיפה השחורה - מעבר נוגה על פני השמש ביוני 2004 אנימציה ממוחשבת המדמה את מעבר נוגה על פני השמש במרכז אירופה, יוני 2012 מעבר נוגה על פני השמש (או הטרנזיט של נוגה על פני השמש) מתרחש כאשר כוכב הלכת נוגה עובר בין כדור הארץ והשמש.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) ומעבר נוגה על פני השמש · ראה עוד »
מישור המילקה
כוכבי הלכת שבתאי, מאדים וכוכב חמה (שלוש הנקודות בשמאל התמונה). ניתן לראות שכל גרמי השמים בתמונה נמצאים בקירוב על אותו המישור, מישור המילקה. מישור המִילְקֶה (מלשון ליקוי; בלועזית: אֶקְלִיפְּטִיקָה מלטינית, מאקליפטיקוס ביוונית; באנגלית: Ecliptic plane) הוא המישור הגאומטרי המכיל את מסלולו של כדור הארץ סביב השמש.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) ומישור המילקה · ראה עוד »
אסטרונומיה
חלליות אַסְטְרוֹנוֹמְיָה (מיוונית: הלחם של המילים άστρον, אסטרון – כוכב, ו־νόμος, נומוס – חוק; בעברית ארכאית: תְּכוּנָה) היא ענף במדעי הטבע, החוקר באמצעות תצפיות וניתוחן את התנועה, המבנה, ההתהוות וההתפתחות של גרמי השמיים והיקום.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) ואסטרונומיה · ראה עוד »
אורנוס
אוּרָנוּס (בלועזית: Uranus; השם העברי: אוֹרוֹן) הוא כוכב הלכת השביעי במרחקו מן השמש, והוא מצוי במרחק ממוצע של 19.1914 יחידות אסטרונומיות ממנה.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) ואורנוס · ראה עוד »
נוגה
נוגה (בלועזית: Venus, ונוס) הוא כוכב הלכת השני במרחקו מהשמש.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) ונוגה · ראה עוד »
צדק (כוכב לכת)
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) וצדק (כוכב לכת) · ראה עוד »
שמי הלילה
שביל החלב כפי שצולם ממצפה הכוכבים לה סילה שבצ'ילה שמי הלילה הם מראה השמיים מכדור הארץ בלילה, כשהם אפלים וזרועים בגרמי שמיים: כוכבים, כוכבי לכת, אסטרואידים, הירח ועוד.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) ושמי הלילה · ראה עוד »
שקיעה
חוף בת ים שקיעה היא זמן לקראת הערב שבו מתכסית השמש אל מעבר לקו האופק במערב.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) ושקיעה · ראה עוד »
שביט
שביט הייל-בופ בשנת 1997רוזטה המקיפה אותו דיאגרמת אוילר לסיווג גרמי השמיים במערכת השמש, על שם לאונרד אוילר הדגמת מסלול טיפוסי של שביט שביט או כוכב שביט (באנגלית: Comet), הוא גוף שמימי קטן הדומה לאסטרואיד, אך מורכב בעיקר מקרח.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) ושביט · ראה עוד »
טבעת פלנטרית
החללית קאסיני ב-9 בספטמבר 2006. טבעות פלנטריות הן טבעות של חומר הנע סביב כוכב לכת, הנראות כדיסקות שטוחות.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) וטבעת פלנטרית · ראה עוד »
זריחה
זריחה מעל הרי מואב נשר זריחה כתומה על עמק זבולון, תצפית מגבעת נשר השתקפות הזריחה בים המלח צפרירים לקראת זריחה מעל הר הבית והכותל המערבי, בסוף תפילת תיקון ליל שבועות, בשנת 2012. הזריחה היא הרגע ביממה שבו ניתן לראות לראשונה את השמש באופק של כדור הארץ בצד מזרח.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) וזריחה · ראה עוד »
זווית
בגאומטריה, זווית היא כל אחד משני חלקי המישור הסגורים המוגבלים על ידי שתי קרניים שיש להן נקודת קצה משותפת.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) וזווית · ראה עוד »
גרם שמיים
אסטרואיד הוא סוג של גרם שמים גֶּרֶם שָמַיִים (ברבים: גַּרְמֵי־שָמַיִים) הוא עצם טבעי משמעותי אשר מצוי בחלל.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) וגרם שמיים · ראה עוד »
הסתרה (אסטרונומיה)
צדק ואת ארבעת הירחים הגליליאניים בתאריך 15 ביולי 2012 באסטרונומיה, הסתרה (בלועזית: אוֹקוּלטציה; לפי האקדמיה ללשון: כיסוי) היא אירוע בו גרם שמים עובר על פני גרם שמים אחר ומסתיר אותו.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) והסתרה (אסטרונומיה) · ראה עוד »
השמש
השֶּׁמֶשׁ היא כוכב מהסדרה הראשית מסוג G (ננס צהוב) שנמצא במרכז מערכת השמש.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) והשמש · ראה עוד »
הירח
הירח הוא הלוויין הטבעי היחיד של כדור הארץ.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) והירח · ראה עוד »
כדור הארץ
כדור הארץ (או ארץ; מכונה גם "העולם") הוא כוכב הלכת השלישי במערכת השמש, החמישי בגודלו במערכת, והגדול מבין ארבעת כוכבי הלכת הארציים.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) וכדור הארץ · ראה עוד »
כוכב
שדה הכוכבים של קשת כוכב (או שֶׁמֶשׁ) הוא גרם שמיים דמוי-כדור המורכב מחומר במצב צבירה פלזמה וגז.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) וכוכב · ראה עוד »
כוכב לכת
מערכת השמש החדשה. כּוֹכַב לֶכֶת או פלנטה (מיוונית: Πλανήτης, "נע ונד") הוא גרם שמיים, שאינו כוכב, המוגדר על פי האיגוד האסטרונומי הבין-לאומי באופן הבא: או מחוץ למערכת השמש: לעומת השמש, שהיא כוכב הפולט קרינה אלקטרומגנטית - כוכבי הלכת המקיפים את השמש אינם מקרינים אור: המסה שלהם קטנה בהרבה ממסתם של הכוכבים הכי קלים, והלחץ במרכזם אינו מאפשר תגובות גרעיניות מספיק משמעותיות בשביל לפלוט כמות ניכרת של אנרגיה.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) וכוכב לכת · ראה עוד »
כוכב חמה
כוכב־חמה (העיגול השחור הקטן שקרוב לאמצע) מטיל צל בעוברו על פני השמש מסנג'ר וכוכב־חמה ברקע כוכב־חמה (בלועזית: Mercury, מרקורי) הוא כוכב הלכת הקרוב ביותר לשמש.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) וכוכב חמה · ראה עוד »
כוכב בית לחם
שמי הלילה מעל בית לחם בחודש דצמבר במאה הראשונה לפני הספירה - תקופת הולדתו של ישו הנוצרי לערך כוכב בית לחם הוא גרם שמימי שעל פי הברית החדשה הופיע מעל שמי בית לחם לבשר על הולדתו של ישו ולהורות לשלושת האמגושים את הדרך למקום הולדתו של ישו.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) וכוכב בית לחם · ראה עוד »
1 בדצמבר
1 בדצמבר הוא היום ה-335 בשנה (336 בשנה מעוברת), בשבוע ה-49 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) ו1 בדצמבר · ראה עוד »
10 ביולי
10 ביולי הוא היום ה-191 בשנה, (192 בשנה מעוברת) בשבוע ה-28 בלוח הגרגוריאני.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) ו10 ביולי · ראה עוד »
2008
אין תיאור.
חָדָשׁ!!: התקבצות (אסטרונומיה) ו2008 · ראה עוד »
אזכור
[1] https://he.wikipedia.org/wiki/התקבצות_(אסטרונומיה)
